גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השקעה של 7 מיליארד אירו ואין מתגים לאורות: סיפורו העגום של שדה התעופה החדש שמעולם לא נפתח

כמעט 7 מיליארד אירו הושקעו בבניית שדה תעופה חדש בברלין שהיה אמור להיפתח ב-2012, אבל שורה של כשלים בבנייה ובעיות נוספות מעכבת את השלמתו, והרעיון להרוס אותו ולבנות שדה חדש הופך ליותר ויותר ריאלי

שדה התעופה החדש של ברלין / Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
שדה התעופה החדש של ברלין / Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

הוא עומד שם, חדש ונוצץ, מוקף מטוסים שממריאים ונוחתים על מסלולי האספלט, מואר בלילות ומחומם בימים - אבל שומם לחלוטין. שום נוסע עוד לא עבר בו, וייתכן שאף פעם לא יעבור. יותר משש שנים אחרי שהיה אמור להיפתח, אחרי השקעה של קרוב ל-7 מיליארד אירו, שדה התעופה החדש של ברלין עדיין אינו קרוב אפילו להתחיל לשרת את תושבי בירת גרמניה או את התיירים שנוהרים אליה. תאריך היעד הנוכחי לפתיחתו הוא סוף 2020, אבל אף אחד כבר אינו בטוח. ומה שנשמע בתחילה כבדיחה - הרעיון להרוס את השדה מהיסוד ולבנות חדש במקומו - הופך יותר ויותר לאפשרות ריאלית.

השאלה כיצד הפך שדה התעופה החדש של ברלין לבור תקציבי שספג כבר חמישה מיליארד אירו נוספים מעבר לתקציב המקורי היא עניין לוועדות חקירה (שקמו), להליכים פליליים (שהרשיעו בכירים בקבלת שוחד) ולתיאוריות קונספירציה בקרב נהגי מוניות (שבטוחים כי מדובר במפעל ענק לחלוקת כסף למקורבים). לרשימת התוהים כיצד הפכה הקמת שדה תעופה סטנדרטי לחלוטין למקור למבוכה לאומית לגרמניה הצטרפה באחרונה גם הקנצלרית אנגלה מרקל.

מרקל נזפה

בכינוס בחירות במדינת המחוז הסן סיפרה מרקל, אגב ההודעה על הגשר הארוך בעולם שנחנך במקאו, כי אפילו הסינים תוהים כיצד נכשלה גרמניה בבניית שדה תעופה. "הסינים, אותם בכירים שאיתם אנחנו נפגשים בשיחות הבילטרליות", אמרה מרקל, "שואלים את עצמם: מה קורה בברלין? איך הם לא מסוגלים לבנות שדה תעופה אחד עם שני מסלולים?" היא הוסיפה: "בחמש שנים (הזמן המקורי שתוכנן לבניית השדה) אפשר היה לבנות גם שדה תעופה וגם כמה רחובות בנוסף".

דבריה של מרקל הזכירו למשלמי המסים הגרמנים את מה שהיו מעדיפים לשכוח. שדה התעופה החדש של ברלין, ששמו נבחר לאחר דיונים ארוכים (הקנצלר לשעבר וילי ברנדט גבר על השחקנית מרלן דיטריך) היה אמור להיפתח ביוני 2012. לוח ההמראות כבר תוכנן, כרטיסים כורטסו, חברת התעופה "אייר ברלין" תכננה להשתמש בו כבסיס להתרחבות, ותושבי ברלין הוזמנו לטקס החנוכה החגיגי בעשרות אלפי כרזות שנשאו את הקוד החדש של השדה - BER.

אבל שלושה שבועות לפני המועד, הודיעה פתאום החברה הממשלתית שהייתה אחראית לפרויקט כי הפתיחה תידחה ב"כמה שבועות". השבועות הפכו לחודשים, החודשים לשנים, ושדה התעופה - שמבחוץ נראה כאילו בנייתו הושלמה - מעולם לא נפתח.

שדה התעופה החדש שמעולם לא נפתח

ואם תפרוץ שריפה?

הסיבה העיקרית היא כשלים בבנייה. הסתבר, כי מבנה נמל התעופה כלל לא תוכנן להתמודד עם שריפה אפשרית. במקרה של דליקה, התברר בביקורות שהתקיימו לפני פתיחתו, שדה התעופה היה הופך למלכודת מוות לעשרות אלפי הנוסעים שהיו אמורים לעבור בו מדי שעה. החומרים שבהם השתמשו לבניית חלק גדול מהקירות כלל אינם מאושרים לפי התקן למניעת שריפות, ומי שתכנן את התעלות שאליהן היה אמור עשן השריפה להתנקז כלל לא היה מהנדס, רק עוזר-שרטט.

במקום לתפעל את שדה התעופה, החברה הממשלתית האחראית עליו החלה בתיקון 150 אלף הליקויים שנמצאו בו. גם בשלב הזה היא ביצעה טעות אחר טעות, כאשר בשל לחץ הזמן היא שילמה מיליונים לחברות שהבטיחו הבטחות סרק ופיטרה את כל מי שהיו מעורבים בבנייה הלקויה, שעזבו את הפרויקט ביחד עם הידע לגבי המבנה. מנהל הביצוע בשטח, קבע בית משפט לפני כחמש שנים, דרש שוחד מחברות כדי לקבל חוזים.

לאט לאט החלה להתבהר התמונה המלאה: חלק מהחדרים הבנויים בשדה כלל אינם מופיעים בשרטוטים, מדרגות נעות מגיעות עד התקרה, וכבלי תקשורת הונחו על ידי העובדים בתוך הקירות ללא כל תוכנית מסודרת. בנוסף, תוך כדי התיקונים הקדחתניים לא הותקנו מתגים שיאפשרו לכבות את האורות בשדה התעופה. לתקופה מסוימת, הם פשוט דלקו ללא הפסקה, יום ולילה, בעלות של מיליוני אירו.

"צריך להזדעזע"

"אפשר לצחוק על זה אבל צריך גם להזדעזע, כשהחברות הגדולות והחשובות ביותר בגרמניה כמו סימנס ובוש אינן מצליחות להניח כבלים כמו שצריך", כתב העיתון הברלינאי המקומי "טאגסשפיגל", המקדיש ספירה מיוחדת למניין הימים שבהם השדה עדיין לא נפתח (2,360, נכון להיום). לפי דיווחו, לאחר שהצליחו להתמודד עם סכנת השריפה, בין השאר על ידי הריסה ובנייה מחדש של 600 קירות, עוסקים כעת המהנדסים בבעיה אחרת שהתגלתה - אספקת חשמל לכל חלקי מבנה נמל התעופה.

ה"חטא הקדמון", לפי פוסט-מורטם שנערך לפרויקט, היה ההחלטה של החברה הממשלתית FBB, השייכת בחלקים שווים למדינת המחוז ברנדבורג, למדינת המחוז ברלין ולממשלה הפדרלית, לנהל בעצמה את פרויקט הדגל להקמת שדה תעופה מודרני לבירת הכלכלה הגדולה באירופה, במקום להוציא אותו לביצוע חיצוני. בתחילה דווקא קיימה החברה מכרז, שאליו ניגשו חברות התשתיות המובילות בגרמניה, אולם ב-2003 הודיעה כי היא פוסלת את הזוכה, משלמת לה פיצוי של 50 מיליון אירו, וכי תקים את השדה באופן עצמי.

בינתיים, ארבעה מנהלים כבר התחלפו ב-FBB. הכישלון גם סיים את הקריירה הפוליטית של ראש העיר ברלין לשעבר קלאוס ווברייט, שנחשב להבטחה הגדולה של הסוציאל-דמוקרטים. מנכ"ל FBB הנוכחי, אנגלברט לוטקה דאלדרופ, מבטיח כי השדה ייפתח לציבור באוקטובר 2020. כבר כעת מזהירים המומחים כי השדה שייפתח אולי התאים לברלין מודל 2012, אבל לא לברלין מודל 2020. התוכניות הן להוסיף מסלול ולהגדיל את המבנה. עלות ההשקעה הצפויה - שלושה מיליארד אירו נוספים.

בינתיים, שערי הכניסה לבירת גרמניה ממשיכים להיות שדה תעופה מזרח-גרמני מיושן (שונפלד, הממוקם בשטח שבו אמור לפעול השדה החדש) ושדה תעופה צפוף וקטן (טגל), שאמנם זכה בפרסים על תכנונו אבל הוא ממוקם בלב שכונה עירונית, ולכן פועל עד עשר וחצי בלילה בלבד. חברת התעופה "אייר ברלין" פשטה את הרגל, בין השאר בשל שדה התעופה החדש שמעולם לא נפתח, והשבוע ציינו העיתונים שנה לקריסתה.

שותפים לפדיחה

הפוליטיקאים שהגיבו לדבריה של מרקל טרחו להזכיר לה שגם ממשלת גרמניה שותפה לפדיחה. "גברת מרקל שוכחת שהממשלה הפדרלית שותפה באותה מידה למבוכה כמו ממשלות ברלין וברנדנבורג", אמרה הסנאטורית לענייני כלכלה בסנאט הברלינאי, רמונה פופ מ"הירוקים"; נציג סוציאל-דמוקרטי בסנאט תהה: "האם הקנצלרית באמת רוצה התנהלות בסגנון סיני בתחום יחסי העבודה או זכויות האדם?"

ויש גם קולות אחרים, סקפטיים יותר. דירקטור בלופטהאנזה העריך באחרונה כי לא יהיה מנוס מלהרוס את השדה ולבנות חדש במקומו. יירג שטרדטר, פוליטיקאי סוציאל-דמוקרטי שהיה חבר בוועדת החקירה שבדקה את הפרויקט, אמר בתגובה לדבריה של מרקל, כי להערכתו יש סיכוי של 50% בלבד ששדה התעופה החדש של ברלין ייפתח בשנת 2020. "הם היו צריכים להקשיב להמלצה שלי ושל אחרים" אמר לעיתון מקומי, "ולהרוס את השדה לחלוטין". 

עוד כתבות

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"שבועיים" גורליים: האם טראמפ ישתמש באותו טריק פעמיים?

ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ ● הפלסטינים מדווחים על ירי טנקים ממזרח למחנה אל-בוריג' שבמרכז רצועת עזה ● צה"ל תוקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון ● על רקע איומי המלחמה: טראמפ כינס דיון עם יועציו בנושא איראן ● עדכונים שוטפים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בת"א; אקרו קופצת לאחר מיזוג הענק בשוק הנדל"ן

מדדי ת"א 35 ות"א 90 יורדים ב-0.1% ● אקרו מזנקת ביותר ב-8% לאחר העסקה עם ישראל קנדה ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.12 שקלים ● השוק הקוריאני חזר בסערה לאחר חופשת חג ● עדכונים שוטפים

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

אטרקצ׳י במתקפה: הנגיד פחדן, הדולר יחליף קידומת ומחירי הדירות בת"א ייפלו

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"