גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא לפחד מהפצ"ר, אבל גם לא מסינוואר

המדיניות המשפטית של צה"ל בלחימה: מצפן מוסרי או שיש בה ריסון יתר?

 אלוף שרון אפק הפרקליט הצבאי הראשי /  צילום: דובר צהל
אלוף שרון אפק הפרקליט הצבאי הראשי / צילום: דובר צהל

אמירתו של השר בנט - "חיילי צה"ל פוחדים מהפצ"ר יותר מסינוואר" - אינה מוצלחת בלשון המעטה. אולם היא מעלה דיון דרמטי: האם פרשנותם של משפטני צה"ל לדיני הלחימה היא חומת המגן של חייליו ומפקדיו, או שמא גם אבן ריחיים על צווארו? האם המדיניות המשפטית של צה"ל בעת לחימה היא מצפן מוסרי, או שמא יש בה ריסון יתר, המעניק לאויב מרחבי חסינות שכלל אינם מתחייבים מדיני המלחמה?

נקדים ונאמר כי בחינה ביקורתית עניינית של עמדה משפטית ממסדית, בצבא ומחוצה לו, איננה בהכרח קץ הדמוקרטיה. מחלוקת עם משפטני צה"ל איננה כפירה פסולה בסדרי בראשית. מותר לשאול, למשל, אם מגבלה משפטית היא זו שמנעה הפצצה נרחבת של יעדי חמאס לפני כניסת חיילי צה"ל בצוק איתן (הפצצה שממילא בוצעה בדיעבד, לצורך חילוצם בקרב בסג'עיה למשל). ומותר גם לתהות האם לגיטימי לאפשר ירי תגובתי מיידי אל מקורות ירי רקטי, או שמא קיימים מרחבי חסינות מהם יכול האויב לירות כאוות נפשו. ההשלכות של כל תשובה לשאלות אלה ודומותיהן על חיי אדם הן דרמטיות. הן משפיעות על ישראל ועל הצד השני. הן משפיעות על לוחמים ועל בלתי מעורבים. לעיתים, הגישה שתיבָּחֵר תהווה את ההבדל בין כישלון לבין הצלחה צבאית, כמו גם בין ניצחון לניצחון פירוס.

עיקרם של דיני המלחמה נוּסח בין השנים 1899-1949. התפיסה המסורתית של התכלית שביסוד דיני המלחמה היא הומניטרית. כלומר כללים של מוסר בסיסי, המהווים מגבלות אתיות על הפעלת הכוח, אף במחיר פגיעה באינטרס המדינתי. ואולם, בשונה מדברי חקיקה רגילים פנים-מדינתיים, דיני המלחמה משקפים את מנהגיהן בפועל של המדינות - בעיקר המעצמות (ב"שיווי משקל"). מכיוון שמדינות רציונליות חותרות לניצחון בעימותים צבאיים, הפרקטיקה בה נהגו - והדין אשר משקף אותה - מבטאים אסטרטגיות שנועדו לקדם ניצחון. ולכן, הרעיון המרכזי של דיני המלחמה הוא שהשיקולים ההומניטריים מוכפפים לצורך לנצח, ולא להפך. במילים אחרות, לא האינטרס המדינתי הוא זה שמוכפף לרסנים הומניטריים, אלא ההומניות הנגלית בדיני המלחמה היא למעשה בבואה של האינטרס הרציונלי של המדינות לנצח בעלות מינימלית. ולכן, כל פרשנות של דיני המלחמה שמעקרת את היכולת לנצח היא בהכרח מופרכת. שלוש דוגמאות קצרות מבהירות רציונל זה.

הדוגמה הראשונה עוסקת במדיניות ההודעה המוקדמת של צה"ל לפני הפצצה, שנראית קיצונית במיוחד. את הדרישה הכללית של הדין הבינלאומי, לאזהרה של האוכלוסייה האזרחית כשהדבר מתאפשר, מתח צה"ל בהגזמה: הודעות טלפוניות, שליחת מסרונים, טילי אזהרה ("הקש בגג") והמתנה ללא-סוף (בל נתפלא, אפוא, אם במלחמה הבאה יותנה אישור פעולה בהפיכתם של שני סימני ה-V במסרון שנשלח לאויב, לכחולים...). איננו מכירים מקור מחייב במשפט הבינלאומי לנקוט בכל אלו. למעשה, "ציות יתר" שכזה עלול באורח אבסורדי למדי דווקא להגביר את הסיכון לפגיעה באזרחי אויב ואת הסיכון המשפטי לחיילי צה"ל. אזרחי האויב מתרגלים לשורת האזהרות ולפיכך לא יתייחסו ברצינות לאזהרה ראשונה, כיוון שתיתפס כבלתי אמינה. כשצה"ל אכן יאלץ להזהיר "רק" פעם אחת, עלולים לכן אזרחים להיפגע. במקביל, מפקדי צה"ל יצטרכו להתמודד עם הטענה מדוע לא הזהירו שוב ושוב, בהתאם לנוהג שהם עצמם קבעו. יתרה מכך, עם ההודעה הממוקדת על הצורך בפינוי מבנה מסוים, בשונה למשל מאזהרה שנועדה לפנות תא שטח שלם, ברור כי גם העוסקים בטרור יִשעו לה. אלא שמרגע שהתפנו המחבלים על ציודם מן הבניין, עלולה להישמט ההצדקה לתקיפת הבניין כולו, שחוזר להיות "אזרחי"...

דוגמה שנייה עוסקת בסוגיית התגובה המיידית אל מקורות הירי. האם ישנה מניעה משפטית לירות על משגרים לשם השמדתם, מיד לאחר ירי טילים, רקטות ומרגמות לעבר ישראל, וזאת מטעמי מידתיות? להבנתנו, למעט במקרי קיצון, דיני המלחמה אינם מונעים ירי מיידי אל משגרים, גם כשאלו ממוקמים באזורי מגורים. הדבר נכון בעיקר כשלוקחים בחשבון את מלוא פוטנציאל הירי העתידי מהמשגר לעבר אוכלוסיה אזרחית בישראל. קל להמחיש את האבסורד שבטענה ההפוכה: נניח כי עלה בידו של צה"ל להתביית על משגר רגע לפני שיגור רקטה אל ישראל. אם שיקולי מידתיות אוסרים על הפצצת המשגר רגע אחרי השיגור, ודאי שאותה מסקנה מתבקשת גם רגע לפני השיגור. התוצאה אם כך היא שצה"ל צריך להעדיף את שיגורה של הרקטה אל אזרחי ישראל על פני סיכולה מבעוד מועד. משמעות הדבר היא יצירת אזורי חסינות למשגרים (או מחסני רקטות), ובאורח מופרך, הסרה של הגנה מאזרחי ישראל בעורף. כיצד ניתן לנצח אויב שעיקר תורת לחימתו מבוססת על ירי רקטי בדיוק מתוך אותם מרחבי חסינות, אם המשפט ימנע מצה"ל יכולת להשמיד את המשגרים והרקטות? כל פרשנות כזו של דיני המלחמה היא אבסורדית ויש לדחות אותה.

הדוגמה השלישית נוגעת לאפשרות ניתוקה של רצועת עזה מאספקת חשמל ישראלית, אשר נידונה במהלך מערכת "צוק איתן". המומחים הישראלים למשפט בינלאומי הציגו חזית כמעט אחידה שמדובר בצעד בלתי חוקי. בין היתר, נטען כי הגם שישראל איננה כוח כובש עוד בעזה, מוטלת עליה חובה לספק חשמל כ"כובש לשעבר", אף בזמן לחימה. ואולם, דווקא אחד מגדולי המומחים למשפט בינלאומי בעולם, פרופ' אריק פוזנר, פרסם עמדה סותרת. אם ניתן להפציץ תחנת כוח של היריב, ודאי שניתן לנתקו מתחנותיך שלך, טען פרופ' פוזנר, כשהוא מבטל במחי יד את טיעון חובותיו של "כובש לשעבר", כדין שהומצא אד-הוק. למען האמת, גם בדוגמה זו אין צורך במומחיות כדי להעריך שדיני המלחמה, אשר משקפים כאמור את מנהגיהן בפועל של המדינות, לא יכולים להתפרש ככאלה המחייבים מדינה לספק "מרחב חסינות אנרגטי" למחרטות המייצרות טילים הנורים עליה.

בסיכום דברינו יודגש כי איננו קוראים חלילה לאימוץ עמדות משפטיות שסוטות ממשפט העמים, או לכאלה שיש בהן חשש לפגיעה מכוונת באזרחים. להפך, אנו סבורים שיצירת מרחבי חסינות לאויב ולאמצעי לחימה המשמשים אותו, היא זו הסוטה מתכליתו של הדין הבינלאומי. לקברניטי המדינה והצבא נאמר לפיכך רק זאת: דיני המלחמה רחוקים מלהיות נחרצים וודאיים. ולכן, בעיקר בשל עיסוקם בעניינים של חיים ומוות, כדאי להקשיב גם לדעה אחרת. בקרב המומחים בעולם בהחלט יש כזו.

■ ד"ר רפאל ביטון הוא מומחה למשפט בינלאומי ודיני מלחמה, וד"ר אלון כהן הוא מומחה לניתוח כלכלי של המשפט

עוד כתבות

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר מיכל יערי / צילום: תומר אפלבאום

החוקרת שבטוחה: זה המסר שישראל חייבת להעביר למדינות ערב

שיחה עם ד"ר מיכל יערי, חוקרת מדינות המפרץ הערביות ● על השינוי שמבקש בן סלמאן לחולל בסעודיה ועל היחסים המורכבים עם ישראל ביום שאחרי 7 באוקטובר • האזינו

נחתים אמריקאים בתרגיל. התאמנו בסביבת טייוואן לפחות שנה / צילום: Reuters, EyePress News

חיל הנחתים האמריקאי כבר התחיל להתכונן למלחמה שתפתח סין

חיילי הנחתים של ארה"ב מוטסים במסגרת תרגילים צבאיים למקומות מרוחקים שמהם הם עשויים יום אחד להילחם בסין ● הכוחות לומדים איך לעכב את הסינים כדי לקנות זמן לתגבורת אמריקאית, לומדים איך לתקשר ביניהם ולהישאר מוסווים ויודעים איך ליצור הסחה: "כל חיישן שסין מגייסת כדי לחפש כוח של חיל הנחתים, הוא חיישן שלא מחפש מטרה אחרת" ● חזית סין-טייוואן, פרויקט מיוחד

פעילות כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

שמונה לוחמי הנדסה נפלו בפיצוץ כלי רכב משוריין בדרום הרצועה

שמונת החיילים נספו לאחר שהכלי ההנדסי בו שהו נפגע ממטען חבלה והתלקח ● אחד החיילים שנפלו הוא סרן ווסים מחמוד, סמ"פ בחטיבה 401 ● הפגנות ברחבי הארץ למען השבת החטופים ולהקדמת הבחירות, איילון נחסם לתנועה ● דיווח: ארה"ב ממתינה לסיום הפעילות הישראלית ברפיח, כדי לקדם עסקת חטופים ● עדכונים בולטים

בני לנדא / צילום: Miguel Gutierrez

בגיל 78, היזם הסדרתי שמספק הצצה ל"בונקר" הסודי שלו

16 שנה אחרי שהוקמה, מכירות חברת הדפוס של בני לנדא הגיעו בשנה האחרונה להיקף של 100 מיליון דולר, ואם שואלים אותו, פוטנציאל השוק שלה עומד על 35 מיליארד ● וזה רק טיפה בים בממלכה של היזם הסדרתי ● כעת הוא חושף טפח מהאימפריה שבנה, מסביר מה מפריע לו במשקיע הישראלי, ובטוח שהאיום האמיתי לא נמצא באיראן: "אם הכלכלה שלנו תקרוס, גם ההגנה תקרוס"

לוחמי צה''ל סמוך לגבול עם רצועת עזה / צילום: Reuters, Amir Cohen

ישראל נקלעה למלחמת התשה בכל הגזרות, ואף אחד לא יודע כמה זה יעלה לה

שמונה חודשים אל תוך המלחמה, אורך הנשימה הכלכלי והצבאי של ישראל מצטמצם, כשבאופק לא נראית הכרעה ● בינתיים, בשווקים מתקשים לתכנן תחזיות והעצימות בצפון מתגברת ● מוטי בסר, לשעבר היועץ הכספי לרמטכ"ל: "יום לחימה מול חיזבאללה צפוי להיות יקר יותר"

נזקי החות'ים נחשפים במסמך חדש ויש נפגעת אחת מפתיעה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: המספרים מאחורי נזקי מתקפות החות'ים בים האדום נחשפים, מחאות פרו־פלסטיניות שוטפות את רחובות מרוקו, וארגנטינה בוחנת אפשרות לעסקת ענק ביטחונית עם ישראל וארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: איל יצהר

היועמ"שית: "לא ניתן להעלות את גיל הפטור למילואמינקים מבלי לצמצם את חוסר השוויון"

עו"ד בהרב-מיארה הודיעה לממשלה כי קיימת מניעה משפטית להאריך את גיל הפטור ממילואים, לנוכח אי-צמצום הפער בשוויון בסוגיית גיוס החרדים ● עם זאת, היא ציינה כי ניתן להאריך לתקופה קצרה נוכח התחייבות גלנט למצות את פוטנציאל הגיוס ● ועדת השרים לחקיקה אישרה היום להאריך את הוראת השעה בשלושה חודשים - בהתאם לעמדת היועמ"שית

ד''ר אילנה קוורטין, חוות מרפא רשפון / צילום: ליפז בר אל

המיזם שמסייע לצעירים מהעוטף ולשורדי הנובה לחזור למעגל התעסוקה

חוות מרפא רשפון ועמותת נערי האור בנו תוכנית אימון תעסוקתי בסביבה מכילה ותומכת, במטרה לשקם את שורדי ה-7 באוקטובר ● אחרי פיילוט מוצלח, בחודש הבא תצא לדרך התוכנית המורחבת ● ישראל מתגייסת

חאבייר מיליי, נשיא ארגנטינה / צילום: Reuters, Matias Baglietto

ארגנטינה: האינפלציה הנמוכה ביותר זה שנתיים וחצי, והרפורמות נמשכות

האינפלציה בארגנטינה נחתכה לרמתה הנמוכה ביותר מאז ינואר 2022, מה שמחזק את חאבייר מיליי, הנשיא הרדיקל החדש של ארגנטינה ● במקביל, בחיזוק נוסף לאג'נדה שלו להפוך את הכלכלה הארגנטינאית לכלכלת שוק חופשי, חבילת הענק לרפורמות של מיליי עברה באופן עקרוני

הפגנה נגד הממשלה בכביש 4 צפון / צילום: דנור אהרון

בירושלים, בקיסריה ובדרום: ארגוני המחאה הכריזו על "שבוע התנגדות"

לאורך שבוע ההתנגדות, הארגונים יצעדו בשיירות לירושלים, יפגינו מול הכנסת, בנגב וכן מול ביתו של רה"מ בקיסריה, במחאה נגד הממשלה ● המחאות יתקיימו תחת הכותרות: "די להפקרת החטופים והעוטף" ו"די להפקרת הצפון"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

הביוב הציף את הדירה בשל ליקוי בצנרת ושימוש במגבונים. כמה ישלם היזם?

הורים לשלושה נפרדו אחרי קרוב ל־40 שנה - הבעל ביקש לקבל 80% מהזכויות בשל פערי השתכרות בין הצדדים ● בני זוג רכשו דירה להשקעה שהוצפה שלוש פעמים - היזם והקבלן חויבו בפיצויים ● ביהמ"ש דחה תביעת ענק נגד תאגיד השידור "כאן", בטענה ללשון הרע במסגרת כתבה על חשד להתעללות בגן ילדים ● שלושה פסקי דין בשבוע

ולדימיר פוטין בהצהרה מיום שישי, בשבוע שעבר / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

פוטין הציב תנאים לסיום המלחמה באוקראינה, בעולם מגנים: "מזויף"

נשיא רוסיה הצהיר ביום שישי האחרון כי יסיים את המלחמה עם אוקראינה, בתנאי שתיסוג משטחיה בארבעה מחוזות עליהם הכריז כטריטוריה רוסית כבר ב-2022 ● הצהרתו באה יומיים בלבד לפני פסגת השלום בשווייץ שהחלה היום, בה משתתפות מעל 90 מדינות, כדי לדון באפשרויות להביא לסיומו של הקונפליקט

יוליה שמאלוב-ברקוביץ' ולן בלווטניק, בעל השליטה ברשת 13 / צילום: איל יצהר, טים בישופ

המינוי השנוי במחלוקת של מנכ"לית חדשות 13: מה הסיכוי שבג"ץ יתערב?

בעקבות ההכרזה על מינויה של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לית חדשות 13, החליטו עיתונאי החברה לפנות ליועצת המשפטית לממשלה לקראת עתירה לבג"ץ ● הטענות העיקריות עוסקות בסבירות המינוי ובניגוד העניינים לכאורה שבו מצויים חברי הדירקטוריון

חוק הרבנים חוזר לכנסת / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

חוק הרבנים חוזר לדיונים בוועדת החוקה של הכנסת

החוק יאפשר למנות עוד משרות רבות של רבנים, ויעניק לשר הדתות ולרבנות שליטה כמעט מלאה בתהליך על חשבון הרשויות המקומיות ● מהו חוק רבני הערים שהקואליציה מנסה לקדם, ולמה הוא חשוב לש"ס?

קובי מימון / איור: גיל ג'יבלי

קובי מימון רוצה להתקרב למאגר תמר: אקויטל הגישה הצעת רכש ל-23% ממניות נפטא

הצעת הרכש, ככל שתתקבל על ידי בעלי המניות, עשויה להוביל את אקויטל להחזיק ב-90% מנפטא ובעתיד לפעול למחיקתה מהבורסה ● עלות ההצעה לאקויטל – 439 מיליון שקל והפרמיה בהצעה עומדת על 8%

שבוע הספר בתל אביב / צילום: כדיה לוי

האלמותיות של קפקא, היד של גרוסמן: ארבע המלצות טובות במיוחד לשבוע הספר

הפרט הקפקאי הקטן שהופך הכל למסויט, החיבור של גרוסמן לריצה, השעטנז המרגש של יהודית רותם וההפתעה של צבי בן מאיר: כמה הצעות לאלה שנערכים עם רשימות קנייה לשבוע הספר העברי, שייפתח בשבוע הבא

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Khalil Hamra

ההתבטאות המקוממת החדשה של נשיא טורקיה נגד ישראל

נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן אמר כי הוא מקווה שיוכל לחנוך את כיפת הסלע בירושלים כפי שחנך את מסגד איה סופיה באיסטנבול ● התבטאות זו היא אחת מבין רבות שממחישה את ההסתה הטורקית הנרחבת כנגד ישראל מאז פרוץ המלחמה

הדירה ברחוב נחל לכיש בשדרות / צילום: כפיר אסולין

דירת מחיר למשתכן בשדרות נרכשה ב-640 אלף שקל. בכמה היא נמכרה?

דירת 4 חדרים בשטח של 110 מ"ר בפרויקט מחיר למשתכן בשכונת נאות שקמה בשדרות נרכשה לפני 5 שנים בכ־700 אלף שקל והרוכשים קיבלו מענק של 60 אלף שקל נוספים ● כעת נמכרה הדירה ב־1.28 מיליון שקל

גילעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

הערכות בשוק: אלטשולר שחם רכש מניות מבנה ב-200 מיליון שקל

אחרי שדיבר על הורדת החשיפה למניות ישראליות, בשוק מעריכים כי בית ההשקעות אלטשולר שחם רכש מניות של חברת הנדל"ן המניב מידי חברת כלל ביטוח ● מניית מבנה ירדה ב-18% מתחילת השנה, מה שעשוי להוות הזדמנות לרוכשים

עבודות של חברת החשמל / צילום: איל יצהר

בהיקף של 22 מיליארד שקל: רשות החשמל הציגה את תוכנית פיתוח הרשת

התוכנית החדשה באה לפתור מספר בעיות, כשאחת המרכזיות שבהן היא אמינות אספקת החשמל • סוגיה משמעותית נוספת שהתוכנית מיועדת לפתור היא הטעמת האנרגיות המתחדשות