אהוד ברק / צילום: תמר מצפי
תעלומת הכסף הגדול של אהוד ברק הייתה נפתרת באחת אם קרן וקסנר הייתה מחלצת מעצמה כמה משפטים על מהות המחקר שביצע אהוד ברק עבורה או במקרה הטוב, מניחה את המחקר היקר בפני התקשורת. ההתעקשות של הקרן וגם של ברק לקמץ בפרטים על המחקר רק מעלה שאלות סביב התשלום חסר הפרופורציה והמאוד חריג של הקרן לברק - תשלום שחריג הן לפעילותה הכללית, בוודאי חריג לפעילותה המינורית בישראל וגם חריג מאוד בהשוואה למקבלי שכר אחרים בקרן.
צריך להבין: אם היה מדובר בקרן גידור או בקרן פרייבט אקוויטי שמנהלת השקעות בהיקף של מאות מיליוני דולרים ואף מיליארדי דולרים, היה אפשר עוד להבין תשלום דומה לברק עבור עבודת מחקר, נניח בתחום הביטחון. תשלום כזה עוד עושה שכל, אבל תשלום של מיליוני שקלים שיוצא מקרן שכל עיסוקה בהענקת מלגות - זה כבר תמוה. איזה מחקר כבר יכול לבצע ברק על חלוקת מלגות לעשרה אנשים בישראל, או מלגות בחו"ל ללימודי יהדות? לא ברור.
מי שהטיב להעלות על הכתב את כל התהיות סביב התשלומים לברק היה עו"ד מיכאל דבורין, שהגיש תלונה ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליט המדינה ולפרקליטת מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה (ליאת בן ארי, המלווה את חקירות נתניהו), בתלונה על "העברת כספים חשודות בהיקפי ענק של קרן וקסנר לברק" ודרישה לפתוח בבדיקה או חקירה בנושא.
עו"ד דבורין כותב כי בשנים האחרונות נמתחה ביקורת על ההטיה הפוליטית של קרן וקסנר ועל העובדה שהטיה זו עלולה לבוא לידי ביטוי בהשפעתה על פקידי מדינה בכירים במשטרה, במערכת המשפט ובמוסדות אחרים במדינה. בנוגע לסירוב לחשוף את מהות המחקר שביצע ברק עבור הקרן, דבורין עוקץ את ברק והקרן וכותב כי "מר ברק מצוי עשרות שנים מול אור הזרקורים ולו היה הנ"ל אכן מבצע מחקר כלשהו עבור קרן וקסנר היו שני הגורמים גם יחד גאים בתוצריו וששים לפרסמם. כך ברק היה חושף לציבור פן נוסף באישיותו המרתקת, פן מחקרי של ממש, ואילו הקרן הייתה חושפת מחקר נפלא ששולם בגינו כמעט 8 מיליון שקל".
עו"ד דבורין מעלה טיעון מאוד חזק: המחקר מעולם לא פורסם, מעולם לא לווה בפרסומים בכתבי עת בקהילייה המדעית כמקובל, ומעולם לא אוזכר לא בקורות חייו של ברק אף שלא ידועים מחקרים נוספים שהלה ביצע בקריירה שלו. גם קרן וקסנר עצמה אינה מציינת את המחקר בשום מקום וכאמור, כפי שהדגשתי פה בעבר, מעולם לא שולמו סכומים כאלה לחוקרים אחרים מטעם הקרן.
גם הטענה של ברק כאילו היה איש פרטי כבר נשללה. הוא היה מעורב באותם שנים בחיים הפוליטיים ובפעילות מפלגתית מובהקת במפלגת העבודה. דבורין תהה במכתבו אם קרן וקסנר יכולה להמשיך להכשיר עובדי מדינה בכירים כשהיא איננה מספקת את המידע על הכסף הרב שהועבר לברק ועל מטרותיו האמיתיות. מסתבר, כאמור, שגם נציבות המדינה לא עוברת בשקט על העניין.
במכתבו ליועץ המשפטי לממשלה תוהה עו"ד דבורין מה פשר ההסתרה והטשטוש של הסיבה האמיתית בגינה שולמו הכספים ומעלה כמה שאלות: האם מדובר בעמלות בגין עסקאות בהן תיווך ברק, האם קרן וקסנר הייתה צד לעסקאות הנ"ל או רק צינור להעברת כספים ואם כן, מדוע שימשה ככזו; האם מדובר בתרומות פוליטיות בסכומים גדולים שלא כדין וכן דורש במכתבו לבדוק את האפשרות, שקרן וקסנר הייתה הממן בעצמה או שמא צד ג' כלשהו שהיה הגורם המעוניין שהשתמש בקרן כצינור להעברת הכספים שלא לומר בהלבנתם עד שאלה נחתו בכיסו". עו"ד דבורין טוען כי בדיקה פשוטה של מערכת אכיפת החוק תוכל להפריך או לאשש זאת.
הבעיה הגדולה מכולם בנושא של ברק ובנושאים רבים אחרים, היא האכיפה הבררנית של מערכת אכיפת החוק. דבורין הזכיר במכתבו בצדק את פרשת 'מימרן', שבו פתחה המערכת בבדיקה על סכום פעוט ביותר לנתניהו ביחס לסכומים שקיבל ברק. מימרן וקרן וקסנר הן דוגמה לשני סוגי אכיפה בררנית: האחת של מערכת אכיפת החוק - הרי אין בעיה לפתוח חקירה בישראל אם רוצים - והשנייה היא של מערכת התקשורת בישראל. כשהיא רוצה, המערכת התקשורתית דוחפת בכל כוחה לחקירות שהיא חפצה ביקרן. בברק היא מטפלת כמו בכפפות של משי.