גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדילמה של טראמפ: מה יעשה הנשיא אם הנסיך הסעודי מעורב ברצח העיתונאי בטורקיה

דילמה היסטורית מאיימת עכשיו לטרוף את קלפי ארה"ב במזה"ת ● כאשר מתחוורת והולכת אשמתו של הנסיך מוחמד בן סלמן ברצח ג'מאל חאשוקג'י, הנשיא טראמפ יצטרך, אולי עוד השבוע, להחליט אם לאמץ את הפרגמטיות הצינית של הנשיא רוזוולט, לפני 85 שנה, או את האידיאליזם של ג'ימי קרטר ושל ג'ורג' דאבליו בוש

העיתונאי ג'מאל חשוקג'י / צילום: Shutterstock
העיתונאי ג'מאל חשוקג'י / צילום: Shutterstock

ביום ו' דלפו בו זמנית לחשובי העיתונים בארה"ב מסקנות החקירה של סוכנות הביון המרכזית בפרשת ג'מאל חאשוקג'י, העיתונאי הסעודי הגולה, שנרצח בקונסוליה של ארצו באיסטנבול לפני חודש וחצי.

הסי.איי.אי אמנם לא מצא "אקדח מעשן", אבל צירוף הראיות הנסיבתיות, לצד ניתוח של תהליכי קבלת ההחלטות בערב הסעודית, מביא את הביון האמריקאי למסקנה הבלתי נמנעת: את ההוראה לרצוח את חאשוקג'י נתן האיש החזק של המשטר הסעודי, בן המלך ויורשו המיועד, הנסיך מוחמד בן סלמן בכבודו ובעצמו.

עוד לפני הפרסום, למעטים מחוץ לערב הסעודית היה איזשהו ספק. כמעט כל משקיף על עריצויות העולם הערבי יאשר שאין שם פרילאנסרים. לטובת שלומם הנפשי והפיזי, גם בכירים אינם מעזים לקבל החלטות בלי הוראה מפורשת מן הפסגה. מגוחך מעיקרו הוא הרעיון שרצח מוטרף וסנסציוני כזה יהיה תוצאה של יוזמה מקומית.

המשטר הסעודי איבד זה כבר כל קורטוב של אמינות לרגל הראשומון הנלעג והדוחה של גירסת הרצח: ג'מאל בכלל לא היה שם; ג'מאל יצא ונעלם, וגם אנחנו רוצים לדעת מה קרה לו; טוב, ג'מאל נהרג, אבל בלי כוונה, לאחר קרב אגרופים; טוב, רצחו אותו, סליחה, והגופה נמסרה לשותף מקומי; טוב, רצחו אותו בכוונה, ותשכחו מהשותף, אבל תגידו לנו מה אתם יודעים; טוב, רצחו אותו באכזריות, מצטערים, אבל לנסיך הגדול לא היה מושג, ואנחנו מוכנים לערוף את ראשיהם של כמה קצינים.

לעזאזל המזרח התיכון

הנשיא טראמפ הוסיף לנסות ולהתהלך בין טיפות הדם. אמנם סגן הנשיא ומזכיר המדינה דיברו במפורש על הצורך להעניש בחומרה את האשמים; אבל הנשיא עדיין משתמט מדיון במסקנות אסטרטגיות. ממשלו הטיל בסוף השבוע שעבר סנקציות על 17 סעודים, ומקווה שזה יספיק. הנשיא אישר אתמול, שקיבל תדרוך ממנהלת הסי.איי.אי, אבל ישמע מסקנות מלאות רק ביום ג'.

ה"וושינגטון פוסט" מביא הבוקר מפי "יועץ המשוחח עם טראמפ לעתים קרובות", כי "זה מצב שבו הכול יודעים למעשה מה קרה". היועץ הלא-מזוהה הוסיף: "אילו הייתה מתמלאת משאלתו של הנשיא, הוא היה מסתלק לחלוטין מן המזרח התיכון ומכל בעיותיו. זו בעיה שהוא היה רוצה להסיר מסדר היום".

אבל איך מסירים אותה? בקליפורניה אתמול, בדרכו לבקר באתר שריפת היערות הקטלנית ביותר בתולדות ארה"ב, הנשיא חזר ואמר לעיתונאים, "ערב הסעודית היא בעלת ברית יוצאת מגדר הרגיל. היא עוזרת לנו במקומות עבודה ובפיתוח כלכלי". הוא חזר על המשפט פעמיים, ללמדך מה באמת מעניין אותו: לא אינטרסים אסטרטגיים או יציבות עלי אדמות, אלא השורה התחתונה.

הכלל הזה אגב חל כמעט על כל היבט של מדיניות החוץ האמריקאית. הנשיא, מהיותו משולל סנטימנטים המבוססים על ידע היסטורי, מחשב כדאיות של יחסים על סמך רווח כלכלי. זו הסיבה שכל אימת שהוא מזדמן לפגישה עם בעלי בריתו באירופה הוא מדבר על תרומתם לתקציב נאט"ו, לא על חלקם בהגנת הדמוקרטיה המערבית.

בחצרו של הורדוס

להעניש את מוחמד בן סלמן על עניין של מוסר ושל אתיקה? להכיר ברצינות בקשר בין מדיניות חוץ לזכויות אדם? זה לא חלק מעולמו של הנשיא טראמפ. למען ההגינות, הדילמה הזו מעולם לא הניבה פתרונות מובנים מאליהם.

השאלה היא עתיקת ימים: איך צריכה מעצמת על לנהוג בבעל ברית קטן אך חיוני, המתנהג כמנוול. היא העסיקה עוד את מייסד הקיסרות הרומית, אוגוסטוס, בסוף המאה הראשונה לפני הספירה. המנוול החיוני היה הורדוס מלך יהודה. כאשר אוגוסטוס שמע שהורדוס ציווה להמית כל תינוק בן שנתיים ומטה, ובכלל זה את ילדיו שלו, הוא אמר, לפי המסופר, כי "בחצרו של הורדוס מוטב להיות חזיר מאשר בן המלך". אבל זה לא הפריע לו לעשות עסקים עם הורדוס.

את הלבוש המודרני של בחירת אוגוסטוס תפר הנשיא פרנקלין רוזוולט, לפני 80 שנה. הוא כיוון אותה לאנאסטאסיו סומוסה גרסיה, גנרל שתפס את השלטון בניקרגואה, באמריקה המרכזית, שבר שיאים בדיכוי ובשחיתות - אבל שירת את האינטרסים של ארה"ב. הוא היה מחסום להתפשטות פופוליזם שמאלי רדיקלי. רוזוולט אמר עליו, בחיבה מסויגת ובעודף פרגמטיות, "הוא בן כלבה, אבל הוא בן הכלבה שלנו".

החיווי ההוא הצמיח כנפיים, והפך לאחת הקלישאות המפורסמות של המאה ה-20. משפחת סומוסה הוסיפה לשדוד את ניקרגואה 40 שנה ויותר, תחת שלטונם של בני בן הכלבה. מרד עממי הפיל לבסוף את השושלת, ותחתיה, בדיוק כפי שחששו, קם משטר פרו-קומוניסטי, שגמר אומר להפוך את ניקרגואה לקובה שנייה. ארה"ב שילמה מחיר יקר על תמיכתה בבן הכלבה שלה.

הנסיך מוחמד בן סלמאן / צילום: רויטרס

"לאמץ כל דיקטטור"

וושינגטון הוסיפה לבחור בני כלבה על פני כל כדור הארץ. המלחמה הקרה עם ברית המועצות סיפקה את התירוצים. לפעמים הבחירה עלתה יפה, ולפעמים היא הסתיימה באסון כבד. רודנות האחים קסטרו בקובה הייתה תוצאה של בחירה אמריקאית בבן כלבה מושחת ששמו היה בטיסטה. הרפובליקה האסלאמית של איראן היא תוצאה של העדפה לא הכרחית של "בן הכלבה שלנו", הלוא הוא השאה, מוחמד רזא פהלאווי. בכמה מקומות האמריקאים ניסו להיפטר מבני הכלבה שלהם, ולבחור יורשים הולמים יותר. הם עודדו, או הרשו, הפיכות צבאיות והתנקשויות.

פה ושם, בני הכלבה אמנם עצרו את הקומוניסטים, והניחו את היסודות (גם אם לא התכוונו) לדמוקרטיה משגשגת, למשל בדרום קוריאה. במקומות אחרים, ארה"ב הכתימה את שמה הטוב במידה כמעט חסרת תקנה.

ב-1977, הנשיא החדש ג'ימי קרטר הכריז, בנאום פומבי, כי "מהיותנו בטוחים בעתידנו, אנחנו חופשיים עכשיו מן הפחד המוגזם מפני הקומוניזם, שהוביל אותנו לאמץ אל חיקנו כל דיקטטור שחלק את הפחד הזה איתנו". קרטר ניסה להעמיד זכויות אדם במרכז מדיניות החוץ האמריקאית, אבל המלחמה הקרה טרפה את קלפיו. הוא עורר עליו את חמת הימין האמריקאי ואת לעגו. ב-1981, רונלד רייגן שם קץ לאידיאליזם הזה.

דווקא בשנות נשיאותו של ג'ורג' דאבליו בוש, שמרן ימני, ארה"ב חזרה ונטתה אל מדיניות חוץ אוטופית של תיקון עולם באמצעות מתכונים דמוקרטיים. כך היא הכריחה את הרשות הפלסטינית לעורך בחירות ב-2006, שהניבו ניצחון לחמאס. ודווקא ברק אובמה, שתואר כרדיקל שמאלי מסוכן, הבטיח בעלותו לשלטון שארה"ב תחדל להגיד לזרים איך לנהל את ענייניהם. אבל עד מהרה הוא נתקל באביב הערבי, ונאלץ לוותר על בני הכלבה משכבר הימים.

הנסיך מוחמד בן סלמן הוא האנטי-תזה של האביב הערבי. הוא עמד לפתור את הדילמה אחת ולתמיד: מתקן נועז, שיצעיד את ארצו אל הזמן המודרני מבלי להעניק לה אף חירות פוליטית אחת: נוסחה מפתה בשביל נשיא אמריקאי, השונא את מורכבויותיו של המזרח התיכון. לרוע המזל המורכבויות חוזרות וטופחות על פניו.

ארה"ב תצטרך להחליט אולי בימים הקרובים איזה משני הסיכונים היא מעדיפה: לחבק את בן הכלבה שלה, או לשמוט את הקרקע מתחת לרגליו. 

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב- https://tinyurl.com/karny-globes ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

עליות בבורסות אירופה ואסיה; בהמשך היום יתפרסם בארה"ב מדד ליבת ה-PCE

דאקס מתחזק ב-0.4%, פוטסי מוסיף 0.7% וקאק עולה ב-0.3% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● בהמשך היום יתפרסם בארה"ב מדד מחירי ההוצאה הפרטית (PCE), מדד האינפלציה המועדף על ידי הפד

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

חיזבאללה ירה לעבר חיילים במרחב הר דב, צה"ל השיב אש

החות'ים טוענים: "תקפנו ספינה ישראלית כאות סולידריות עם הפלסטינים" ● בשל ההפגנות הפרו-פלסטיניות: אוניברסיטת דרום קליפורניה הודיעה על ביטול טקס הפתיחה ● דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' ● כל העדכונים

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון