אירית אייזקסון וסמדר ברבר צדיק / צילום:דוברות הכנסת נועם רבקין פנטון
היום הגיע תורם של ראשי דיסקונט והבינלאומי להתייצב בפני ועדת החקירה הפרלמנטרית לחקר האשראי ללווים הגדולים, בראשותו של ח"כ איתן כבל. הדיון נערך למרות חרב הבחירות שמאיימת להפסיק את עבודת הוועדה בטרם תסיים את עבודתה. מנכ"לית הבנק הבינלאומי, סמדר ברבר-צדיק, רמזה במהלך הישיבה כי לא צריך להפנות כלפי הבנק שלה את חיצי האשמה: "שיעור ההפרשה לאשראי עסקי גדול הוא אפסי, לפחות בשמונה השנים האחרונות ונמוך בהשוואה ליתר הבנקים במערכת".
יו"ר הוועדה כבל ביקש מברבר-צדיק להסביר כיצד התנהל הבנק מול הלווים הגדולים ומה היו נוהלי הענקת האשראי על ידי הבנק. כבל אף הוסיף דוגמה, כאשר הקרין במהלך הישיבה כתבה של חברת החדשות, בה הושמעה שיחה בין ניצה זעפרני, מי שהייתה מנהלת מחלקת שוק ההון בסניף הראשי לבין איתי שטרום, אשר ביקש הלוואה מידית ללא בטחונות בסך 15 מיליון שקל. את ההלוואה אישר רו"ח אילן בצרי, ראש החטיבה העסקית בבנק, בשיחת טלפון שהוקלטה ושודרה באותה הכתבה.
בנוסף, נתבקשה ברבר - צדיק להשיב על הליכי מינוי בצרי לתפקידו. לדברי כבל, "ב-2002 פורסם כי בנק ישראל חייב את בצרי לעזוב את תפקידו כתוצאה מליקויים בפעילות האשראי של הבנק". ברבר-צדיק ענתה כי מינוי בצרי בתוך הבנק אושר על ידי בנק ישראל, באשר להלוואה בסך 15 מיליון ש"ח היא הצדיקה בדיעבד את אופן נוהלי העבודה, שכן ההלוואה הוחזרה בתוך ארבעה ימים. ח"כ כבל לא ויתר והשיב לה, "אנחנו לא עוסקים פה היום באם הבנק הרוויח או לא הרוויח מן העסקה ואם הכסף הושב בזמן, אלא בנוהלי העבודה שלכם".
"אני לא מאשרת אישית"
בהמשך הישיבה ביקש כבל לברר האם יש נהלים בבנק שמגדירים כיצד מנהלים שיחה עסקית ספציפית, כמו זו שהתנהלה בין זעפרני לשטרום. ברבר צדיק ציינה שהבנק מתמחה במתן אשראי לפעילי שוק ההון וכיוון שמדובר בהלוואה שחזרה לאחר ימים, ונדרשת תשובה במהלך יום העסקים בשוק ההון, הפרוצדורה הייתה תקינה.
האווירה המתוחה בישיבה נמשכה. "דנקנר בין היתר יושב בכלא על עניינים כאלה", אמר כבל ביחס להתנהלות הבנק. "אתם מעניקים יחס מקל ללווים גדולים. כל הלוואה הזויה כמעט בלי ביטחונות היא במרחק שיחת טלפון מבעל עניין". הוא פנה לברבר-צדיק ושאל אותה: "כמה פעמים פונים אליך לווים גדולים אישית?".
ברבר צדיק השיבה שלא פונים אליה לווים גדולים. "גם אם מישהו פונה אלי ישירות, אני לא מאשרת אלא מעבירה לסמכויות המקצועיות שמתחתי".
"אנחנו עוברים שינוי משמעותי"
גם נציגי בנק דיסקונט הופיעו כאמור בפני הוועדה, בראשם עמדו מנכ"לית הבנק, לילך אשר טופליסקי ויו"ר הבנק, יוסי בכר. ח"כ איילת נחמיאס ורבין ביקשה מהם להבין את האפליה שהייתה כביכול בין לווים שונים. "רמת היעילות והיציבות של הבנקים אינה רק רמת ההפרשות בהלוואות, אלא גם האפליה בין לווים. אנחנו מנסים להבין האם, ואם כן, מה היו אותן חריגות, והאם באמת, לצורך הדוגמה, אנשים קיבלו בשיחות טלפון בלבד הלוואות של 15 מיליון שקל בלי בטחונות".
טופילסקי השיבה כי "אנחנו מנסים לתת יותר ויותר אשראי לחברות התפעוליות שקרוב לתזרים המסומנים. בשנים אחרונות האשראי ניתן לחברות בתחתית הפירמידה".
כבל לא הסתפק בתשובתה ושאל אותה בנוגע לאשראי שניתן לבנייה ושימור פירמידה, כך לפי דווח שהועבר לבורסה: "200 מיליון שקל ליורוקום אחזקות, 650 ליורוקום תקשורת, והאשראי הגדול באמת לבזק - 3.9 מיליארד שקל לבי קום לרכישת השליטה בבזק מהמערכת הבנקאית. ולבזק הלוו 4.2 מיליארד שקל".
טופילסקי השיבה כי המערכת הבנקאית לא מממנת היום רכישת שליטה וכי אין למערכת הבנקאית אינטרס לשמר פירמידות. היא הוסיפה כי "חלק מהנתונים לא נכונים".
עוד ציינה טופילסקי כי דיסקונט הוא בנק הפועל בכל המגזרים בישראל, ומחזיק בלמעלה מ- 160 מיליארד שקל מפיקדונות הציבור. "בשנים האחרונות אנחנו עוברים שינוי משמעותי, אנחנו צומחים, מתייעלים ומתאימים עצמנו לצרכים המשתנים של הציבור"
כבל ציין בפניה כי "מערכת הגומלין בין הבנקים ללווים הגדולים טובה לבנקים ורעה לציבור הרחב. אנחנו מדברים על יחסי גומלין בין המערכת הבנקאית ללווה הגדול. הבנק מלווה לפירמידה ומקבל גישה נוחה למתן אשראי רב לחברות בתחתית הפירמידה שמספק תזרים מזומנים יציב ורווחי. זה נהנה וזה נהנה עוד יותר.
"הבעיה שכדי לשמר את התזרים, בעל השליטה פוגע בהעברת רפורמות נחוצות כי זה יפגע ברווחיות שלו. זה מוביל לריכוזיות ופוגע בלווים קטנים ובינוניים, ובציבור הרחב בגלל יוקר המחייה".