נדין בודו טרכטנברג / צילום: תמר מצפי
מה קורה במט"ח? מה קורה בנדל"ן? שתי השאלות האלה הן התגובה הכמעט אינסטינקטיבית למהלך הדרמטי שעליו הכריז הערב בנק ישראל. למרות כל מאמציו ליצור ודאות בשווקים, למרות מדיניות ההנחיה מוקדמת ( Forward guidance) ולמרות התנאים הדי-ברורים שקבע מראש להעלאת ריבית הצליח בנק ישראל להפתיע את בהעלאת הריבית הראשונה שלו מאז 2011.
כמעט כל החזאים העוקבים אחרי הבנק הימרו שזה לא יקרה הפעם. גם בגלל השיקול הפרסונלי של תקופת מעבר בין נגידים וגם בגלל אינדיקציות להיחלשות הצמיחה במשק. גם העיתונאים לא "הריחו" העלאת ריבית, אולי בגלל העובדה שההחלטה נראתה משנית ללא מסיבת עיתונאים, דקה לפני שנכנס לתפקיד נגיד בנק חדש. גם ד"ר נדין בודו-טרכטנברג האישה שמאחורי המהלך, הצטיירה בנאום שנשאה בתחילת החודש כדמות יונית, שלא תמהר להעלות ריבית. התחושה הכללית הייתה, שגם אם המספרים מתכנסים עכשיו יותר לתוך יעד המחירים של בנק ישראל מכפי שהיו לפני חודש - הרי ששום דבר דרמטי לא קרה מאז החלטת הריבית האחרונה. .
אלא שכל זה כבר מאחורינו. השאלה הרלוונטית היחידה כרגע היא: מה תהיה התגובה. כיצד יגיבו השווקים אחרי כמעט ארבע שנים של יציבות ריבית. האם השקל יחזור לזנק, האם בשוק הנדל"ן יהפכו סימני הירידות לקריסה? בשיחה עם עיתונאים ביקשה בודו-טרכטנברג להרגיע: תנודתיות כן השפעה ארוכת-טווח - לא. ההעלאה מ-0.1% ל-0.25% היא בשיעור קטן מדי כדי להשפיע על שיקולי ההשקעה ומדובר אחרי הכל בריבית לטווח קצר, אומרת המשנה לנגידה. אבל האם גם השווקים יחשבו כך?
השאלה השנייה שמעניינת, אחרי שישקע האבק, תהיה מה הלאה? האם אנחנו בתחילתו של מהלך העלאות ריבית מדורג ולאן שואף בנק ישראל להגיע. את התשובות לשאלות האלה נשמע כבר מהנגיד הבא.