ניצב משה אדרי / צילום: חטיבת דובר המשטרה
ים המילים הרעות שנשפכו נגד מינויו של המועמד למפכ"ל המשטרה מאז הכריז עליו השר לביטחון-פנים, גלעד ארדן, מלמד עד כמה אנחנו יכולים להיות "ארץ אוכלת מינוייה". אף שהביקורת נראית ממבט ראשון חריגה בעוצמתה, האמת היא שלא כך הוא. למעשה, מדובר בעוצמת ביקורת שמתלווה בתקופה האחרונה כמעט לכל מינוי, או ניסיון מינוי, של אדם לתפקיד ציבורי.
הדברים הללו נכתבו על-ידי החתום מטה ופורסמו ב"גלובס" לפני יותר משלוש שנים, ב-27 באוגוסט 2015, בעקבות הביקורת החריפה שנמתחה באותה תקופה על הניסיון למנות את תא"ל גל הירש למפכ"ל המשטרה. מה שקרה מאז ידוע - המינוי של הירש סוכל, ולמפכ"ל מונה רוני אלשיך שהובא על-ידי רה"מ בנימין נתניהו וארדן מצמרת השב"כ. נגד הירש נוהלו שתי חקירות משטרה, שהמרכזית שבהן כבר הסתיימה בלא כלום.
באוגוסט השנה התברר שכמה מבכירי המשטרה לשעבר נקטו מהלכים שהובילו לכאורה לסיכול מינויו של הירש. תת-ניצב גיא ניר, שהיה קצין המודיעין הראשי של המשטרה, שלח מכתב ליועץ-המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, למבקר המדינה ולמח"ש, בצירוף הקלטות שחשפו את החשד שבצמרת המשטרה ניסו "לתפור תיק" להירש.
פחות משלוש וחצי שנים חלפו מאז שסוכל מינוי הירש, המפכ"ל אלשיך מסיים בעוד כשבועיים את תפקידו; והנה, שוב אנחנו עדים לביקורת חריפה נגד מינוי מועמדו של השר ארדן. הפעם מדובר בניצב משה (צ'יקו) אדרי, לתפקיד המפכ"ל הבא. ושוב, עיקר הביקורת מגיעה מצמרת המשטרה.
אתמול, ד', בעקבות הופעתו של אלשיך בוועדה למינויים בכירים, נתקל המינוי של אדרי במכשול "יצירתי" חדש ובלתי צפוי - הוא יצטרך לעבור בדיקת פוליגרף תעסוקתי. זאת, לאחר שהתברר שבניגוד לשני המועמדים הסופיים האחרים לתפקיד - הניצבים יורם הלוי ודוד ביתן - אדרי לא עבר בדיקה כזאת.
הדרישה מאדרי לעבור בדיקת פוליגרף היא מיותרת. ראשית, מפני שזוהי בדיקה שאין לה תוקף משמעותי, והוכח מזמן שאין לה ערך או משקל רבים. ושנית, מפני שאף מועמד קודם לתפקיד בכיר בשירות המדינה לא נדרש לעבור פוליגרף. הרמטכ"ל, אביב כוכבי, לא נדרש לעבור בדיקת פוליגרף תעסוקתי; נגיד בנק ישראל החדש, אמיר ירון, לא עבר פוליגרף תעסוקתי; וגם לא שאר האנשים שמונו לתפקידים שנבחנים בוועדת המינויים. ולכן, אדרי מופלה לרעה ביחס למקבילים אליו.
אם יש כתם אחד בולט בעברו של אדרי, מדובר במחדל משטרת מחוז ירושלים בעת שהייתה תחת פיקודו, כשלא מנעה את רצח הנערה שירה בנקי במצעד הגאווה בבירה. רצח שחייב היה להימנע.
בחודש יולי 2015, לקראת מצעד הגאווה שעתיד היה להיערך בירושלים, התבטא הרוצח ישי שליסל במספר הזדמנויות, הן באמצעי תקשורת והן בתליית מודעות בבתי כנסת בשכונות חרדיות בירושלים ובקריית-ספר, נגד קיומו של המצעד והיותו מנוגד לחוקי התורה על-פי הבנתו. יתרה מכך, שליסל שכבר היה לו עבר של תקיפת מפגינים על רקע דומה, קרא לעשות מעשה נגד משתתפי המצעד.
ביום המצעד הצליח שליסל להיכנס אל בין הצועדים, עם סכין בידו, תוך שהוא מניף אותו מעלה, ונעץ אותו בחוזקה בפלג גופם העליון של הצועדים שנקרו בדרכו במטרה לגרום למותם. לאחר כל דקירה, הוא שלף את הסכין והתקדם הלאה לעבר צועד אחר. לאחר שדקר כמה צועדים, הגיע הרוצח אל שירה ונעץ את הסכין בחוזקה בגבה.
בכתב האישום נגד שליסל נאמר, כי "כתוצאה מנעיצת הסכין בגבה נגרם לשירה בנקי ז"ל קרע בריאה הימנית ובכלי דם, אשר גרם לאיבוד דם רב. בנקי ז"ל התמוטטה ואיבדה את הכרתה, ונגרם לה נזק מוחי קשה. היא פונתה לבית-החולים ונותחה מספר פעמים, וביום 2.8.15 נפטרה כתוצאה מפציעתה".
ועדה מיוחדת שמונתה לבדוק את המקרה, מצאה מחדלים חריפים בעבודת המשטרה, ובהם התעלמותה מתמונתו של שליסל, אי-חסימת הציר שבו אירע הרצח, והתעלמות משמו של שליסל ברשימת השמות שהגיעו ממחוז ירושלים על איומים במצעד.
אדרי עצמו העיד בפני הוועדה, וחשיפת העדויות לאחרונה על-ידי הכתב רועי ינובסקי ב"כאן", העלתה שאדרי התעקש בעדותו שהוא אינו רואה בתפקוד המחוז בראשותו מחדל: "לא הייתה רשלנות. אני לא רואה מה הייתי יכול לעשות אחרת. יש כשל נקודתי. אני לוקח אחריות - אך לא אשמה", אמר אדרי.
בסופו של דבר, אדרי יצא כמעט בשלום מהפרשה, אמנם הוטלה עליו הערה פיקודית, אבל האשמה לא הוטלה עליו, והוא הצליח להמשיך ולהתקדם במשטרה עד שכנראה - אם אכן ימונה למפכ"ל - יגיע לפסגה.
רצח שירה בנקי לא היה "עוד מחדל" של משטרת מחוז ירושלים. כפי שעולה מפרטי המקרה, וכפי שקבעה ועדת הבדיקה הפנימית של המשטרה - מדובר היה במחדל קולוסאלי של המשטרה, שלמעשה לא הצליחה למנוע מרוצח מועד שפחות או יותר הסתובב עם שלט - "אני עומד לדקור מפגינים במצעד הגאווה", מלבצע את המעשה הנורא.
האם זה אומר שאדרי לא ראוי להיות מפכ"ל? אני באמת לא יודע, לא מתיימר לקבוע, וגם לא רוצה לקפוץ למסקנות קיצוניות. מהבחינה הזאת, אין שורה תחתונה לדברים. אני גם מאחל לאדרי ולכולנו, כי הוא יצליח בתפקידו כמפכ"ל, אם אכן ימונה.
אני פשוט לא יכול לשכוח את שירה בנקי. נערה בת 16 שבסך-הכול רצתה לתמוך בזכות הבחירה של כל אדם איך לחיות את חייו. אני רק רוצה להזכיר שוב גם היום את הדברים שאמרו הוריה: "הלקח שיש לנו ללמוד מהרצח של שירה הוא, שהמתינות היא מידה טובה לכולנו - כי ההקצנה, מכל סוג שהוא, היא שביל בטוח לחורבן".
תיק "האישה הבוגדת": מי שמטיף נגד ביטויים פוגעניים של הימין נגד בג"ץ - חוטא בכך בעצמו
יש משהו לא הוגן באופן שבו מתחו גורמים שונים מהשמאל ביקורת על שרת המשפטים, איילת שקד, בעקבות פסק-הדין השגוי (שלא לומר הזוי) של שופטי בג"ץ, אלכס שטיין, ודוד מינץ, ב"תיק האישה הבוגדת".
נזכיר, כי שטיין ומינץ, ששקד הביאה למינוי שלהם לעליון, דחו השבוע עתירה של אישה שביה"ד הרבני קבע שהיא אינה זכאית לזכויות בנכס שהיה שייך לבעלה, בין היתר עקב העובדה שבגדה בו עם גבר אחר.
לאחר פסה"ד, תקפו ח"כית רויטל סויד מ"המחנה הציוני" ואחרים, את שקד, כאילו היא נושאת באחריות לפסק-הדין הגרוע הזה. סויד צייצה בטוויטר: "מכירים את זה שאתם מזמינים משהו מ-eBay, ואז הוא מגיע וזה לא עובד כמו שחשבתם? אז - איילת שקד והשופט אלכס שטיין".
עו"ד סויד, פרלמנטרית חרוצה ומשפטנית ותיקה, מטיפה, בצדק, השכם והערב, נגד ביטויים פוגעניים של הימין נגד בג"ץ ושופטיו, ונגד פגיעה בעצמאות השופטים. והנה, כשנוח לה, היא בוחרת להשתמש בביטוי מזלזל ביחס לשופט עליון מכהן, על רקע פסיקה שהיא בתחום של דיני משפחה.
אז לסיכום - ביקורת על פסה"ד הגרוע הזה היא לגיטימית ואף הכרחית. האופן שבו הביקורת נמתחה הוא ענייני פחות.