הבטחות ריקות, שמבוססות על כסף שאין
למרות שנוסחת הפרוטקשן "שקט תמורת כסף" נכשלה כישלון חרוץ מול חמאס, ומזוודות הדולרים המרגיעות הפכו ברגע למטר של 500 רקטות ב-48 שעות, ממשלת ישראל התאהבה בפתרון הבזק של שליפת סטיפות של שטרות במקום ניהול אסטרטגיה וטיפול שורש בבעיות אקוטיות.
לכן, כשהתושבים הזועמים הבעירו את הדרום מיד אחרי הפסקת האש וחסמו את צומת עזריאלי בתל אביב אחרי שהשר צחי הנגבי אמר להם בפנים מה שנשמע שדמם סמוק פחות מזה של תושבי ת"א, מיהר ראש הממשלה המבוהל, בנימין נתניהו, לזמן את ראשי הרשויות בדרום ללשכתו ושם על השולחן, וירטואלית כמובן, את הכסף. הם יקבלו חצי מיליארד שקל לתוכנית לאומית, בעלת הכותרת המרשימה "התכנית לחיזוק עוטף עזה", ובתמורה יסתמו את הפה עד אחרי הבחירות.
מכיוון שהבחירות תכף ממש כאן, "התוכנית לחיזוק עזה" נראית, לכאורה, כלא פחות משוחד בחירות. באשקלון, שדרות ונתיבות יושב הבייס של נתניהו והבייס הזה רועד מעצבים עליו. מבחינתו של ראש הממשלה, יפה שעה אחת קודם לשמן אותם בהבטחות גרנדיוזיות, ללטף להם את האגו ולטפל בפצעים הפתוחים, כי כמו שזה נראה כרגע, כסף הם לא יקבלו. ספינים, לעומת זאת, יתנו להם בלי סוף, מצופים במילים מתוקות ובשפע.
למה? כי לנתניהו אין מאיפה לקחת את חצי מליארד שקל שהוא מבטיח. לפי נתוני האוצר הגירעון ל-12 החודשים האחרונים עמד באוקטובר על 3.6% מהתוצר ולא 2.9% כפי שצפו, מה שאומר שהוא לא יכול לעמוד גם את בהבטחה שנתן לגימלאי המשטרה ושב"ס לפצות אותם על אי-ביטחון תעסוקתי ב-20 מליארד שקל ב-15 השנים הבאות. אבל דיבורים לא עולים כסף, הם לגמרי בחינם ותמיד אפשר להגיד "עשינו", "נתנו", "הגדלנו", גם אם לא נוסף שקל חדש לתקצוב הקיים.
יהיה קל מאוד, אפילו, קל מדי, להתפאר בהישגים הריקים שהוצגו בתוכנית, בישיבת הפאניקה הזאת. שימו לב לסעיפי התוכנית, למשל, חיזוק רפואת החירום. מה זה אומר? לא ברור, בטח על רקע העובדה שרפואת החירום בעוטף פועלת היטב בחמש השנים האחרונות. מבטיחים גם את חיזוק החינוך הלא פורמלי, שם קוד למשהו שקשור לחינוך, אבל אף אחד לא יודע מה הוא.
סעיף נוסף הוא חיזוק מרכזי החוסן והרווחה, מה שנשמע על פניו הכרחי, רק שבדרום מערך התמיכה בתושבים הוא מהטובים בארץ. או מתן מענקים ביטחוניים לרשויות למיגון ועזרה בתפקוד השוטף, כשהדרום ממוגן בצורה כמעט הרמטית ובגלל המצב המתוח לאורך זמן, הרשויות מתורגלות היטב בכל התרחישים ביטחוניים ופועלות לעילא ולעילא. הסעיפים היחידים שיש להם תוחלת, וספק אם ייושמו, הן תוספות במכסות ההטלה והחלב וסבסוד מעונות יום.
במשרד ראש הממשלה נשבעים שאין מה לדאוג. "שני שלישים מהתקציב", אומרים שם, "יבואו מהמשרדים שלוקחים חלק בהחלטה, ושליש מהאוצר". אז אמרו.
ספק אם תושבי הדרום, שבעי ההבטחות, התלאות וההפגזות, יקנו את התרגיל השקוף הזה. ואם כן, אז אנא, שידרשו במפורש מנתניהו, כמו העבריינים של החמאס, "תראה לנו את הכסף". ובשטרות. אפשר גם בתוך מזוודות אם יותר נוח לך.
