החוזר ששיחרר משרד הבריאות באוקטובר ושבא להסדיר יחסי רופאים-תועמלנים הוא צעד נכון, שצריך לחזק ולהעריך. לא כי הרופאים "מושחתים", שהרי ברור שרובם המוחץ ממש לא כאלה. אלא כי מפגשי רופאים-תועמלנים טומנים בחובם פוטנציאל ל"הטיות" בשיקול הדעת, כפי שמגדיר זאת מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב. וההטיות האלה לא בהכרח מודעות.
גם אם נשים לרגע בצד את עניין המתנות (שגם הוא אסור כעת לפי החוזר), הרי שעצם קיומו של קשר - אולי אפילו חברי או ידידותי - בין רופא לתועמלן, יכול לגרום לכך שהרופא יתעדף תרופה אחרת על פני אחרת. זו נטייה אנושית, ולכן צריך לשים לה גבול. מחקרים בנושא רמאות, למשל אלה שערך בעבר הפרופסור לכלכלה התנהגותית דן אריאלי, הראו שכל עוד אנשים יכולים להצדיק בעיני עצמם מעשי רמאות קטנים, כדבר ש"כולם עושים" - למשל, לקיחת פחיות קוקה קולה שאינם שלהם מהמקרר - הם יוכלו לחיות עם עצמם. לכן הוא מציע למנוע מראש כל אפשרות לרמאות.
בהסתדרות הרפואית מתרעמים על ההנחיות החדשות, וטוענים שאין כדוגמתן בשום מקום אחר בעולם. אלא שזה לא מדויק. ב-2006-2012 היו כמה מרכזים רפואיים בארה"ב שהטילו מגבלות שונות על מפגשים בין תועמלנים לרופאים, ביניהן איסור להביא מתנות לרופאים ואחרות. ב-2017 פורסם מחקר מעורר הדים בכתב העת של איגוד הרפואה האמריקאי (JAMA), שבדק את הקשר שבין המגבלות האלה לבין נטיות רישום התרופות של רופאים.
במחקר נבדקו יותר מ-16 מיליון מרשמי תרופות שנכתבו ב-2006-2012 בידי כ-2,000 רופאים מרחבי ארה"ב, בשמונה קטגוריות עיקריות של תרופות, לרבות סטנטים, נוגדי-דיכאון, תרופות גסטרו, תרופות מרגיעות ועוד. התוצאות היו חד משמעיות: נתח השוק של התרופות ששווקו מול רופאים טרם המגבלות החדשות, פחת בכ-9% בתקופה שבה היו כבר מגבלות, ב-6 מתוך 8 קטגוריות של תרופות. במקביל, נתח השוק של התרופות שלא שווקו (95% מהן תרופות גנריות) עלה ב-5.6%.
יכול להיות, כפי שקובלים בהסתדרות הרפואית (הר"י), שהם לא שותפו בתהליך במידה מספקת. ועוד יותר יכול להיות, שמשרד הבריאות פעל מהר מדי, ולא בנה מנגנונים חלופיים לפעולה ולקיומם של מפגשים קבוצתיים, טרם שיחרר את החוזר.
ובכל זאת העיקרון שעומד בבסיסו של החוזר ראוי. כמו רשות שוק ההון שפועלת להפוך את סוכני הביטוח ליועצים, כדי שישרתו את הציבור ולא יתומרצו בידי אינטרסים כלכליים; כפי חוק הלוביסטים מלפני עשור חייב את הלוביסטים לענוד תגים כתומים, כדי שיהיה ברור שהם מייצגים אינטרס - כך גם הקשר שבין הרופאים לתועמלנים צריך להיות מבוקר. מתפקידו של הרגולטור לאתר את הפרצות, ולא לאפשר אותן מראש. במיוחד כשמדובר בנושא כה הרה גורל, כמו בריאות הציבור.