איילת שקד/ צילום: שלומי יוסף
בנימין, אביגדור, איילת, נפתלי וציפורה גם. כוכבי השבוע. זה התחיל ב-1988. הראשון, שאז ביקש שלא יקראו לו ביבי אלא בנימין, חזר מניו יורק, שם היה השגריר המוצלח של ישראל באו"ם. השני, שאז עוד קראו לו איווט, עשר שנים בארץ, מוציא לאור שבועון ברוסית בשם "יומן ירושלמי", שמתפרסמים בו גם מאמריו, יוצר איתו קשר. מאז הם יחד. צמודים-שונאים-אוהבים-מחמיאים-משמיצים. זוג יציב. ב-1996 לוקח הראשון את כיסא ראש הממשלה והשני ממונה למנכ"ל הכל יכול של המשרד. הם קוראים ל"נסיכת" התנועה, ציפורה מלכה ציפי, שלא הצליחה להיכנס לכנסת, ומעניקים לה מתנת ניחומים: את תהיי מנהלת רשות החברות הממשלתיות. לטובתה נשלחה המנהלת הקודמת מתפקידה והרשות הועברה מהאוצר למשרד רא"מ. שנה אחרי, המנכ"ל "מתפטר". האמת היא ש"התפוטר" על ידי הראש (למה? עד היום לא ברור. ההערכה: הוא התחזק באופן שהראש התחיל להרגיש מאוים). שנתיים אחרי, הראש נופל בבחירות. הוא יושב במשרד צנוע וכמעט ריק בבניין המרשים שאז קראו לו בית IBM. כמה שנים אחרי, הוא ממנה את איילת ל"ראש לשכת ראש האופוזיציה" והיא מביאה לו את נפתלי הנמרץ. ביבי המוקסם מתגאה ומאושר בו. קצין, לוחם, חובש כיפה, מדבר אמריקאית, שעשה אקזיט גדול ובא לעשות למדינתו. מאז הכול היסטוריה.
כמה מביך 1. מלחמת ההישרדות של המפכ"ל רוני אלשיך. אחרי ששיבח והילל ממש לא מזמן את משה אדרי - "קצין מיוחד במינו, שוטר בנשמתו שמבין עד הסוף את תפקידי המשטרה... הישגיו היו ללא אח ורע בכל תחומי העשייה של המשטרה" - אץ רץ השבוע לוועדה למינויים בכירים ושפך עליו שמועות-זבל וזדון. האיש, שרק לפני שלוש שנים יצא לאור כסגן ראש השב"כ, מונה למפכ"ל, חטף השמצות פוליטיות ואישיות ונראה כל כך שקול, אחראי, מאופק וחכם, הפך מול עינינו לכדאיניק מוטה יצריו, שנאתו ושאיפותיו.
כמה מביך 2. פסק הדין של בית המשפט העליון. האישה "בגדה" בבעלה ולא זכאית למחצית מדירת המגורים שלהם. פלפולים משפטיים, הסברים, טיעונים והתחכמויות מלווים את החלטה מאז יום א'. אבל המשמעות ברורה וקשה - עד כדי כך שכבר נשלחו השמועות על דיון נוסף. בקרוב.
כמה מביך 3. "חברת דואר ישראל היא גוף הריטייל והלוגיסטיקה הגדול בארץ והשחקן המשמעותי ביותר בתחום הסחר המקוון", כך מנכ"ל הדואר דני גולדשטין, למוסף מסחרי ("דה מארקר") לכבוד הבלאק פריידי. והוא ממשיך: "אנו מביאים עמנו סל רחב של פתרונות לעסקים אשר יאפשר להם להיות שחקנים משמעותיים בענף ויסייע להם להצמיח את פעילותם העסקית". אתה רציני, אדון מנכ"ל? זה מה שאתה חושב על הדואר?
כמה מביך 4. "שבוע רביעי בוועדת החקירה לאשראי שניתן לטייקונים: הבנקאים ממשיכים לשמור על זכות השתיקה" זו הודעת דובר הוועדה, השבוע, אחרי "ישיבת שימוע" עם אירית איזקסון וסמדר ברבר צדיק מהבינלאומי ועם יוסי בכר ולילך אשר טופילסקי מדיסקונט. הח"כים שואלים אותן שאלות, המנהלים עונים אותן תשובות. שני הצדדים ידעו שהסודיות תהיה העילה החזקה והחוקית ושהאמת בהחלט לא תצא. אז למה להמשיך את הפארסה?
רק בלי משפט 1. הסדר טיעון אושר השבוע בבית משפט השלום בתל אביב: בועז הרפז הודה בזיוף מסמך ויחויב ב-220 שעות "לתועלת הציבור". 8 שנים אחרי חשיפת הפרשה שגילתה את עומק הסיאוב הרעיל, השנאות, האינטרסים האישיים שמכריעים את מערכות הביטחון - המורסה נסתמת שוב. אין משפט, אין עדים, אין כותרות. אין חקר האמת. אהוד ברק, גבי אשכנזי, יהודה וינשטיין, אביחי מנדלבליט, ארז וינר, אבי בניהו, יוני קורן, בועז הרפז וחבריהם נושמים לרווחה, קורצים זה לזה ומחייכים בניצחון.
רק בלי משפט 2. פירמת רואי החשבון יעקב שטיינמץ וראם עמינח הגיעה ל"הסדר כספי" עם מפרק חברות ענבל אור, עו"ד איתן ארז. הם (חברת הביטוח) ישלמו לקופת הנושים 11.5 מיליון שקל - בלי שיתנהל משפט, בלי להודות, בלי לבדוק את טענות המפרק על כשלים בביקורת הדוחות הכספיים ובלי לקרוא לזה פשרה. עמימות האחריות הפלילית, האזרחית והמשמעתית של רואי החשבון נקברת שוב. 16 שנה אחרי קריסת הבנק למסחר, כאשר רואי החשבון שלו וחברת הביטוח שלהם שילמו 23 מיליון שקל לסילוק תביעות הענק שהוגשו נגדם, ועולם רואי החשבון ממשיך להתגלגל לו בשקט.
סוזנה דינאג' (Sussanna Dinnage) נכנסת לתפקיד המנהלת הראשונה בהיסטוריה של הפרמייר ליג הבריטית. ליגת 20 מועדוני הענק בכדורגל של האי הגדול - ביניהם ארסנל, צ'לסי, ליברפול, מנצ'סטר יונייטד, מנצ'סטר סיטי, סאות'המפטון ועוד. היא אשת תקשורת, מנהלת בכירה בערוצי דיסקברי. מה שאומר דגש גדול על חשיבות זכויות שידור ועלותן הענקית, בעיקר בימי ייסורי הברקזיט. גם הסגנית שלה אישה.
שלישי הקרוב, 27.11. Giving Tuesday. יום הנתינה הגדול. קמפיין בינלאומי. שיתוף פעולה בין אלפי עמותות בעולם המקדם נתינה פעילה של אנשים פרטיים וארגונים לבחירת מטרות חברתיות שעליהן אפשר להשפיע. GIVIBGTUESDAY.ORG.IL.