שדה התעופה החדש של ברלין / Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
הוא עומד שם, חדש ונוצץ, מוקף מטוסים שממריאים ונוחתים על מסלולי האספלט, מואר בלילות ומחומם בימים - אבל שומם לחלוטין. שום נוסע עוד לא עבר בו, וייתכן שאף פעם לא יעבור. יותר משש שנים אחרי שהיה אמור להיפתח, אחרי השקעה של קרוב ל-7 מיליארד אירו, שדה התעופה החדש של ברלין עדיין אינו קרוב אפילו להתחיל לשרת את תושבי בירת גרמניה או את התיירים שנוהרים אליה. תאריך היעד הנוכחי לפתיחתו הוא סוף 2020, אבל אף אחד כבר אינו בטוח. ומה שנשמע בתחילה כבדיחה - הרעיון להרוס את השדה מהיסוד ולבנות חדש במקומו - הופך יותר ויותר לאפשרות ריאלית.
השאלה כיצד הפך שדה התעופה החדש של ברלין לבור תקציבי שספג כבר חמישה מיליארד אירו נוספים מעבר לתקציב המקורי היא עניין לוועדות חקירה (שקמו), להליכים פליליים (שהרשיעו בכירים בקבלת שוחד) ולתיאוריות קונספירציה בקרב נהגי מוניות (שבטוחים כי מדובר במפעל ענק לחלוקת כסף למקורבים). לרשימת התוהים כיצד הפכה הקמת שדה תעופה סטנדרטי לחלוטין למקור למבוכה לאומית לגרמניה הצטרפה באחרונה גם הקנצלרית אנגלה מרקל.
מרקל נזפה
בכינוס בחירות במדינת המחוז הסן סיפרה מרקל, אגב ההודעה על הגשר הארוך בעולם שנחנך במקאו, כי אפילו הסינים תוהים כיצד נכשלה גרמניה בבניית שדה תעופה. "הסינים, אותם בכירים שאיתם אנחנו נפגשים בשיחות הבילטרליות", אמרה מרקל, "שואלים את עצמם: מה קורה בברלין? איך הם לא מסוגלים לבנות שדה תעופה אחד עם שני מסלולים?" היא הוסיפה: "בחמש שנים (הזמן המקורי שתוכנן לבניית השדה) אפשר היה לבנות גם שדה תעופה וגם כמה רחובות בנוסף".
דבריה של מרקל הזכירו למשלמי המסים הגרמנים את מה שהיו מעדיפים לשכוח. שדה התעופה החדש של ברלין, ששמו נבחר לאחר דיונים ארוכים (הקנצלר לשעבר וילי ברנדט גבר על השחקנית מרלן דיטריך) היה אמור להיפתח ביוני 2012. לוח ההמראות כבר תוכנן, כרטיסים כורטסו, חברת התעופה "אייר ברלין" תכננה להשתמש בו כבסיס להתרחבות, ותושבי ברלין הוזמנו לטקס החנוכה החגיגי בעשרות אלפי כרזות שנשאו את הקוד החדש של השדה - BER.
אבל שלושה שבועות לפני המועד, הודיעה פתאום החברה הממשלתית שהייתה אחראית לפרויקט כי הפתיחה תידחה ב"כמה שבועות". השבועות הפכו לחודשים, החודשים לשנים, ושדה התעופה - שמבחוץ נראה כאילו בנייתו הושלמה - מעולם לא נפתח.
ואם תפרוץ שריפה?
הסיבה העיקרית היא כשלים בבנייה. הסתבר, כי מבנה נמל התעופה כלל לא תוכנן להתמודד עם שריפה אפשרית. במקרה של דליקה, התברר בביקורות שהתקיימו לפני פתיחתו, שדה התעופה היה הופך למלכודת מוות לעשרות אלפי הנוסעים שהיו אמורים לעבור בו מדי שעה. החומרים שבהם השתמשו לבניית חלק גדול מהקירות כלל אינם מאושרים לפי התקן למניעת שריפות, ומי שתכנן את התעלות שאליהן היה אמור עשן השריפה להתנקז כלל לא היה מהנדס, רק עוזר-שרטט.
במקום לתפעל את שדה התעופה, החברה הממשלתית האחראית עליו החלה בתיקון 150 אלף הליקויים שנמצאו בו. גם בשלב הזה היא ביצעה טעות אחר טעות, כאשר בשל לחץ הזמן היא שילמה מיליונים לחברות שהבטיחו הבטחות סרק ופיטרה את כל מי שהיו מעורבים בבנייה הלקויה, שעזבו את הפרויקט ביחד עם הידע לגבי המבנה. מנהל הביצוע בשטח, קבע בית משפט לפני כחמש שנים, דרש שוחד מחברות כדי לקבל חוזים.
לאט לאט החלה להתבהר התמונה המלאה: חלק מהחדרים הבנויים בשדה כלל אינם מופיעים בשרטוטים, מדרגות נעות מגיעות עד התקרה, וכבלי תקשורת הונחו על ידי העובדים בתוך הקירות ללא כל תוכנית מסודרת. בנוסף, תוך כדי התיקונים הקדחתניים לא הותקנו מתגים שיאפשרו לכבות את האורות בשדה התעופה. לתקופה מסוימת, הם פשוט דלקו ללא הפסקה, יום ולילה, בעלות של מיליוני אירו.
"צריך להזדעזע"
"אפשר לצחוק על זה אבל צריך גם להזדעזע, כשהחברות הגדולות והחשובות ביותר בגרמניה כמו סימנס ובוש אינן מצליחות להניח כבלים כמו שצריך", כתב העיתון הברלינאי המקומי "טאגסשפיגל", המקדיש ספירה מיוחדת למניין הימים שבהם השדה עדיין לא נפתח (2,360, נכון להיום). לפי דיווחו, לאחר שהצליחו להתמודד עם סכנת השריפה, בין השאר על ידי הריסה ובנייה מחדש של 600 קירות, עוסקים כעת המהנדסים בבעיה אחרת שהתגלתה - אספקת חשמל לכל חלקי מבנה נמל התעופה.
ה"חטא הקדמון", לפי פוסט-מורטם שנערך לפרויקט, היה ההחלטה של החברה הממשלתית FBB, השייכת בחלקים שווים למדינת המחוז ברנדבורג, למדינת המחוז ברלין ולממשלה הפדרלית, לנהל בעצמה את פרויקט הדגל להקמת שדה תעופה מודרני לבירת הכלכלה הגדולה באירופה, במקום להוציא אותו לביצוע חיצוני. בתחילה דווקא קיימה החברה מכרז, שאליו ניגשו חברות התשתיות המובילות בגרמניה, אולם ב-2003 הודיעה כי היא פוסלת את הזוכה, משלמת לה פיצוי של 50 מיליון אירו, וכי תקים את השדה באופן עצמי.
בינתיים, ארבעה מנהלים כבר התחלפו ב-FBB. הכישלון גם סיים את הקריירה הפוליטית של ראש העיר ברלין לשעבר קלאוס ווברייט, שנחשב להבטחה הגדולה של הסוציאל-דמוקרטים. מנכ"ל FBB הנוכחי, אנגלברט לוטקה דאלדרופ, מבטיח כי השדה ייפתח לציבור באוקטובר 2020. כבר כעת מזהירים המומחים כי השדה שייפתח אולי התאים לברלין מודל 2012, אבל לא לברלין מודל 2020. התוכניות הן להוסיף מסלול ולהגדיל את המבנה. עלות ההשקעה הצפויה - שלושה מיליארד אירו נוספים.
בינתיים, שערי הכניסה לבירת גרמניה ממשיכים להיות שדה תעופה מזרח-גרמני מיושן (שונפלד, הממוקם בשטח שבו אמור לפעול השדה החדש) ושדה תעופה צפוף וקטן (טגל), שאמנם זכה בפרסים על תכנונו אבל הוא ממוקם בלב שכונה עירונית, ולכן פועל עד עשר וחצי בלילה בלבד. חברת התעופה "אייר ברלין" פשטה את הרגל, בין השאר בשל שדה התעופה החדש שמעולם לא נפתח, והשבוע ציינו העיתונים שנה לקריסתה.
שותפים לפדיחה
הפוליטיקאים שהגיבו לדבריה של מרקל טרחו להזכיר לה שגם ממשלת גרמניה שותפה לפדיחה. "גברת מרקל שוכחת שהממשלה הפדרלית שותפה באותה מידה למבוכה כמו ממשלות ברלין וברנדנבורג", אמרה הסנאטורית לענייני כלכלה בסנאט הברלינאי, רמונה פופ מ"הירוקים"; נציג סוציאל-דמוקרטי בסנאט תהה: "האם הקנצלרית באמת רוצה התנהלות בסגנון סיני בתחום יחסי העבודה או זכויות האדם?"
ויש גם קולות אחרים, סקפטיים יותר. דירקטור בלופטהאנזה העריך באחרונה כי לא יהיה מנוס מלהרוס את השדה ולבנות חדש במקומו. יירג שטרדטר, פוליטיקאי סוציאל-דמוקרטי שהיה חבר בוועדת החקירה שבדקה את הפרויקט, אמר בתגובה לדבריה של מרקל, כי להערכתו יש סיכוי של 50% בלבד ששדה התעופה החדש של ברלין ייפתח בשנת 2020. "הם היו צריכים להקשיב להמלצה שלי ושל אחרים" אמר לעיתון מקומי, "ולהרוס את השדה לחלוטין".