גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"בחוק חדלות פירעון החדש עשו תרגיל לעובדים שעבר מתחת לרדאר"

חוק חדלות פירעון החדש, שייכנס לתוקפו עוד פחות משנה, ממשיך לעורר דיון ציבורי ● עו"ד אופיר רונן, מומחה בייצוג עובדים בהליכי פירוק והקפאת הליכים, טוען כי החוק החדש יביא לפגיעה בגובה גימלת הביטוח הלאומי שתשולם לעובדים ויאריך את זמן ההמתנה לגימלה

עו"ד אופיר רונן / צילום: כדיה לוי
עו"ד אופיר רונן / צילום: כדיה לוי

מועד כניסתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ("החוק החדש") עדיין רחוק - ספטמבר 2019 - אך ההדים שהוא מעורר ניכרים כל העת. בכל הנוגע לזכויות העובדים בחברה שנקלעה לחדלות פירעון, טומן בחובו החוק החדש מספר שינויים מהותיים, שעל משמעותם ועל אופם השפעתם על זכויות העובדים ניטשת מחלוקת קשה.

השינוי המשמעותי ביותר בנוגע לגימלת הביטוח הלאומי נוגע לכיסם של עובדים בחברת חדלת פירעון, שכן החוק החדש מגביל את גובהה המירבי של הגימלה שלה זכאים עובדים שלא שולם שכרם בשל מצבה הרעוע של החברה.

ככלל, החוק החדש מגביל (בהוראת שעה שתוקפה 3 שנים) את הסכום המקסימלי של גימלת הביטוח הלאומי בגין שכר עבודה שלא שולם לשכר השווה ל"שכר הבסיס" כפול 5. "שכר הבסיס" הוא מושג חדש בחוק, והוא משתנה בהתאם לגובה המשכורת של העובד, אך הוא מוגבל לסכום של 8,674 שקל. מדובר בהבדל משמעותי כביכול מהמצב הנוכחי, שכן כיום תקרת הגימלה לעובד שלא שולם לו שכרו היא שכר העובד כפול 12. עם זאת, גם בחוק החדש תמשיך בכל מקרה לחול המגבלה, שלפיה סכום הגימלה המרבי שיכול עובד לקבל הוא על 112,762 שקל.

עוד קובע החוק החדש בהקשר זה כי הגימלה תשולם בעד תקופה שאינה ארוכה מ-5 חודשים שקדמו למועד הוצאת צו פתיחת ההליכים נגד החברה. זאת בעוד שכיום, ככלל, ההגבלה היא לתקופה של 12 חודשים שקדמו למועד מתן צו פירוק נגד החברה.

עם זאת, בכל הנוגע למועד הזכאות לגימלה - חלה הטבה במצב העובדים: בחוק החדש נקבע כי עובדים של חברה שניתן בעניינה צו להתחלת הליכים (כבר עם הקפאת הליכים) יהיו זכאים לקבל גימלה מהמוסד לביטוח הלאומי (המל"ל) בגין חוב על שכר עבודה. זאת בניגוד לדין הנוהג כיום (כפי שנקבע בפסק הדין התקדימי בעניין פירוקה של רשת קלאבמרקט), המאפשר קבלת גימלה אך ורק במקרה שניתן צו פירוק לחברה על-ידי בית המשפט.

גובה גימלת הביטוח הלאומי ומועד הזכאות לה אינם השינוי היחיד בחוק. לפי החוק החדש, הגורם שיכריע בתביעת החוב של העובד הדורש את הגימלה הוא המל"ל. זאת, בעוד שכיום מי שאמון על ההכרעה בתביעת עובד לקבלת גימלה הוא מי שמונה מטעם בית המשפט לנהל את ענייני החברה במסגרת צו הפירוק (מפרק, מנהל מיוחד, נאמן וכיו"ב).

שינוי משמעותי נוסף בחוק נוגע לכך שבניגוד למצב היום, עובד הממשיך את עבודתו בחברה שלגביה אושרה תוכנית שיקום או שהיא נמכרה פעילותה לתאגיד אחר, לא יהיה זכאי לקבל את הזכויות הסוציאליות הנובעות מסיום יחסי ההעסקה (למשל: פיצויי פיטורים, פדיון ימי חופשה שלא נוצלו ועוד).

על פניו, נראה כי משמעותו של השינוי בדבר גובה הגימלה ירע את מצב העובדים, כמו גם השינוי בנוגע לאי-מתן זכויות סוציאליות לעובד בחברה חדלת פירעון שלגביה אושרה תוכנית שיקום או שהיא נמכרה; כשמנגד לטובת העובדים פועל השינוי שלפיו גם עובדים בחברה שלא ניתן לה צו פירוק - אלא רק צו להתחלת הליכים - יוכלו להגיש תביעות חוב לביטוח לאומי. אלא ששיחה עם מומחים בתחום והגורמים האחראיים על חקיקת החוק ויישומו, מגלה תמונה מורכבת הרבה יותר. 

השינויים המרכזיים הנוגעים לזכויות עובדים - ומשמעותם

הגדלת מספר הזכאים

מנסחי החוק סברו, כנראה, כי החוק החדש יגדיל את מספר העובדים הזכאים לקבל גימלה מביטוח לאומי. בעוד שכיום, כאמור, רק עובדים של חברות שניתן בעניינן צו פירוק זכאים לקבל את הגימלה, החוק החדש יגדיל את מעגל העובדים הזכאים לכל חברה שניתן בעניינה צו לפתיחת הליכים. זאת, בייחוד על רקע המגמה הניכרת בפסיקת בתי המשפט המחוזיים בשנים האחרונות שלא למהר לתת צו פירוק, ולבחור באופציה של הקפאת ההליכים בחברה על-מנת לנסות ולהוביל לשיקומה והבראתה.

לדידם של מנסחי החוק, הגדלת מעגל העובדים הזכאים לגימלה מביטוח לאומי תוביל לשינוי נוסף הוא חיובי במהותו. בעוד שכיום במרבית המקרים שחברה נקלעת להליכי חדלות פירעון העובדים דוחפים לכך שיינתן בעניינה צו פירוק, על-מנת שיהיו זכאים לקבלת גימלה - הרי שבעקבות החוק החדש לעובדים לא יהיה אינטרס כלשהו לעשות כן, ואף יהיה להם אינטרס מסוים לתמוך בכך שהחברה לא תפורק, כדי שהם יוכלו לשמור על מקום עבודתם.

דוגמה בולטת לשונות האינטרסים בין החברה לעובדים המתבקשת כל-כך נוכח הדין הקיים, ולבעייתיות שבכך, ניתן למצוא בעניינה של חברת כים ניר שעלה לכותרות ממש לאחרונה. החברה, שמעסיקה כ-120 עובדים, מפעילה את טייסת הכיבוי היחידה בישראל. בעוד שהחברה ביקשה להתחיל בהליך של הקפאת הליכים כדי למצות, בין היתר, הליכי משא-ומתן עם רוכשים פוטנציאליים, ובנימוק כי הפסקת פעילות החברה "משמעה הותרת מדינת ישראל בלי כיבוי אווירי וסיכון של חיי אדם" - עובדי החברה שטרם קיבלו את המשכורת בגין חודש ספטמבר מבקשים כי היא תפורק, וזאת על-מנת להגדיל את הסיכוי לקבל את השכר המגיע להם. 

דוגמאות מספריות להבדלים בין המצב כיום לחוק החדש

פגיעה בגובה הגימלה

עו"ד אופיר רונן, המתמחה בייצוג עובדים בהליכי פירוק והקפאת הליכים, אינו שבע-רצון כלל מהשינויים שטומן החובו החוק החדש. ב-20 השנה האחרונות ייצג רונן אלפי עובדים בכ-250 חברות שונות, בהן רשת האופנה הוניגמן שקרסה, רשתות המזון מגה ועדן טבע מרקט, החברות בטר פלייס, אייס ועוד. 

עו"ד רונן סובר כי השינוי כביכול בדבר "הגדלת מספר הזכאים" אינו אלא אחיזת עיניים. לטענתו, גם היום כבר במצב של הקפאת הליכים נגד החברה - וללא הוצאת צו פירוק - נוהגים בעלי תפקידים בחברה לכלול במסגרת הסדרי הנושים סעיפים שתכליתם להבטיח כי ישולמו מלוא החובות לעובדים. זאת, כתנאי לתמיכת העובדים בהסדר. לפיכך טוען עו"ד רונן כי העובדה שהחוק החדש מאפשר לעובדים לדרוש את שכרם כבר בשלב התחלת ההליכים נגד החברה, לא שינתה את המצב בפועל. "אין כאן שום שינוי בעצם", טוען רונן.

בנוסף, טוען עו"ד רונן כי המגבלות על גובה הגימלה בחוק החדש ועל מספר החודשים שבגינם היא ניתנת "עלולות לפגוע משמעותית בעובדים שמגיעים להם כספים מעבר למגבלות כאמור". לדבריו, "עשו כאן תרגיל לעובדים, והוא עבר מתחת לרדאר".

עו"ד רונן מסביר כי "הפגיעה הכספית בעקבות החוק החדש לא אחידה, הכול קשור ברכיבים הנתבעים על-ידי העובדים הספציפיים. יש עובדים שיכולים להיפגע בהיקף גדול מאוד, אפילו בשיעור של 90% מהגימלה".

לטענתו, "הפגיעה בעקבות החוק החדש היא קריטית בעיקר לעובדים המשתייכים לאחת מהקבוצות הבאות: 1. עובדים שימשיכו לעובד במסגרת החברה שתהיה תחת צו שיקום כלכלי או החברה שתרכוש אותה, לא יהיו זכאים לקבל מהמוסד לביטוח לאומי אף לא שקל אחד בגין סיום יחסי עובד-מעביד. ברוב התיקים כיום זה הרכיב הגדול ביותר בתביעת החוב; 2. עובדים שחייבים להם יותר מ-5 משכורות; 3. עובדים שחוב המשכורת שלהם גבוה מהסכום הבסיסי כפול 5".

מנגד, מומחים מהאקדמיה בתחום חדלות פירעון מציינים נגד המגבלות על גובה הגימלה את הרחבת מעגל הזכאים, והם מבקשים להתייחס למגבלות האמורות כמעין "שקלול תמורות" (Trade Off). "צריך גם להתחשב בתקציב המוסד לביטוח הלאומי, שבעקבות הרחבת מעגל העובדים הזכאים לגימלה נכנס לחשיפה כספית עצומה", ציינו המומחים בפני "גלובס". "בגדול - החוק שומר על איזון: אפשר גם להבריא את החברה וגם לשלם גימלה לעובדים".

ל"גלובס" נודע כי במסגרת הדיונים לאישור החוק, הציגו אנשי הביטוח הלאומי ממצאים שמהם עולה כי בממוצע, חוב השכר לעובדים של חברות בהליכי חדלות פירעון עומד על כחודשיים או 3 חודשים, ובכל מקרה נמוך מ-5 חודשים - שהם המגבלה בחוק החדש.

עם זאת, בוועדת חוקה חוק ומשפט הדנה בחוק בטרם אישורו, הבינו כי מדובר בהוראה שמשנה את זכויותיהם של העובדים באופן משמעותי. לפיכך, ההוראה הקובעת כי סכום הגימלה המקסימלי יוגבל לשכר הבסיסי כפול 5 - נקבעה כ"הוראת שעה", ותוקפה 3 שנים בלבד - מה שיאפשר לכנסת לשוב ולדון במשמעויותיה לקראת מועד פקיעתה.

"עיכוב בטיפול בתביעות החוב"

עו"ד רונן מתייחס לבעיה נוספת העולה מהחוק החדש והנוגעת להוראה הקובעת כי מי שיהיה אמונים על בדיקת תביעות החוב שיגישו העובדים לקבלת הגימלה יהיה המוסד לביטוח לאומי (המל"ל). זאת, במקום המנהל המיוחד או המפרק האמון על כך כיום. לטענת עו"ד רונן, שינוי זה מחייב היערכות מבחינת כוח-אדם במל"ל. "אם ביטוח לאומי לא יגייס לשורותיו באופן מיידי לפחות 20 עורכי דין שיהיו אמונים על בדיקת תביעות החוב של העובדים - כל המנגנון יקרוס", הוא אומר.

לדבריו, "בדיקת תביעות חוב זה לא עניין של מה בכך. בדיקה כזו דורשת זמן מומחיות ולעתים אורכת זמן רב. כבר היום יש פיגור משמעותי מאוד בביטוח הלאומי בכל הנוגע לתשלום הגימלה - פיגור של בין 5 ל-9 חודשים. כל זה, עוד לפני שהם מקבלים לידם גם את האחריות לבדיקת תביעת החוב, אלא רק אחראים לשלם את הגימלה. לכן אני צופה שייווצר פער עצום בטיפול בתביעות החוב של העובדים - עיכוב של חודשים רבים וייתכן שאף למעלה מכך". עו"ד רונן ממליץ לביטוח לאומי "לפעול כבר כיום למצוא פתרון לבעיה ולא להמתין לספטמבר 2019, מועד כניסתו של החוק לתוקף".

מנגד, מומחים מהאקדמיה טוענים כי השינוי בחוק שמטיל את בדיקת תביעות החוב על המל"ל נבע דווקא מהרצון "להתייעל פרוצדורלית". "גם הנאמנים וגם כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) מהווים כיום צוואר בקבוק בבדיקת תביעות החוב. הם מתמודדים עם אלפי תיקים, ולוקח להם זמן עד שהם מעבירים את הכרעתם בתביעות החוב למל"ל לצורך מתן התשלום", אומרים המומחים ל"גלובס".

עוד מדגישים המומחים כי בכל מקרה המל"ל לא משלם לעובדים בדיוק כפי שהכריע הנאמן או המפרק, ונדרש לערוך בדיקה בעצמו גם כיום. כך לדבריהם, "נוצר מנגנון כפול ומשולש שבודק את תביעות החוב - נאמן או מפרק, הכנ"ר והמל"ל. זה דווקא מאריך את הזמן מבחינתו של העובד. אם ניתן לייצר מנגנון שיוביל לקיצור הליכים ולהליך יעיל יותר, זה דווקא טוב יותר". 

עם זאת, המומחים מבהירים כי כוונת השינוי הייתה טובה - לקצר הליכים. לדבריהם, "מכל מקום, מההיכרות עם הכנ"רית החדשה אפשר לומר בוודאות שאם יתברר שזה פוגע בעובדים, היא לא תשלים עם המצב ותתקן את החוק".

"היעדר גורם אובייקטיבי"

עו"ד רונן מצביע על חשש נוסף כתוצאה מכך שבחוק החדש תישלל מהמפרק או הנאמן, המשמש לרוב כגורם בלתי תלוי - הסמכות לבדוק את תביעות החוב של העובדים - וזו תועבר למל"ל. "עורך הדין או הפקיד במל"ל שיבדוק את תביעת החוב יקבל את שכרו מהמל"ל ולא מגורם אובייקטיבי", הוא טוען. "כתוצאה מכך, מי שיבדוק את תביעות החוב יפעל על-פי הנחיות של המל"ל ולא באופן עצמאי ובלתי תלוי, והדבר עלול לגרום לכך שהסכום שיאושר לעובדים יהיה נמוך מהסכום שהעובדים היו מקבלים אם גורם אובייקטיבי היה בודק את תביעות החוב".

לטענת עו"ד רונן, "כבר היום יש מגמה שהמל"ל לא משלם את מה שבעל התפקיד או המפרק קבעו, ולכן הענקת הכוח לידם מדאיגה עוד יותר".

על טענותיו של רונן בהקשר זה, השיבו המומחים מהאקדמיה באופן כללי: "הדרך להגיש ערעור על ההכרעה בתביעת החוב תמיד תהיה פתוחה בפני מבקש הגימלה. אם אפשר לייצר מנגנון שיוביל לקיצור הליכים ולהליך יעיל, זה דווקא טוב יותר", הם אומרים ל"גלובס".

לדבריהם, כל הטענות שהעלה עו"ד רונן נגד החוק החדש, עלו גם בדיונים בוועדת החוקה של הכנסת שדנה באישור החוק ונלקחו בחשבון. "כאשר השינויים נדונו בוועדה, הופיעו בפניה עורכי דין שמייצגים עובדים בהליכי פירוק, וגם הסתדרות העובדים הייתה ערה לשינויים המוצעים ואף התנגדה לחלק מהם. היו מספיק עיניים שבחנו את טובת העובדים".

גם עו"ד רונן טוען כי אין זו הפעם הראשונה שהוא מעלה את הטענות האמורות, אך הוא טרם זכה להתייחסות בעניינם. "העברתי ליו"ר ועדת חוקה, ח"כ ניסן סמוליאנסקי (הבית היהודי), מסמך מסודר עם פירוט של כל הבעיות הצפויות להיגרם לעובדים בעקבות החוק החדש כבר בקיץ, במסגרת הכנס של לשכת עורכי הדין באילת, אבל הוא לא התייחס לכך עד היום". 

ביטוח לאומי: "החוק יקצר הליכים משמעותית"; ח"כ סלומיאנסקי: "העובדים יוצאים מסודרים"

מהמוסד לביטוח לאומי (המל"ל) נמסר בתגובה: "זכויותיהם של העובדים אינן נפגעות, אלא להפך - החוק יקצר באופן משמעותי את הליך הטיפול בתביעות של עובדים אלה. העובדים יוכלו להגיש את התביעה ישירות למל"ל כבר עם קבלת צו פתיחת הליכים, ולא להמתין, כמו היום, עד לקבלת צו הפירוק. הטיפול בכל התביעות במקום אחד יאפשר לייצר הליך קצר מהיר ואחיד שיקל על העובדים. כמו כן, תיקון החוק יבטל את האגרה בגובה של כ-300 שקל שהם משלמים כיום למנהל המיוחד שממנה בית המשפט.

"אנו מודעים לעיכוב בזמני הטיפול ופועלים לשיפור המצב באופן מיידי. קלטנו עובדים חדשים כדי להתמודד עם העומס הקיים, והם יחלו בקרוב לטפל בתביעות לאחר סיום ההכשרה. כמו כן, לקראת כניסתו לתוקף של החוק החדש בשנה הבאה, אנו נגייס כוח-אדם נוסף ייעודי למטרה זו.

"הטענה על בדיקה לא אובייקטיבית היא מגוחכת וחסרת כל בסיס. התביעות נבדקות לפי קריטריונים שנקבעו בחוק, ולעובד נשמרת הזכות לערער על ההחלטה בדיוק כמו היום".

יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ ניסן סלומיאנסקי, מסר בתגובה: "סוגיית זכויות העובדים הייתה בדיון רציף כל העת. נציגי הסתדרות העובדים השתתפו בכל הדיונים ואף הובילו שינויים משמעותיים לטובת העובדים.

"באחד מהכנסים שבהם נטלתי חלק אמרתי למשתתפים כי מכיוון שמדובר על חוק 'כבד' מטבעו, המכיל מאות סעיפים, אך טבעי שלאחר שייכנס לתוקפו יתקבלו הערות מפה ומשם, וייעשו תיקונים. עודדתי את המשתתפים להעביר אליי הערות ובקשות לשינויים.

"בעקבות כך הגיע אליי בסוף הכנס עו"ד אופיר רונן והעביר לי נייר מטעמו. אני לא אקיים על כל נייר שאני מקבל דיון נפרד, ברצוני לרכז את הדברים. בינתיים זה הנייר היחיד שקיבלתי. מתישהו אקיים דיון על כך, ייתכן שעוד לפני כניסתו של החוק לתוקף (בספטמבר 2019, מ' ב'). יכול להיות שבקרוב כבר יהיו לי תשובות ראשוניות לגבי הנייר, שכן העברתי אותו לייעוץ המשפטי שייתן על זה חוות-דעת ראשונית.

"בכל מקרה, העובדים יוצאים 'מסודרים' כתוצאה מהחוק החדש, ודאי שבהשוואה למצב הקיים. ודאי שהם לא קופחו". 

החוק החדש: מקל על חייבים להשתקם כלכלית ולקבל הפטר מהחובות

הרפורמה בדיני חדלות הפירעון נחשבת לאחד ממהלכי החקיקה הגדולים והמורכבים ביותר שנעשו בישראל בשנים האחרונות. הרפורמה נועדה לתקן את המצב הקיים בתחום, שהיה מוסדר עד כה בחקיקה מיושנת, מפוזרת ונעדרה ראייה כוללת.

בבסיס החוק ניצב העיקרון, שלפיו התכלית הראשונה במעלה במקרה של כניסה לחדלות פירעון היא שיקומו הכלכלי של החייב, ולא הגנה על האינטרסים של הנושים ומקסום הליכי הגבייה. בהתאם, החוק החדש יקל במידה משמעותית על חייבים להיכנס ולנהל הליכי חדלות פירעון במטרה להביא לשיקום ולהיפטר מחובות, ומצד אחר הוא מטיל מגבלות משמעותיות יותר על יכולות הגבייה של הנושים.

החוק מבטא גישה חברתית מובהקת של מעבר מהתייחסות לחייב כאל מישהו שיש להטיל עליו אות קלון - לגישה שלפיה לא כל היקלעות למשבר כלכלי היא בהכרח מעשה רמאות. עם זאת, החוק מתייחס באופן מחמיר כלפי מי שהגיע לחדלות פירעון בשל מעשי רמייה, מי שנוהג בחוסר תום-לב ומי שמנצל לרעה את הליכי חדלות הפירעון, ואף מקנה לכנ"ר סמכויות פליליות במקרים כגון אלה.

תכליתן של הוראות רבות בחוק היא להגדיל את שיעור החוב שייפרע לנושים ולהשיא את ערך נכסי החייב. כך, למשל, החוק קובע כי 25% מהנכסים המשועבדים בשיעבוד צף (שיעבוד שאינו על נכס ספציפי) יועברו לנושים הכלליים. זאת, כדי להגדיל את חלקם של הנושים "הרגילים" - ספקים, אנשים פרטיים ואחרים.

בתחום שיקום החברות, הרפורמה יוצרת תשתית לקידומם של הסדרי חוב בשלבים מוקדמים של הקשיים שבהם נתקלת החברה, באמצעות "משא-ומתן מוגן" היוצר סביבה בטוחה המאפשרת קידום מהיר ויעיל של הסדרי חוב. זאת, מתוך תקווה כי כלי זה יסייע בצמצום תופעת "התספורות". כמו כן, הרפורמה מטילה חובה על נושאי משרה בחברה לצמצם את היקף חדלות הפירעון ערב פתיחתם של הליכי חדלות הפירעון.

בנוסף, נקבע בחוק כי ניהולם של חלק נכבד מההליכים של יחידים חייבים (להבדיל מתאגידים) יועבר מבתי המשפט לכנ"ר ולמערכת ההוצאה לפועל. 

עוד כתבות

לקוח בארה"ב מתנסה במכשיר של חברת וואווי/  צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

המאבק של ארה"ב גובה מחיר כבד מוואווי: תאבד הכנסות של 30 מיליארד דולר בשנתיים

וואווי היא חברה פרטית, אך מייסד ומנכ"ל החברה, רן ז'נגפיי, חשף כי הכנסות החברה לא יצמחו השנה ● חברות השבבים האמריקאיות חוששות מפגיעה בפעילותן בעקבות החרם על הענקית הסינית, ומבצעות מאמצי לובי בוושינגטון

נוריאל רוביני/ / צילום: רויטרס Lucy Nicholson

פרופ' נוריאל רוביני על המטבע של פייסבוק: "אין לזה שום קשר לבלוקצ'יין"

הכלכלן היהודי אמריקאי, שחזה את המשבר הפיננסי העולמי של 2008, מתח ביקורת על פרויקט המטבע הדיגיטלי של פייסבוק בראיון לאתר Coindesk ● לטענת רוביני, מהמתנגדים הקולניים למטבעות הקריפטו, "מסדי נתונים מבוזרים של תאגידים אינם באמת בלוקצ'יין, אלא רק נקראים כך"

שדה התעופה רמון / צילום: ששון טירם

במקום תוכניות גרנדיוזיות, אפשר לשפר את התחבורה הציבורית לשדה התעופה רמון

עומס נוסעים, פקקים ואיחורים לטיסות - אלה ועוד גרמו להצעה שספק אם היא רצינית - להחזיר לשימוש את שדה התעופה באילת, דבר שיקשה על הפעילות בשדה התעופה החדש ברמון שבו הושקעו 1.7 מיליון שקל ● אבל אפשר למצוא לבעיה פתרון פשוט וזול בהרבה ● פרשנות

זיהוי פנים/ צילום: שאטרסטוק

הסטארט-אפ התל-אביבי AnyVision השלים גיוס של 31 מ' ד'

הסטארט אפ שהוקם ב-2015 מפתח טכנולוגיית זיהוי פנים, גוף ועצמים ● בסבב הגיוס הראשון של החברה גויסו 74 מיליון דולר ● בין המשקיעות נמצאות הקרנות M12 של מיקרוסופט, קרן הצמיחה DFJ ו-OG של אייל עופר

שיאים נשברים בוול סטריט / צילום: Reuters, Brendan McDermid

נעילה ירוקה בוהקת בוול סטריט; מדד הדאו ג'ונס טס 1.44%

נגיד הבנק המרכזי של אירופה, מריו דראגי, ציין כי הבנק המרכזי עשוי לבצע הפחתת ריבית נוספת אם האינפלציה לא תגיע ליעד ● דריכות לקראת הודעת הריבית של הפד מחר ● פייסבוק עולה בהמשך לזינוק של 4% אתמול ברקע להשקת המטבע הדיגיטלי שלה ● עליבאבא מזנקת ב-5% לקראת הרישום הכפול בהונג קונג

דוד לוי  / צילום: אתר החברה

מניית אטרניטי מזנקת בלונדון על רקע חוזה עם יצרנית ציוד תקשורת סינית

ספקית הפתרון להאצת ביצועים ברשתות תקשורת דיווחה על חוזה עם יצרנית ציוד תקשורת סינית ● מנכ"ל אטרניטי, דוד לוי: "עם התוכנה המוצלחת של FiberHome והרכיב של אטרניטי, המוצר יהפוך אטרקטיבי במיוחד לספקיות התקשורת הסיניות"

אביב גפן  / צילום: רונן פדידה,

קנאביס עטוף עלי גפן: איזה מוצר ישווק בעצם הזמר המפורסם?

הבאזז סביב תעשיית הקנאביס המקומית מסרב לדעוך ומושך עוד ועוד סלבס מתחומי עיסוק מגוונים – ולעתים די בשמו של מי מהם כדי להזניק את שווי המניות ● האחרון שבהם הוא אביב גפן, שחובר לחברת אינטליקנה ● "הקנאביס הרפואי כאן כדי להישאר", מסר גפן. האם הוא צודק? ● פרשנות

שלט אורקל במטה החברה בארה"ב / צילום: Shutterstock

גל הפיטורים באורקל הגיע לישראל: למעלה ממחצית מעובדי ראבלו יאבדו את עבודתם

אורקל רכשה את ראבלו בשנת 2016 תמורת כחצי מיליארד דולר ● במארס האחרון אורקל החלה בגל פיטורים ברחבי העולם. החברה פיטרה אלפי עובדים, אך עד היום גל הפיטורים לא הגיע לישראל

פסטיבל הפרסום בקאן / צילום: רויטרס, Eric Gaillard

מועמדויות נוספות למשרדים ישראלים בפסטיבל הפרסום בקאן

הקמפיין של מקאן לאיקאה, שכבר הניב שלוש מדליות, מביא עוד שש מועמדויות ● גם לליאו ברנט, אדלר-חומסקי וגפן טים יש מועמדויות בתחרות

ברונו לה מאר, שר האוצר הצרפתי / צילום: REUTERS/Issei Kato/Pool/File Photo

שר האוצר הצרפתי נגד המטבע של פייסבוק: "זה לא בא בחשבון"

ברונו לה מר, שר האוצר של צרפת, תקף בראיון לרשת "בלומברג" את פרויקט ליברה, שעליו הכריזה היום פייסבוק ● לדבריו, "אסור שמטבע הקריפטו ייהפך למטבע ריבוני" ● הוא קרא לראשי הבנקים המרכזיים בעולם להקים ועדה לבדיקת הפרויקט

דוד פורר / צילום: רפי דלויה	,

עסקת בזק: הראל ואלטשולר התנגדו והצעת סרצ'לייט לא זכתה לרוב הדרוש

(עדכון): באסיפת מחזיקי איגרות החוב (סדרה ג') של ביקום לא זכתה ההצעה לרוב מינימלי דרוש של 75% מקרב משתתפי האסיפה ● זאת לאחר ששניים מהמחזיקים העיקריים באג"ח - חברת הראל ובית ההשקעות אלטשולר שחם, הצביעו נגדה

אביב גפן / רויטרס

אביב גפן מצטרף כיועץ תדמית ושיווק לחברת הקנאביס אינטליקנה

גפן יקבל על תפקידו בחברת אינטליקנה שכר ו-100 אלף אופציות במחיר מימוש של 6.6 שקלים - פרמיה של 28% על מחיר המניה הבוקר ● "הקנאביס הרפואי כאן כדי להישאר"

הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

סגירה חזקה בת"א: מניית אלביט מערכות בשיא כל הזמנים

ת"א 35 קפץ 0.9%, סלקום ופרטנר צנחו ● בצד החיובי במדד ת"א 35, מניית אופקו זינקה בכ-6.5% וזו של טבע בכ-3.5% ● בזק טיפסה ב-0.8%, נובה עלתה ב-2.5%, פריגו טיפסה ביותר מ-2% ● מחזור המסחר הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל

ערן אנצי'קבסקי, סמנכ"ל הכספים החדש של תע"א / צילום: אלון רון, תע"א,

אחרי חודשים של חיפושים: התע"א מינתה סמנכ"ל כספים חדש

הדירקטוריון אישר אמש את מינויו של ערן אנצי'קבסקי לתפקיד ● אנצ'יקבסקי עובד בשורות התע"א מאז 2002 והוא מילא שורה של תפקידי מפתח בתחום הכספים

פרופ' ברק מדינה, דיתה ברוניצקי ופרופ' אשר כהן / צילום: ששון תירם,

יהודית ברוניצקי קיבלה את פרס בובליק לפיתוחה של ישראל

וגם: אלי אלעזרא משקיע באירועים: "רוצה לשדרג את אשקלון לבירת הבילוי של הדרום"

הפגנה בברלין נגד עליית מחירי השכירות / צילום: רויטרס, Christian Mang

הקפאת מחירי השכירות לחמש שנים: עיריית ברלין מסירה את הכפפות מול בעלי הנכסים

הצעת חוק חסרת תקדים צפויה לאסור באופן גורף העלאת שכר דירה בחמש השנים הקרובות ● החוק המתוכנן יצר גל של העלאות מחירי של הרגע האחרון וגרר תגובה קשה מצד אגודות של בעלי דירות, שמאיימים בערעור לבית המשפט

קמפוס המכללה למינהל / צילום: עינת לברון

הרוחות סוערות במכללה למינהל: הנשיא זומן לשימוע לפני פיטורים וטוען מצידו "לאי סדרים"

נשיא המכללה אורן קפלן זומן לשימוע בפני הדירקטוריון ביום ראשון הקרוב ● ברקע, טענות כי הוא נמנע מלטפל בהטבות יתר שניתנו לעובדים מאוגדים, קבוצה שהוא נמנה עליה וכן האשמות על כך שאינו מסתדר ניהולית עם הצוות ● קפלן מצידו מגיב בחריפות וטוען שהיו"ר והמנכ"ל עשו יד אחת נגדו כיוון שגילה והחל לטפל באי סדרים ובמנהל לא תקין

ניו יורק / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

בינתיים בניו יורק: אושרה הרפורמה ההיסטורית שמגינה על זכויות השוכרים

החוק נועד לסגור פרצות שאפשרו לבעלי נכסים להעלות את שכר הדירה בשיעורים גבוהים מדי שנה ● "המחוקקים יגרמו לאובדן של מאות אלפי משרות ומיליארדי דולרים בהכנסות מעסקים וממסים", אמר נשיא איגוד בעלי הדירות

הילית מגד-ברגבאום / צילום: ענת לברון

מסתמן: הילית מגד תמונה למנכ"לית בלומברג ישראל

המו"מ בין קבוצת סלוצקי אפיקי תקשורת לבלומברג הושלם בהצלחה וחוזה צפוי להיחתם בימים הקרובים

ג'ק מא - מייסד עליבאבא / צילום: רויטרס

עליבאבא דוהרת על רקע כוונתה לרישום כפול בהונג קונג

מפעילת שירות המסחר המקוון הגישה בשבוע החולף בקשה להירשם למסחר בבורסת הונג קונג, באמצעות בצ'יינה אינטרנשיונל קפיטל קורפ ● שוויה של החברה מגיע כעת ל-435 מיליארד דולר