דולר / צילום: שאטרסטוק
השקל נחלש היום (ב') מול סל המטבעות בהמשך למגמה שנרשמה לאחרונה ברקע להפסקת רכישות המט"ח של בנק ישראל במסגרת קיזוז השפעת הגז כדי למנוע מהשקל לזנק ולהכביד על היצואנים, וכן על רקע פערי הריביות כשברקע המשקיעים דרוכים לקראת יום שני הקרוב - הודעת הריבית של בנק ישראל.
הדולר קפץ 0.72% ושערו היציג נקבע על 3.743 שקלים, בעוד שהאירו טיפס 0.36% ושערו היציג נקבע על 4.264 שקלים.
מול הדולר, האירו עולה ב-0.4% ל-1.141 דולרים; הין היפני מטפס 0.1% ל-112.87 דולרים; ואילו הליש"ט נסחר ללא שינוי מהותי סביב 1.278 דולרים.
מדד הדולר אינדקס (DXY) נסחר כעת ללא שינוי מול סל המטבעות.
"יש מגמה ברורה מאד של החלשות השקל, שהגורמים שלה די ברורים", אמר רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI בשיחה עם "גלובס". "המשק שלנו מייצר הרבה פחות עודפי מט"ח ממה שהוא ייצר בשנים האחרונות, אפשר לראות את זה בירידה החדה שבחשבון השוטף. הדבר היותר משמעותי נוגע לפערי הריביות ועלויות הגידור של המשקיעים המוסדיים לחשיפה המט"חית, שמתקרבות ל-3.25% לשנה וזה עושה את שלו. אחד הדברים הכי משמעותיים שהשפיעו על המט"ח בשנים האחרונות, זה שלמרות יציאה משמעותית של מוסדיים החוצה, למעשה החשיפה המטחית גודרה ברובה ולכן לא היתה השפעה על שוק המט"ח. וזו הסיבה שבנק ישראל היה פעיל מאד הרבה שנים בשוק המט"ח כי הוא היה צריך לסגור את הוואקום הזה, אבל היום עם פערי ריביות מאד משמעותיים זה פשוט עושה את שלו. עד שלא יהיה צמצום משמעותי של פערי הריביות, ולא העלאה אחת או שתיים - הלחץ על השקל יימשך".
"בארה"ב הריביות ממשיכות לעלות ואצלנו זה רק בדרך. לדעתי, בנק ישראל צריך לעלות ריבית כבר בהחלטה הקרובה (יום ב') נוכח התנאים במשק אך נראה כי בנק ישראל ימתין לכניסת הנגיד החדש. בסך הכל התנאים להעלאת ריבית עומדים במקומם. האינפלציה התבססה בתוך היעד, האצה משמעותית בשכר, השקל חלש, ממשלה שמגדילה גרעון, ריבית ריאלית שלילית - מה צריך יותר מזה כדי לעלות ריבית? ריבית אפס לא מתאימה לישראל. עד שלא תהיה התאמה משמעותית - הלחץ על השקל יימשך".
נזכיר כי בנק ישראל צפוי להודיע על גובה הריבית במשק ביום שני הקרוב. לדברי עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, "לאור נתון הצמיחה החלש של המשק, אנו לא סבורים שבנק ישראל יעלה את הריבית ביום שני הקרוב, על אף המדד הגבוה מהצפי וההיחלשות של השקל. בנוסף, נתון הצמיחה יחד עם ההצהרה על קיצוץ רוחבי מתוכנן בתקציב והזעזועים בשווקים תומכים בשוק האג"ח המקומי. הגירעון בחשבון הסחורות (במונחים דולריים) המשיך להתרחב בתחילת הרבעון הרביעי לשיא חדש ותמך בהיחלשות השקל. להערכתנו, בטווח הקצר (בחודשים הקרובים) נמשיך לראות חולשה של השקל במיוחד אם הזעזועים בשווקי ההון יימשכו. בטווח הארוך יותר (לקראת אמצע - סוף 2019) היצוא של גז טבעי ורכיבי היי-טק צפויים לחזור ולהגדיל את העודף בחשבון השוטף. בנוסף, גם הצפי לעליית ריבית בישראל יעלה על הצפי להמשך עליית הריבית במשק האמריקאי דבר שיתמוך אף הוא בהתחזקות השקל מול סל המטבעות".
בתוך כך, ארגון ה-OECD פרסום היום סקירה לפי תחזית הצמיחה של המשק המקומי הופחתה מ-3.7% ל-3.6%, אך הנתון המטריד נוגע ליחס חוב-תוצר. להערכתם, היחס חוב-תוצר של המשק המקומי צפוי לעלות ב-2018 ל-61.6%, ולהמשיך צפונה ל-62.1% ב-2019 ול-62.5% בשנת 2020.