המסכים האדומים בוול סטריט / רויטרס - Lucas Jackson
שבוע המסחר בשוקי העולם צפוי להיפתח מחר (ב') על רקע שלל אירועים בהם התרסקות מחיר הנפט, התקדמות בנוגע ליציאתה של בריטניה מאיחוד האירופי, ובשוק המקומי הודעת ריבית שמעלה את השאלה האם בבנק ישראל ימתינו עם העלאת ריבית בשל צניחת מחיר הנפט והטלטלה בשווקים הפיננסים.
נזכיר כי מדד הנאסד"ק וה-500 S&P ירדו ביותר מ-9% מהשיא האחרון, מדד הניקיי היפני נפל בכ-11% מהשיא, ומדד הדאקס הגרמני צנח קרוב ל-20% מהשיא.
אלה האירועים שירכזו עניין בשבוע הקרוב:
1. ריבית בנק ישראל
בנק ישראל צפוי לפרסם מחר את גובה הריבית במשק. מדובר בהחלטה הראשונה ללא הנגידה היוצאת קרנית פלוג והאחרונה טרם כניסתו לתפקיד של אמיר ירון. את הישיבה הקרובה תנהל המשנה לנגידה נדין טרכטנברג. בלידר שוקי הון כותבים בהקשר זה, כי "הריבית צפויה לעלות מחר על רקע התבססות האינפלציה לתוך תחום היעד, המשך צמיחה בקצב נראה, שוק עבודה הדוק, מדיניות פיסקאלית מרחיבה ופיחות בשקל. בלידר מציינים כי בין השיקולים שלא מצדדים בהעלאת ריבית, ניתן למצוא ירידה חדה במחיר הנפט, ובשווקים הפיננסים בעולם.
מנגד, בלאומי שוקי הון לא צופים שינוי בריבית בנק ישראל מחר. לדברי דודי רזניק, "מכלול הנתונים שהתפרסמו מאז החלטת הריבית האחרונה (בראשית חודש אוקטובר) תומך בהמשך השמירה על הריבית ברמת השפל. בין היתר ניתן למנות את ירידת הציפיות האינפלציוניות בשוק, נתוני הצמיחה לרבעון השלישי, הירידה החדה במחירי הנפט בחודש האחרון, והעלייה בחוסר הוודאות לגבי הצמיחה בעולם הבאה, בין היתר, לידי ביטוי בהורדת תחזיות הצמיחה העולמיות. בנוסף, עלתה רמת האי וודאות לגבי היכולת של בנקים מרכזיים להעלות ריבית במהלך השנה הקרובה (גוש האירו בעיקר) או היכולת להמשיך ולעלות את הריבית בקצב הנוכחי (ארה"ב)".
"לסיכום, אנו מעריכים כי האינפלציה בפועל (ב-12 החודשים האחרונים) צפויה להישאר סביב הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים, כלומר 1%. לאחר מכן, במהלך 2019 האינפלציה צפויה להתמתן, כך "שסביבת האינפלציה" עשויה להישאר נמוכה עוד זמן רב. על רקע זה, ובשילוב עם נתוני הצמיחה לרביע השלישי של השנה (בדגש על קצב הצמיחה הרבעוני) לצד כניסתו הצפויה לתפקיד של הנגיד החדש רק במהלך דצמבר, נראה כי קיימת הסתברות נמוכה להעלאת ריבית בזמן הקרוב, ובפרט בהחלטה הקרובה בשבוע הקרוב".
בפסגות כותבים כי למרות שבשלו התנאים, בבנק ישראל יחכו לנגיד. לדברי אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות: "כזכור, בתחילת החודש שעבר החליט בנק ישראל לא להעלות את הריבית על אף שהשווקים כבר היו מוכנים ומזומנים להעלאה ההיסטורית. מאז, הגורמים שבנק ישראל ציין כגורמים שעיכבו את העלאת הריבית, חזרו לתמוך בהעלאתה. מדדי המחירים לצרכן של ספטמבר ואוקטובר הראו שההאטה באינפלציה הייתה זמנית בלבד, השקל המשיך להיחלש ואפילו נתוני הצמיחה החלשים לכאורה לא באמת מלמדים על האטה אם מנטרלים את השפעת הרכבים. גם הירידה במחיר הנפט לא צריכה להדיר שינה מעיניהם של חברי הועדה המוניטארית שכן בניגוד לארה"ב, בישראל כשני שליש ממחיר ליטר דלק מורכב ממסים וההשפעה של השינויים במחיר הנפט היא חלשה. מעבר לכך, מחיר הדלק נקבע שקלית (כלומר, ההשפעה של התחזקות הדולר מקזזת חלק מהירידה במחיר הנפט). לכן, על פניו, ציפיות האינפלציה של בנק ישראל לא אמורות להשתנות באופן מהותי. בשורה התחתונה, במידה וההנחה שאכן בבנק ישראל רוצים להעלות את הריבית, התנאים לעשות זאת אכן בשלו".
"עם זאת, כיוון שהנגיד החדש עדיין לא נכנס לתפקיד לא ברור אם הוועדה המוניטארית והנגידה הזמנית בראשה יחליטו להציב עובדות בשטח או לחכות עם מהלך כה משמעותי עד לתחילת הכהונה של אמיר ירון. כך או כך, התזמון המדויק של העלאת הריבית הראשונה הוא לא באמת חשוב. מה שבאמת חשוב הוא תוואי העלאות הריבית בשנה-שנתיים הקרובות. בהיבט זה אנו עדיין מעריכים שההסתברות לאינפלציה גבוהה יותר מהציפיות, וההסתברות לתוואי העלאות מהיר יותר גבוהה מזו של תרחיש הפוך. ולכן אנו ממשיכים להעדיף מח"מ קצר וחשיפה עודפת לרכיב הצמוד", סיכם גרינפלד.
2. מחיר הנפט מחפש תחתית
מחיר הנפט מחפש תחתית לאחר צניחה חופשית של 7% בסוף השבוע האחרון, במה שנרשם כירידה היומית החדה ביותר מזה למעלה מ-3 שנים. מחיר הנפט מסוג קרוד נסחר כיום קצת מעל ל-50 דולר לחבית, וזאת לקראת מפגש הפסדה של המנהיגים בוועידת G-20 בשבוע הבא.
לדברי גרינפלד: "נדמה שהפער בין הציפיות מההשפעה של הסנקציות על אירן על היצע הנפט לבין ההשפעה בפועל הוא גדול מדי. לפני כניסתן של הסנקציות לתוקף היה נדמה שהעולם עומד לפגוש מחסור אמיתי בנפט ושהיצרניות יזדקקו לזמן על מנת להגדיל את התפוקה שלהן כדי לפצות עליו. בפועל, לא רק שסעודיה, לוב ומדינות נוספות באופ"ק הגדילו את התפוקה שלהן בחדות על מנת לפצות על הירידה בתפוקה האירנית, אלא שבדיעבד התברר שהסנקציות כלל לא אפקטיביות".
"למי שפספס, טראמפ העניק בתחילת נובמבר פטור זמני מהסנקציות ל-8 מדינות, ביניהן יפן, הודו וסין. כתוצאה מכך, לא רק שהיצע הנפט לא קטן אלא שהוא אף גדל. ההסבר לכך הוא שהתעשייה האמריקאית החלה להגביר את התפוקה שלה על מנת לענות על הביקוש של אותן המדינות ברגע שהפטור יהפוך מזמני לקבוע, (שכנראה יקרה כאשר התעשייה האמריקאית תהיה מוכנה לכך). לכן אם מסתכלים על הטווח הקצר-בינוני, הגדלת התפוקה בארה"ב ובמדינות אופ"ק, במקביל להמשך ייצור הנפט באירן הביאו לעודף היצע משמעותי, זאת כאמור לעומת ציפיות מוקדמות למחסור. הפער הזה הוא שהביא לקריסה במחירה של חבית נפט".
"למרות הירידות של השבועות האחרונים, מנקודת המבט של הכלכלה הגלובאלית והשווקים הפיננסיים ירידת מחיר הנפט מהווה בעיקר חדשות טובות. ראשית, אם הצרכן האמריקאי למשל הוציא בשנה החולפת כ-330 מיליארד דולר על דלק ומוצרי אנרגיה אחרים והמחיר הממוצע של חבית נפט בשנה האחרונה עמד על 64.1$, במידה והמחיר יישאר ברמה הנוכחית הצרכן האמריקאי יוכל להגדיל את היקף הצריכה שלו ב-70 מיליארד דולר בשנה, כלומר ב-20%. בנוסף לגידול בהכנסה הפנויה של הצרכנים, ירידת מחיר הנפט באה לידי ביטוי גם בקיטון בעלויות הייצור של הפירמות כיוון שהנפט הוא עדיין גורם ייצור משמעותי בתעשייה. אם נוסיף לכך גם השפעה ממתנת אפשרית על הפד ועל תשואות האג"ח, הרי שמנקודת המבט של המשקיעים (מלבד אלה שהשקיעו בנפט), לירידת מחיר הנפט יש בעיקר השפעות חיוביות".
3. האיחוד האירופי אישר הסכם לברקזיט
לאחר אינספור דיווחים על מגעים שהתקדמו, ולאחר מגעים של יותר משנתיים, מנהיגי האיחוד האירופי תמכו במתווה יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי (ברקזיט) שהביאה היום ראשת ממשלת בריטניה תרזה מיי לאישור האיחוד. מיי עומדת בפניי אתגר משמעותי בחודש הבא, כשהיא תזדקק לאישור הפרלמנט הבריטית לעסקת הברקזיט. ההצבעה צפויה להיערך ב-11 בדצמבר, וחברים רבים במפלגת הלייבור והדמוקרטים-הליברלים ציינו כי יצביעו נגד ההסכם. נזכיר כי בפעם האחרונה שמיי ניסתה להשיג הסכמה בעניין הביאה להתפטרות 7 שרים מהממשלה ובראשם שר הברקזיט. הליש"ט הבריטית תמשיך לרכז עניין על רקע ההתפתחויות.
4. מאקרו
ביום חמישי הקרוב בארה"ב יפורסם מדד הליבה של ההוצאה לצריכה פרטית, PCE, לחודש אוקטובר. בנוסף, יפורסם פרוטוקול פגישת ועדת השוק הפתוח של הפד מישיבתו האחרונה. יום קודם לכן, ברביעי, יו"ר הפד ג'רום פאואל צפוי לשאת דברים.
באירופה, ביום חמישי נגיד הבנק המרכזי מריו דראגי אמור לנאום מחר בשעה 16:00 (שעון ישראל). מעניין יהיה לראות האם דראגי יתייחס לתוכניות הרכישות של הבנק בצל ההאטה המסתמנת נוכח נפילת מדד מנהלי הרכש בנובמבר. לדברי דודי רזניק מלאומי שוקי הון: "נראה כי מדד מנהלי הרכש חלש מספיק כדי לשנות את תוכניות הבנק המרכזי האירופי להפסיק את רכישות הנכסים (QE) בחודש הבא. אבל אם הצמיחה לא תתאושש, או בעיות באיטליה יתחילו לפגוע בכלכלת גוש האירו הרחב יותר, הבנק עשוי לחשוב פעמיים על הידוק המדיניות בשנה הבאה".
נגיד הבנק המרכזי של בריטניה, קרני, צפוי גם לשאת דברים מחר, ועשוי להתייחס להסכמות שהשיגה בריטניה מול האיחוד. המהלכים עשויים לייצר תנודה בליש"ט כפי שנרשם בשבועות אחרונים נוכח ההתפתחויות סביב הברקזיט.
ביום רביעי יפורסם עדכון לנתון התמ"ג של המשק האמריקאי לרבעון השלישי, כאשר הצפי הוא לצמיחה של 3.6% לעומת קריאה קודמת לצמיחה של 3.5%.
5. הדרמה בשוק הקריפטו נמשכת
הביטקוין איבד יותר מ-15% מערכו ביממה האחרונה והבוקר נסחר כעת ברמה של 3,550 דולר. למעשה, מאז השיא שאליו נסק בדצמבר 2017, צנח הביטקוין ביותר מ-80%, ובכך התאיידו משוק המטבעות הדיגיטלי 700 מיליארד דולר מאז השיא. שוויו של כלל שוק הקריפטו, המונה כיום 2,080 מטבעות לפי נתוני אתר CoinMarketCap, ניצב כעת ברמה של 123 מיליארד דולר. כשהביטקוין מחזיק בכ-53.6% משווי השוק הכולל.
נפילת שוק הקריפטו בשבוע האחרון מתחילה לגבות קורבנות כאשר חברת Giga Watt האמריקאית הכריזה השבוע על פשיטת רגל ונותרה עם חובות של מיליוני דולרים. החברה הגישה ביום שני השבוע בקשה לפשיטת רגל (Chapter 11) חשפה חובות של קרוב ל-7 מיליון דולר ל-20 הנושים הגדולים הלא-מובטחים.