בחירות, קלפי צילום: שלומי יוסף
1. האם הסקרים המוצגים בכלי התקשורת הם אובייקטיבים ונטולי אינטרסים?
בעיקרון כן. אבל, וזה אבל גדול, מכוני הסקרים הגדולים עובדים לרוב גם עם מפלגות ומועמדים כאלו ואחרים שמזמינים מהם סקרים, ולעיתים האינטרסים מתנגשים.
יש דוגמה?
לפי חצי שנה פורסם בכלי תקשורת מסוימים סקר שהזמין הליכוד ממכון גיאוקרטוגרפיה, שהעניק לליכוד 42 מנדטים, הרבה יותר מאשר סקרים אחרים שהצביעו על כ-35 מנדטים.
למה בימים שלפני ההליכה לקלפי לא מוצגים סקרים בכלי התקשורת?
החוק קובע שאסור לפרסם תוצאות של סקרים חדשים שנערכים בארבעת הימים שקודמים לבחירות. כלי התקשורת רשאים לדווח על הסקרים שנערכים ביום הבחירות (או בשלושת הימים שלפניו) רק לאחר סגירת הקלפיות.
האם יש כללים בחוק לעריכת סקרי בחירות?
כן. יש הבדל בין סקרים שנערכים בשגרה לבין סקרים שנערכים בתקופות בחירות. חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט-1959, מגדיר במפורש מה נחשב לסקר בחירות: סקר שנערך 90 יום לפני הבחירות ובודק את דפוסי ההצבעה או נושאים שקשורים במי שמתמודד.
כיצד נדע שהסקר המוצג הוא אמין?
החוק קובע מספר אלמנטים שחייבים להיות מוצגים בזמן הצגת הסקר: מי הזמין את הסקר, מי ערך אותו, התקופה שבה נערך, האוכלוסיה שנסקרה, מרווח הטעות לגבי הנתונים ואת השאלות שנשאלו בסקר.
מי מפקח על כך?
מבקר המדינה. מי שעורך סקר בחירות במהלך 90 הימים שקודמים להם חייב לדווח למבקר המדינה על כל הפרטים הנדרשים, בדגש על מי מימן את הסקר ואת פרטי העסקה. הדיווח חייב להיות 20 ימים לאחר הבחירות, לכל היותר.
האם גם סקר שמפורסם ברשת מחויב לעמוד בכללים?
כן. החוק חל על כל סקר שמוצג בכלי התקשורת המשודרים, בעיתון או באינטרנט.
בבחירות לנשיאות ארה"ב וגם בבחירות האחרונות בישראל או בבחירות לברקזיט הסקרים החטיאו בגדול. למה זה קורה?
יש לכך מספר סיבות: בסקרים נשאלים על אותו רגע ("אילו הבחירות היו נערכות היום"), ואנשים יכולים לשנות את דעתם; לא כולם מעוניינים לומר למי הם מתכוונים להצביע; לעיתים אנשים מטעים את הסוקרים בכוונה תחילה; יש אוכלוסיות שקשה יותר לדגום אותן, בעיקר מיעוטים שאינם שולטים בשפה.
בשנים האחרונות רואים מגמה לפיה יותר סקרים נערכים באינטרנט. האם זה תורם לאמינותם?
לא. סקרים שנערכים באינטרנט מתאימים בעיקר לאוכלוסיות צעירות, ולא משקפים כהלכה קבוצות כמו אנשים מבוגרים, חרדים ומיעוטים שהחשיפה שלהם לאינטרנט היא נמוכה יותר. לדוגמה, רק כ-30% מבני ה-65 ומעלה מחוברים באופן קבוע לאינטרנט.
● בר לביא