נתי כהן מנכל משרד התקשורת / יח"צ
בשבוע הבא מתכנסת הנהלת משרד התקשורת ליומיים של דיוני אסטרטגיה. מדובר בדיונים שנועדו לגבש אסטרטגיה וחזון למשרד התקשורת לשנים הבאות, במסגרת התוכנית של מנכ"ל המשרד נתי כהן לקדם השקעות בתחום התשתיות. בתוך כך נפל דבר במשרד, ולראשונה, יוצא בכיר במשרד ולפני הדיון מרים דגל ומודה בפה מלא שמשרד התקשורת כשל באסדרת שוק התקשורת וקובע באופן חד-משמעי כי תחרות מחירים חריפה היא בבחינת פירות באושים שהובילה לעצירת השקעות ולדרדורה של ישראל בכל המדדים ההשוואתיים לעולם.
חיים גרון, סמנכ"ל בכיר טכנולוגיות עתידיות וסייבר, כותב במכתב ששלח למנכ"ל המשרד ולכל ההנהלה הבכירה לחשב מסלול מחדש ולתקן את חוק התקשורת, כך שהמשרד יהיה חייב לפעול להגדלת ההשקעות בענף ולא לדאוג רק לתחרות. ל"גלובס" נודע שמנכ"ל המשרד מייחס חשיבות למכתב וביקש מהנהלת המשרד להתייחס אליו לקראת הדיון. וכך הוא כותב: "בענף התקשורת קיימת סתירה מובנית בין קידום תחרות לבין עידוד השקעות. את פירותיה הבאושים של תחרות מחירים חריפה אנו חווים בדמות עצירת ההשקעות בכל התחומים: עיכוב מתמשך בפריסת דור 4, לרבות גרסאותיו המתקדמות, פרוק אנטנות ופגיעה בכיסוי ובתעבורה, היעדר מוטיבציה להשקעה בדור 5, היעדר פרישת סיבים אופטיים ושירותים אולטרה רחבי פס ועוד".
"ממצב של מובילות בעולם בפרישת דור 3, כאשר לא התקיימה למעשה כל תחרות מחירים בין החברות, ופרישת ADSL/VDSL אוניברסלית מהראשונות בעולם, התדרדרנו בכל המדדים למיקום מביך, בחלק מהמקרים אחרי מדינות ערב מסוימות ומדינות עולם שלישי".
"שכחנו אולי כי תחרות איננה חזות הכל ואיננה מטרה בפני עצמה, אלא אמצעי להשאת (מיקסום) רווחת הצרכן בראייה ארוכת טווח. רווחת הצרכן איננה מתבטאת רק במחיר נמוך עד מגוחך לשירותים, אלא בשירותים מתקדמים, המתבטאים בכיסוי, רוחב פס אולטרה רחב, אמינות ועוד. איבדנו בשנים האחרונות את האיזון הראוי בין יעדי המדיניות ונכשלנו לדעתי כמדינה וכמשרד במבחן התוצאה".
"אני סבור כי עלינו "לחשב מסלול מחדש", ויפה שעה אחת קודם. אינני נגד תחרות, להפך, אך אני סבור כי פיקוח מחירים, אכיפת סעיפים ברישיונות המחייבים שדרוג התשתיות והשירותים (לדוגמה - סעיף 19.2 ברישיון הכללי של 'בזק' הקובע כך: 'מבלי לגרוע מן האמור בסעיף 19.1,תפעל החברה לשיפור שירותי החברה, בין השאר בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות, כדי לענות באופן תקין וסדיר על צורכי האוכלוסייה והמשק בישראל מעת לעת') ושאר אמצעי רגולציה אינם מילים גסות, בבחינת 'כפירה בעיקר', ויש לשקול וליישם את כל ארגז הכלים שיש בידי הרגולטור ולא להיצמד באופן גורף לכלי מסוים".
"המצב החמור של התשתיות בישראל מחייב לדעתי נקיטת צעדים קשים ובלתי שגרתיים בתחום האסדרה (רגולציה - ג"פ). בפראפראזה על אמירתו של הנשיא (והגנרל בדימוס) אייזנהאואר, אחרי מלחמת העולם השנייה, שקרא ל'הישמר מהקומפלקס הצבאי -תעשייתי כדי שלא יכתיב את מדיניותה של ארה"ב', אני מציע (ויסלחו לי חברי וחברותי באגף כלכלה ובלשכה המשפטית, שהם אנשים ונשים מצויינים/ות אחד-אחד) להישמר מן 'הקומפלקס הכלכלי-משפטי' (זכות יוצרים על הביטוי האומלל 'זה משרד כלכלי-משפטי' למנכ"ל לשעבר עדן ברטל...) ולפעול באופן תכליתי כדי להחזיר את ישראל לשורת המדינות המתקדמות, לפחות בתחום התקשורת" .
לפיכך, אני מציע לתקן את הסעיף של "ייעוד המשרד" באופן הבא: "כל זאת, באמצעות איזון בין אסדרה המעודדת ואף מחייבת השקעות לשם פיתוח תשתיות ושירותים מתקדמים ובין אסדרה המעודדת תחרות ומעצימה את הצרכן, בראייה יוזמת וארוכת טווח."
גרון נמנה על ותיקי משרד התקשורת ובתקופות מסוימות אף ניהל את המשרד כממלא מקום. הוא הוביל שורה ארוכה של החלטות רגולטוריות בתוקף היותו סמנכ"ל הנדסה בכיר שנים רבות. בתחילת שנה הבאה הוא עתיד לפרוש לגימלאות.
תגובת המשרד: "כחלק מהכנה לסדנה שהמשרד מקיים בשבוע הבא. התבקשו המשתתפים להעלות על הכתב נושאים לדיון. בהמשך לאותה בקשה כתב מר גרון את המסמך הנ"ל. חשוב לנו לציין כי הדברים שנכתבו הם על דעתו של מר גרון בלבד והמסמך שנכתב אינו משקף את מדיניות המשרד".