שי באבד. ויכוח מר עם יואב הורביץ / צילום: אלון רון
ההחלטה על הקיצוץ הרוחבי למימון תוספות השכר לשוטרים עברה היום בישיבת הממשלה בתום דיון סוער במיוחד. עזה, האירוויזיון, בונוסים למנכ"לים, תוספות שכר לשוטרים ולסוהרים - כל המרכיבים לפיצוץ היו שם ורעידות המשנה יורגשו מן הסתם עוד זמן רב. זמן רב יעבור עד שיתאחו הפצעים וייעלמו המשקעים שהותירה בקרב משתתפי הישיבה.
נתחיל בשורה התחתונה: הממשלה החליטה לקצץ כמיליארד שקל מתקציבה בשנת 2019 ו-1.2 מיליארד מהתקציב בכל אחת מהשנים הבאות, כדי לממן תוספות שכר לשוטרים, לסוהרים ולגמלאי המשטרה, השב"ס השב"כ והמוסד בסכום כולל של 22 מיליארד שקל על-פני 16 השנים הקרובות. בסך הכל יעמוד הקיבוץ על כ-1.3% מתקציב המשרדים.
הקיצוץ יממן הוצאות נוספות, קטנות יותר, לתכנית סיוע ליישובי עוטף עזה, להוספת 60 תקנים של מפקחים באתרי בנייה ולהעמדת מקור תקציבי למימון תחרות הזמר האירוויזיון שאותו תארח השנה ישראל.
בסיום הישיבה פרץ עימות מילולי קשה, מכוער במידה שלא זכורה כמוה בימי הממשלה הנוכחית, בין שניים מהבכירים ביותר בממשלה: מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, וראש הסגל במשרד ראש הממשלה, יואב הורביץ. הורביץ כינה את באב"ד שרלטן ושקרן. באב"ד השיב להורביץ שהוא מסתיר את האמת ומטעה את הממשלה ואת העומד בראשה.
מה גרם לעימות? לא הסכם השוטרים הגרוע, שבאב"ד התנגד לו בכל כוחו וכמעט הצליח לעצור אותו עד שהשר שלו סגר לו אותו מעל לראש. הסיבה לעימות הייתה פרשת הבונוסים למנכ"לי משרדי הממשלה - הנושא שמסעיר באמת את הצמרת הבכירה של הממשלה. שלשום הודיעה מזכירות הממשלה כי בוטלה הכוונה לאשר למנכ"לים מענקי פרישה בהיקף של עד 200 אלף שקל. הקרדיט על ביטול המהלך נזקף להורביץ, ובערוץ 2 דווח כי באב"ד היה היוזם של המהלך. באוצר רתחו מזעם. לגרסתם, הורביץ ומזכיר הממשלה צחי ברוורמן, שרוחצים כעת בניקיון כפיהם, היו מעורבים בקידום יוזמת הבונוסים עד צוואר - כפי שיוכיחו דרישות הוותק המינימלי לקבלת המענק, דרישות לא אופייניות ולא מוסברות למעט העובדה שגם הורביץ וגם ברוורמן עומדים בהן.
מי צודק בוויכוח הזה כנראה לא נדע, ולו בשל העובדה שכל הצדדים היו בסוד הניסיון הכושל לסדר לעצמם מענקים כספיים. מה שאמור לעניין את האזרח בכל הסיפור הזה, הוא שאחרי חילופי דברים כאלה בין מנכ"ל משרד האוצר וראש הסגל במשרד ראש הממשלה קשה לראות איך השניים ימשיכו לעבוד יחד, ואיך הציר החיוני הזה יכול להמשיך לתפקד גם אם הבחירות יוקדמו למארס 2019.
ובינתיים הצמיחה במשק נעצרה. במהלך ישיבת הממשלה פרסמה הלמ"ס שהצמיחה ברבעון השלישי הגיעה בקושי ל-2.3%. את נתוני הצמיחה החלשים לרבעון השני (1.8%) הלמ"ס הורידה עוד יותר ועדכנה למטה ל-1.2% (ר’ ידיעה נפרדת). המשמעות: קצב צמיחה שלילי לנפש, ומה שגרוע יותר סכנת היפוך מגמה ביחס החוב תוצר. אם עד עכשיו הרגיעו אותנו שהחריגה בגירעון איננה גרועה כל-כך למשק כי התוצר צומח בקצב מהיר יותר, הרי שהטיעון הזה כבר איננו רלבנטי.
כפי שזה נראה כרגע, החוב יגדל השנה בקצב מהיר יותר מהתוצר. זה קרה פעם אחת בשיא משבר האשראי, ואם זה יקרה גם ב-2018 - בלי שום סיבה כלכלית נראית לעין - לא תהיה על-כך מחילה.
נתוני הצמיחה המאכזבים של המשק לא עניינו איש בישיבת הממשלה. היושבים בחדר היו שקועים עד מעל לראשם בקרב על התקציבים שעוד נותרו לחלוקה.
על הראש של ארדן: פיטורי שוטרים
בצד המנצח: השוטרים, הסוהרים, הגמלאים ובעלי בריתם החדשים בממשלה, שר האוצר משה כחלון וסגנו ח"כ יצחק כהן. בצד המפסידים: שר הבריאות יעקב ליצמן ושר החקלאות אורי אריאל, שקוננו על קיצוץ כואב ולא מוצדק בתקציבי משרדיהם.
בתווך: השר לביטחון פנים גלעד ארדן, הלוביסט הראשי של תוספות השכר והאיש שנלחם עבור השוטרים כשגם ראש הממשלה היה נגדם, אך נעלם מתמונת הניצחון של חתימת ההסכם, אולי בגלל נוכחותו של מפכ"ל המשטרה. ארדן מוצא את עצמו עכשיו מתחלק בקרדיט עם כחלון וחותם על החלטה שמענישה את המשרד בראשותו בקיצוץ כפול מזה של המשרדים האחרים, קיצוץ שיאלץ את המשטרה לשלוח הביתה 248 שוטרים, שמשרותיהם הוקרבו על מזבח תוספת השכר לעמיתיהם.
קיצוצים רוחביים: עניין שבשגרה
לקיצוץ הרוחבי שאישרה היום הממשלה תהיה "השלכה ניכרת על השירות לאזרח" - לקביעה הזו אחראי לא אחר מאשר היועץ המשפטי לממשלה עו"ד אביחי מנדלבליט שלא מרבה להתטא בנושאים כלכליים בדרך כלל. מנדלבליט גם הזהיר שהמדינה תמשיך להיות חשופה לתביעות מצד שוטרים וסוהרים ועלולה לשלם מעבר ל-22 מיליארד שקל, אפילו אם הדרישה להחתים 95% ממקבלי התוספת על כתבי ויתור תביעות תמולא. שרי הממשלה היו פחות מעודנים מהיועץ המשפטי לממשלה.
"אני לא מוכן להוריד ילדות לזנות בשביל השוטרים שלך", אמר שר הרווחה חיים כץ לגלעד ארדן. שר הבריאות ליצמן אמר כי מדובר ב"החלטה חמורה שתפגע אנושות בבריאות של אזרחי ישראל" ושר החקלאות אורי אריאל קרא לקיצוץ פשוטה "חרפה".
הקיצוץ הרוחבי הזה אינו הראשון שעושה הממשלה הנוכחית. קיצוצים עמוקים יותר. נעשו בעת אישור תקציב 2015-2016.
בעת אישור תקציב 2019 קוצצו 2.9% מתקציב 2018 ו-3.9% מתקציב 2019. אבל אז זה היה במסגרת אישור תקציבים שכללו גידול ניכר בתקציבי המשרדים כך שהקיצוץ נספג. הפעם מדובר על קיצוץ בבשר החי: ביטול של מאות תקנים, פגיעה בתכניות קיימות ופעילות. מעבר לכך זו הפעם הראשונה שנעשה קיצוץ רוחבי עמוק כל-כך תוך כדי כהונת הממשלה - מבלי שפרצה מלחמה או משבר כלכלי עולמי.
אלא שזו הפעם הראשונה שנעשה קיצוץ רוחבי עמוק כל-כך תוך כדי כהונת הממשלה. ובשל מה? השוטרים ועמיתיהם טוענים לחוסר צדק משווע כלפיהם, לאיפה ואיפה. הרי בתי דין לעבודה בשתי ערכאות קבעו שהצדק עימם והמדינה התרשלה. הרי הם ויתרו למדינה על מלוא הסכום שהיו מקבלים אילו בתי הדין היו פוסקים לטובתם והסכימו לפרוס חלק מהתשלום המגיע להם על פני 16 שנה.
עם כל ההבנה לטענות השוטרים על הלנת שכרם במשך 13 שנה אי אפשר להתעלם מכך שתוספת השכר שהם מקבלים כעת לא הייתה מיועדת להם במקור. כיצד יצדיקו ראש הממשלה ושר האוצר את התוספת האדירה למשטרה ולשב"ס? האם קיבלנו רמת ביטחון גבוהה יותר? האם המשטרה התחייבה לשפר את ביצועיה בלחימה בפשיעה?