יואב גלנט / צילום: איל יצהר
עונת הסיכומים של ממשלת ישראל ה-34 התחילה בשבוע שעבר עם הודעת ההתפטרות של שר הביטחון אביגדור ליברמן, וזה זמן מצוין לבדוק את התנהלות משרד הבינוי והשיכון בתחום הנדל"ן. כיצד המדיניות של העומד בראש המשרד, השר יואב גלנט, השפיעה על מחירי הדירות, באיזה אופן התנהלו שיווקי הקרקעות ובדיקה של שלל נושאים בוערים נוספים בתחום.
סליחה, התבלבלתי לרגע. כתבתי גלנט? כי התכוונתי לשר האוצר, משה כחלון. יו"ר מפלגת כולנו אמנם יישפט ציבורית בעיקר על רקע תוכנית הדגל שלו - מחיר למשתכן - שאת השפעותיה האמיתיות נבין רק בעתיד. אבל מבט מעמיק יותר בהיבט הנדל"ני יגלה שמשרד האוצר בסיום הקדנציה הנוכחית, שונה לחלוטין מהמשרד שאותו קיבל כחלון אי שם ב-2015.
שני מוסדות מרכזיים שהוכפפו למשרד האוצר בקיץ של אותה שנה הפכו את משרד האוצר לראשונה לגורם הממשלתי הדומיננטי ביותר בתחום הנדל"ן. רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) - הגוף שאחראי על הטיפול בקרקעות המדינה נפרד ממשרד הבינוי והשיכון אליו היה שייך, ועבר למשרד האוצר. אם עד אז העומד בראש מועצת מקרקעי ישראל - הגוף שקובע את המדיניות של רמ"י היה שר הבינוי, הרי שכחלון הפך ליו"ר המועצה. במקביל, מינהל התכנון עזב את משרד הפנים, תוך התנגדות עזה של שר הפנים דאז סילבן שלום, ועבר אף הוא למשרד האוצר כיחידת סמך.
לא מדובר בשינוי קוסמטי אלא במהפכה, שכן מאותו הרגע גם תכנון הקרקע וגם השיווק, עברו לאותה קורת גג. קחו בחשבון שבמשרד האוצר פועלת חברת "דירה להשכיר" הנמרצת (עוד מימי שר האוצר הקודם יאיר לפיד) שעוסקת במתחמי דיור להשכרה וגם בתכנון מתחמים גדולים, והרי לכם משרד השיכון האמיתי. עם כל הפגמים של תוכנית מחיר למשתכן (ובמוסף זה ניתן לקרוא על כמה כישלונות מהדהדים בתחום), ללא הכינוס של כל אלה לבית אחד, כלל לא בטוח שהתוכנית הזו הייתה מתממשת. גם לא בטוח שמינהל התכנון היה מצליח לתכנן ב-2017 מספר עצום של 127 אלף יח"ד, ובשנה הנוכחית כנראה לעלות על כך.
זו הבשורה האמיתית בקדנציה של כחלון, ואסור לעצור כאן. על רקע ההצלחה של שלל הגופים לעבוד יחדיו, ולאור העובדה שמשבר הדיור רחוק מלהיות מאחורינו, הגיע הזמן לבטל את משרד הבינוי והשיכון, שפעילותו קוצצה ומתמקדת כיום בעיקר בדיור ציבורי ובהתחדשות עירונית. את אלה אפשר להעביר למשרד האוצר או למשרד הרווחה. ואם להשתמש בהשאלה בסלוגן של כחלון - זה נטו חיסכון לציבור.