גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זהירות סקר: רגע לפני הבחירות עונת הסקרים חוזרת ובגדול. כל מה שצריך לדעת לפני שמאמינים

האות לבחירות הכלליות ניתן ואיתו מתחילה באופן רשמי עונת הסקרים • האם הסוקרים נייטרלים? האם ניתן לסמוך על סקרים טלפוניים ועד כמה מדויקים אלו ברשת? • קמיל פוקס (“דיאלוג”), מנו גבע (“מדגם”) ואבי דגני ("גיאוקרטוגרפיה") אומרים שלעתים זה “עניין של מצב רוח”, ומודים כי בסופו של יום הם נותנים שירות לכל מי שיש לו כסף לשלם

בפתח עונת הבחירות הציבור הישראלי עומד אל מול המכונה המשומנת והיקרה, המשפיעה במידה רבה על דעת הקהל הישראלית - הסקרים. אתמול זה כבר החל - עם ההודעה הדרמטית של אביגדור ליברמן שהחלה לנבא מתי יהיו הבחירות ומי נכון לעכשיו נמצתא בעמדה טובה במירוץ.

בשוק הישראלי קיים ערבוב עמוק בין הסוקרים, היועצים, האסטרטגים וכלי התקשורת - כאשר כל אחד מהם, בשליחותם של הפוליטיקאים, מנסה להשפיע ולעצב את דעת הקהל. והכסף הגדול נמצא פעמים רבות מאחורי הקלעים.

בחזית התעשייה נמצאים מספר מצומצם של אקדמאים, חוקרים בולטים בתחום דעת הקהל, אשר מנסים להקפיד לאורך השנים על חזות אובייקטיבית ונקייה. אך מאחריהם ובידיעתם מתנהלת יום יום מלחמת שוחות. הציבור, צרכן הסקרים, רואה את הניתוחים, ועל בסיס הנאמר גם מקבל החלטות פוליטיות - האם להשחית את הקול עבור מפלגה שלא תעבור את אחוז החסימה, או להצטרף לעגלת המצליחים כאשר נדמה שגוף פוליטי מזנק למעלה.

איך מתקבלות ההחלטות? הנה דוגמה קטנה: אתמול הוצג בערוץ 2 סקר מהיר שבוצע על ידי פאנל המדגם, בראשות ד"ר מנו גבע. במקביל, ערוץ עשר תכנן להעלות סקר מנדטים בניצוחו של קמיל פוקס. אלא שתוך כדי העבודה על הסקר, ואיסוף נתונים ממאות אנשים, נמלכו בדעתם בערוץ והחליטו שיהיה זה לא נכון להציב סקר אל מול ערוץ 2, והכל כאשר המידע והנתונים נאספים תוך כדי השעות בהן ליברמן מודיע על התפטרות, ותגובות הציבור הן קשות לפענוח.

האם הסקר המתוכנן היה יכול לשקף את המציאות? לא חלפו 48 שעות מאז ירי 500 טילים על הדרום, ההסדרה נכנסה לתוקף, תוצאות ישיבת הקבינט והריב בין השרים והתפטרות ליברמן. גם עבור קצב החדשות הגבוה של מדינת ישראל, לא בטוח שאפילו חלק קטן מן האנשים הספיקו לקלוט ולעכל את ההתרחשויות. ובכל זאת, שקר עלה לאוויר.

חוזים את העתיד? לא בדיוק

הבעיה העיקרית: "חורים שחורים"

הסתמכות על הסקרים ועל מידע מחקרי שנאגר תוך פניה לכ-500-700 איש היא בעייתית. זה הוכח פעם אחר פעם בעבר. הדוגמה המובהקת המקומית היא מערכת הבחירות של 2015 בישראל - לא רק שהסקרים דיברו על 22-24 מנדטים לליכוד, הרבה מתחת לתוצאת האמת (30), אלא שגם סקרי היציאה בערב הבחירות, האמורים להיות מדויקים יותר, נתנו תוצאות שגויות ורחוקות ממצב האמת.

הסוקרים הבכירים בישראל שישבו מאז על המידע והנתונים, מציינים כעת בשיחה עם "גלובס" שהלקחים נלמדו והם מבצעים תיקונים ושיפורים. אלא שתעשיית הסקרים בישראל נותרה בעייתית ולא משקפת, בלשון המעטה .

איך זה עובד? לתעשיית הסקרים יש שתי שכבות. בשכבה הראשונה מתבצע משאל בקרב כ-500-700 איש. החלק הזה הוא אגירת המידע, שנשען על שיחות טלפוניות ל-500 איש (השיטה של הסוקר אבי דגני, ראש מכון גיאוקרטוגרפיה), או תישאול באמצעות פאנל אינטרנטי כ-700 איש (השיטה של שאר הסוקרים). הפאנל האינטרנטי מורכב מכ-100 אלף משיבים פוטנציאלים הרשומים במאגרי החברה הסוקרת. בעת עריכת המשאל באינטרנט, תוכנת הסקרים מלקטת תשובות ממאות האנשים עד להגעה למדגם מייצג של הציבור הישראלי לפי חלוקה לגיל, איזור מגורים, השכלה, מגדר, דת, מוצא ועוד. כדי להתמודד עם "חורים שחורים", כפי שמכנים זאת בתעשייה חברות הסקרים, משלימות את הסקר האינטרנט באמצעות שיחות טלפון.

השיעורים הם של כ-70-30, כלומר 70% מתוצאות הסקר מתבססות על הפאנל האינטרנטי ו-30% על השלמת שיחות. מי שמהווה את אותם "חורים שחורים" הם הציבור מקרב החברה הערבית, ציבור דובר שפה רוסית בגילאים מסוימים, וחלקים מן הציבור החרדי שלא מחוברים לאינטרנט.

היכן מתחילות הבעיות? כמעט כל הסוקרים עמם שוחחנו עובדים בכלי התקשורת הבולטים בישראל. במקביל, מכוני המחקר שלהם מספקים שירותי מחקר פוליטי לכל המפלגות בישראל. שלושה סוקרים בכירים ששוחחנו עמם הדגישו שהם אינם משמשים כיועצי פנים-קמפיין והם לא חלק מן הצוות של המפלגה או מועמד מסוים, אך הם מספרים שמכוני המחקר שלהם מספקים שירות ניתוח תוצאות הסקר הפוליטי לכל מי שמבקש מהם ומסכים לשלם.

קמיל פוקס, למשל, בעלי מכון דיאלוג הוא הסוקר הקבוע של ערוץ עשר ושל עיתון "הארץ". במקביל, מכון המחקר שלו מספק שירותי ייעוץ לכל מפלגה שפונה אליו, על בסיס נתונים מחקריים של פאנל מכון המדגם.

מנו גבע, בעלי מכון "המדגם" הוא הסוקר הקבוע של חברת החדשות (ערוץ 2), גלי צה"ל ו"ידיעות אחרונות". שותפתו הבכירה היא ד"ר מינה צמח. במקביל מכון המחקר שלו מספק שירותי ייעוץ לכל מפלגה אשר פונה אליו. בסיס הנתונים שלו הוא iPanel.

iPanel שהיא הפאנל האינטרנטי הגדול ביותר במדינה - עם כ-100 אלף רשומים. מכוני מחקר רבים עובדים איתם, משגרים להם את השאלות, מקבלים מהם את התשובות המפולחות ומבצעים את הניתוח הפוליטי על בסיס הנתונים שלהם.

עובדים עם כל מי שמשלם

חלק מהפוליטיקאים בישראל מעסיקים סוקר/יועץ פנימי. הסוקר הפנימי פועל מול מכוני המחקר או אל מול חברות הפאנלים האינטרנטיים ישירות, מכתיב להם את ניסוח השאלות, מקבל מהם את הניתוח ואת המסקנות. סבב שיחות שביצעו הבוקר מטעם "גלובס" העלה שהיו כמה שינויים בזירה הזו בשנים האחרונות, אך לא כל המפלגות רצו לספר לנו עם מי הם עובדים.

"בכל מה שקשור לפוליטיקה - מכון המחקר שלי עושה שיחות טלפון", אומר אבי דגני מגיאוקרטוגרפיה. "זו הדרך היחידה לייצג נכון את כל האוכלוסיה בישראל. זו אחת הסיבות שבמשך 22 שנים אני יוצא כסוקר החוזה נכון את תוצאות הבחירות. תוצאות בחירות 2015 מלמדות על כך היטב. אני נעזר מדי פעם בפאנלים האינטרנטיים, אך אף פעם לא לסקרים פוליטיים. הסקר הטלפוני עולה יותר כסף והוא איטי יותר - ולכן רבים הולכים היום לסקרים האינטרנטיים, עלותם כשליש".

אתה עובד עם הליכוד, וגם עם עוד מפלגות?

"בזירה הפוליטית אני עם כל מי שפונה אלי ומשלם כסף. באשר לליכוד, אני מניח שהם שוכרים שירותים של סוקרים נוספים, אבל אני לא מיודע על כך. על כל פנים, אני מעולם לא נוגע בתוצאות עבור לקוח כזה או אחר".

מה עם כלי התקשורת? אתה עובד וגובה מהם כסף?

"במשך שנים ארוכות שידרתי לילות בחירות בערוץ 1 הישן. לא גביתי מהם כסף, כיוון שזה היה למען החשיפה. אבל במערכת הבחירות של 2015 העדפתי שלא לעבוד עם הערוצים. באשר להכנסות מגופים תקשורתיים כיום - זה תלוי עם מי אני עובד".

אם הכל טלפוני, אינך יכול לספק סקר מהיר כפי ששודר אתמול מיד אחרי התפטרות ליברמן?

"נכון, כי מהרגע שמתקשרים אלי להזמין את הסקר, לוקח כערב שלם להשלים את זה ואם הנושא מורכב, והמזמין רוצה כמה שפות , זה עשוי לקחת שני ערבים".

אז על כמה עומד הליכוד אצלך לפי הנתונים הכי מעודכנים?

"לליכוד יש 36 מנדטים, וזה כאשר מדובר בהתמודדות בה בני גנץ רץ במקביל עם מפלגה עצמאית".

סקר הוא סקר, לא תחזית

מנו גבע, בעלי "מדגם" עבד בבחירות לרשויות המקומיות עם מפלגת העבודה בחיפה, אך הוא מסרב לחשוף מי הם הלקוחות הפוליטיים הנוספים שלו. "זה כפוף להסכמי סודיות", הוא אומר. "השקיפות היא חשובה במגעים שביני לבין הלקוחות שלי. אני מעדכן לקוח מן הצד הפוליטי האחד על לקוח פוליטי מן הצד האחר, ואם כולם מסכימים - אני ממשיך. אבל בשום מצב אינני צוות ייעוץ אסטרטגי, אלא רק משמש כמכון מחקר המנתח את התוצאות של הסקר".

הפניה שלכם לאנשים דרך האינטרנט מעוותת את התוצאות?

"לא. הצעירים ואפילו כבר מרבית המבוגרים יושבים היום במסכים, במיילים, בניידים. אנחנו מגייסים אותם והם עונים לסקרים תמורת סכומים ממש נמוכים, זה מגיע ל כל היותר לכ-50 שקלים בחודש שניתנים באמצעות תלושים. בכל מקרה , אנשים לא עונים ליותר משני סקרים פוליטיים בחודש".

הסקר אתמול, שהציג את מצבו של ליברמן, נעשה תוך זמן קצר, אך אחת הקבוצות שאינה עושה לסקרים אינטרנטיים הם דוברי שפה רוסית מבוגרים. והנה , בינגו , זה בדיוק קהל הבוחרים הפוטנציאלי שלו. "פה נכנס עניין המקצוענות שלנו. אנחנו מנוסים כבר בדרכים לנטרל את השפעות השיטה", אומר גבע. "ולכן משלבים עם סקרים בטלפונים, ומתגברים על הפערים. יש לנו מוקד טלפוני עם דוברי רוסית, וישבנו על הטלפונים אתמול כדי לשלב את הנתונים".

אתה גובה שכר עבודה מחברת החדשות, גלי צה"ל ו"ידיעות אחרונות" - שעמם אתה עובד באופן קבוע?

"בהחלט. אני לא עובד בחינם, ואני לא מערבב דאטה בין לקוחות פוליטיים ללקוחות בתקשורת".

אתה לא חושב שהציבור גם צריך לדעת עם מי אתה עובד?

"אני מקפיד על שקיפות אל מול הלקוחות. הם יודעים אחד על השני, אבל זה לא נכון לפרט מעבר לכך, כי אני לא עובד עם מפלגה אחת אלא עם רבות".

"התנודות בדעת הקהל גדולות מדי"

ד"ר קמיל פוקס ממכון "דיאלוג" עובד קבוע עם ערוץ 10, ומספר לנו על ליל התוצאות הבעייתיות של 2015. "סקרי היציאה היו על 27-27 וזה לעומת התוצאה הסופית של 30-24. הצצתי בערוץ 2 ויצא להם 28-28. זה הוכחה לכך שהיתה לנו וגם לאחרים, הטייה לא טובה. וכמובן שזו בעיה אמיתית, כאשר יש לנו אוכלוסיות של אנשים שלא עונים או משיבים תשובות שקר".

זה סביר לסקור את המצב אחרי התפטרות ליברמן, תוך כמה שעות?

"התנודות בדעת הקהל הן גדולות מדי. אנחנו נמצאים כמה ימים אחרי סבב בעזה. אם את זוכרת בסבב קודם, התגובהה הראשונית של הציבור כפי שהיא משתקפת בסקרים זו עלייה בפופולריות של הליכוד. אתמול אחרי התפטרות ליברמן והתוצאות של מה שאירע בעזה, ראו ירידה מידיית עבור הליכוד".

אתה עובד עם הפוליטיקאים?
"אני מרשה לעצמי לצטט מישהי שאמרה - 'אני זונה פוליטית'. מי שמזמין אני עושה לו סקר, אבל אני בשום פנים ואופן לא יושב כצוות אסטרטגי בתוך מפלגה".

מי מן המפלגות עובדים איתך?
"אין לי כיום לקוח קבוע, מי שפונה אני לוקח, לרוב למטרת סקר אחד. עשיתי לאחרונה סקר לגוף הכי ימני בזירה הישראלית".

פוקס מסביר כי "אכן העניין של תנודות דעת הקהל הוא הסיפור הגדול. תראי את הימים האחרונים, אנחנו רואים תנודות גדולות בתוך הימין עצמו. אנשים זזים, עקב האירועים, מן הליכוד לכיוון ימין, לבית היהודי".

ואז תוך כמה ימים הם ירגעו ויחזרו הביתה לליכוד?
"כן, אי אפשר לדעת. זה עניין של מצבי רוח. יש בכל צד את הבסיס, מה שקוראים הבייס, והשאר מתנדנדים אך בימים האחרונים אנחנו רואים שגם בתוך הבייס יש תזוזה. הבייס של הימין אולי לא יזוז למרכז, אך הוא כן ינוע בתוך המחנה ונתניהו יודע היטב למשוך אליו את הקולות הללו. אם את זוכרת במערכת הבחירות הקודמת הוא הרגיש את התנועה ימינה ויצא ואמר לכל הבוחרים 'הטלפון הראשון שלי יהיה לבנט'. וזה החזיר את המצביעים הביתה".

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר