שר האנרגיה יובל שטייניץ / צילום: תמר מצפי
אחרי שנתיים של דיונים אינטנסיביים הושג הסכם היסטורי בין ישראל, יוון, איטליה וקפריסין, בגיבוי האיחוד האירופי, להנחת צינור הגז התת-ימי הארוך ביותר בעולם. במסגרת ההסכם יונח הצינור שיאפשר לישראל לייצא גז טבעי ממאגריה למדינות שבהסכם וכן למדינות הבלקן ומרכז אירופה.
מזכר ההבנות הראשוני בין המדינות נחתם בדצמבר 2017, ולקח כמעט שנה לגבש את ההסכם הסופי, שיועבר השבוע לדיון באיחוד האירופי. ההסכם צפוי להיחתם בתחילת פברואר 2019, ולאחר מכן ייקח כשנה לגבש את הסכמי המימון של הפרויקט ועוד כ-5 שנים להקמתו. אם הכול יתנהל כמתוכנן, ב-2025 ישראל תוכל להפוך לאחת מספקיות האנרגיה של אירופה.
הפרויקט, בעלות של כ-25 מיליארד שקל, הוא ביוזמת שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ, שהציג אותו לראשונה לפני שנתיים בכנס באבו דבי. מדובר באחד הפרויקטים המורכבים מבחינה הנדסית - צינור זה יעבור בעומק של 3-3.5 ק"מ, ואורכו יהיה כ-2,100 ק"מ. עד היום האיחוד האירופי השקיע כ-100 מיליון דולר בבדיקת היתכנות של פרויקט מורכב זה, ועל-פי משרד האנרגיה, תוצאותיה היו חיוביות.
במסגרת ההסכם מתחייבות המדינות לשתף פעולה על-מנת לאפשר את הקמת הפרויקט בכלל התחומים והמישורים. על-פי ההסכם שגובש, לישראל ולקפריסין תינתן עדיפות ביצוא הגז לשוק האירופי, שנחשב לשוק ענק עם מחירים גבוהים יותר ממחירי הגז בישראל עד כמעט פי שניים. בנוסף, המדינות סיכמו כי ניתן יהיה לצרף מדינות אחרות לפרויקט בהסכמת כלל המדינות המייסדות.
תוואי הצינור יחל מהשטח הימי הישראלי, דרך השטח הימי הקפריסאי, השטח היבשתי בקפריסין, השטח הימי קפריסאי והיווני, יעבור בכרתים, ביבשת יוון, בשטח ימי יווני, בשטח ימי איטלקי ויסתיים באיטליה. הצינור המתוכנן צפוי להיות בקיבולת של 10 bcm עד 20 bcm.
נציין כי פרויקט גרנדיוזי זה עורר לא מעט ביקורת בענף האנרגיה, בעיקר לגבי היתכנותו הכלכלית וההנדסית, ואולם עם זינוק במחירי הגז באירופה בתקופה האחרונה, ההיתכנות הכלכלית של הפרויקט עלתה בצורה משמעותית. המימון יינתן על-ידי הסקטור הפרטי (החברות שישתתפו בהקמת הצינור), ועלותו צפויה להחזיר את עצמה על-ידי גביית דמי המעבר של הגז.
"ההסכם שגיבשנו יאפשר לישראל להפוך לספקית אנרגיה של אירופה, יש לכך חשיבות כלכלית ומדינות יחד. מדובר בפעם הראשונה שישראל מתקשרת עם מדינות האיחוד האירופי בהקמת תשתית משמעותית", אמר היום (א') שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ.