גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך הפך הממשל הפדראלי בארה"ב למפלצת שמנסה לנהל כל פרט בחיי התושבים

כך גדלו במשך מאות שנים כוחה, עוצמתה והיקף סמכויותיה של הממשלה הפדרלית בארה"ב עד שהפכה לגוף ענק החובק יבשת, מנסה לנהל כל פרט ופרט בחיי נתיניו, מוסיף לשורותיו עוד ועוד עובדים שהוא מנסה להסתיר מעיני הציבור, ומעמיס עוד ועוד ביורוקרטיה, רגולציה, חוקים ותקנות שעלויותיהן תופחות והולכות

גבעת הקפיטול  / צילום: Shutterstock צ א.ס.א.פ קרייטיב
גבעת הקפיטול / צילום: Shutterstock צ א.ס.א.פ קרייטיב

אמריקה נמצאת עתה בתחילתו של משבר חברתי שכמוהו לא חוותה מאז מלחמת האזרחים בין מדינות הצפון למדינות הדרום. אותה מלחמה לא פרצה על רקע הרצון בשליטה במסגרת פוליטית אחת משותפת, כמו המלחמה בספרד בראשית המאה ה-20. זאת הייתה דווקא מלחמה בין המדינות שהרכיבו את "ארצות הברית" והיא פרצה בגלל רצונן להשתחרר מאותה הברית. בכך היא דמתה דווקא יותר למאבק של האירים להשתחרר מה"ממלכה המאוחדת" (של בריטניה הגדולה) שנכפתה עליהם.

המסגרת הפוליטית הידועה כיום בשם "ארצות הברית של אמריקה" נוסדה בנובמבר 1777 כשוועידת נציגים מ-13 הקולוניות אישרה את "הסכם הקונפדרציה" (the Articles of Confederation and Perpetual Union) ובמסגרתו את הקמתה של המסגרת הפוליטית המכונה בהסכם "המדינות המאוחדות של אמריקה" (The United States of America).

הסכם הקונפדרציה נועד להיות מסמך מאחד בין הקולוניות שעה שהן נלחמו לעצמאות נגד הבריטים, אך הוא העניק כוחות מוגבלים מדי לממשל המרכזי ויצר עקב כך קשיים רבים במימוש הרעיון של "איחוד המדינות". לפיכך התכנסה כמה שנים אחר כך אסיפה לשינוי ההסכם. לאחר שנוכחו לדעת כי מסמך חדש יהיה פשוט יותר לכתיבה מאשר תיקון הישן, נכתבה ובאה לעולם ב-1789 החוקה, שמטרתה הייתה "לייצר איחוד יותר מוצלח".

אך כבר מכתיבת החוקה ובשנים שלאחר מכן התקיים מתח מתמשך בין שני מחנות, "הפדרליסטים" שדגלו בהענקת כוחות גדולים לממשלה הפדרלית, ו"המדינתיים" שסברו כי עיקר הכוחות צריכים להישאר במדינות.

מוסד העבדות היה סוגיה מרכזית שבה המחלוקת העקרונית הזו קיבלה ביטוי מעשי. הוויכוח נסב יותר על הסמכות לקבוע ביחס למוסד העבדות בטריטוריות החדשות שעדיין לא היו חלק מארצות הברית, ופחות על עצם קיומו המעשי, לא המוסרי, של מוסד העבדות עצמו.

אין דרך טובה יותר להיווכח בדברים מאשר מילותיו של הנשיא אייברהם לינקולן עצמו בנאום ההכתרה הראשון שלו: "נראה שקיימים פחדים בקרב אנשי מדינות הדרום כי בהגיעה (לשלטון) של האדמיניסטרציה של המפלגה הרפובליקאית רכושם וביטחונם האישי נמצאים בסכנה. אין שום חשש כזה. כל הראיות מצביעות להיפך... (חזרתי על כך) בכל נאומי הפומביים הרבים... אצטט אפוא מאחד מהם: 'אין לי כל כוונה, באופן ישיר או בלתי ישיר, להתערב במוסד העבדות במקומות שהוא כבר קיים. אני מאמין שאין לי זכות חוקית לעשות כן, ואין לי כל כוונה לעשות זאת... אלו שבחרו בי עשו זאת בידיעה מלאה שהצהרתי הצהרות רבות דומות ומעולם לא חזרתי בי מהן"'.

אך הנשיא הוסיף והדגיש: "שום מדינה לא יכולה על פי החלטתה שלה לעזוב באופן חוקי את האיחוד... וכל החלטה שכזו וכל פעולה כנגד הסמכות של האיחוד (ארצות הברית) הן מעשה של מרידה".

הוויכוח הגדול המעשי בעניין העבדות נסב אפוא סביב הטריטוריות החדשות, והמלחמה עצמה פרצה רק לאחר פרישה של שש ממדינות הדרום מהאיחוד וההתקפה באפריל 1861 על בסיס של הצבא הפדרלי בפורט סאמטר, דרום קרוליינה.

המדינות התנגדו להרחבת הסמכויות 

העימות ב-1860 לא היה הפעם הראשונה שהמתח בין המדינות לממשל הפדרלי המרכזי הגיע לסף פיצוץ. לאורך כל השנים היו מקרים שבהם מדינות התנגדו, לעתים באופן נמרץ, לסמכויותיה של הממשלה הפדרלית, לרבות לגביית מסים ולפסקי דין של בית המשפט העליון, אשר בדרך כלל פסק באופן שהרחיב את סמכויות הממשלה הפדרלית על חשבון המדינות.

ב-1832 דרום קרוליינה העבירה חוק שביטל חוקי מכס פדרליים בתחומה, והעניינים כמעט הגיעו לכדי משבר מזוין עד שנמצאה פשרה ברגע האחרון.

לאחר התקרית בפורט סאמטר הנשיא לינקולן קרא ל-75 אלף מתנדבים לדכא את המרד. קריאה זו הביאה עוד ארבע מדינות, ביניהן מדינה חשובה ומרכזית ביותר, וירג'יניה, לפרוש מהברית. זאת בנימוק שהנשיא חצה את גבול סמכויותיו כאשר לא המתין לאישור הקונגרס כפי שהחוקה דורשת לשם הכרזת המלחמה (החוקה מעניקה לקונגרס בלבד את הסמכות להכריז מלחמה - ח.ש).

המדינות הפורשות ראו את הפרישה מהאיחוד כזכות חוקתית וטבעית, כפי שניסח זאת המחוקק של המדינה האחרונה לפרוש, טנסי: "זכותנו כאנשים חופשיים לשנות, לחדש או לזנוח את צורת ומבנה הממשלה שלנו, כפי שנראה לנו לנכון".

בארבע השנים הבאות ובעשרות שדות קרב לאורך ולרוחב הדרום השתוללה המלחמה, ותוצאותיה היו נוראות ועקובות מדם. כ-2% מאוכלוסיית אמריקה, יותר מ-600 אלף צעירים נהרגו (כ-6.5 מיליון בהשוואה להיום). הדרום נהרס עד היסוד חברתית וכלכלית, והצלקות יישארו עמו לעשרות רבות של שנים קדימה.

הסוף כותב את ההתחלה והמנצח כותב את ההיסטוריה. המלחמה ההרסנית ביותר בתולדות אמריקה - במלחמת העולם השנייה נפלו כ-300 אלף אמריקאים - לא יכלה להיות מוצדקת רק כמשבר חוקתי, מהסוג שבדרך כלל נפתר על ידי פוליטיקאים בישיבות ליליות ארוכות בחדרים אפופי עשן, ולא בטבח בלתי מרוסן של מאות אלפי בני עשרים. כך עם השנים נולד השם מלחמת האזרחים, וכך עודכנה מטרת המלחמה לשחרור העבדים, מוסד אשר אין צורך לומר שהוא פסול, בזוי ונקלה בעיני כל בן תרבות. אך גם מלחמת האזרחים, על אף שהעבירה סמכויות ענק מהמדינות לממשל הפדרלי, לא סיימה את הוויכוח המתמשך בעניין סמכויות המדינות מול אלו של הממשלה הפדרלית.

"סעיף המסחר" הרחיב את הסמכויות

התחנה המשמעותית הבאה בקרב הזה נקרתה בזמן המשבר הגדול (1932-1929) ונשיאותו של פרנקלין דלאנו רוזוולט. אחד מסעיפי החוקה קובע כי "לקונגרס תהיינה סמכויות לחוקק בענייני המסחר בין המדינות". מטרת הסעיף הייתה לייצר זרימה חופשית של סחורות בין המדינות החברות בברית ולמנוע הטלת מכסים בין המדינות.

בתקופת רוזוולט נעשה שימוש תקדימי ומרחיב ביותר בסעיף הזה, המכונה "סעיף המסחר" ( The Commerce Clause ) , להגדלת סמכויות הממשלה הפדרלית בתירוץ שכל טרנזאקציה שהיא, אפילו שהיא פנימית במדינה, משפיעה על המסחר בין המדינות.

לנקודת תפנית היסטורית בקרב על סמכויות הממשלה הפדרלית הגיעו הדברים בתיק של וויקארד נגד פילברן ( Wickard v . Filburn ). בתקופה האמורה חוקקה הממשלה הפדרלית חוק שמטרתו הייתה לצמצם את היצע היבול כדי לעודד לחצים אינפלציוניים (במקום להדפיס כסף, לצמצם את ההיצע). רוסקו פילברן היה חקלאי קטן מאוהיו שגידל מעבר להקצבה שאושרה לו עוד כ-50 דונם חיטה לשימושו האישי בלבד. בקבלו את טענת הממשל הפדרלי ותוך שימוש בסעיף המסחר אישר בית המשפט העליון את האיסור על פילברן לגדל חיטה לשימוש עצמי בנימוק כי אם כל החקלאים יגדלו חלקות לשימוש עצמי תהיה לזה השפעה על המסחר בין המדינות, ולכן גם איסור כזה, פרטני לחקלאי אחד באוהיו, נופל תחת סמכויות הקונגרס על פי "סעיף המסחר".

בפסק דין תקדימי אחר, אן.אל.אר.בי נגד ג'ונס ולכלין סטיל ( National Labor Relations Board v Jones & Laughlin Steel), בית המשפט אף הוסיף: "גם פעולות מסחריות בתוך המדינה נופלות תחת 'סעיף המסחר' אם השליטה בהן חשובה כדי להגן על המסחר (בין מדינות) מפני עול-נטל (כלשהו)".

פסקי הדין האלו העניקו לממשלה הפדרלית סמכויות שמעולם לא הוענקו לה בחוקה, לחוקק ולנהל כל אקט מסחרי בכל מדינה ולכל אזרח. זאת בניגוד מוחלט לכוונת מייסדיה של אמריקה ולהסכמים בין המדינות המייסדות. באמצעות השימוש ב"סעיף המסחר" קפצה הממשלה הפדרלית תחת רוזוולט למעמד ולגודל חדשים לגמרי.

עם השנים נעשה שימוש בסעיף המסחר גם לאכיפתם של חוקים חברתיים ונקודתיים בעליל. כך למשל בפסק הדין קצנבך נגד מקלנג (Katzenbach v. McClung) מ-1964 קבע בית המשפט כי מסעדה אינה יכולה להפלות בין לקוחות, שכן הפליה כזו מהווה נטל על "תנועה של אוכל בין המדינות ושל מוצרים באופן כללי".

הממשלה אסרה על גידול מריחואנה

ב-2004 נעשה שימוש בסעיף כדי למנוע גידול של מריחואנה לשימוש עצמי ורפואי שהפכה מותרת לפי החוק המדינתי בקליפורניה. בפסק הדין גונזלס נגד רייך ( Gonzales v . Raich ) הרחיב בית המשפט וקבע, בדעת רוב, כי "סעיף המסחר מאפשר לקונגרס לאסור גידול ושימוש במריחואנה אפילו שחוקי המדינה מתירים זאת וכי הסעיף המסחרי מתיר לקונגרס לחוקק ביחס לעניינים פנימיים במדינות כאשר מדובר בפעולות היכולות להיות בעלות השפעה על המסחר בין המדינות".

מנקודה זו היה אפוא ברור לכול, בלשונו של שופט המיעוט קלארנס תומאס, כי "אם הקונגרס יכול לחוקק ולקבוע בעניין כזה, שבו מריחואנה מעולם לא נקנתה או נמכרה, ולא הייתה לה כל השפעה על השוק הלאומי למריחואנה, אזי הממשלה הפדרלית יכולה לנהל ולחוקק הכול, ואין היא עוד ממשלה בעלת כוחות וסמכויות ספציפיים ומוגבלים (כפי שנקבע בחוקה)".

התהליך לקח כ-225 שנים, ובסופן רכבת סמכויות הממשלה הפדרלית הגיעה לתחנתה הסופית. היא הפכה מממשלה שאיחוד המדינות מקצה לה את הסמכויות השיוריות ובעיקר בענייני חוץ, ביטחון והגנה על הגבולות, לממשלת ענק החובקת יבשת ומנסה לנהל כל פרט ופרט בחיי נתיניה.

ובכל זאת מגבלה אחת על סמכויות וכוחות הממשלה נותרה בעינה: הכסף. כל עוד הממשלה לא יכלה למסות את אזרחיה ביותר מסך כל רכושם והכנסותיהם, וכל עוד כמות הכסף שבמחזור הייתה מוגבלת על ידי הכמות של הזהב הפיזי בטריטוריה שלה, נותר תקציב הממשלה מוגבל בהגדרה, וכך נותרו מוגבלות שאיפותיה, יומרנותה ודורסנותה.

אך כל זה השתנה ב-1971 לאחר ביטול הסכמי ברטון וודס שאזקו את כל המטבעות, ובראשם הדולר, אל הזהב. עם ביטול ההסכמים נעלמה כל עכבה על גודל וגידול הממשלה. מעתה ניתן היה ללוות במקום למסות, וניתן היה לקיים במקביל אימפריה צבאית חובקת עולם, הבטחות ותוכניות חברתיות ללא בסיס כלכלי כדי לזכות בתמיכת בסיס הבוחרים, ומשטר המיטיב עם המקורבים והאליטות ומחלק להם מאות מיליארדי דולרים בכל מיני תוכניות שונות ומשונות. וכך גדלו לאין שיעור הממשלה הפדרלית, תקציבה, תוכניותיה והבטחותיה.

עוד ועוד עובדים פדרליים

בספרו "החזירו את הביורוקרטים" מ-2004 מסביר פרופ' ג'ון דיליולו (John DiIulio) מאוניברסיטת פנסילבניה: מאחר שהציבור לפחות על פניו מתנגד לממשלה גדולה, זו מרחיבה את גודלה באופן סמוי על ידי שימוש בשלטון המקומי, שימוש בארגונים חיצוניים "ללא מטרות רווח", וכן שימוש בקבלנים חיצוניים. וכך, מאז 1960 גדל מספר העובדים בשירות המדינות והשלטון המקומי פי שלושה לכ-18 מיליון עובדים, ברובם במימון הממשלה הפדרלית.

למשל, הסוכנות להגנת הסביבה (EPA) מעסיקה 20 אלף עובדים, אבל 90% מתקציבה ומתוכניותיה מנוהלים על ידי עובדי המדינות השונות במימון הממשלה הפדרלית. כך גם פועל משרד ההגנה. לאורך יותר מעשור המשרד העסיק בין 700 ל-800 אלף עובדים במשרה מלאה, ואליהם הצטרפו עובדי חוזה דרך צדדים שלישיים בהיקף של 620 עד 770 אלף עובדים נוספים. כך בשנת 2006 היו בעיראק כמעט אותו מספר חיילים כמספר עובדי הקבלן בשירות משרד ההגנה. באותה שנה הממשלה הוציאה על קבלנים בשירות משרד ההגנה יותר מאשר על עובדיה שלה (350 מיליארד דולר לעומת 250 מיליארד דולר).

צינור נוסף הוא המלכ"רים. יותר משליש ההכנסות של המלכ"רים בארה"ב מגיעים ממקורות פדרליים. "אפילו אם רק אחד מכל חמישה עובדים בסקטור הזה חייב את העסקתו לכספי מדינה זה מסתכם בכ-2.2 מיליון עובדים, כמעט כמספר הרשמי של כל עובדי המדינה", כותב פרופ' דיליולו.

הממשלה היום גדולה כמעט פי 3.5 מאשר הייתה לפני 50 שנה, אך היא עושה מאמץ להסתיר את גודלה ואת מספר העובדים שהיא מממנת באופן קבוע.

עלויות הרגולציה הולכות ותופחות

עם ביורוקרטיה רחבה וסבוכה באים אינספור חוקים ורגולציות. בשנת 2016, למשל, הקונגרס העביר 214 חוקים חדשים. הסוכנויות והמשרדים הממשלתיים הנפיקו 3,853 רגולציות חדשות. לפי משרד הפרסום הממשלתי, בין 1995-2016 חוקק הקונגרס 4,312 חוקים חדשים, והרשות המנהלית, כ-430 משרדים וסוכנויות שונות, הוסיפה עוד 88,899 תקנות ורגולציות חדשות.

סך כל החוקים והרגולציות של הממשלה הפדרלית גדל מ-71,224 עמודים בשנת 1975 ל-178,277 עמודים בסוף שנת 2015. זוהו עומס החוקים והתקנות שעל עסקים, פרטיים וארגונים באמריקה לציית לו, ורק במישור הפדרלי. למדינות ולרשויות המקומיות חבילת רגולציות נוספת. מעניין כמה מהמטיפים לכך שהבעיה היא חוסר ברגולציה אפילו מודעים להיקף הזה.

כל אלו לא באים ללא עלות. ארגונים שונים שניסו לתת תג מחיר לכל הרגולציה הזו העריכו את עלותה למשק בסכום שבין 1.4 ל-2 טריליון דולר לשנה, או בין 8% ל-10% מהתמ"ג. אך האזרחים גם משלמים את עלות ייצור הרגולציה זו, קרי מחיר ההמצאה, הכתיבה והאכיפה. אלו הוערכו על ידי המרכז ללימוד הרגולציה באוניברסיטת ג'ורג'טאון ב-70 מיליארד דולר לשנת 2016, גידול של כמעט פי 17 במונחים ריאליים מאז 1960.

הצטברות הכוח ותחושת הכל-יכול לרבות מבחינה פיננסית השחיתה את הפוליטיקה ואת האלקטורט האמריקאי. מנרטיב של יזמות והסתמכות עצמית לנרטיב של ממשלה הדואגת מהעריסה ועד הקבר. אם הפדרל ריזרב יכול לבטל את המחזוריות בכלכלה באמצעות מכונת הדפוס, מדוע הממשלה לא יכולה להבטיח רוב שפע ואושר במנותק מייצור ומיעילות? ואם ניתן לממן בכרטיס אשראי מלחמות הרסניות ובלתי נגמרות באפגניסטן ובעיראק מדוע לא ניתן להבטיח לממן לאינסוף תוכניות חברתיות שאין להן כיסוי תקציבי?

הפוליטיקאים והאליטות מקווים שההמון ימשיך להאמין שהקסמים ייתכנו ולפיכך מוטב שימקדו את זעמם בקרקס הפוליטי המוצג בפניהם. בקרוב נדע אם צדקו, וכן כמה זמן ניתן לקיים סדר חברתי הבנוי על תרמית. 

■ הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

עוד כתבות

נפתלי בנט / צילום: רפי קוץ

רה"מ נפתלי בנט האריך את כהונת ראש השב"כ נדב ארגמן בחודש

ארגמן ימשיך בתפקידו עד לאוקטובר השנה ● בזמן שנותר בנט יקבע את מי למנות במקומו, ולפי הנוהג עד כה יהיה זה מועמד מתוך השירות ● היום השניים נועדו לפגישת עבודה ראשונה, ודנו בין היתר בסוגיית מצעד הדגלים

המרכז הלוגיסטי בקריית גת / הדמיה: מבנה נדל"ן

מבנה נדל"ן משכירה לחברת סלע מסחר ולוגיסטיקה מרכז לוגיסטי בקרית גת בעבור כ-32 מיליון שקל

המרכז שסלע לוגיסטיקה תשכור משתרע על כ-13 דונם וכולל 6,400 מ"ר בנוי ● הוא הוקם על ידי קבוצת מבנה בעלות כוללת של כ-40 מיליון שקל ● העסקה נחתמה לתקופת שכירות של עשור, כאשר דמי השכירות עומדים על סך של כ-39 שקל למ"ר

גיא בלוך, מנכ"ל ברינגג  / צילום: ג'ואל שטראוס

משלבות ידיים: Stor.ai ו-BRINGG בשותפות אסטרטגית

חברת הקמעונאות הדיגיטלית Stor.ai תשתף פעולה עם Bringg, חברה בתחום המשלוחים ● שתי החברות הישראליות יציעו לחברות הפועלות בשוק האמריקאי סל פתרונות לייעול הקניות המקוונות

יועז הנדל / צילום: אייל מרגולין

משרד התקשורת מפרסם את המכרזים לפריסת סיבים אופטיים בפריפריה

המשרד מציב יעד מרכזי להגיע עם תשתית הסיבים ל-85% ממשקי-הבית עד 2025 ול-45% פריסה עד סוף 2021 ● שר התקשורת יועז הנדל: "זו סגירת מעגל עבורי"

הבניין שבו נמצא הפנטהאוז של מיכאל שטראוס / צילום: כדיה לוי

פנטהאוז בשווי 16 מיליון שקל הועמד למכירה: מודעה קטנה בעיתון חשפה את המוכר המפתיע

מנהלי העזבון של מיכאל שטראוס פרסמו להזמנה להציע הצעות לרכישה הדירה במגדל אבשלום ברחוב פישמן מימון ● הדירה היא בת 290 מ"ר, ולפי אומדן שנערך עבור גלובס שווי מ"ר בנוי עומד כיום על כ-50 אלף שקל למ"ר

יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press, Susan Walsh

האינפלציה מרימה ראש? השווקים משאירים לפד מעט מקום לטעויות

הבנק המרכזי של ארה"ב כנראה צודק בהערכות שלו שפרץ האינפלציה בחודשים האחרונים כנראה יחלוף, והמשקיעים - כך מלמדים מעשיהם - מאמינים לו ● צווארי הבקבוק בשרשראות האספקה והעלאות המחירים צפויים להירגע עם שוך המגפה, אך אסור להיות שאננים ולוותר על הרעיון שהבנק אולי טועה

שר האוצר אביגדור ליברמן בפגישה על התקציב הדו שנתי לשנים 2021-2022 / צילום: דוברות משרד האוצר

מהשקעה בתשתיות ועד להפחתת הבירוקרטיה: מומחים מציעים איך לפתור את בעיית הגירעון

דרור שטרום, מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי, קורא לא להעלות מסים או לקצץ בהוצאות הממשלה בתחומים חשובים כמו תשתיות ● "גירעון אינו מחלה בלתי נמנעת במשק הישראלי, אלא תוצאה של משבר ספציפי, ולכן החזרה לשגרה כלכלית תתקן אותו בהדרגה”

חי גאליס, מנכ"ל ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג מתרחבת בסרביה: רוכשת מרכזי מסחר וזכויות בנייה בכ-60.8 מיליון אירו

את העסקה ביצעה ביג באמצעות חברת-הבת שבבעלותה, CEE-BIG B.V, באמצעות רכישה של 100% מהון המניות של שתי חברות מטרה סרביות, אשר כל אחת מהן מחזיקה במרכז מסחרי מניב וזכויות בנייה נוספות

בני נוער מתחסנים / צילום: Associated Press, Andreea Alexandru

שבוע לאחר שהמבצע החל: זה מספר בני הנוער שהתחסנו

על רקע הצהרת משרד הבריאות כי החיסון לקורונה לבני 12-15 הוא "לא דחוף", שיעורי ההתחסנות בקרב בני הנוער אכן לא מרקיעים שחקים

אילוסטרציה - בורסה ת"א / צילום: שלומי יוסף

נעילה שלילית בתל אביב: ת"א 35 נסוג 0.3%, מדד בנקים ירד 0.7%

מדד ת"א 125 איבד 0.5% ומדד ת"א 90 ירד ב-0.6% ● חברת התקשורת ההונגרית 4iG מנהלת מו"מ לרכישת 51% מחברת חלל תקשורת, והמניה זינקה 19.9% ● פלסאנמור קפצה 8.5% ביום המסחר הראשון שלה

מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

בעקבות חסימת ימנים בישראל: פייסבוק מבקשת מהמועצה המפקחת עליה להציע מדיניות על כתובות מגורים

אנשי ימין בישראל התלוננו כשנחסמו על ידי פייסבוק, לאחר שפרסמו כתובות מגורים אישיות של פוליטיקאים כדי להפגין נגד הממשלה שהוקמה השבוע ● המועצה המפקחת על פייסבוק מאשרת כי היא תקבל את בקשת פייסבוק להציע מדיניות בנושא, ככל הנראה בעקבות אירועים אלו

שוטרי מג"ב בעיר הקימו מחסומים בעיר העתיקה בירושלים לקראת מצעד הדגלים / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

מצעד הדגלים מתקרב לשער שכם; עימותים בסמוך למשרד המשפטים

בשעה זו מתקיים בירושלים מצעד הדגלים לאחר שקיבל את אישור השר לביטחון הפנים ● עימותים בין המשטרה וצעירים פלסטינים באזור רחוב סלאח א-דין

נפתלי בנט / צילום: אמיל סלמן-הארץ

ממשל ביידן רואה בנפתלי בנט פנים חדשות והתחלה חדשה

על מנת להפיג את המתח לגבי איראן ונושאי מדיניות אחרים שיש עליהם אי הסכמה, הממשל בארה"ב ימהר לעבוד מול הממשלה השברירית החדשה בישראל, אומרים בכירים אמריקאים

אתי אלישקוב, מייסדת ומנכ"לית ליברה / צילום: אבי מועלם

אתי אלישקוב הנפיקה את ליברה וכבר שווה יותר מ-200 מיליון שקל "על הנייר"

פחות מ-4 שנים לאחר הקמתה השלימה חברת הביטוח הדיגיטלית הנפקה לפי שווי של 450 מיליון שקל ● הדרך שעשתה המייסדת מאז הקמת החברה ב-2017

אקוניס אופיר ח"כ / צילום: איל יצהר

מחירה של תאוות השלטון: 100 מיליון שקל על משרדים מיותרים בקדנציה

הממשלה החדשה ממשיכה, אם כי בהפחתה מסוימת, את המסורת המפוקפקת של משרדים מיותרים, שתפעולם עולים עשרות מיליונים בשנה למשלם המסים ● המחיר: קיצוץ משרות במשרדים משמעותיים ובלגן בחלוקת סמכויות

שלי שמיר קינן / צילום: עידו איז'ק

שלי שמיר-קינן תמונה למנכ"לית משרד הפרסום באומן-בר-ריבנאי

שמיר-קינן, מנשות השיווק המוערכות בישראל, מכהנת כיום כמנהלת חטיבת המשקאות בחברה המרכזית ● תחליף בתפקיד את בן מוסקל, שהודיע לפני מספר שבועות על פרישתו

גלובס מדרג את משרדי עורכי הדין הטובים בישראל: הירשמו עכשיו

גלובס וחברת המידע העסקי הבינלאומית Statista פותחים את ההרשמה לדירוג משרדי עורכי הדין הטובים בישראל

אורי יוגב / צילום: יונתן בלום

אחרי סלקום והוט: גם אסקו ישראל רוצה למכור חשמל

החברה, שעוסקת בפתרונות לייעול צריכת אנרגיה אצל לקוחות עסקיים, הגישה לרשות החשמל בקשה לקבלת רישיון לאספקת חשמל לצרכנים פרטיים

נדב פרסמן / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

בציר טוב: ירון פרל וזיו מאירי מצטרפים למקאן בתפקיד סמנכ"לי קריאטיב

לגלובס נודע כי נדב פרסמן, מנכ"ל המשרד, מחזק את שדרת המנהלים שלו בשני אנשי קריאטיב מוערכים ● פרסמן: "אני משוכנע כי שיתוף-הפעולה של מנהלת הקריאטיב הראשית סיגל עבודי עם זיו וירון יאפשר לנו להמשיך ולכבוש שיאים חדשים"

ישיבת הממשלה ה-36 הראשונה / צילום: יוסי זמיר

הקרב הלוהט הבא: מי יהיה מזכיר הממשלה

רה"מ נפתלי בנט לוקח את הזמן וטרם הכריז על המינויים החדשים תחתיו ● לגלובס נודע כי יועצו הפוליטי של בנט, שלום שלמה, הוא אחד מהמועמדים המובילים לתפקיד מזכיר הממשלה ● על השולחן נמצא גם שמו של עו"ד גיל ברינגר, יועצה לשעבר של השרה איילת שקד