גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משיכת בעל מניות שלא נפרעה – האומנם דיבידנד?

מי שמחזיק החזקה מהותית במניות חברה שבבעלותו, עלולה להיות לו הכנסה רעיונית שתביא לחיוב במס

מניות / צילום: Shutterstock
מניות / צילום: Shutterstock

במסגרת היערכות ציבור בעלי המניות לתום שנת המס, נראה כי גם השנה יש להעניק תשומת לב מיוחדת להוראה בעניין משיכת בעל מניות שלא נפרעה. כזכור, הוראת סעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה שנתקבלה במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2017-2018 קבעה, כי בעל מניות מהותי המחזיק ב-10% ומעלה ממניות החברה שבבעלותו, ואשר משך מהחברה סכום העולה על 100 אלף שקל - יחויב במס על משיכה זאת, אם לא ישיב את הכסף לחברה עד לתום שנת המס שלאחר השנה בה נמשכו הכספים. כך, אם המשיכה בוצעה במהלך 2017 על בעל המניות להשיב את כספי ההלוואה עד לתום שנת המס הנוכחית (2018), שכן אחרת יחויב במס על סכום המשיכה. מטבע הדברים, הוראות סעיף זה לא רק שטרם נחרטו בזיכרון של הנישומים, אלא אף טרם התגבשה הפרקטיקה המתאימה ליישומן.

הוראות הסעיף קובעות, כי לצורכי מס תסווג המשיכה האמורה כדיבידנד בידי בעל המניות המהותי - אם אכן יש בחברה די רווחים המאפשרים חלוקה של דיבידנד, וזאת על פי החזקתו היחסית של בעל המניות בחברה. אם האמור אינו מתקיים - יחויב בעל המניות במס על המשיכה כהכנסת עבודה, אם מתקיימים בינו לבין החברה יחסי עובד מעביד. אם גם זאת לא מתקיים אז המשיכה תסווג כהכנסה מעסק או ממשלח יד. מתעוררת אם כן השאלה כיצד תמוסה משיכת בעלים מחברה מפסידה בבעלותו.

טכנית, לשונית, יכולה רשות המסים לטעון כי יש לסווג משיכה זאת כהכנסה מעסק, גם בהיעדר מערכת יחסים עסקית. מנגד, בהתאם לחוזר מס הכנסה 1/2008, נראה כי אם תכריז החברה על דיבידנד שמקורו בהפחתת הון ייהנה בעל המניות מדיבידנד פטור ממס עד להחזר השקעתו בחברה המפסידה. אין צורך להסביר כי מהותית אין כל הצדקה לגביית מס על דיבידנד רעיוני מבעל מניות שהשקעתו בחברה רק הניבה לו הפסדים, ושהמשיכה מהחברה יכולה לכל היותר להוות מעין החזר של השקעתו הכושלת בחברה.

זאת ועוד, סעיף 3(ט1) כולל שתי הוראות מעניינות נוספות. בהתאם להוראה הראשונה, דין ערובה שהעמידה החברה לטובת בעל המניות כדין משיכה. על פי הפרשנות שניתנה להוראה זאת בחוזר מס הכנסה המדובר בערובה ספציפית, ולפיכך במקרה שהחברה לא העמידה נכס ספציפי מנכסיה כערובה לחוב של בעל המניות (ערבות כללית) ולא חלה מגבלה כלשהי על נכסי החברה כתוצאה ממתן הערובה, לא תיחשב העמדת הערובה הכללית כמשיכה של בעל המניות.

בהתאם להוראה השנייה, יש לקזז מסכום המשיכה של בעל המניות יתרת זכות שיש לבעל המניות בחברה נותנת ההלוואה (התחייבות של החברה כלפי בעל המניות), היינו, סכום המשיכה יחושב כ"סכום נטו". בעניין זה עולה מנוסח הסעיף כי ביצוע הקיזוז יתאפשר אך ורק במקום בו המשיכה של בעל המניות מהחברה ויתרת הזכות הן באותה חברה. משמעות הדברים היא כי בעל מניות בקבוצת חברות, שלווה כספים מחברה אחת ושהלווה כספים לחברה שנייה, ייטיב לעשות אם ישקול שינוי של מבנה החוב בקבוצה באופן בו החברה האחת תלווה ישירות כספים לחברה השנייה. במילים אחרות, יבצע המחאת חיובים בתוך אשכול החברות שבבעלותו, כך שימחה את יתרת הזכות שלו בחברה השנייה כנגד פירעון חובו לחברה הראשונה.

נראה כי שילובן של שתי ההוראות שהוצגו לעיל, יוצר מספר רב של שאלות בלתי פתורות. כך, למשל, מה דינו של בעל מניות שאומנם משך משיכה מחברה בבעלותו ולא פרע אותה עד לתום המועד הנדרש, אך מנגד העמיד לחברה שבבעלותו בטוחות מהונו האישי, בין כנגד אותה הלוואה ספציפית שמשך מהחברה ובין אם בכלל. כידוע, חלק ניכר מציבור בעלי השליטה בחברות נדרש על ידי הבנקים לערוב באופן אישי להתחייבויות של החברות שבבעלותם. בהתאם להוראות המנויות לעיל, יכול אותו בעל מניות לטעון כי יש לקזז את הערובה שהעמיד לטובת החברה שבבעלותו מהמשיכה שמשך ממנה. למותר להסביר, כי לא ניתן לאחוז במקל בשני קצותיו, ואם ערובה מחברה שקולה למשיכה, אזי על רשות המסים לנמק מדוע ערובה לטובת החברה לא תהווה "יתרת זכות" כלפי החברה.

לסיום נחזור ונאמר, כי על ציבור בעלי המניות המחזיק החזקה מהותית (שיעור של 10% ומעלה) במניות של חברה שבבעלותם, לחזור ולבדוק עצמם לפני תום השנה האם כתוצאה ממשיכה, העמדת בטוחה או שימוש בנכס של החברה שבבעלותם, עלולה להיות מיוחסת להם הכנסה רעיונית שתביא לחיובם במס. אם אכן קיימת משיכה כאמור, או שקיימת חשיפה לייחוס הכנסה רעיונית מעין זאת, על בעל המניות לבחון פירעון של המשיכה קודם לתום השנה, ולחילופין, לבחון חלופות לצמצום חשיפה מעין זאת. מנגד, לאור העובדה כי טרם התגבשה הפרקטיקה המתאימה ליישומה של הוראה זאת, אנו תקווה כי רשות המסים תעניק להוראה זאת פרשנות כלכלית ראויה שתכליתה להטיל מס צודק על בעלי מניות שאכן נהנים מהטבה הניתנת להם על ידי החברה שבבעלותם מבלי שהם טורחים לשלם מס, והכל בגבולות שווי ההטבה שניתנה להם.

הכותבים הם שותפים באשכול המסים של פירמת ראיית החשבון והייעוץ העסקי BDO זיו האפט.

עוד כתבות

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"