גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה עומד מאחורי המטה החריג שברודקום מקימה בתוך אוניברסיטת תל אביב

חברת השבבים האמריקאית תקים בניין בתוך אוניברסיטת תל אביב, תקצה שליש ממנו לשימוש האוניברסיטה - ותוותר על הבניין לאחר 25 שנה ● מאחורי הצעד החריג של ברודקום נמצאת התחרות על עובדים והרצון להיות עם יד על הדופק לגבי החדשנות הטכנולוגית באוניברסיטה

הדמיה של הבניין החדש שיוקם צילום: זרחי אדריכלים ו- StudioPEZ
הדמיה של הבניין החדש שיוקם צילום: זרחי אדריכלים ו- StudioPEZ

סטודנטים שיחלו ללמוד בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב בעוד מספר שנים יעשו זאת בבניין חדש, שטקס הנחת אבן הפינה שלו נערך בשבוע שעבר. הבניין ייקרא על שם תורמים - מייסד חברת השבבים ברודקום והמדען הראשי שלה, פרופ' הנרי הנרי סמואלי ורעייתו ד"ר סוזן סמואלי. השניים תרמו לאוניברסיטה סכום של 20 מיליון דולר. עד כה הכל נראה כרגיל, כפי שנהוג במוסדות אקדמיים.

אולם מאחורי הקמת הבניין עומד מודל מימוני ייחודי, שמבוצע לראשונה בישראל, וככל הידוע גם בעולם, בין חברות טכנולוגיה ומוסדות אקדמיים. ברודקום, ענקית שבבים אמריקאית שנסחרת לפי שווי של קרוב ל-90 מיליארד דולר, החליטה לאמץ את מודל ה-BOT (בנה-הפעל-העבר). המודל הזה מוכר מאוד מענף התשתיות - חברה שמממנת בניית כביש אגרה, למשל, מפעילה אותו במשך 25 שנה ואז מעבירה אותו לרשות המדינה. כך, ההכנסות ארוכות הטווח מתפעול הכביש מממנות את בנייתו, ולחברה היזמית נשאר גם רווח בצידו.

המקרה של ברודקום קצת שונה: החברה תבנה את הבניין, שני שלישים ממנו יהיו מעבדות של החברה ואילו שאר הבניין יהיה בשימוש של האוניברסיטה. לאחר 24 שנים יעבור כל הבניין לרשות האוניברסיטה. ברודקום עומדת להעסיק בבניין מאות עובדים, כך שבעצם מדובר במרכז מחקר ופיתוח נוסף של החברה, שבו תרכז החברה את כל עובדיה בארץ. ההסכם הצריך אישורים של הנהלת האוניברסיטה, העירייה, והוועדה לתכנון ותקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה (ות"ת).

ברודקום החלה לפעול בישראל בשנת 2000, והמרכז החדש שיוקם יאחד את העובדים שלה באירפורט סיטי, בתל אביב, בהרצליה, ברעננה וביקום. החברה תמשיך להפעיל את המרכז שלה בנצרת, שם מועסקים כמה עשרות עובדים. החברה ביצעה בעבר 13 רכישות בישראל, בהן רכישת ברודלייט תמורת 195 מיליון דולר (2012) ורכישת פרוביג'נט תמורת 313 מיליון דולר (2011).

"שנים רבות חיפשנו מקום מיטבי להקמת מרכז מו"פ חדשני של חברת ברודקום", אמר ד"ר שלמה מרקל, סגן נשיא ברודקום העולמית, המכהן גם כיו"ר רמות, חברת המסחור של אוניברסיטת תל אביב. "חיפשנו מקום שיש בו אווירה טכנולוגית ואינטלקטואלית ברמה הגבוהה ביותר, ושנמצא בסמוך לתחבורה ציבורית נוחה עבור העובדים שלנו. הגענו למסקנה, שאוניברסיטת תל אביב היא המקום המתאים ביותר, במיוחד על רקע שיתוף הפעולה הפורה רב השנים בינינו. לשמחתנו, הרעיון התקבל בהתלהבות גדולה".

חשיפה צמודה לדור הבא של המהנדסים

שני הצדדים לא הסכימו לחשוף את הסכום שברודקום עומדת להשקיע בבניית הבניין. יהא אשר יהא הסכום, מובן שעבור חברה שבקופת המזומנים שלה יש כ-4 מיליארד דולרים, זהו אינו סכום משמעותי, ועדיין החברה מבצעת השקעה לא קטנה שהיא לא רוצה שתרד לטמיון. בפרויקטי BOT רגילים החברה מקבלת הכנסות ומשיגה רווחים כדי להניב תשואה גבוהה, אך במקרה הזה על ברודקום לפצות באופן כלשהו על אובדן הנכס בעוד כחצי יובל. את זה מתכננת החברה לעשות באמצעות חיבור הדוק עם האוניברסיטה, ושיתוף פעולה שהיא מקווה שיניב פירות.

ברודקום חיפשה מקום להעביר אליו את עובדיה: החברה הייתה יכולה לבחור בכל מקום מרכזי - בהרצליה או בתל אביב - כמו כל חברת טכנולוגיה אחרת. הבחירה באוניברסיטת תל אביב היא בחירה אסטרטגית, שכן החברה הייתי יכולה לפתוח מרכז מו"פ בסמיכות לאוניברסיטת בן גוריון בנגב, למשל, אך מיקום זה אינו מרכזי. כלומר, ברודקום סבורה כי מעבר להשקעה הנדל"נית, סמיכות גדולה עוד יותר לאוניברסיטה תתברר כמשתלמת עבורה.

התשובה לשאלה מדוע מרכז החברה ייבנה דווקא בתוך אוניברסיטת תל אביב נעוצה בדברים שאמר בכנס נשיא האוניברסיטה, פרופ' יוסף קלפטר: "זוהי דוגמה נפלאה של 'Win-Win' - סינרגיה חזקה שמעצימה את שני הצדדים: מהנדסים מברודקום ומהפקולטה להנדסה יעבדו כאן זה לצד זה תחת קורת גג אחת, ויזינו זה את זה ברעיונות ובאתגרים חדשים; הסטודנטים שלנו יוכלו להכיר מקרוב את העשייה בחברה, ולבצע כאן פרויקטים טכנולוגיים כחלק מתוכנית הלימודים; ברודקום, מצדה, תיחשף מקרוב לדור הבא של מהנדסים מוכשרים".

גישה לעובדים מוכשרים היא לא משהו שניתן להפחית בערכו: בישראל קיים מחסור בעובדים בעלי מיומנויות גבוהות, דבר שמכריח את החברות להיות יצירתיות בניסיון להשגת עובדים. תחום השבבים הוא לא "סקסי" במהותו, אבל מתקיים מירוץ טכנולוגי מתמשך על הפיתוח של שבבים מתקדמים, למשל כאלו שמתאימים לבינה מלאכותית, וחברות חייבות להיות בקדמת הטכנולוגיה כדי לא לפספס שווקים מרכזיים (כמו למשל, אינטל שנכנסה באיחור לשוק המובייל).

ברודקום מתחרה על העובדים עם חברות שפועלות בתחום השבבים כמו אינטל, המעסיקה הגדולה ביותר בתעשיית ההייטק; מלאנוקס, שמעסיקה כ-2,000 עובדים בישראל; אפלייד מטריאלס, שמעסיקה מעל 1,000 עובדים; קוואלקום, סמסונג ועוד. אך התחרות היום היא לא רק מול חברות אלו: בשנים האחרונות הפכו מהנדסי התוכנה לכוח אדם מבוקש בקרב חברות השבבים, ולכן התחרות היא בעצם מול כל חברת טכנולוגיה שמעסיקה מהנדסי תוכנה.

פתח לשיתופי פעולה עתידיים עם חוקרים

גישה לעובדים היא לא הסיבה היחידה: בשנים האחרונות מדברים רבות על שיתופי פעולה בין חברות טכנולוגיה לחוקרים מהאקדמיה. ההסכם על הקמת הבניין אינו כולל סעיפים לגבי שיתופי פעולה חריגים מבחינה אקדמית, למשל כאלו שצריכים להיות מאושרים על ידי חברת המסחור רמות. אולם אין ספק שתהיה גם תרומה הדדית - סביר להניח כי מצד החברה קיימת ציפייה כי הנוכחות הפיזית הסמוכה תוביל לדיאלוג בין חוקרים של ברודקום לבין חוקרים באוניברסיטה. הדבר יאפשר לברודקום להיות עם אצבע על הדופק לגבי כל מה שקורה באוניברסיטה, ובעצם תהיה כאן סוג של פתיחת דלת לשיתופי פעולה עתידיים. היום יותר מתמיד, החיבור עם הפיתוחים העתידיים חשוב עבור חברות טכנולוגיה. פעמים רבות, כמו במקרה של בינה מלאכותית, התקיימו פיתוחים באוניברסיטאות במשך עשרות שנים, והחברות רוצות להיות ערניות לשלב שבו הידע שנצבר הגיע לשלב מספיק מתקדם כדי לעניין גם את התעשייה.

מהצד של המוסד האקדמי, הפקולטה להנדסה והאוניברסיטה כולה ייהנו מיוקרה של חברת שבבים שיושבת בתוך המוסד, דבר שיכול לסייע במשיכת סטודנטים. המוסדות האקדמיים מנסים להראות לסטודנטים העתידיים שהם שומרים על רלוונטיות ושהם מחוברים לתעשייה. וגם התחרות עם מוסדות אקדמיים אחרים הולכת וגוברת. בנוסף, יכול להיות שבאוניברסיטה סבורים כי חיבור הדוק יותר עם התעשייה יאפשר להם לשמור על החוקרים הבולטים אצלם, במקום שיעזבו לאחת מחברות הטכנולוגיה. 

עוד כתבות

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את ראש הממשלה מתנקז לידיו של אותו עו"ד ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי הקריסה: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

עו''ד אייל נחשון / צילום: נמרוד גליקמן

חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד