גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נשיא איראן חסן רוחאני / צילום: רויטרס - Eduardo Munoz

אחד עשר ימים חלפו מאז הוחל הסבב השני של העיצומים האמריקאיים על איראן, ונראה כי העולם מיישר קו עם ממשל טראמפ, מרצון או מחוסר רצון. מאז חמישה בנובמבר נותקה איראן רשמית מהדולר האמריקאי וממערכת הסוויפט הבנקאית הבינלאומית, שמרכזה בבלגיה. אתמול ניחתה אחת מהמכות המשמעויות יותר על שוק הנפט של איראן: קוריאה הדרומית הודיעה כי הפסיקה לחלוטין את רכישת הנפט מאיראן, אף שקיבלה מהאמריקאים היתר לשישה חודשים להמשיך ולרכוש כמויות מופחתות של נפט איראני כמו עוד שבע מדינות אחרות.

קוריאה הדרומית הייתה הצרכנית הרביעית בגודלה של דלק איראני, אחרי סין, הודו ואיטליה, עם 200 אלף חביות ביום. איטליה השלישית ירדה בינתיים מהיקף דומה לפחות מ-100 אלף, והודו הצרכנית הראשית ירדה לשני שלישים מהכמות שרכשה בחודש מאי. באיראן בונים על כך שהחשש מעליות מחירים ישאיר ולו חלק מלקוחותיהם על המגרש, אך ארצות הברית ובעיקר סעודיה כבר הודיעו כי יגדילו את תפוקתן ליצוא כדי לחפות על היציאה של האיראנים מהשוק.

הבשורה הרעה השנייה שהגיעה השבוע הייתה המבוי הסתום בהפעלת כלי המסחר העוקף שתכנן האיחוד האירופי לעקיפת העיצומים. הגוף הזה, המכשיר למטרות מיוחדות (SPV), אמור היה לעקוף את העיצומים האמריקאיים על ידי מתן שירותי מסחר דרך צד שלישי לחברות אירופיות ובכך להימנע מעיצומים אמריקאיים המוטלים על החברות הסוחרות עם איראן. לפי סוכנות הידיעות רויטרס, שום מדינה אירופית לא הסכימה להקים בשטחה את הגוף המתווך. האיראנים מאשימים את האיחוד בסחבת, ובינתיים היקף ההעברות בין הבנקים האיראניים לבנקים זרים נמחק ברובו.

אחת מההשלכות הבעייתיות יותר של העיצומים הוא המחסור בתרופות וציוד רפואי. רשמית תרופות ומזון אינן ברשימת הסחורות האסורות, אך הקשיים הרבים בתשלום עבור המוצרים המיובאים, והסירוב של מוסדות פיננסיים וחברות בינלאומיות לכל מגע עם איראן, גורמים למחסור חמור בתרופות.

עשרות תרופות כבר נגמרו מהמדפים בבתי המרקחת באיראן. לפי משרד הבריאות בטהראן, יותר מ-90% מהתרופות לשוק המקומי מיוצרות באיראן, התעשייה המקומית מפותחת מאוד והיא התרחבה גם בגלל גל העיצומים הקודם. אבל התרופות שאינן מיוצרות באיראן הולכות ונגמרות. מקצת התרופות חיוניות במיוחד, וקבוצה של 1,000 רופאים ופסיכיאטרים פרסמו בשבוע שעבר עצומה ובה אזהרה חמורה מפני השלכות המחסור בתרופות בשל העיצומים. גם בציוד רפואי המיוצר ברובו במערב החל להיווצר מחסור, ובעיקר בחלפים למכשירים ומכונות שהתקלקלו.

בניסיון למצוא פתרונות פנימיים, הכריז משרד הכלכלה האיראני על הפשרה של 1.66 מיליארד דולר לקרן לסיוע למפעלים וחברות גדולים, הנפגעים ישירות מן העיצומים, כדי למנוע את קריסתם.

עדיין לא בקול גדול מדי, אבל באיראן, בעיקר ברשתות החברתיות ובכלי תקשורת הנחשבים אופוזיציוניים, הולכת וגוברת הקריאה לקצץ בהוצאות הביטחוניות ובעיקר באלה המיועדות לארגונים מחוץ לאיראן. לפי הערכות ישראליות מבוססות, איראן משקיעה בין 2.5 ל-3 מיליארד דולר לתמיכה בארגוני הטרור באזור. בין השאר, היא מממנת את רוב תקציב חיזבאללה, בסכום המתקרב למיליארד דולר בשנה; היא המממנת הכמעט יחידה של תקציב הג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה, ועוד קרוב למחצית מתקציב חמאס. עוד בנתמכים, גם המורדים החות'ים בתימן והמיליציות השיעיות בסוריה.

למרות זאת, בטווח הקרוב לא צפוי שינוי מהותי במדיניות האיראנית או כניעה לדרישה לפתוח מחדש את הסכם הגרעין.