כשלפוליטיקאים לא אכפת, רק הציבור יכול לשנות
מאז פרץ #Metoo לחיינו לפני כשנה, לא ניתן להתעלם ממרכזיות הנושאים הקשורים לנשים ושוויון מגדרי במרחב הציבורי-תקשורתי. אבל למרות הרוח הגבית המשמעותית, לא נעשה שינוי מערכתי בכל הנוגע להגנה על נשים בבית, במקום העבודה וברחוב.
21 נשים נרצחו מתחילת 2018 בגלל אלימות במשפחה, עשרות אם לא מאות אלפי נשים נוספות סובלות מאלימות מצד בני זוג ובני משפחה: פיזית, נפשית, מינית וכלכלית. ולמרות זאת, אלימות ורצח נשים אינם נתפסים כמעשה טרור, וחייהן של נשים וביטחונן לא נמצאים בסדר העדיפויות של המדינה - לא של המשטרה והעומד בראשה, לא של המשרד לביטחון פנים והשר הממונה, ולא של הממשלה ושל ראש הממשלה.
ההצבעה ביום רביעי האחרון על הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לרצח נשים, נפלה במליאת הכנסת עם 56 קולות שהצביעו לטובתה, ו-58 קולות נגדה. לא צריך לעשות אידיאליזציה של העבר, כדי שדבריה של לימור לבנת, מי שהייתה בין היתר שרת החינוך מטעם הליכוד, יהדהדו. לבנת שאלה במילים המפורשות ביותר את השרות וחברות הכנסת בליכוד ובקואליציה, שהצביעו נגד הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית למניעת אלימות נגד נשים, איך הן יכלו לעשות את זה. לבנת הזכירה שבשנת 1995 היא עצמה עמדה בראש ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת רצח נשים בידי בני זוגן יחד עם יעל דיין. כשכל הצבעה נמדדת ב"ניצחון" או "הפסד", "הישג" או "מפלה", כל נושא הופך להיות עניין של קואליציה מול אופוזיציה.
ביוני 2017 הממשלה אימצה את המלצות ועדה בין-משרדית לטיפול בתופעת האלימות במשפחה, שהדגישו את הצורך בשיתוף-הפעולה בין גורמי המקצוע הרלוונטיים בממשלה, משלב העברת המידע, דרך הרחבת מעגל הסיוע לנפגעות מאלימות במשפחה, וכן לחשיבות יצירת מערך אפקטיבי ומתואם של כלל הגורמים למניעה ולמתן טיפול ויצירת הלימה בין המענים הנדרשים ובין המשאבים המוקצים למערכת. בהתאם להמלצות נקבעה תוכנית חומש, שעלותה הוערכה בכ-250 מיליון שקל בפריסה ל-5 שנים, אולם בפועל לא הוקצה התקציב הנדרש ליישום התוכנית.
לו התוכנית הייתה מיושמת במלואה, הייתה לכך חשיבות גדולה ביחס לחיי נשים וההגנה עליהן. אולם גם בה אין די. הממשלה לא מתכננת ולא מציגה שום תוכנית שעוסקת בשיקום גברים אלימים, והוצאה אפקטיבית שלהם ממעגל האלימות. תקציבים לא מושקעים במניעה של תופעת האלימות נגד נשים. משרד החינוך לא מאוורר את המגירות בהן טמונות כבר שנים תוכניות לימוד מפורטות לחינוך מגדרי, שיובילו את הדור הבא להתנהג אחרת.
היום (א') מצוין יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים. בואו נתרגל את השריר של הסולידריות ונצא לרחוב להשתתף בצעדה לטובת נשים ולקידום מדיניות לשוויון מגדרי. ההתנהלות של הקואליציה ושל הממשלה בנוגע לביטחון האישי של נשים היא ביטוי מזוקק לחשיבות הנמוכה של נשים במרחב הציבורי בכלל בעיני הממסד, כשאין מדיניות ברורה וחסרת פשרות שנועדה לשנות את המצב.
רק התגייסות של הציבור במספרים גדולים יוביל לשינוי מדיניות. אנחנו דורשות מהפוליטיקאים שלנו, גברים ונשים, להתמודד עם הסוגיה הזאת ולקדם פתרונות. אנחנו קוראות לשים סוף לעובדה שאנחנו תמיד בתחתית סדר העדיפויות הלאומי, שתמיד יש נושאים בוערים יותר לכנסת ולממשלה מקידום נשים ושוויון מגדרי. אנחנו קוראות לשים סוף לזה שבממשלה לא סופרים אותנו. אנחנו חצי מהאוכלוסייה ודורשות לקבל תקציבים והשפעה, ובעיקר - דורשות שהממשלה תהיה מחויבת לביטחוננו.
■ הכותבת היא מנכ"לית שדולת הנשים בישראל.
