אאודי נמצאת כיום בעיצומו של שיטפון דגמים חדשים. בתוך פרק זמן של חודשים ספורים החברה השיקה דור חדש לגמרי של ה-A6 וה-A8, דור חדש לגמרי של רכב הפנאי רב המכר Q3 ושל מכונית המיני A1 (יגיעו לארץ בקרוב), ועל הדרך היא נכנסה לנישה חדשה עם סדרת הפנאי-פאר Q8 והשיקה את רכב הקרוס-אובר החשמלי אי-טרון, שהוא למעשה תת-מותג עצמאי עם הערכות שיווקית וטכנית יחודית.
בתוך כל המהומה כמעט נדחקה הצידה השקת ה-A7 החדשה. קל לטעות ולחשוב שמדובר בעדכון תקופתי שגרתי. בפועל, מודל 2018 קרוב הרבה יותר גנטית וטכנולוגית ל-A8 העתידנית מאשר למכונית היוצאת, אם כי לפחות חיצונית הקפידה אאודי לשמור על הממדים, הפרופורציות והפרופיל המוכר של רבת המכר הספורטיבית.
החרטום של ה-A7 קיבל את המראה המשפחתי החדש של אאודי, עם פנסי LED ארוכים שמשמשים כמסגרת לגריל טרפזי מושחז. החלק האחורי "המכווץ" שלה נראה כעת יותר יוקרתי ושרירי. חבל רק שמישהו במחלקת בעיצוב של אאודי התעקש שגם כאן יחוברו הפנסים האחוריים באמצעות פס אדום מואר - אלמנט עיצובי שהיה להיט בשנות ה-80' העליזות.
זו עדיין מכונית ארוכה (5 מטרים) ונמוכה יחסית, שניצבת על בסיס גלגלים רציני וחישוקי ענק. אפקט ההגעה שלה יעיל כפי שהיה בעת שהושקה הסדרה לפני עשור, ומי שמרגיש כי אינו מקבל מספיק תשומת לב מסביבתו תמיד יכול להרים, חשמלית, את הספוילר האחורי, שהוא גדול ובולט מבעבר.
חובבי טכנולוגיה לא יוכלו להחמיץ את צמד החיישנים הבולטים בחרטום, אבל אלה רק חלק ממכלול חישה היקפי שמכיל, נא לשבת, סורק לייזר קדמי, חיישן רדאר ארוך טווח (מאות מטרים), ארבעה חיישני רדאר לטווח בינוני (עשרות מטרים), מצלמת אינפרה-אדום, מצלמה קדמית על השמשה, ארבע מצלמות לכיסוי 360 מעלות ששתיים מהן ממוקמות על המראות, ו-12 חיישנים אולטרה-סוניים. כל אלה מעבירים את המידע בזמן אמת למעבד-על נסתר בגודל לפטופ שבונה תמונה סינתטית של המציאות ומפקח על מערך יסודי של מערכות סיוע סמי-אוטונומיות.
יכולנו לדבר כאן שעות על ביצועי הטכנולוגיה, אבל נמהר ונרגיע את הטכנופובים: המערכת הזו פועלת ברקע, מתערבת רק כשצריך ומי שרוצה גם יכול להקטין ידנית את מעורבותה למינימום, וליהנות מתפעול אולד-פאשן . מערך הפיקוד זהה לדגמי הדור החדש של אאודי והוא ידידותי יחסית לתפעול וקל לצפייה ללא משקפי ראייה, הודות לשימוש במסכים ברזולוציה Full-HD ואייקונים גדולים.
למרות המראה הספורטיבי, התא מציע את הפינוקים המקובלים במכוניות המנהלים של אאודי: מושבים רחבים ונוחים, מרחב רגליים רציני מאחור ביחד עם מרחב ראש מכובד, למרות קווי המתאר הספורטיביים ורמת גימור וחומרים של חדר במלון בוטיק יוקרתי. כמו ב-A7 היוצאת, יש כאן תא מטען ענק ובסך הכל זו מכונית שהשימושיות שלה אינו נופלת מזו של ה-A6 השמרנית.
המכונית מגיעה כרגע לארץ רק עם מנוע V6 טורבו-בנזין חדש בנפח 3 ליטר, שמייצר כאן 340 כ"ס ומצויד במערכת היברידית "קלה" של 48V . המערכת הזו היא אילוץ שנובע מהמעבר למבחני הפליטה המחמירים של ה-WLTP באירופה, אבל היא עושה היטב את מה שהיא אמורה לעשות. כלומר לכבות את המנוע כליל בעת שיוט על הכביש המהיר ובמצבי עצור/סע, לטובת הפחתה משמעותית בפליטה ובצריכת הדלק.
מי שיתעלם מהחשמל יזכה ליהנות ממנוע גרמני חלק ומשובח עם שפע של דחף בכל התנאים וביצועים נמרצים (אפס ל-100 ב-5.3 שניות). במצב הספורטיבי תגובת הדוושה חדה ומיידית, העברות ההילוכים סופר-זריזות ואין בעיה להפיק כוחות ג'י רציניים בתאוצות, אם כי פס הקול הנלווה קצת שקט וצמחוני מדי ביחס לביצועים.
רכב ההדגמה שלנו הגיע בלי מערכת מתלי האוויר האקטיבית (אופציה יקרה) של אאודי, אבל האמת היא שגם אין בה צורך. ידיים מנוסות כיילו מחדש של המתלים ובולמי הזעזועים, וכיום זו אחת המכוניות הנוחות ביותר בפלח הפרימיום שבהן נסענו לאחרונה - כולל מכוניות שעולות 40% יותר.
הנוחות לא באה על חשבון השליטה בשלדה, שהייתה ונותרה מענגת. ההיגוי מדויק ומאוזן ומערכת הקוואטרו העדכנית מגדילה דרמטית את פוטנציאל השעשועים של הנהג. היא לא קלילה ומושחזת כמו אחותה הקטנה A5, אבל היא הרבה יותר חדה מאחותה התאומה A6 החדשה. בקיצור, זו מכונית שתותיר נהגים מנוסים עם נשימה קצרה וחיוך רחב אחרי כל גיחה לכביש מפותל.
600 אלף שקל עולה ה-A7 בגרסת ה-V6. מחיר דומה למדי לדגם היוצא, אבל מכיל בתוכו הרבה יותר "תוכן" וטכנולוגיה צופה-פני-עתיד. העיצוב החיצוני של המכונית עדיין אינו מיועד למצטנעים, אבל מי שיעבור את המחסום הפסיכולוגי יגלה מאחוריו "קרוזר" פאר רב תכליתי, שיספק את כל מה שההיגיון דורש מבלי להתפשר במאום על מה שהלב רוצה (והכיס לא מאפשר).