הפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף 850 מיליון שקל / צילום: shutterstock
ישראלי החשוד בניהול ארגון פשע להפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף 850 מיליון שקל, תוך ביצוע שלל עבירות כלכליות, ובהן עבירות מס ועבירות הלבנת הון בהיקף של כרבע מיליון שקל - הוסגר היום מספרד לישראל. לטענת המדינה, העבירות בוצעו בישראל, אך השליטה והניהול של המערך העברייני נעשו מספרד בידי שלושה אחים ישראלים, החיים במדינה האירופאית - יניב, תום והראל בן-דוד.
אחד האחים, יניב בן דוד, שנחשד בכך שהקים וניהל את ארגון הפשיעה הוסגר היום לישראל.
בפברואר השנה הגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה כתב אישום חמור נגד תשעה נאשמים ו-10 חברות בגין עבירות על חוק המאבק בארגוני פשיעה, חוק מע"מ, פקודת מס הכנסה וחוק איסור הלבנת הון. בכתב האישום, החושף טפח מהתעשייה הכלכלית הפלילית של ארגוני ומשפחות הפשע, נטען כי החל מינואר 2015 ועד דצמבר 2017 פעל ארגון פשיעה במרכז הארץ בתבנית מאורגנת, היררכית ושיטתית להפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף 850 מיליון שקל, תוך ביצוע שלל עבירות כלכליות, ובהן עבירות מס ועבירות הלבנת הון בהיקף של כרבע מיליון שקל. העבירות בוצעו בישראל, אך השליטה והניהול של המערך העברייני נעשו מספרד בידי שלושת האחים.
כתב האישום הוגש רק נגד "חיילי" הארגון ולא נגד ראשיו לכאורה- האחים בן-דוד - שברחו לכאורה לספרד כאשר הבינו כי מתנהלת נגדם חקירה. על פי החשד לאחר שעזבו את הארץ המשיכו האחים לנהל את הארגון מספרד. לבקשת מדינת ישראל נעצרו האחים בן דוד בספרד, זאת במקביל למעצרם של המעורבים בישראל, ותוך תיאום מבצעי בין רשויות התביעה והמשטרה בשתי המדינות. במקביל להגשת האישומים בפרשה, הגישה המדינה, באמצעות המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, בקשה רשמית לספרד להסגרתם של האחים בן דוד, והיום, כאמור, הוסגר יניב בן דוד לישראל. נגד האחרים עדיין מתנהלים הליכי הסגרה בספרד.
לאחר שכל האחים יוסגרו לארץ, הם יועמדו לדין במסגרת כתב אישום נפרד מכתב האישום המתנהל נגד "חיילי" הארגון.
מערך של חברות קש
מדובר בפרשה שהתפוצצה בראשית השנה ושפיצוחה התאפשר, בין היתר, לאחר שגויס עד מדינה מתוך הארגון, שהסכים להעיד נגד ראשיו ונגד יתר הפעילים בו.
כתב האישום מגולל סיפור, שלפיו בראש הארגון עומד יניב בן-דוד, שהיה הרוח החיה בו. שני אחיו של יניב בן-דוד, תום והראל, שימשו כמנהלים בארגון - והיו הדרג השני בהיררכיה הארגונית.
כתב האישום נגד החיילים שפעלו תחת ניהולה של משפחת בן-דוד, משרטט תמונה של מכונה פלילית-כלכלית משומנת היטב - ארגון פשיעה כלכלית, שנשלט מספרד על-ידי ראשי הארגון ושניהל מערך משומן ומוסדר להפצת חשבוניות מס פיקטיביות בסכומי עתק, שכל מטרתו להונות את קופת המדינה במאות מיליוני שקלים. היקף החשבוניות הפיקטיביות שהוציא הארגון עמד על למעלה מ-850 מיליון שקל והיקף עבירות הלבנת ההון שביצעו הנאשמים עומד על כרבע מיליארד שקל.
בעזרת שני אחיו, כך נטען באישום, גייס ראש הארגון, יניב בן-דוד, מנהלים ופעילים לארגון והשלושה שילמו את שכרם וכיוונו את פעולותיהם כדי לקדם את פעילותו הפלילית של הארגון. עוד, לפי האישום, הוקם לטובת העניין מערך של חברות הפצה. באמצעותן, כך נטען, הפעיל הארגון מערך משומן של הפצת חשבוניות מס כוזבות בסך של מאות מיליוני שקלים לעוסקים וחברות שונות, ששימשו כלקוחות הארגון.
מנהלים, סוכנים ושליחים
מכתב האישום עולה, כי הפצת החשבוניות הכוזבות הצמיחה הכנסות בהיקף נרחב בחברות ההפצה של הארגון - הכנסות החבות במס הכנסה ובמע"מ. כדי להפחית את חבות תשלום מס הכנסה ולקבל במרמה בחזרה מהמדינה את המע"מ ששילמו חברות ההפצה של הארגון, השתמש הארגון במערך חברות נוסף (חברות קש) שסיפקו חשבוניות מס תשומות כוזבות לחברות ההפצה. לטענת המדינה, באופן זה קיבל הארגון חזרה לידיו את כל מאות מיליוני השקלים ששילם כמע"מ. בנוסף, לפי הנטען, עשה הארגון שימוש בצ'יינגים לצורך הלבנת הון.
לטענת הפרקליטות, חלק מהנאשמים שימשו מנהלים בארגון וחלק שימשו כסוכני הארגון וגייסו לקוחות באופן עצמאי. זאת, בתמורה לחלק מרווחי הארגון, כפי שקבע יניב בן-דוד. נאשמים אחרים ביצעו שליחויות עבור הארגון, נרשמו כבעליהן של חברות הקש של הארגון ואף הציגו עצמם כבעלי החברות בכדי לשמש חיץ בין רשויות אכיפת החוק לבין ראשי הארגון והדרג הניהולי שלו. נאשמת נוספת בכתב האישום, גילה בן דוד, שהייתה בת-זוגו של יניב בן-דוד, שלפי הנטען ניהלה במסגרת חברותה בארגון את כספי הארגון וחילקה אותם לפעילים, על-פי הנחיותיו של בן-זוגה לשעבר.
במסגרת הפרשה נעצר ונחקר בראשית השנה גם איש העסקים ופעיל שוק ההון, פרדי רובינסון, לשעבר בעל השליטה בחברת הנדל"ן הציבורית מילומור. רובינסון ציין עם חקירתו, כי הוא אינו קשור לארגון הפשיעה המתואר בכתב האישום.
המדינה מבקשת לחלט: מרצדסים, נדל"ן ומט"ח
במסגרת הפרשה הגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה גם בקשה לחילוט רכוש של הנאשמים בסכום של כ-261 מיליון שקל במידה ויורשעו.
בין הרכוש המפורט בבקשת החילוט, מבקשת המדינה לחלט: שני נכסי נדל"ן הרשומים על-שם גילה בן-דוד, בת-זוגו לשעבר של ראש הארגון הנטען, יניב בן-דוד; חמישה חשבונות בנק על-שמה של בן-דוד, ובהם כמה מאות אלפי שקלים; רכב מסוג מרצדס בנץ - שנת 2017 ורכב מסוג אאודי - שנת 2017; וכן כ-21 אלף דולר במזומן.
כמו-כן מבקשת הפרקליטות לחלט תכשיטים של גילה בן-דוד, ובהם טבעת אבן גדולה משובצת משני צדדים; טבעת משובצת חצי באבנים; שרשרת עם תליון עגול משובץ אבנים; ושרשרת לב משובץ אבנים.
ניתן להניח שכאשר יוגש כתב האישום נגד ראשי ארגון הפשע - שלושת האחים לבית בן-דוד - ייחשף עוד רכוש בהיקפי עתק שהמדינה תבקש את חילוטו.
בתיק ההסגרה מטפל עו"ד מתן עקיבא מהמחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה ומשטרת ישראל באמצעות מדור אינטרפול והפעלה חו"ל בחטיבת המודיעין; בתיק הפלילי מטפלים עורכי הדין ליאת מנור, אוראל בן מוחה ועידו נולמן מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה).
***
חזקת החפות: כל המעורבים בפרשה - החשודים, הנאשמים והנחקרים המוזכרים בכתבה - לא הורשעו בכל עבירה במסגרת הפרשה, ועל כן הם זכאים ליהנות מחזקת החפות. נגד האחים בן דוד לא הוגש כתב אישום. יש לזכור, כי החשודים והנאשמים הם בחזקת חפים מפשע, אם לא הורשעו בדין.