גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שלומי פוגל רוצה שתיתנו לו צ'אנס "להרים את הפרויקטים הכלכליים בעזה"

"אתה חייב לתת לעם העזתי גם איזושהי תקווה. התקווה היא לתת להם את האפשרות, בראש ובראשונה, ללכת לעבוד, לעזור להם לייצר מקומות עבודה": כך אמר פוגל שעות לאחר התפטרותו של ליברמן ● "אם היו נותנים לי את התפקיד לנהל את התהליך הכלכלי הזה - הייתי מצליח, אני בטוח שהייתי מצליח"

שלומי פוגל / צילום: זיו יהואש
שלומי פוגל / צילום: זיו יהואש

"כשניתחתי והפרדתי את כלכלת עזה מכלכלת הגדה התבררו לי העובדות הבאות: התוצר המקומי השנתי לאדם בשטחי הגדרה הוא 6,500 דולר. בירדן הוא 4,500 דולר, במצרים 1,800 דולר ובאחרונה 3,600 דולר. ועזה? בעזה זה 800 דולר לאדם. אז עכשיו תתחילו לקלוט את הכלכלה האמיתית ותבינו שהבעיה העיקרית שתבוא עלינו היא דווקא מעזה. עם בקושי 800 דולר עלובים לשנה, אין שום ספק ש-2 מיליון העזתים ינסו שוב ושוב לנענע את העץ ולהפריע לישראל, שהתוצר שלה הוא 37,000 דולר... העזתים נמצאים במצב שבו אין להם מה להפסיד. בן אדם שאין לו כלום, אין לו מה לעשות, שאין לו עבודה, לא בית, לא פרנסה ולא בית קולנוע, יהיה רק יותר רע ויותר אלים כי אין לו מה להפסיד".

(איש העסקים שלומי פוגל בראיון ל"גלובס", ספטמבר 2016)

התחזית המדויקת של שלומי פוגל לפני יותר משנתיים מוכיחה יותר מכול את צדקת המסר שהוא מנסה להעביר זה שנים רבות, בלוויית תוכניות מפורטות: הפתרון יבוא אך ורק מהכלכלה, משלום כלכלי, משיתוף פעולה של אנשי עסקים משני הצדדים. הפתרון יבוא אך ורק מחשיבה מחוץ לקופסה, לדוגמה יצירת אזורי סחר חופשיים שיאפשרו לאנשים מעזה לעבוד. הדברים של פוגל, שעסקיו בישראל ובחו"ל (גם מדינות המפרץ) הם בתחומים מגוונים - נדל"ן, ספנות, אנרגיה, חקלאות ועוד - מקבלים משנה תוקף דווקא משום שהוא בצד הימני של המפה ויותר מכך - הוא מקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו. שוחחתי עם פוגל כמה שעות אחרי התפטרותו של אביגדור ליברמן מתפקידו כשר הביטחון. פוגל רואה בכך מעין הזדמנות - ייתכן שההכרזה על הפסקת אש היא איתות לכך שהחלה לחלחל ההבנה שעוד סבב ועוד סבב לא יביאו אותנו לשום מקום. הוא גם מבקש להעביר מסר למערכת הביטחונית והממשלתית שבראשה עומד נתניהו: אני לרשותכם, תנו לי לעבוד על הפרויקטים הכלכליים.

"דווקא עכשיו, אחרי שליברמן התפטר", אומר פוגל, "צריך לתת צ'אנס לאנשי עסקים, לאנשים אחרים שמסוגלים לעשות את השינוי הזה. אם היו נותנים לי את התפקיד לנהל את התהליך הכלכלי הזה - הייתי מצליח, אני בטוח שהייתי מצליח. רק שייתנו. אני מוכן לקחת את זה על עצמי, תנו לי רק את הצ'אנס. אני יודע להרים דברים כאלה - הפתרון יגיע רק דרך הכלכלה". לכל אורך השיחה פוגל שב ומדגיש: "אני מוכן לקחת את הפרויקט הכלכלי כי זה חשוב למדינה. ונניח שלא אצליח? מה כבר יכול לקרות, לישראל זה לא יעלה כסף. אם ייתנו לי את הצ'אנס, אני יודע איך לגייס את הכסף לאזורי הסחר החופשי ממדינות ערביות ידידותיות".

ודאי אומרים לך שזה בזבוז זמן. שמדובר בקיצוניים, שזה האינטרס שלהם להנציח את העוני שגורם לתסיסה.

"זה נכון שיש לנו בעיה עם כל הקיצוניים - ברור גם שתמיד יהיו קיצוניים שינסו להפריע ולטרפד, אבל אם אנחנו לא נייצר להם את החזון, נראה להם ונתווה להם מה ניתן לעשות, זה רק ילך ויחמיר. כל כמה שנים או אפילו חודשים יהיה סבב כזה. לכן, היום יותר מאי פעם, צריך לחשוב מחוץ לקופסה. אני לא רוצה לבקר את אנשי מערכת הביטחון, אבל אין שום ספק שאנחנו חייבים ללכת לכיוון אחר ושונה. צריך לתת צ'אנס לאנשי העסקים כי אין לנו מה להפסיד. אפילו אם המערכת משדרת לנו, 'כן, לכו תעשו', משרד הביטחון לא מאפשר לנו לבצע את כל הפיתוחים שאנחנו רוצים כמו אזור תעשייה וגם לא מאפשרים לך להקים תחנת כוח פוטו-וולטאית ולמכור לעזתים חשמל. צריך להגיד בפה מלא: גם הצד הישראלי לא ידידותי לסביבה מהבחינה הזאת".

אתה מציע בעצם לעקוף את המערכת הביטחונית והממשלתית.

"לא הכל זה ביטחון. לפעמים צריך לחפש רבדים אחרים, במקרה הזה עסקים שיכולים לעזור ולהרגיע. הרי ממשלת ישראל לא יכולה לקיים את השיח הזה עם חמאס, אלא מקיימת שיח רק עם אבו-מאזן והרשות הפלסטינית. לכן אני מציע את לצרף גורם אחר לשיח הזה - אנשי עסקים שיכולים לעשות הרבה מאוד כדי לקדם כלכלית את עזה. ממשלת ישראל לא תישא ותיתן עם חמאס, אלא אנחנו כאנשי עסקים ישראלים נדבר עם אנשי עסקים מהצד השני, כאשר החמאס יודע בדיוק מה אנחנו עושים ואיך עושים.

"אתה חייב לתת לעם העזתי גם איזושהי תקווה. התקווה היא לתת להם את האפשרות, בראש ובראשונה, ללכת לעבוד, לעזור להם לייצר מקומות עבודה - ומקומות עבודה אפשר לייצר באמצעות אזורי תעשייה. זה טוב לשני הצדדים. יש מאות אלפי אנשים שזמינים לעבודה במחירים זולים יחסית, שיכולים לייצר טקסטיל, יכולים לעסוק בעבודות פלדה ודברים נוספים. גם בצד העזתי ובצד של החמאס בסך הכול רוצים שיהיו מקומות עבודה לאנשים, אבל אנחנו מייצרים להם חוסר תקווה כזה שמביא אותם כל שני וחמישי לגדר. מה ציפינו שיקרה? שהם יישבו בשקט בבית? אני ממש לא מבין זאת: אין להם מה להפסיד, אפילו משלמים להם פרוטות בשביל לזרוק אבנים או בקבוקי תבערה. השנאה אלינו רק מתחזקת ככל שמתקדם הזמן ואנחנו לא נותנים להם שום תקווה. ופה בישראל - רק יושבים ומקטרים.

"נכון שעל עזה השתלטו 20 אלף אנשי חמאס, אבל יש שם אנשים מוכשרים. ברגע שהכלכלה תתחיל לפרוח, ברגע שלאנשים יהיה פרנסה ואוכל, יהיה להם מה להפסיד. היום אין להם מה להפסיד. ודווקא אנחנו לא רואים את הפתרון הכלכלי? אומרים לי ש'הערבים מבינים רק כוח', אז השבתי שגם 'היהודים מבינים רק כוח', כי אולי רק אחרי ענייני הכוח, תתחיל לחלחל ההבנה שהפתרון יבוא מהכלכלה. אם זה טוב לנו שהכלכלה בעזה תתפתח, שהאזרחים שם יוכלו להרים את הראש מעל המים, אז למה לא? תנו להם את האפשרות. זה לא הולך? אין בעיה, תעניש אותם".

תן לי דוגמה ליוזמות שלך שנתקעו.

"רציתי לעשות אזור תעשייה 400 מטר מהגדר, מעבר פתוח, להקים שם מפעלי תעשייה, שאנשים מעזה יעברו את הבידוק, ייכנסו פנימה לעבוד ויחזרו לעזה. אתה יודע מה אמרו לי? תעשה את זה בתוך עזה! השבתי להם: 'תגידו, אתם לא מבינים בעסקים? נראה לכם שבנק לאומי ייתן לי הלוואות למכונות בתוך עזה?' רציתי להקים תחנת כוח פוטו-וולטאית, לקחתי 2,000 דונם מהמושבים ליד כרם שלום. משרד האנרגיה התנגד. דווקא אנשי הצבא מבינים שהפתרון יבוא רק מהכלכלה והם מבקשים ממני: 'שלומי, תלחץ, תלחץ, תלחץ'.

"קח דוגמה הפוכה: אני עוזר לאיש העסקים העזתי נביל בואב, יש לו מפעל טקסטיל בקרני המעסיק מאות עובדים. אני יכול להבטיח לך שמאות העובדים שלו לא הולכים לזרוק אבנים. אם היו עוד אלפי אנשים כאלה הכול היה נראה אחרת".

אתה מקורב לנתניהו, יש לך אפשרות ללחוץ עליו.

"אז מה? אנחנו לא מסכימים על כל דבר. הוא מסכים עם חלק מהרעיונות שלי וחלק אחר הוא לא מקבל. בכל מקרה, בנושא העזתי זאת האמת שלי, וכאמור, אני מוכן לקבל על עצמי את הפרויקט הזה ויש לי היכולת לגייס את הכסף ממדינות ערביות, לבקש מהן להיות שותפות באזורי התעשייה ולהיות בפרונט. כשאני מדבר עם אנשי חמאס, אני אומר להם: אני מוכן לעשות זאת לא בגלל שאני אוהב אתכם, אני יודע שאתם רוצים להרוג אותנו. אני עושה זאת רק בשביל שיהיה שקט. לא יהיה שקט - זו בעיה שלכם. אני לא רוצה אתכם על הגדר כל שני וחמישי".

פוגל נותן דוגמה חיובית בדמות הפיתוח ההתחלתי של צפון סיני על ידי המצרים, שאימצו חלק מתוכניותיו. "בהתחלה חשבו בישראל שאני הוזה. המצרים חשבו שאני רוצה לחבר את עזה אליהם. אבל העובדות מדברות בעד עצמן: לפני שבוע הם פתחו את נמל אל-עריש, זה אמנם נמל קטן וצריך עוד לבצע בו השקעות רבות כדי להרחיב אותו, אבל הוא נפתח. אחר כך צריך לבנות שדה תעופה באל עריש, צריך לפתח את התיירות וכמובן את החקלאות - יש לי מצגת שלמה בנושא הזה. ברגע שיש פיתוח מצרי בצפון סיני, אתה מנתק את הקיצונים המוסלמים מעזה - ואז גם האנשים שגרים בעזה מבינים שאין להם התמיכה של האחים המוסלמים שנמצאים בצפון סיני. בשבועות האחרונים אף התפרסמו ידיעות שהמצרים רוצים ליישב את צפון סיני ב-8 מיליון תושבים. זה רק ממחיש שהם רוצים לפתח את האזור. זו התחלה נהדרת בשבילנו, כי כאשר הכלכלה תתחיל לפרוח בצפון סיני, אין לי שום ספק שגם עזה תיהנה מהדבר הזה. חייבים למכור להם תקווה, כדי שהם יבינו ששווה להם להתנהג בצורה לגמרי שונה".

לפני שהציניקנים ירימו גבה וייחסו לפוגל אינטרסים כספיים וקשר "פסול" לנתניהו, אני מציע להם להשאיר את הציניות והפקפוק בתוך המחסניות. קל מאוד לקטר, להגיד מה "לא" ולייחס לאנשי עסקים אינטרסים זרים. אבל קשה מאוד להגיד מה "כן" ולהצביע על הפתרונות. פוגל מציע פתרון נכון ומוכח עם יכולת ביצוע ונכונות להציב את עצמו לטובת העניין. יציבות כלכלית, שלום כלכלי ויצירת ערך כלכלית יכולים לנצח גם את הקיצוניים ולהניח את התשתית ליציבות ביטחונית. עובדה היא שיש הבדל כלכלי עצום בין הגדה לעזה.

במקום לעסוק במאבקי אגו, המערכת הממשלתית והביטחונית צריכה לתת לפוגל ולאנשי עסקים צ'אנס, כפי שהוא מבקש. בסופו של דבר, ישראל תלך לבחירות ותחזור, פחות או יותר, לאותו סטטוס ולאותה חלוקה פוליטית, ולו בשינויים מינוריים. אכן, הגיע הזמן לחשוב מחוץ לקופסה. 

עוד כתבות

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש