נדין בודו טרכטנברג / צילום: תמר מצפי
"שופוני", אמרה לעצמה נדין בודו-טרכטנברג, ו-15 ימים, כולל שני סופשי"ם, מהערב שבו חגגה קרנית פלוג את סיום תפקיד הנגידה, בעטה המשנה שלה בדלי הכבוד והעלתה ריבית.
"תראו אותי / אני שמח סתם פתאום / תראו אותי / הכול נראה לי יפה היום / כמו חלום / סתם פתאום", זמזמה לעצמה המ"מ קצרת-המועד את מילות השיר 'של מופע הארנבות של ד"ר קספר, ו-28 ימים, כולל חג חנוכה וארבעה סופש"ים, לכניסת הנגיד הבא אמיר ירון (ב-24.12) שלחה לו הודעה קולית בשידור חי: "אני פה"! "אני את האימפקט שלי אשאיר גם אשאיר", אמרה.
לא חשובה פלוג, לא חשוב ירון, ושידעו להם בנימין נתניהו ומשה כחלון, שלא ספרו את המועמדות שלה לנגידות, מאיפה נותן הדג את מימיו. פוליטיקה? פוליטיקאית? זה לא אנחנו אמרנו.
טרכטנברג פעלה בדחיפות כמו הייתה מומחית צנתורים מול סתימה בכלי דם. פיקוח נפש בישיבה הראשונה והאחרונה שלה בכיסא הנגידה בוועדה המוניטרית - והעלתה את הריבית ל-0.25%.
זה לא רק היא, אבל היא הרי הנגידה בפועל. לפחות עוד שני חברים בוועדה המוניטרית - אולי יותר - פעלו לאותת לנגיד הבא מה הם חושבים, מה כוחם. חברי הוועדה המוניטרית שישבו בדיון שלשום (ב'): בודו-טרכטנברג, מנהל חטיבת השווקים בבנק אנדרו אביר, ונציגי הציבור פרופ' ראובן גרונאו, פרופ' צבי הרקוביץ ופרופ' משה חזן.
את סבב הדיונים הקודם, ב-7-8 באוקטובר, הובילה פלוג. שני חברים הצביעו כבר אז בעד העלאת ריבית וזה דווח בפרוטוקול הריבית האחרון, שהתפרסם כשבועיים אחרי. מי היו אז הארבעה מתוך ששת החברים ש"סברו כי יש להותיר את הריבית ברמתה הנוכחית" ומי השניים שתמכו אז בהעלאה - זהו סוד כמוס. אז מי הצטרף או הצטרפו שלשום לתומכי ההעלאה, מהר-מהר לפני שיבוא הנגיד החדש? גם זה סוד. בנק ישראל וועדותיו עובדים ב"אנחנו". אין דעות אישיות - גם לא אצל חברי הוועדה שהם, על פי החוק, "נציגי הציבור".
טרכטנברג וחבריה מדגישים שאין כאן שום דבר חריג, אלא דווקא מהלך צפוי. עובדה, הם אומרים, במסיבת העיתונאים האחרונה שלה אמרה פלוג כך: "הוועדה אינה מתחייבת מראש למועד שבו תתבצע ההעלאה הראשונה של הריבית. בכל אחת מהחלטות הריבית הבאות ניתן יהיה לשנות את המדיניות בהתאם לנתונים ולאופן שבו הוועדה תנתח אותם".
קיצור תולדות ריבית בנק ישראל. ב-2009-2011 נהג הבנק המרכזי להעלות ריבית. ההורדות החלו ב-2011 ונמשכו עד 2015, ואז לפני 3 וחצי שנים, נקבע שיעורה על 0.1% וכך זה נשאר עד שלשום.
האם שלשום היה המועד הנכון רק ואך ורק על פי השיקולים המקצועיים, כלכליים ו"האחריות לפעול לטובת המשק הישראלי גם בתקופת מעבר של חילופי נגידים"?
ספק. הרי שום דרמה לא באמת קרתה. אולי להפך? אולי זה לא המועד הנכון למעשה? הנה מה שכתב שלשום בערב אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי של אקסלנס. "מחטף? העלאת ריבית בנק ישראל התבצעה בעיתוי אומלל כששוק המניות בנפילה, כשמחיר הנפט בקריסה, כשציפיות האינפלציה המגולמות לשנה שוב מתחת לגבול התחתון, כשקרן המטבע מפחיתה את תחזיות הצמיחה לעולם, כשהשוק לא ממחר העלאה, כשהפד מתחיל לאותת על סיום העלאות, כשהתנאים הפיננסיים בעולם מתהדקים, כשאומדני הצמיחה לרבעון השני והשלישי אכזבו וכשבראש הועדה המוניטרית עומדת ממלאת מקום".
לדברי כהנוביץ', "נראה שבנק ישראל חוזר על טעות העלאת הריבית של 2009 ולא מן הנמנע שכבר ב-2019 יחזור להוריד אותה".