גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השקעה של 7 מיליארד אירו ואין מתגים לאורות: סיפורו העגום של שדה התעופה החדש שמעולם לא נפתח

כמעט 7 מיליארד אירו הושקעו בבניית שדה תעופה חדש בברלין שהיה אמור להיפתח ב-2012, אבל שורה של כשלים בבנייה ובעיות נוספות מעכבת את השלמתו, והרעיון להרוס אותו ולבנות שדה חדש הופך ליותר ויותר ריאלי

שדה התעופה החדש של ברלין / Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
שדה התעופה החדש של ברלין / Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

הוא עומד שם, חדש ונוצץ, מוקף מטוסים שממריאים ונוחתים על מסלולי האספלט, מואר בלילות ומחומם בימים - אבל שומם לחלוטין. שום נוסע עוד לא עבר בו, וייתכן שאף פעם לא יעבור. יותר משש שנים אחרי שהיה אמור להיפתח, אחרי השקעה של קרוב ל-7 מיליארד אירו, שדה התעופה החדש של ברלין עדיין אינו קרוב אפילו להתחיל לשרת את תושבי בירת גרמניה או את התיירים שנוהרים אליה. תאריך היעד הנוכחי לפתיחתו הוא סוף 2020, אבל אף אחד כבר אינו בטוח. ומה שנשמע בתחילה כבדיחה - הרעיון להרוס את השדה מהיסוד ולבנות חדש במקומו - הופך יותר ויותר לאפשרות ריאלית.

השאלה כיצד הפך שדה התעופה החדש של ברלין לבור תקציבי שספג כבר חמישה מיליארד אירו נוספים מעבר לתקציב המקורי היא עניין לוועדות חקירה (שקמו), להליכים פליליים (שהרשיעו בכירים בקבלת שוחד) ולתיאוריות קונספירציה בקרב נהגי מוניות (שבטוחים כי מדובר במפעל ענק לחלוקת כסף למקורבים). לרשימת התוהים כיצד הפכה הקמת שדה תעופה סטנדרטי לחלוטין למקור למבוכה לאומית לגרמניה הצטרפה באחרונה גם הקנצלרית אנגלה מרקל.

מרקל נזפה

בכינוס בחירות במדינת המחוז הסן סיפרה מרקל, אגב ההודעה על הגשר הארוך בעולם שנחנך במקאו, כי אפילו הסינים תוהים כיצד נכשלה גרמניה בבניית שדה תעופה. "הסינים, אותם בכירים שאיתם אנחנו נפגשים בשיחות הבילטרליות", אמרה מרקל, "שואלים את עצמם: מה קורה בברלין? איך הם לא מסוגלים לבנות שדה תעופה אחד עם שני מסלולים?" היא הוסיפה: "בחמש שנים (הזמן המקורי שתוכנן לבניית השדה) אפשר היה לבנות גם שדה תעופה וגם כמה רחובות בנוסף".

דבריה של מרקל הזכירו למשלמי המסים הגרמנים את מה שהיו מעדיפים לשכוח. שדה התעופה החדש של ברלין, ששמו נבחר לאחר דיונים ארוכים (הקנצלר לשעבר וילי ברנדט גבר על השחקנית מרלן דיטריך) היה אמור להיפתח ביוני 2012. לוח ההמראות כבר תוכנן, כרטיסים כורטסו, חברת התעופה "אייר ברלין" תכננה להשתמש בו כבסיס להתרחבות, ותושבי ברלין הוזמנו לטקס החנוכה החגיגי בעשרות אלפי כרזות שנשאו את הקוד החדש של השדה - BER.

אבל שלושה שבועות לפני המועד, הודיעה פתאום החברה הממשלתית שהייתה אחראית לפרויקט כי הפתיחה תידחה ב"כמה שבועות". השבועות הפכו לחודשים, החודשים לשנים, ושדה התעופה - שמבחוץ נראה כאילו בנייתו הושלמה - מעולם לא נפתח.

שדה התעופה החדש שמעולם לא נפתח

ואם תפרוץ שריפה?

הסיבה העיקרית היא כשלים בבנייה. הסתבר, כי מבנה נמל התעופה כלל לא תוכנן להתמודד עם שריפה אפשרית. במקרה של דליקה, התברר בביקורות שהתקיימו לפני פתיחתו, שדה התעופה היה הופך למלכודת מוות לעשרות אלפי הנוסעים שהיו אמורים לעבור בו מדי שעה. החומרים שבהם השתמשו לבניית חלק גדול מהקירות כלל אינם מאושרים לפי התקן למניעת שריפות, ומי שתכנן את התעלות שאליהן היה אמור עשן השריפה להתנקז כלל לא היה מהנדס, רק עוזר-שרטט.

במקום לתפעל את שדה התעופה, החברה הממשלתית האחראית עליו החלה בתיקון 150 אלף הליקויים שנמצאו בו. גם בשלב הזה היא ביצעה טעות אחר טעות, כאשר בשל לחץ הזמן היא שילמה מיליונים לחברות שהבטיחו הבטחות סרק ופיטרה את כל מי שהיו מעורבים בבנייה הלקויה, שעזבו את הפרויקט ביחד עם הידע לגבי המבנה. מנהל הביצוע בשטח, קבע בית משפט לפני כחמש שנים, דרש שוחד מחברות כדי לקבל חוזים.

לאט לאט החלה להתבהר התמונה המלאה: חלק מהחדרים הבנויים בשדה כלל אינם מופיעים בשרטוטים, מדרגות נעות מגיעות עד התקרה, וכבלי תקשורת הונחו על ידי העובדים בתוך הקירות ללא כל תוכנית מסודרת. בנוסף, תוך כדי התיקונים הקדחתניים לא הותקנו מתגים שיאפשרו לכבות את האורות בשדה התעופה. לתקופה מסוימת, הם פשוט דלקו ללא הפסקה, יום ולילה, בעלות של מיליוני אירו.

"צריך להזדעזע"

"אפשר לצחוק על זה אבל צריך גם להזדעזע, כשהחברות הגדולות והחשובות ביותר בגרמניה כמו סימנס ובוש אינן מצליחות להניח כבלים כמו שצריך", כתב העיתון הברלינאי המקומי "טאגסשפיגל", המקדיש ספירה מיוחדת למניין הימים שבהם השדה עדיין לא נפתח (2,360, נכון להיום). לפי דיווחו, לאחר שהצליחו להתמודד עם סכנת השריפה, בין השאר על ידי הריסה ובנייה מחדש של 600 קירות, עוסקים כעת המהנדסים בבעיה אחרת שהתגלתה - אספקת חשמל לכל חלקי מבנה נמל התעופה.

ה"חטא הקדמון", לפי פוסט-מורטם שנערך לפרויקט, היה ההחלטה של החברה הממשלתית FBB, השייכת בחלקים שווים למדינת המחוז ברנדבורג, למדינת המחוז ברלין ולממשלה הפדרלית, לנהל בעצמה את פרויקט הדגל להקמת שדה תעופה מודרני לבירת הכלכלה הגדולה באירופה, במקום להוציא אותו לביצוע חיצוני. בתחילה דווקא קיימה החברה מכרז, שאליו ניגשו חברות התשתיות המובילות בגרמניה, אולם ב-2003 הודיעה כי היא פוסלת את הזוכה, משלמת לה פיצוי של 50 מיליון אירו, וכי תקים את השדה באופן עצמי.

בינתיים, ארבעה מנהלים כבר התחלפו ב-FBB. הכישלון גם סיים את הקריירה הפוליטית של ראש העיר ברלין לשעבר קלאוס ווברייט, שנחשב להבטחה הגדולה של הסוציאל-דמוקרטים. מנכ"ל FBB הנוכחי, אנגלברט לוטקה דאלדרופ, מבטיח כי השדה ייפתח לציבור באוקטובר 2020. כבר כעת מזהירים המומחים כי השדה שייפתח אולי התאים לברלין מודל 2012, אבל לא לברלין מודל 2020. התוכניות הן להוסיף מסלול ולהגדיל את המבנה. עלות ההשקעה הצפויה - שלושה מיליארד אירו נוספים.

בינתיים, שערי הכניסה לבירת גרמניה ממשיכים להיות שדה תעופה מזרח-גרמני מיושן (שונפלד, הממוקם בשטח שבו אמור לפעול השדה החדש) ושדה תעופה צפוף וקטן (טגל), שאמנם זכה בפרסים על תכנונו אבל הוא ממוקם בלב שכונה עירונית, ולכן פועל עד עשר וחצי בלילה בלבד. חברת התעופה "אייר ברלין" פשטה את הרגל, בין השאר בשל שדה התעופה החדש שמעולם לא נפתח, והשבוע ציינו העיתונים שנה לקריסתה.

שותפים לפדיחה

הפוליטיקאים שהגיבו לדבריה של מרקל טרחו להזכיר לה שגם ממשלת גרמניה שותפה לפדיחה. "גברת מרקל שוכחת שהממשלה הפדרלית שותפה באותה מידה למבוכה כמו ממשלות ברלין וברנדנבורג", אמרה הסנאטורית לענייני כלכלה בסנאט הברלינאי, רמונה פופ מ"הירוקים"; נציג סוציאל-דמוקרטי בסנאט תהה: "האם הקנצלרית באמת רוצה התנהלות בסגנון סיני בתחום יחסי העבודה או זכויות האדם?"

ויש גם קולות אחרים, סקפטיים יותר. דירקטור בלופטהאנזה העריך באחרונה כי לא יהיה מנוס מלהרוס את השדה ולבנות חדש במקומו. יירג שטרדטר, פוליטיקאי סוציאל-דמוקרטי שהיה חבר בוועדת החקירה שבדקה את הפרויקט, אמר בתגובה לדבריה של מרקל, כי להערכתו יש סיכוי של 50% בלבד ששדה התעופה החדש של ברלין ייפתח בשנת 2020. "הם היו צריכים להקשיב להמלצה שלי ושל אחרים" אמר לעיתון מקומי, "ולהרוס את השדה לחלוטין". 

עוד כתבות

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר