ברוקר במשרד/צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
בית משפט השלום בפ"ת יצא להגנת אחד מבעליה של חברת הברוקראז' "איי.ג'יי אינווסטק טכנולוגיות" שקרסה תוך אובדן כספי המשקיעים, והעניק לו "צו למניעת הטרדה מאיימת" כנגד אחד המשקיעים בחברה שאיבד את כספי השקעתו.
חברת "איי.ג'יי אינווסטק טכנולוגיות" הייתה חברת מסחר בניירות-ערך בזירת האלגו-טריידינג - היינו היא פעלה באמצעות אלגוריתם ממחושב (רובוט), ללא התערבות אדם.
במסגרת הצו שהוציא השופט אריאל ברגנר, נקבע כי במשך חצי השנה הקרובה ייאסר על המשקיע להטריד את בעלי החברה ומשפחתו בכל דרך ובכל מקום; הוא יימנע מלאיים עליהם, לעקוב אחריהם, לפגוע בפרטיותם וליצור עימם קשר כלשהו; וייאסר עליו להימצא במרחק של פחות מ-100 מטר מדירת מגוריהם ולהתקרב אליהם אישית למרחק הפחות מ-30 מטר.
"זאב בעור של כבש"
חברת אינווסטק מחקה "לכאורה" כמעט לגמרי השקעות בגובה 12 מיליון דולר שהועברו אליה על-ידי כ-150 משקיעים שונים ונמצאת בימים אלה בהליכי פירוק (ראו מסגרת). המשקיע שכנגדו הוצא הצו, פסיכולוג קליני מומחה, נהג בעת האחרונה להגיע מידי יום שישי לביתו של אחד מבעלי החברה ולהניף שלטים עליהם נכתב "רמאי" ו-"נוכל" ו-"בתנ"ך כתוב: 'לא תגנוב'". בנוסף, נהג המשקיע-המפגין לחלק פתקים עם כיתוב ברוח דומה לכל דיירי הבניין. באחד מהפתקים נכתב: "נוכל אצלכם בבניין - היזהרו".
לטענת בעלי החברה - שיוצג על-ידי עו"ד ניר יסלוביץ' - אותו משקיע נהג אף לדפוק על דלת ביתו, להדביק עליה פתקים והכל תוך שהוא צועק ויוצר תחושה של פחד ואיום, במיוחד לאשתו של בעל המניות, שנמצאת בחודשי הריון מתקדמים. בדיון שהתקיים בבקשה להוצאת הצו טען עו"ד יסלוביץ' כי "עם כל הכבוד לחופש ההפגנה, אני סבור שיש כאן חציית קו אדום. המשקיע יותר ממוזמן להפגין מול המשרדים, אך לפגוע בשלוות חייהם זה לא משהו שיכול להתקיים".
המשקיע-המפגין שהסכים למתן הצו מבלי שהדבר יהווה הודאה בטענות בעלי החברה, טען כי יש להתייחס לאחרון כ"זאב בעור של כבש". "הוא לכאורה הנפגע ויש פה משהו ברמה הבסיסית שהוא מאוד מטריד... הזאב גורר את הקורבן לבית המשפט וטען שהצמר נתפס בין שיניו", טען המשקיע. "נעשה עוול גדול מאוד ל-150 אנשים שהם רובם פנסיונרים. לא איימנו, זו לא הדרך שלנו. ניסינו להתריע כדי שאנשים לא ייפלו באותו פח. יש משהו ברמת הצדק שמפריע לי שמשתמשים בבית המשפט מול אנשים שרוצים להתריע בסך-הכל. בעל המניות בעצמו הודה שהוא גנב וזייף מסמכים, ועכשיו הוא עומד כאן מסכן ועצוב כי מישהו אמר לו שהוא גנב אותם".
מצג שווא והתרשלות
כפי שעולה מדוחותיהם של מפרקי החברה, הסכום שהושקע בחברה ו"נעלם" עומד על 12 מיליון דולר, שאותם הזרימו לחברה כ-150 משקיעים. הסכום הקיים בחשבונות החברה, לעומת זאת, הוא מיליון שקל בלבד, במקום סכום של כ-8.4 מיליון דולר המהווים 70% מהכספים שהופקדו - הסכום שאותו התחייבו בעלי החברה להפקיד בנאמנות.
לטענת המשקיעים, בעלי החברה הונו את המשקיעים, יצרו מצג שווא שכספם מובטח, אך בפועל גזלו את הכספים וניצלו אותם לטובתם האישית. לעומתם טוענים בעלי החברה כי "היעלמותם" של הכספים שהושקעו מקורה בכישלון עסקי גרידא, שנבע מהשקעות מסוכנות תוך ניסיון להשיא רווחים מהירים. המשטרה חוקרת חשד שלפיו בעלי החברה רימו את המשקיעים וביצעו הונאת "פונזי".
בדוח שהגישו מפרקי החברה ביולי האחרון, תוארה השתלשלות העניינים שהובילה להפסדי העתק מנקודת מבטו של בעלי החברה. לגרסתו, עד סוף 2015 החברה התנהלה כשורה, אך באפריל 2015 אינווסטק החליפה את חברת הנאמנות והתקשרה בהסכם נאמנות עם יובנק. לפי הנטען, הוצג למשקיעים כי כספם יופקד תחילה ב"חשבון מעבר" שניהלה בבנק מזרחי; כי 70% מכספי המשקיעים ב"חשבון המעבר" יועברו לחשבון נאמנות שנפתח ביובנק; וכי יתרת 30% מכספי ההשקעה תועבר ישירות מ"חשבון המעבר" אל ברוקרים שונים בחו"ל. הברוקרים בחו"ל, כך נמסר למשקיעים, ישקיעו את אותם 30% מכספי המשקיעים באמצעות תוכנת ההשקעה של החברה. לפי הוראות חשבון הנאמנות, יובנק לא הייתה אמורה לשחרר כספים מחשבון הנאמנות שלה אלא בהתקיים תנאים מסוימים.
במהלך שנת 2016, כאשר אינווסטק עובדת בשיטת מנגנון הנאמנות ביובנק ונוכח שינויים רגולטוריים, הקימה החברה קרן גידור בלבוש משפטי של שותפות, באופן שאינווסטק היא השותף הכללי של השותפות. אלא, שלקראת סוף שנת 2016 התגלה כי נגרם הפסד מהותי למשקיעים שהשקיעו כספים באמצעות הקרן - והקרן נסגרה בעקבות זאת. לטענת בעלי החברה, לחלק מהלקוחות שולמו כספים כפיצוי מכוח הסדרי פשרה, בעוד אחרים מפוצים באמצעות הכללתם, יש מאין, במסלול מנגנון הנאמנות ביובנק.
בעקבות דוח המפרק, הגישו חלק מהמשקיעים תביעה גם נגד יובנק. לטענתם, לא רק בעלי החברה יצרו מצג-שווא שלפיו מרבית כספו נשמר בנאמנות ולא נמצא בסיכון, אלא גם יובנק היה שותף למצג-השווא והתרשל בשמירה על הכסף.
*** חזקת החפות: המעורבים בפרשה לא הורשעו בכל עבירה, ועל כן הם זכאים ליהנות מחזקת החפות. החקירה בעניינם טרם הסתיימה, ובשלב זה לא ידוע כיצד תסתיים. יש לזכור כי החשודים הם בחזקת חפים מפשע, כל עוד לא הורשעו בדין.