בנק ישראל \ צילום:Shutterstock ס.א.פ קרייטיב
בנק ישראל העלה היום (ב') את גובה הריבית במשק ב-0.15% לאחר 7 שנים ללא העלאה - וגרר תנודה חדה בשוק המקומי. הדולר רשם תנודה מטה מול השקל, אגרות החוב הממשלתיות רשמו ירידות של עד 0.7%, ומדד הבנקים זינק ב-3%.
עוד קודם להעלאת הריבית יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, צפה אתמול כי בנק ישראל יבחר במהלך, אך הדעות בשוק היו חלוקות. כעת, האנליסטים בשוק עדיין חלוקים בדעותיהם באם העלאת הריבית מצד בנק ישראל מוצדקת, או שמא יש חשש לפגיעה באמינותו נוכח התחזית שסיפק להעלאה רק בתחילת 2019.
יונתן כץ, כלכלן בכיר בלידר שוקי הון, אמר היום: "כפי שחזינו, בנק ישראל העלה את הריבית היום ל-0.25%, כאשר ההודעה הדגישה שהאינפלציה התייצבה מעט מעל הגבול התחתון, וקיימת ציפייה שעליית השכר ומדיניות פיסקאלית מרחיבה יתמכו בהתבססות האינפלציה ביעד. הצמיחה במשק מתכנסת לקצב הצמיחה הפוטנציאלי והמשק נמצא בתעסוקה מלאה. השקל פוחת ב-3.6% מאז ההחלטה הקודמת ושוק הדיור התייצב".
לדברי כץ, "משפט חשוב בהודעה: 'תוואי העלאת הריבית בעתיד יהיה הדרגתי וזהיר'. לפי הערכתנו, צפויה העלאת ריבית ברבעון ב-2019 ואחר כך אי שינוי עד סוף השנה כאשר גם הפד מתקשה להמשיך להעלות את הריבית במחצית השנייה של 2019".
עפר קליין ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים: "הטיעונים ששימשו את הבנק להעלאת הריבית היו אותם הטיעונים ששימשו בעבר לאי עליית הריבית במיוחד נושא התייצבות האינפלציה באזור הגבול התחתון של היעד, הציפיות לאינפלציה קדימה שנעות סביב 1 אחוז וכדומה. למרות ההפתעה, אני לא סבור שיש פה שינוי מגמה. להערכתי, בנק ישראל לא ימהר לעלות את הריבית בהחלטות הבאות על רקע ההאטה בצמיחה בשני הרבעונים האחרונים, הורדת הציפיות לצמיחה בעולם, הירידה במחירי הנפט ואיתה הירידה בציפיות לאינפלציה והזעזועים שאנחנו רואים בחודשיים האחרונים בשוק ההון ובמיוחד במגזר הטכנולוגיה בעולם. אנו עדיין סבורים שנראה עליית ריבית אחת או שתיים לכל היותר במהלך שנת 2019 כולה".
אמיר איל, יו"ר קבוצת אינפיניטי: "עליית ריבית בנק ישראל אמנם מינורית, אך הינה צעד כלכלי שגוי לחלוטין, שעלול להחליש את צמיחת המשק. לא רק שאין אינפלציה, אלא שבחודשים הקרובים צפויה ירידה חדה יחסית במדדי המחירים לצרכן, ישנה האטה בשוק הנדל"ן, ירידה ברכישת רכב חדש, וסטגנציה בגידול היקפי האשראי של משקי הבית, ולכן העלאת הריבית היא צעד ללא היגיון כלכלי, שלא תורם למשק".
לדברי איל, "צעד מיותר זה ממשיך החלטה מוזרה נוספת של בנק ישראל להקטין את רכישות המט"ח ולא לאזן את כניסת הדולרים הצפויה בעתיד עקב כניסת כספי הגז הטבעי. הן הפסקת רכישת המט"ח והן עליית הריבית גורמים לשער השקל להתחזק, כאשר גם כעת יש פגיעה ברווחיות הייצוא הישראלי אשר לבדו מחזיק את הצמיחה המשקית כשענפי הנדל"ן והרכב מאטים כאמור".
איל הוסיף כי "ההחלטה התקבלה רגע לפני כניסתו של נגיד הבנק החדש, כאשר במקום להמתין לכניסתו המסודרת לתפקיד, הכריזו על דרמה מיותרת שתעלה הרבה כסף למשקי הבית דרך הלוואות ריבית הפריים והמשכנתאות, ותפגע ביצואנים ובמשק דרך חיזוק השקל. לא ברור למה בחר בנק ישראל לרוץ עם העלאת הריבית, כאשר עדיין לא ברור אם בארה"ב אכן תעלה הריבית בחודשים הקרובים כמו שחשבו שתעלה. אם בדצמבר הפד יחליט להפתיע ולא להעלות את הריבית, אז הצעד של בנק ישראל יראה אווילי לחלוטין".
ליאור יוחפז, סמנכ"ל השקעות, בית ההשקעות הלמן-אלדובי: "בנק ישראל העלה את הריבית ב-0.15% בעוד השוק גילם העלאה ראשונה רק בתחילת 2019. ההעלאה הזו מפתיעה על רקע זה שהנגיד החדש עדיין לא נכנס לתפקידו, וההחלטה התקבלה בלעדיו, וזאת כשאין סיבה דחופה לדחייה של ההחלטה לחודש הבא. ההחלטה נראית תמוהה גם על רקע זה שהחוזים על האינפלציה ל-12 חודשים קדימה נסחרו הבוקר מתחת ל-1%, כלומר מתחת ליעד של בנק ישראל, וגם תחזיות הכלכלנים בשוק לא מדברות על אינפלציה מעל לאמצע היעד של בנק ישראל. הועדה המוניטארית מונה היום 5 חברים, כבר ראינו בהחלטות הקודמות 2 חברים שהצביעו בעד העלאת הריבית".
"ההערכה שלנו הייתה שלא ימצא עוד קול בעד העלאת הריבית ערב כניסתו של נגיד חדש וסיום תפקידה של הנגידה הזמנית. לקראת סיום תפקידה של הנגידה פלוג היו חששות בשוק שהיא תרצה לקחת קרדיט על העלאת ריבית ראשונה ולהביא אותה מוקדם מהנדרש. על אף ההעלאה המוקדמת, בחודשים הקרובים האינפלציה תמשיך להסתובב סביב החלק התחתון של יעד בנק ישראל, אם נשקלל את הירידה במחירי הנפט, במידה ותימשך או תתבסס, סביר שלא נראה המשך העלאות. מעבר לפגיעה באמינות של בנק ישראל שיכולה להיווצר במהלך כזה, אנו מאמינים שהעלאה מוקדמת כזו יכולה להקשות על העלאות בהמשך ואנו בכל מקרה לא רואים יותר משתי העלאות במהלך 2019. בטח לאור הירידה בציפיות האינפלציה באמצע העקום שירדו החודש חזרה לרמות ה- 1.3%, חזרה לרמות של סוף 2017".
דודי רזניק, מנהל מחקר מאקרו בלאומי שוקי הון, כתב: "בנק ישראל מנמק את ההחלטה בכך שהאינפלציה התייצבה מעט מעל לגבול התחתון של היעד וכן כי המשק צומח על פי פוטנציאל הצמיחה של המשק. השקל נחלש לאחרונה במעל ל-3% מול הסל ומול הדולר. וכן לטענת בנק ישראל גם לאחר העלאת הריבית המדיניות נותרת מרחיבה.
העלאת הריבית מפתיעה בעיתוי שלה כיון שחטיבת המחקר שבבנק ישראל, בהחלטה האחרונה של חודש אוקטובר, דחתה את הערכתה להעלאת ריבית מהרבעון הנוכחי לרבעון הראשון של שנת 2019".
"יש לציין כי מאז ההחלטה האחרונה בראשית חודש אוקטובר נרשמה ירידה בציפיות האינפלציה, מחיר הנפט קרס בכ-30% ונתוני הצמיחה לרבעון השלישי של השנה היו מעט נמוכים מהתחזיות כך שהעיתוי של העלאת הריבית, על סמך הנתונים בלבד, במסגרת של ניהול הריבית במסגרת של יעד יציבות מחירים, נראה מעט תמוה", המשיך רזניק. "מדובר בהחלטה הראשונה ללא קרנית פלוג וייתכן שהעלאת הריבית בעת הנוכחית מסמנת כי פלוג הייתה זו שפעלה להותיר את הריבית ללא שינוי וייתכן כי תחת הנגיד החדש המשקל בהחלטות הריבית יושפע לא רק מסביבת האינפלציה אלא גם משיקולים אחרים שעד כה לא קבלו ביטוי, כגון יציבות פיננסית כללית. לא מן הנמנע כי ההחלטה הנוכחית תואמה עם הנגיד הנכנס, זאת לאחר שמינויו אושר בממשלה לפני למעלה משבוע".