גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השאלות הקשות על הכסף הגדול שקיבל אהוד ברק מקרן וקסנר

אהוד ברק קיבל מיליוני שקלים מהקרן הפילנתרופית ● מדוע קרן שעוסקת בהענקת מלגות עם מימון מובטח צריכה את שירותיו ועוד בסכומי עתק שיכולים לממן עשרות מלגות? תעלומה

אהוד ברק/ צילום: תמר מצפי
אהוד ברק/ צילום: תמר מצפי

אני מניח שאהוד ברק ימשיך לקפוץ מאולפן לאולפן בחודשים הקרובים, כפי שעשה בשבוע האחרון, ויספק את מה שמצפים ממנו: עוד כותרת נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. לא אתפלא גם אם בחלק מהראיונות ברק מרשה לעצמו להציב תנאים, כמו חסימת האפשרות לשאול, למשל, על קרן וקסנר. ברק דבק בתגובתו הלקונית שלפיה הוא היה אזרח פרטי והוא משלם מסים כחוק. הגדרת הפרטיות היא סוגיה במחלוקת: ברק התמודד על ראשות מפלגת העבודה בזמן שקיבל שכר מהקרן. בכל מקרה, התשובה הלקונית הזאת איננה צריכה לספק לו הגנה וחסינות מפני שאלות ותהיות כבדות משקל. הנה כמה מהן.

■ קרן וקסנר היא קרן פילנתרופית ותיקה שהוקמה עוד בשנות ה-80 של המאה הקודמת והייעוד שלה הוא "לפתח מנהיגות יהודית מקצועית בצפון אמריקה ומנהיגי ציבור בישראל". הקרן מתבססת על תרומות של משפחת וקסנר, המחזיקה, אגב, ארבע קרנות, כפי שעולה מהדיווחים לרשויות האמריקאיות. לקרן יש כמה תוכניות: האחת היא תוכנית של שנתיים ללימודי יהדות אינטנסיביים לצעירים יהודים בצפון אמריקה, במטרה להעמיק את הבנתם בהיסטוריה היהודית ולהעשיר את יכולת ההנהגה שלהם. עד היום, יותר מ-2,000 מנהיגים יהודים מ-34 ערים בצפון אמריקה השתתפו בתוכנית הזאת. תוכנית אחרת נועדה למצטיינים בלימודים רבניים ולבעלי תואר ראשון בחינוך יהודי ובתוכניות שירותי קהילה. התוכנית הורחבה בהמשך כדי לכלול מועמדים בכירים ללימודים אקדמיים יהודים, כולל חזנות. עד אתה השתתפו בתוכנית יותר מ-550 מנהיגים מקצועיים בולטים ממגוון רחב של זרמים וארגונים ביהדות.

תוכנית נוספת היא תוכנית המלגות הישראלית שהחלה ב-1989 ובוחרת מדי שנה עד 10 עובדי ציבור ישראלים בולטים באמצע הקריירה שלהם ללימודים לתואר מוסמך בתוכנית הלימודים לעובדי ציבור של בית הספר לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הרווארד היוקרתית. מטרת המלגות היא לצייד את הדור הבא של ההנהגה הציבורית בישראל בהכשרה מתקדמת בהנהגה ובניהול ציבורי. עד היום, 260 עובדי ציבור בישראל השתתפו בתוכנית, ובהם מפקדים בכירים בצה"ל.

יש עוד תוכניות שהושקו בשנים האחרונות, אבל העיקרון ברור: הקרן מעניקה מלגות לימודים, והיא אינה זקוקה למנגנון תפעולי יקר ובוודאי איננה צריכה שירותי מחקר מקיפים. היא פועלת באותה מתכונת, פחות או יותר, זה עשרות שנים ויש לה מממן קבוע ולא מערכת שמגייסת תרומות. אפשר לראות זאת היטב בדוחות הקרן: האחראים על תפעולה קיבלו שכר שנתי ממוצע של 150-250 אלף דולר.

■ והנה, בתוך שלוש שנים, בין 2004 ל-2006, משלמת הקרן לאהוד ברק, בשלוש פעימות, כ-2.3 מיליון דולר, קרוב ל-10 מיליון שקל, עבור מה שמוגדר במסמכי הקרן במילה אחת - "מחקר". שימו לב ליחס שבין התרומות לקרן לתשלום לברק: בשנת 2004, שבה קיבל ברק סכום של מיליון דולר, התרומות לקרן ממשפחת וקסנר עמדו על 8 מיליון דולר. כלומר, ברק קיבל באותה שנה 12.5% מסך התרומות של הקרן - סכום חריג לכל הדעות ביחס לכל קרן או עמותה ללא כוונת רווח שעיסוקה בסך הכול בהענקת מלגות. העניין חזר על עצמו ב-2006, אז קיבל ברק סכום של 800 אלף דולר. היקף התרומות לקרן באותה שנה עמד על 6.5 מיליון דולר, כלומר, 12.3% מסך הפעילות של הקרן זרם לברק. שוב, סכום חריג לכל הדעות. בשנת 2005 קיבל ברק 505 אלף דולר מקרן אחרת, שבאותה שנה לא היו בה כלל מקבלי שכר, לא שכירים ולא חיצוניים. 

■ ברק מוגדר במסמכי הקרן סוג של קבלן שירותים חיצוני, בזמן שבמשך לא מעט שנים אין בכלל שירותים חיצוניים לקרן ואם יש כאלה הם בסכומים נמוכים מאוד ורחוקים מאוד מאלה שקיבל ברק. למעשה, מבדיקה שעשיתי לגבי השנים 2001-2015, בשנים שבהן קיבל ברק שכר, הוא היה הגבוה ביותר. איך בדיוק הוא הגיע למעמד הזה ומדוע קרן שעוסקת בהענקת מלגות עם מימון מובטח צריכה את שירותיו ועוד בסכומי עתק שיכולים לממן עשרות מלגות? תעלומה. 

■ את הסכומים הגדולים - מיליון דולר ו-800 אלף דולר - קיבל ברק בכתובת הבאה: רח' אבא הלל 14 ברמת גן, כתובת משרדיו של עו"ד דורון כהן, גיסו של ברק ומי שהיה שותף (או עדיין) לחלק מהחברות בשליטתו של ברק. בתגובתו, כהן למעשה מאשר שהכסף הגיע למשרדו. זו לשון התגובה: "כתובת משרדי הייתה אכן ברחוב אבא הילל 14 רמת גן. אין ולא היה כל קשר בין משרדי או ביני לבין קרן וקסנר בכל נושא שהוא. בנוגע לתשובות בקשר לכספים הממוענים לאהוד ברק נא לפנות לאהוד ברק".

לפי המסמכים, את הסכום ה"קטן" יותר, 505 אלף דולר, ברק קיבל בכתובת רח' הרבן 17 בת"א (אין רחוב כזה בת"א, אלא אם כן הכוונה היא לרח' רבן גמליאל). זו פרקטיקה מקובלת בהיקפים כאלה - לא מקבלים את הכסף ישירות, אלא באמצעות חברות בע"מ שבשליטתך (בין היתר, זה מאפשר תכנוני מס).

■ לברק יש היסטוריה של הליכה על חבל דק בכל הנוגע לעניינים כספיים: מפרשת העמותות, דרך דוח המבקר בהעברת עסקיו לבנותיו, שחשף את מבנה החברות המסועף שבשליטתו, וגם החברה שפתחה בזמנו אשתו נילי פריאל, כשהיה במשרה ציבורית. הכסף גדול, ההסברים די צולעים.

עוד כתבות

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"