גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקאמבק של שוק המניות הישראלי

אחרי 7 שנים של ביצועים חלשים, מתחילת 2018 הניב ת"א 125 תשואה גבוהה יותר מ-S&P 500 ● מדריך השקעה במניות

הבורסה בתל אביב/ צילום: איל יצהר
הבורסה בתל אביב/ צילום: איל יצהר

בשעה שתשומת הלב של רוב המשקיעים בישראל היא לשוק המניות האמריקאי, רבים פספסו את המהפך בשוק המקומי. מתחילת 2018 הניבו מדדי המניות המובילים בישראל תשואה כפולה מזו של המדד האמריקאי המוביל S&P 500, וזאת לאחר 7 שנים של ביצועי חסר משמעותיים. אם לשפוט על פי תנאי המאקרו, הריבית והתמחור, יש לתל אביב פוטנציאל להמשיך בביצועי היתר גם בראייה קדימה.

מדד ת"א 125 עלה השנה ביותר מ-7%, בעוד ש-S&P 500 עלה בפחות מ-3% ונאסד"ק בכ-6%. מי שהובילו את העליות בשוק המקומי היו סקטור הכימיה (בעיקר כי"ל), בזכות העלייה במחירי חומרי הגלם בעולם בשנה האחרונה ובראשם האשלג, שבזכותם עלתה מניית כיל במעל 60% השנה. סקטורים בולטים נוספים היו מניות האנרגיה והגז (18%+), שקפצו בזכות העסקה ליצוא הגז למצרים, רכישת הזכויות בצינור ההפקה EMG וההתקדמות בפיתוח לווייתן וכן סקטור הבנקים (10%+) שהמשיך להפגין שיפור בביצועים העסקיים.

הפעם האחרונה שבה שוק המניות המקומי הניב ביצועים עודפים על השוק האמריקאי היתה בדיוק לפני 7 שנים. ב-2010 עלה ת"א 125 (אז עוד ת"א 100) בכ-15%, בעוד ש-S&P 500 עלה ב-12.8%. מאז רשם השוק האמריקאי ביצועי יתר על פני כמעט כל שוקי המניות בעולם, על רקע ההתאוששות המרשימה בכלכלת ארה"ב, היעדר אינפלציה וחלופות השקעה אחרות, הריבית האפסית ושיפור עסקי שבא לידי ביטוי בדוחות מעולים של החברות ובעלייה חדה ברווחיותן.

לאורך זמן: ניצחון ישראל מפתיע

הבולטות של השוק האמריקאי בשנים האחרונות בכל העולם היתה מובהקת כל כך, עד שבעיני משקיעים רבים האפשרות ששווקים אחרים יתפקדו טוב יותר לאורך זמן, עשויה להיראות מוזרה. מדדי המניות בישראל סבלו אמנם בשנים האחרות מלא מעט עיוותים, משקל גדול של סקטורים מסוימים (הפארמה, למשל) או נפילת מניות של חברות במשקל גדול (טבע), אך הרפורמות האחרונות תיקנו חלק גדול מהעיוותים האלה.

יתר על כן, למרות הטענות האלה, ההיסטוריה מלמדת שב-20 השנים האחרונות, השוק המקומי הניב ביצועים גבוהים יותר מהשוק האמריקאי ב-50% מהשנים. בתקופות מסוימות, הפערים היו גדולים מאוד, כך שבמצטבר התשואה של השוק המקומי כפולה מזו של השוק האמריקאי (בנטרול החשיפה המטבעית כמובן).

ב-2009 למשל, השנה שבה החלה ההתאוששות הגדולה בשווקים מהמשבר של 2007-2008 עלה ת"א 125 בכמעט 90%, לעומת עלייה של 23% ב-S&P 500. ב-2007 עלה השוק המקומי ב-25%, פי חמישה מהשוק האמריקאי. גם ב-2003 עלה השוק בישראל בכ-30%, לעומת 3% בלבד ב-S&P 500 וגם בשנתיים שקדמו לכך פערי התשואה היו מובהקים לטובת הישראלי.

למה ישראל יכולה לנצח גם בעתיד?

במבט קדימה, לשנים הקרובות, נראה כי נקודת הפתיחה הנוכחית של שוק המניות בישראל טומנת בחובה פוטנציאל גבוה יותר לתשואה עודפת מהשוק האמריקאי. הנתונים הכלכליים של שני השווקים מצוינים, הצמיחה הכלכלית גבוהה וצפויה להימשך והאבטלה ברמות שפל היסטוריות (כ-4% אצלנו, 3.7% בארה"ב). בעוד שבארה"ב האינפלציה כבר עלתה לרמה של כ-2%, בשוק המקומי האינפלציה עדיין נמוכה מהיעד של בנק ישראל. בשנה הקרובה צפויה בישראל אינפלציה של כ-1% במקרה הטוב, לפי רוב החזאים, כאשר ב-2019 צופה בנק ישראל אינפלציה של 1.5%.

בתחום המדיניות המוניטארית הפערים גדולים מאוד בין השווקים. בעוד שבארה"ב הריבית כבר עולה מזה יותר משנתיים וצפויה להמשיך לעלות, בישראל היא עדיין ברמה אפסית. בסוף 2019 צפויה הריבית בארה"ב להגיע ל-3% לפי התמחור הנגזר מהשווקים, בעוד שבישראל היא רק תתחיל לעלות בשנה הבאה ואולי אפילו לא ברבעון הראשון. במלים אחרות, סביבת הריבית בישראל תמשיך לתמוך בשוק המניות אפילו יותר מהסביבה המוניטארית בארה"ב.

התמחור נוטה לטובת השוק הישראלי

בשני השווקים, ארה"ב וישראל, מצב החברות מצוין, אם לשפוט על פי הדוחות הכספיים. בארה"ב כבר החלה עונת הדוחות לרבעון השלישי, שמסמנת עוד רבעון של צמיחה חזקה בהכנסות וברווחים. בישראל אמנם עונת הדוחות עדיין לא החלה, אך גם היא צפויה להציג שיפור נאה במגזרים רבים.

עם זאת, דווקא השיפור במצב החברות בין שני השווקים מדגיש את הפערים הגדולים בכל הקשור בתמחור. הביצועים הפנומנליים של השוק האמריקאי בשנים האחרונות הובילו לרמת מכפילים גבוהה יותר ברוב הסקטורים ובמדד S&P 500 כולו. אחרי הירידות של תחילת אוקטובר בארה"ב, מכפיל הרווח הנוכחי של S&P 500 הוא 20, בדומה לרמתו הממוצעת בחמש השנים האחרונות. מכפיל הרווח הממוצע של ת"א 125 הוא אמנם 20, אך הנתון הזה מטעה בשל עיוותים בכמה חברות עם משקל גבוה יחסית במדד ומכפילים מאוד גבוהים כמו פריגו, סודהסטרים (שבקרוב תימחק מהמסחר בת"א), חברות הסלולר פרטנר וסלקום ואחרות.

על התמחור הזול יחסית של השוק המקומי אפשר ללמוד יותר דווקא מהשוואה של חברות בולטות בו לעומת מתחרות גדולות הנסחרות בשוק האמריקאי. כך למשל, כיל שנסחרת במכפיל 13.8 לעומת היריבה הקנדית הגדולה פוטאש שנסחרת במכפיל 66, לאחר שהזינוק במחירי חומרי הגלם הקפיץ את הכנסותיה לרמה הגבוהה בתולדות החברה והזניק את רווחיה (כיל עוד לא פרסמה דו"חות).

באופן דומה ניתן להשוות את בזק (מכפיל 11.6) ל-AT&T (מכפיל 16.8) ואת אלביט מערכות (23) לעומת לוקהיד מרטין (24.6). תוצאות דומות ניתן לקבל גם בתחום הנדל"ן מהשוואה בין חברה מובילה כמו עזריאלי, שלה מכפיל FFO (המכפיל בנטרול הכנסות והוצאות חד פעמיות, נתון המקובל יותר להשוואה בין חברות נדלן מניב) של 14.5 לעומת 20 בחברות נדל"ן מובילות בארה"ב כמו בוסטון פרופרטיז ואחרות. גם סקטור הבנקים מתומחר זול יותר, כאשר משווים לדוגמה חברות כמו בנק לאומי עם מכפיל הון של 0.96 לעומת מכפיל הון של 1.24 לבנק אוף אמריקה.

בשורה התחתונה, בניגוד לשוק האמריקאי שהפגין ביצועים מפעימים בשנים האחרונות, שוק המניות הישראלי מגיע מנקודת פתיחה נמוכה יותר, אשר מגדילה את הסיכויים שלו להפגין ביצועים עודפים בשנים הקרובות. ההיסטוריה מלמדת שאי אפשר לתזמן את השוק ולנוכח התמחור, מצב המאקרו והריבית הנמוכה נראה כי למשקיע הישראלי כדאי להקצות לשוק המניות המקומי נתח נכבד יותר מבשנים האחרונות בתיק ההשקעות שלו. 

הכותב הוא סמנכ"ל פיתוח עסקי בהראל פיננסים. הכותב ו/או חברות בקבוצת הראל ו/או בעלי עניין בהן ו/או בעלי השליטה בקבוצה, עשויים להחזיק ו/או לסחור, בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך והנכסים הפיננסים המצוינים בכתבה זו. אין לראות בכתבה משום שיווק השקעות או תחליף לשיווק השקעות המתחשב בצרכיו האישיים והמיוחדים של כל משקיע

עוד כתבות

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

עידן קרבט / צילום: פרטי

"לא איזה מאסטר AI": הצעיר משדרות שרוצה להוזיל לכם את סל הפארם

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?