משרד הבריאות נערך לצמצום תוכניות קריטיות בבריאות, בשל הקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה בגובה 22 מיליארד שקל, עליו הוחלט אתמול בממשלה, ושנועד לממן תוספות שכר לשוטרים ולסוהרים. במכתב ששלח היום (ב') מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב למנהלי בתי החולים והקופות, הוא ציין כי לאור הקיצוץ, בשנת 2019, יצומצמו משמעותית תוכניות לאומיות במערך האשפוז, לרבות התוכנית לשיפור הטיפול בפגים; והתוכנית למניעת זיהומים. "אנחנו מודעים לכך כי תכניות אלה הביאו להישגים אדירים ושיפרו באופן ניכר את הטיפול בחולים", כתב בר סימן טוב. "אנחנו מצרים על הפגיעה הצפויה ופועלים לבטלה ולהבטיח למערכת את התוספות הדרושות לה".
מבחינת משרד הבריאות, הקיצוץ מצטרף לקיצוצים קודמים לתקציב המשרד מאז תחילת השנה, שכולם יחד מצטרפים ליותר מ-100 מיליון שקל. בקיצוץ הרוחבי הנוכחי בלבד, ייחתכו ממשרד הבריאות 29 מיליון שקל.
לפי בר סימן טוב, בשל הקיצוץ, משרד הבריאות לא יוכל לחתום על הסכמי הייצוב מול קופות החולים (הסכמים במסגרתם המדינה מכניסה כסף לקופות הגירעוניות, ואילו הן בתמורה מתחייבות לצעדי התייעלות, ה"ו), המצויים כעת בישורת האחרונה; וכן לא יוכל להעביר כספי סיוע להם התחייב לבתי לבתי החולים הציבוריים שערי צדק בירושלים ואסותא אשדוד. אסותא אשדוד נקלע בתוך שנה מהקמתו לגירעון של 150 מיליון שקל וחייב סיוע כלכלי מהמדינה כדי להמשיך ולהתקיים.
לפי דבריו של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, שהתריע גם הוא ש"מדובר בהחלטה חמורה שתפגע אנושות בבריאות אזרחי ישראל", עוד תוכניות שצפויות להיפגע בעקבות הקיצוץ הן התוכנית להורדת עומסים בחדרי המיון ולצמצום תורים בתחום המכונים להתפתחות הילד (שם מדובר בתורים שיכולים להגיע כבר כעת לחודשים ארוכים ואף עד שנה ויותר, ה"ו).
רק באחרונה פירסמנו ב"גלובס" שכבר כעת משרד הבריאות לא עומד בקצב הנדרש של הוספת מיטות אשפוז לבתי חולים בישראל, כאשר בשנתיים האחרונות נוספו 180 מיטות בלבד - מחצית ממה שנקבע. מדובר בתוכנית להוספת 1,200 מיטות אשפוז לבתי חולים בישראל בתוך 5 שנים, מה שמכונה "תוכנית המיטות", שלא ברור אם תוכל להתקדם כעת. גם ביחס לתוכנית זו, מודים במשרד הבריאות שהיא רק משמרת את המצב הקיים - שכלל אינו טוב.
בישראל יש 2.2 מיטות ל-1,000 נפש בלבד, כאשר הממוצע במדינות OECD עומד על 3.6 מיטות ל-1,000 נפש. שיעור תפוסת המיטות לאשפוז כללי בישראל הוא 94% - השני בגובהו מבין כל מדינות OECD, אחרי אירלנד.
"אין צורך לפרט בפניכם את הידוע לכולנו", כתב בר סימן טוב, "ההוצאה הציבורית לבריאות בישראל היא מהנמוכות בעולם והעליה בצרכי הבריאות בישראל היא הגבוהה בעולם, בשל הזדקנות האוכלוסייה המואצת והעליה בתחלואה הכרונית, כאשר קצב הזדקנות האוכלוסייה בישראל הוא השני במהירותו בעולם. לכן זהו צורך השעה להגדיל את תקציב מערכת הבריאות, הזקוקה לתוספת של 3 מיליארד שקל לבסיס התקציב על מנת להבטיח את עצמאות מקורות התקצוב של המערכת ולאפשר אספקת שירות זמין ואיכותי לתושבי ישראל".
בר סימן טוב כתב כי ליצמן שוחח בנושא הקיצוץ עם ראש הממשלה ושר האוצר, "ואנו פועלים לכך שהגזירה תבוטל", אך כל עוד אין שינויים בהחלטה "אנו נאלצים להיערך ליישומה".
גם יו"ר ההסתדרות הרפואית, פרופ׳ ציון חגי, התקומם נוכח גזירות הקיצוץ ואמר אתמול כי: "כידוע מערכת הבריאות סובלת מ׳הרעבה׳ מתמדת של תקציבים בעוד בכל המדינות בעולם תקציבי מערכת הבריאות עולים מידי שנה, בישראל לא השתנו במהלך ה- 15 שנים האחרונות, וזאת למרות הגידול באוכלוסיה, הזדקנות האוכלוסיה וכניסה של טכנולוגיות חדשות ויקרות למערכת הבריאות. המשבר במערכת הבריאות מתבטא בתורים ארוכים ובלתי סבירים לניתוחים בבתי חולים, תורים ארוכים לרופאים מומחים במרפאות הקהילה ועוד. מדינת ישראל, בתקציב הבריאות הנוכחי, אינה מקיימת את חובתה מתוקף חוק בריאות ממלכתי,
״לספק לתושבי ישראל סל בריאות באיכות סבירה, בזמן ובמרחק סבירים".