משה כחלון / צילום: איל יצהר
ארגון ה-OECD קורא לממשלת ישראל לנקוט במדיניות של צמצום הוצאות והגדלת הכנסות כדי להתמודד עם הגירעונות התקציביים הגדולים שצפויים בשנים הקרובות. בנוסף סבורים בארגון כי הגיעה העת לשקול ברצינות להתחיל להעלות את הריבית באופן הדרגתי, משיעורי השפל ההיסטורי שאליהם הגיעה.
במסגרת הפרק על ישראל במסגרת עדכון תחזית צמיחה גלובלי שהוא מפרסם היום (ד') קובע הארגון כי "הצמיחה איתנה אך יעדי הגירעון גבוהים מדי ונדרשת מדיניות של הידוק תקציבי" כמו כן נכתב כי "הרשויות המוניטריות (הכוונה לבנק ישראל ע"ב) צריכות לשקול העלאה הדרגתית של שיעורי הריבית שהם כרגע אולטרה-נמוכים".
מנתוני התחזית לשנים 2018-2020 שמפרסם הארגון עולה כי הוא צופה היפוך מגמה ביחס החוב לתוצר של ישראל לאחר עשור של הורדת יחס החוב הארגון צופה כי היחס יעלה בשנים הקרובות מ-60.4% בסוף 2017 ל-61.6% בסוף השנה, ל-62.1% בסוף 2019 ול-62.5% בסוף 2020. המגמה ביחס החוב לתוצר היא הנתון המשמעותי ביותר שבוחנות סוכנויות דירוג האשראי בבואן לבחון את הדירוג של החוב הממשלתי.
במסגרת העדכון צופה ה-OECD כי הצמיחה ב-2018 תהיה נמוכה מכפי שהעריך בעדכון הקודם במאי ותעמוד על 3.6% (לעומת 3.7%) בעדכון הקודם. במבט קדימה צופה ה-OECD צמיחה גבוהה של 3.5% ב-2019 וצמיחה נמוכה יותר של 3.3% ב-2020. נציין כי נתוני אומדן ראשוניים שפרסמה השבוע הלמ"ס הצביעו על האטה בצמיחהברבעון השני והשלישי של 2018 - שהופכים את העמידה בתחזית הצמיחה הנוכחית של ה-OECD לשנה הבאה, למאתגרת יותר.
באשר לגירעון ב-2018 הארגון צופה כי הוא יעמוד על 3%, נתון שמשמעותו סטייה מינורית מהיעד שנקבע בתקציב 2018 העומד על 2.9% תוצר. תחזית זו תומכת בהבטחתו הפומבית של שר האוצר משה כחלון שאמר כי לא צהיה סטייה משמעותית בגירעון השנה.
ואולם למרות זאת סבורים ב-OECD כי יעדי הגירעון שממשלת ישראל הציבה לעצמה מלכתחילה ל-2018-2020 הם גבוהים מדי, זאת לנוכח השלב במחזור הכלכלי שבו נמצאת ישראל. על-פי הגישה הקנסיאנית הגירעון התקציבי הוא כלי מדיניות אנטי-מחזורי, שיש להקטינו בעת צמיחה חזקה ולהגדילו בתקופות של מיתון והאטה. "יעדי הגירעון שקבעה הממשלה גבוהים מדי ביחס לשלב במחזור שבו נמצאת הכלכלה הישראלית" קובעים כלכלני הארגון ומוסיפים כי נדרשים צעדי קונסולידציה פיסקאלית או הידוק תקציבי על-מנת שהממשלה תוכל להמשיך בהקטנת יחב החוב ולהשאיר בידיה מרחב תמרון מספיק לצורך הגדלת חובה במקרה של מיתון.
ריבית בנק ישראל נותרה מאז מארס 2015 בשפל של 0.1% ולמרות שהבנק רמז בקיץ כי הוא קרוב להתחיל בהעלאת ריבית הריבית לא הועלתה בישיבה האחרונה של הוועדה המוניטרית בראשותה של הנגידה הקודמת ד"ר קרנית פלוג. בשני הקרוב תפרסם הוועדה את החלטתה האחרונה ל-2018, כשהפעם תעמוד בראש הוועדה ממלאת מקום הנגידה ד"ר נדין בודו-טרכטנברג. נגיד הבנק הבא פרופ' אמיר ירון ייכנס לתפקידו רק בסוף דצמבר לאחר שיושבע על-ידי נשיא המדינה ראובן ריבלין.
בחודש שעבר עדכנה חטיבת המחקר של בנק ישראל את התחזית שלה לתחילת העלאות ריבית והיא צופה כעת העלאה אחת במחצית הראשונה של 2019 (במקום בסוף 2018 בתחזית הקודמת). יחד עם זאת הפיחות שחל בשער השקל מול הדולר מאז פרסום העדכון האחרון עשוי לשנות את מאזן השיקולים.