גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה עומד מאחורי המטה החריג שברודקום מקימה בתוך אוניברסיטת תל אביב

חברת השבבים האמריקאית תקים בניין בתוך אוניברסיטת תל אביב, תקצה שליש ממנו לשימוש האוניברסיטה - ותוותר על הבניין לאחר 25 שנה ● מאחורי הצעד החריג של ברודקום נמצאת התחרות על עובדים והרצון להיות עם יד על הדופק לגבי החדשנות הטכנולוגית באוניברסיטה

הדמיה של הבניין החדש שיוקם צילום: זרחי אדריכלים ו- StudioPEZ
הדמיה של הבניין החדש שיוקם צילום: זרחי אדריכלים ו- StudioPEZ

סטודנטים שיחלו ללמוד בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב בעוד מספר שנים יעשו זאת בבניין חדש, שטקס הנחת אבן הפינה שלו נערך בשבוע שעבר. הבניין ייקרא על שם תורמים - מייסד חברת השבבים ברודקום והמדען הראשי שלה, פרופ' הנרי הנרי סמואלי ורעייתו ד"ר סוזן סמואלי. השניים תרמו לאוניברסיטה סכום של 20 מיליון דולר. עד כה הכל נראה כרגיל, כפי שנהוג במוסדות אקדמיים.

אולם מאחורי הקמת הבניין עומד מודל מימוני ייחודי, שמבוצע לראשונה בישראל, וככל הידוע גם בעולם, בין חברות טכנולוגיה ומוסדות אקדמיים. ברודקום, ענקית שבבים אמריקאית שנסחרת לפי שווי של קרוב ל-90 מיליארד דולר, החליטה לאמץ את מודל ה-BOT (בנה-הפעל-העבר). המודל הזה מוכר מאוד מענף התשתיות - חברה שמממנת בניית כביש אגרה, למשל, מפעילה אותו במשך 25 שנה ואז מעבירה אותו לרשות המדינה. כך, ההכנסות ארוכות הטווח מתפעול הכביש מממנות את בנייתו, ולחברה היזמית נשאר גם רווח בצידו.

המקרה של ברודקום קצת שונה: החברה תבנה את הבניין, שני שלישים ממנו יהיו מעבדות של החברה ואילו שאר הבניין יהיה בשימוש של האוניברסיטה. לאחר 24 שנים יעבור כל הבניין לרשות האוניברסיטה. ברודקום עומדת להעסיק בבניין מאות עובדים, כך שבעצם מדובר במרכז מחקר ופיתוח נוסף של החברה, שבו תרכז החברה את כל עובדיה בארץ. ההסכם הצריך אישורים של הנהלת האוניברסיטה, העירייה, והוועדה לתכנון ותקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה (ות"ת).

ברודקום החלה לפעול בישראל בשנת 2000, והמרכז החדש שיוקם יאחד את העובדים שלה באירפורט סיטי, בתל אביב, בהרצליה, ברעננה וביקום. החברה תמשיך להפעיל את המרכז שלה בנצרת, שם מועסקים כמה עשרות עובדים. החברה ביצעה בעבר 13 רכישות בישראל, בהן רכישת ברודלייט תמורת 195 מיליון דולר (2012) ורכישת פרוביג'נט תמורת 313 מיליון דולר (2011).

"שנים רבות חיפשנו מקום מיטבי להקמת מרכז מו"פ חדשני של חברת ברודקום", אמר ד"ר שלמה מרקל, סגן נשיא ברודקום העולמית, המכהן גם כיו"ר רמות, חברת המסחור של אוניברסיטת תל אביב. "חיפשנו מקום שיש בו אווירה טכנולוגית ואינטלקטואלית ברמה הגבוהה ביותר, ושנמצא בסמוך לתחבורה ציבורית נוחה עבור העובדים שלנו. הגענו למסקנה, שאוניברסיטת תל אביב היא המקום המתאים ביותר, במיוחד על רקע שיתוף הפעולה הפורה רב השנים בינינו. לשמחתנו, הרעיון התקבל בהתלהבות גדולה".

חשיפה צמודה לדור הבא של המהנדסים

שני הצדדים לא הסכימו לחשוף את הסכום שברודקום עומדת להשקיע בבניית הבניין. יהא אשר יהא הסכום, מובן שעבור חברה שבקופת המזומנים שלה יש כ-4 מיליארד דולרים, זהו אינו סכום משמעותי, ועדיין החברה מבצעת השקעה לא קטנה שהיא לא רוצה שתרד לטמיון. בפרויקטי BOT רגילים החברה מקבלת הכנסות ומשיגה רווחים כדי להניב תשואה גבוהה, אך במקרה הזה על ברודקום לפצות באופן כלשהו על אובדן הנכס בעוד כחצי יובל. את זה מתכננת החברה לעשות באמצעות חיבור הדוק עם האוניברסיטה, ושיתוף פעולה שהיא מקווה שיניב פירות.

ברודקום חיפשה מקום להעביר אליו את עובדיה: החברה הייתה יכולה לבחור בכל מקום מרכזי - בהרצליה או בתל אביב - כמו כל חברת טכנולוגיה אחרת. הבחירה באוניברסיטת תל אביב היא בחירה אסטרטגית, שכן החברה הייתי יכולה לפתוח מרכז מו"פ בסמיכות לאוניברסיטת בן גוריון בנגב, למשל, אך מיקום זה אינו מרכזי. כלומר, ברודקום סבורה כי מעבר להשקעה הנדל"נית, סמיכות גדולה עוד יותר לאוניברסיטה תתברר כמשתלמת עבורה.

התשובה לשאלה מדוע מרכז החברה ייבנה דווקא בתוך אוניברסיטת תל אביב נעוצה בדברים שאמר בכנס נשיא האוניברסיטה, פרופ' יוסף קלפטר: "זוהי דוגמה נפלאה של 'Win-Win' - סינרגיה חזקה שמעצימה את שני הצדדים: מהנדסים מברודקום ומהפקולטה להנדסה יעבדו כאן זה לצד זה תחת קורת גג אחת, ויזינו זה את זה ברעיונות ובאתגרים חדשים; הסטודנטים שלנו יוכלו להכיר מקרוב את העשייה בחברה, ולבצע כאן פרויקטים טכנולוגיים כחלק מתוכנית הלימודים; ברודקום, מצדה, תיחשף מקרוב לדור הבא של מהנדסים מוכשרים".

גישה לעובדים מוכשרים היא לא משהו שניתן להפחית בערכו: בישראל קיים מחסור בעובדים בעלי מיומנויות גבוהות, דבר שמכריח את החברות להיות יצירתיות בניסיון להשגת עובדים. תחום השבבים הוא לא "סקסי" במהותו, אבל מתקיים מירוץ טכנולוגי מתמשך על הפיתוח של שבבים מתקדמים, למשל כאלו שמתאימים לבינה מלאכותית, וחברות חייבות להיות בקדמת הטכנולוגיה כדי לא לפספס שווקים מרכזיים (כמו למשל, אינטל שנכנסה באיחור לשוק המובייל).

ברודקום מתחרה על העובדים עם חברות שפועלות בתחום השבבים כמו אינטל, המעסיקה הגדולה ביותר בתעשיית ההייטק; מלאנוקס, שמעסיקה כ-2,000 עובדים בישראל; אפלייד מטריאלס, שמעסיקה מעל 1,000 עובדים; קוואלקום, סמסונג ועוד. אך התחרות היום היא לא רק מול חברות אלו: בשנים האחרונות הפכו מהנדסי התוכנה לכוח אדם מבוקש בקרב חברות השבבים, ולכן התחרות היא בעצם מול כל חברת טכנולוגיה שמעסיקה מהנדסי תוכנה.

פתח לשיתופי פעולה עתידיים עם חוקרים

גישה לעובדים היא לא הסיבה היחידה: בשנים האחרונות מדברים רבות על שיתופי פעולה בין חברות טכנולוגיה לחוקרים מהאקדמיה. ההסכם על הקמת הבניין אינו כולל סעיפים לגבי שיתופי פעולה חריגים מבחינה אקדמית, למשל כאלו שצריכים להיות מאושרים על ידי חברת המסחור רמות. אולם אין ספק שתהיה גם תרומה הדדית - סביר להניח כי מצד החברה קיימת ציפייה כי הנוכחות הפיזית הסמוכה תוביל לדיאלוג בין חוקרים של ברודקום לבין חוקרים באוניברסיטה. הדבר יאפשר לברודקום להיות עם אצבע על הדופק לגבי כל מה שקורה באוניברסיטה, ובעצם תהיה כאן סוג של פתיחת דלת לשיתופי פעולה עתידיים. היום יותר מתמיד, החיבור עם הפיתוחים העתידיים חשוב עבור חברות טכנולוגיה. פעמים רבות, כמו במקרה של בינה מלאכותית, התקיימו פיתוחים באוניברסיטאות במשך עשרות שנים, והחברות רוצות להיות ערניות לשלב שבו הידע שנצבר הגיע לשלב מספיק מתקדם כדי לעניין גם את התעשייה.

מהצד של המוסד האקדמי, הפקולטה להנדסה והאוניברסיטה כולה ייהנו מיוקרה של חברת שבבים שיושבת בתוך המוסד, דבר שיכול לסייע במשיכת סטודנטים. המוסדות האקדמיים מנסים להראות לסטודנטים העתידיים שהם שומרים על רלוונטיות ושהם מחוברים לתעשייה. וגם התחרות עם מוסדות אקדמיים אחרים הולכת וגוברת. בנוסף, יכול להיות שבאוניברסיטה סבורים כי חיבור הדוק יותר עם התעשייה יאפשר להם לשמור על החוקרים הבולטים אצלם, במקום שיעזבו לאחת מחברות הטכנולוגיה. 

עוד כתבות

כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: רס"ל במיל' סאלם אלכרישאת נפל בצפון הרצועה

אלכרישאת, גשש בן 42 מאבו רובייעה, נפל בקרב בעזה ● דובר צה"ל לעזתים שבבית לאהייא: "עזבו את האזור מיד" ● צה"ל תקף בדרום לבנון; רקטות שוגרו למרחב מרגליות שבאצבע הגליל ● שני בכירי חיזבאללה חוסלו בדרום לבנון בתגובה על הפלת הכטב"ם הישראלי אתמול ● לפחות שתי מטרות יורטו בשמי נהריה ● כל העדכונים

הבניין ברחוב גורדון 22 בתל אביב / צילום: דנה אטיאס

2.5 מיליון שקל לדירת 2 חדרים בבניין לשימור מחמיר בת"א

דירה במבנה היסטורי ברחוב גורדון בתל אביב, שתכנן האדריכל שלמה גיפשטיין, נמכרה לאחרונה ● לדירה יש זכויות בנייה נוספות בשטח של כ־40 מ"ר, אולם המחיר לא משקף אותן ● המתווכת בעסקה: "עסקאות במחירים של 2.3 מיליון שקל עד 3.1 מיליון שקל קיבלו 'בוסט' בשלושת החודשים האחרונים"

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

וול סטריט ג'ורנל: כך תיראה הפעולה הישראלית ברפיח

בוול סטריט ג'ורנל מדווחים כי ישראל נערכת לפעולה ברפיח ומפנה אזרחים לקראת מבצע צבאי ● עפ"י ההערכות, מבצע הפינוי צפוי להימשך כשבועיים עד שלושה שבועות ויתבצע בתיאום עם ארה"ב, והלחימה תיארך כשישה שבועות

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: Shutterstock

להפסיק לרוץ על הגלגל. מה יקרה לכם אם תרוויחו פחות

המעבר למשרה עם משכורת נמוכה יותר, כרוך בדרך-כלל בקיצוץ בהוצאות ● יחד עם זאת, הוא עשוי להגיע עם עלייה ניכרת בזמן הפנוי ובאיזון בין העבודה והחיים

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לישראל

צילומים: יריב כ''ץ (ידיעות אחרונות), יח''צ, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המילון העכשווי של ענף השיווק, הפרסום והמדיה

גלובס מציג את המושגים, האנשים, הרשתות והחברות שמסעירים בעת הנוכחית את אנשי השיווק, הפרסום והמדיה ● מהאחים אמיר והשרים ניר ברקת ושלמה קרעי, דרך האיום הסיני משיין - ועד רשתות המזון שעשו עלייה והבינה המלאכותית שכולם מתאמצים לייצר איתה מציאות חדשה

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק, טכנולוגיה והון סיכון במשרד עורכי הדין פישר (FBC) / צילום: יונתן בלום

עורך הדין שהכניס את התחום הלוהט לפירמות ענק בישראל

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק והון סיכון במשרד פישר, מלווה חברות קריפטו בעסקאות והנפקות ומסייע להן להכניס מטבעות דיגיטליים לבנקים ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

לוטרה. דגי בריכות הנוי חוסלו כמעט לחלוטין / צילום: Shutterstock

קרבות על טריטוריה, פלישות וחיסולים: משפחות הפשע של סינגפור הן בכלל לוטרות

הסגרים שהונהגו בקורונה נתנו לבעלי חיים רבים הזדמנות להשתלט על שטחים אורבניים ● בתום המגפה הם נדחקו בחזרה לשיפולי הערים, אבל לא הלוטרות בסינגפור: אלה עושות שם שמות אפילו על חשבון קרוקודילים

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא מתרסקת ב-10% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, היכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

חופית באטה, חוקרת בינה מלאכותית ב-AI21 / צילום: יונתן בלום

היא התגייסה ליחידת מודיעין, צוללת עם כרישים ועובדת בתחום הכי חם בעולם

היא שובצה במודיעין אך התעקשה להתגייס לקרבי, שימשה אלגוריתמאית במובילאיי ויש לה תואר במתמטיקה ● כיום חופית באטה היא חוקרת ב-AI21 Labs, שנתמכת בידי ענקיות הטכנולוגיה ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-680 מיליון דולר, ואף עשוי להגיע ליותר מכך ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב אסר על מכירתם במשך מאה שנים ● כעת האוסף מותר למכירה והוא שווה סכום עתק

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

נתב''ג בליל התקיפה האיראנית. השמיים נסגרו במפתיע / צילום: Reuters, Nir Keidar

הטיפים והטריקים: איך לקנות ביטוח נסיעות לחו"ל?

עשרות אלפי ישראלים נותרו ללא טיסות אחרי ששורת חברות הודיעו על ביטול הטיסות לארץ וממנה ● האם הכיסוי לביטול נסיעה שמציעות חברות הביטוח יבטיח לכם פיצוי? מה קורה אם גויסתם למילואים? וגם: מתי כדאי לרכוש את הביטוח, והטיפ שיחסוך לכם מאות שקלים בהשכרת רכב בחו"ל

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה