הנשיא טראמפ והנסיך בן סלמן / צילום: רויטרס Kevin Lamarque
נתחיל בשורה התחתונה: רציחתו של העיתונאי הסעודי ג'מאל חאשוקג'י בקונסוליה הסעודית באיסטנבול, בחודש שעבר - קרוב לוודאי ביוזמת יורש העצר הסעודי מוחמד בין סלמאן, כפי שמעריכה, ב"רמה גבוהה של ודאות", סוכנות הביון המרכזית של ארה"ב - מתחילה להסתמן כבעיה גדולה לישראל. אך הניסיונות הנואשים של וושינגטון וירושלים לטאטא את הבעיה אל מתחת לשטיח רק מחריפים אותה.
מאמצי דונלד טראמפ למרק מאשמה את הנסיך - השליט בפועל של סעודיה - בין היתר כדי "להבטיח את האינטרסים של ישראל ושותפותיה במזה"ת", כפי שהנשיא הצהיר השבוע, תוך התעלמות משפילה מחוות הדעת המושכלת של CIA, והקמפיין המקביל שמנהל בנימין נתניהו להצלת יורש העצר הם גולים עצמיים.
טראמפ ונתניהו אינם עוזרים למוחמד, במידה רבה מפני ששניהם, אך בעיקר טראמפ, אינם נחשבים העדים המהימנים בעולם; לשניהם יש בעיות אמינות משלהם. אך מעבר לכך, יורש העצר חבוט מדי והראיות למעורבותו לכאורה ברצח רבות מדי, ונהנות מגושפנקה של CIA. לסוכנות הביון היו אמנם כישלונות רבים בתולדותיה - הקביעה שלסדאם חוסיין היה נשק גרעיני היא אחד מהבולטים בהם - אך כאשר צריך להחליט למי להאמין, לטראמפ או ל-CIA, ההתלבטות אינה קשה מדי.
ובסופו של דבר, ההיגיון הפשוט מצביע לכאורה על מעורבותו של מוחמד ברצח. מלכתחילה היה קשה להאמין, שרצח עיתונאי סעודי, עם מוניטין של מבקר חריף של המשטר בסעודיה, בקונסוליה סעודית, ע"י צוות של נושאי תפקידים רשמיים בממשל הסעודי, שהגיע לאיסטנבול מריאד יום קודם לכן, היה יכול להתבצע ללא ידיעתו - ואישורו - של יורש העצר.
סירה מחוררת ששוקעת בהדרגה
נשיא ארה"ב וראש ממשלת ישראל מתייצבים לימין שליט שיש לו רקורד מרשים של התנהלות פזיזה ובלתי מוסרית, שמקנה אמינות להאשמות שקושרות אותו לרצח חאשוקג'י - חטיפת ראש ממשלת לבנון, למשל, או כליאת עשרות מבני משפחת המלוכה הסעודית במלון פאר בריאד כדי לחזק את אחיזתו במוסרות השלטון. התמיכה ביורש העצר משחקת לידי איראן, שיכולה לטעון שאויבותיה הגדולות ביותר - השטן הגדול (ארה"ב) והשטן הקטן (ישראל) - חוברות להגן על נסיך בריון.
יתר על כן, התמיכה הזו מעמיקה עוד יותר את הקרע בין ישראל וארה"ב לבין מדינות מערב אירופה ומדינות אחרות, שרואות ברצח העיתונאי הסעודי פעולת טרור ממלכתית ובהגנה על יוזמו - מקיאווליזם צרוף.
למעשה, טראמפ ונתניהו, יחד עם משפחת המלוכה הסעודית, מסתמנים עתה כמליצי היושר היחידים על מוחמד ומוצאים עצמם בתוך אותה סירה מחוררת, שמתחילה לשקוע בהדרגה. ארה"ב רגילה למצוא עצמה במצב כזה בהצבעות במועצת הביטחון, שבה העולם כולו נגדה, בעיקר בהצבעות שקשורות בישראל, אבל ההצבעה הגלובלית העכשווית על סעודיה אינה מתנהלת במועצת הביטחון. לארה"ב אין זכות וטו בזירת המאבק על דעת הקהל העולמית.
ברור שההגנה על יורש העצר אינה נובעת מאלטרואיזם פוליטי של נתניהו או טראמפ (אם כי לאחרון יש היסטוריה מתועדת של הזדהות עם שליטים סמכותניים, מפוטין עד קים ג'ונג און). גם ראש הממשלה וגם הנשיא מושקעים בו עמוקות. מבחינת ישראל, לקריסת מעמדו של מוחמד תהיה השלכה ישירה על תכניתו הגרנדיוזית של נתניהו לכונן ברית דה-פאקטו עם מדינות המפרץ הפרסי נגד איראן, ברית שעשויה להבשיל ביום מן הימים לשילוב ישראל בעולם הערבי, בחזונו של ראש הממשלה.
הנסיך, ידיד בסתר של ישראל - היו אפילו שמועות על ביקורו בתל-אביב אשתקד - הוא איש המפתח למימוש הפרוייקט, אך אולי לא עוד. ההסכמה הכמעט אוניברסלית שהוא מעורב בחיסול חאשוקג'י מאיימת להפוך אותו לאימפוטנט פוליטי אפילו בעיני השליטים הסונים במפרץ הפרסי. בירושלים גובר החשש שמוחמד "יתקשה לנטוע את השתיל הישראלי ביער הערבי", אם לא ידעך הקמפיין נגדו, כדברי גורם פרו-ישראלי בוושינגטון.
ומבחינת ארה"ב: חיסול חאשוקג'י פגע בפיקת הברך של שניים מהמיזמים הגדולים של טראמפ: השקת תכנית שלום בין ישראל לפלסטינים ומאמץ למכור לסעודיה מטוסים וכלי נשק בשווי עשרות מיליארדי דולר "כדי ליצור אלפי מקומות עבודה בארה"ב". אך האם יצליח הנסיך לדרבן את הפלסטינים לחזור אל שולחן הדיונים עם ישראל, על פי מתווה של תכנית טראמפ, אם וכאשר היא תפורסם? האם הסוס החבול הזה יצליח להוציא את עגלת המו"מ הישראלי-פלסטיני מהבוץ העמוק שבו היא שקועה שנים רבות כל כך?
יש בעולם עוד שליטים אכזרים
מוחמד טיפח בקפידה תדמית של שליט נאור ושוחר קדמה ונעשה ידיד נפש של נסיך אחר, ג'ארד קושנר, אבל החיסול המזוויע של חאשוקג'י, שהסתיים בביתור הקרבן, העמיד את יורש העצר באור אחר: "גרסה עכשווית של סדאם חוסיין, אדם כה רעיל עד שאפילו הלוביסטים בוושינגטון דוחים את הכספים שהוא מציע להם", כפי שכתב ג'קסון דיל, פרשן לענייני חוץ ב"וושינגטון פוסט".
יש שיטענו, עם יותר מקורטוב של צדק, שההתנפלות העולמית על סעודיה, וממילא גם על מחזקיה בבית הלבן וברחוב בלפור, היא תרגיל בצביעות. האם חסרים שליטים שטובחים באזרחיהם? האם איראן אינה מחסלת מותחי ביקורת על משטר האייתאללות, בתוך המדינה ומחוצה לה? האם שכחנו לפתע את מחנות הריכוז של קים ג'ונג און (מושא אהבתו של טראמפ) שבהם נמקים ונרצחים מי יודע כמה רבבות צפון קוריאנים? ומה עם ולדימיר פוטין שהפך רעלים רדיו-אקטיביים לנשק מועדף לחיסול מרגלים רוסיים בדימוס שמצאו מקלט בניכר? או נשיא הפיליפינים רודריגו דוטרטה, שקלגסיו הוציאו להורג אלפי "סוחרי סמים" בלי להישען הרשות השיפוטית?
זה טיעון הוגן, אבל קיומה של זדוניות אחת אינו מצדיק קיומה של זדוניות אחרת (ורוסיה נענשה בגין הניסיון הכושל לרצוח מרגל רוסי לשעבר ובתו בבריטניה). יתרה מזאת, במשחקי הפוליטיקה הגלובלית, ל"אופטיקה", לדרך שבה אומה, או שליט, נתפסים בדעת הקהל בנקודת זמן מסוימת, יש משמעות. הנסיך הסעודי נתפס כמעט על חם, והדרך השלומיאלית שבה טיפל משטרו בבעיה - ייצור גרסאות חדשות לבקרים - רק החמירה את מצבו.
כל מה שיאמרו טראמפ ונתניהו לא יוכל להחזיר את מוחמד בין סלמאן לפסגת מעמדו הקודם. המוניטין הבינלאומיים שלו נשחקו. הנסיך נעשה סחורה פגומה. בשלב זה, נראית התמיכה בו כמיזם סרק סיזיפי. יותר מכך, השקעות נוספות של הון פוליטי בו מתחילות להניב תשואה שלילית, לפחות מבחינת נתניהו וטראמפ.
הדמוקרטים מתקשים להבין את נתניהו
יחסו הסלחני של נתניהו לפרשת הרצח מתחיל להרגיז את הדמוקרטים בקונגרס, שחוזרים להיות מוקד כוח בוושינגטון בעקבות השתלטותם על בית-הנבחרים בבחירות הביניים. רבים מהם לא אהבו את התבטאות ראש הממשלה בווארנה, בולגריה, ב-2 בנובמבר. הוא אמר אז: "מה שאירע בקונסוליה באיסטנבול מחריד וצריך לטפל בכך כיאות. אך בה בעת, חשוב שסעודיה תוסיף להיות יציבה למען יציבות העולם ויציבות האזור". ובמילים אחרות: הסירו ידיכם מיורש העצר.
לדברי רון קמפיאס מ-JTA, הדמוקרטים בקונגרס רותחים מזעם בגין העובדה שנתניהו נמנה עם המנהיגים היחידים בעולם שתומכים ביורש העצר הסעודי למרות ההוכחות המתרבות נגדו.
בה בעת, מחוקקים משתי המפלגות - כן, גם רפובליקאים - יוזמים חקיקה שתחייב את הממשל לנקוט צעדי עונשין נגד כל נושא משרה רשמית בסעודיה, לרבות בני משפחת המלוכה, אם יימצאו ראיות אמינות למעורבותם בפיאסקו באיסטנבול. קבוצת מחוקקים רפובליקאים קוראת לממשל טראמפ להשעות שיחות עם סעודיה להקמת כורים גרעיניים במדינה.
"עם טראמפ יש לנו חשבון ארוך ונדאג לכך שהוא יפרע אותו בשנתיים הבאות", אמר לי עוזר למחוקק דמוקרטי ותיק. "אבל עם ישראל יש לנו בעיה. אנו מבינים את השיקולים האסטרטגיים שלה באזור המפרץ הפרסי. אבל אנו מתקשים להבין למה היא מהמרת על סוס צולע? מדוע משליכה ישראל גלגל הצלה לרוצחו של חאשוקג'י"?