גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  ליידי גלובס

מנכ"לית ויקיפדיה נגד פייסבוק וגוגל: "ענקיות האינטרנט מפעילות דפוסים אפלים"

מאז שמונתה לעמוד בראש מיזם האנציקלופדיה הגדולה בעולם, היא מוצאת את עצמה במאבקי צנזורה ותחת מגבלות שממשלות מנסות להטיל עליה ● אבל בראיון בלעדי ל"ליידי גלובס" מנכ"לית ויקיפדיה, קתרין מאהר, יוצאת דווקא נגד התאגידים הגדולים ברשת: "האינטרנט היום מסחרי מדי"

קתרין מאהר / צילום: קרן ויקימדיה CC by sa04 באמצעות ויקישיתוף
קתרין מאהר / צילום: קרן ויקימדיה CC by sa04 באמצעות ויקישיתוף

העבודה של קתרין מאהר, 35, מנכ"לית קרן ויקימדיה העולמית, שאחראית על ויקיפדיה, רחוקה מלהיות טיפוסית. במקום לעמוד בפקקים בדרך למשרד, היא מורגלת בתורים לצ'ק-אין. השגרה שלה מורכבת מנסיעות ברחבי העולם, ועל הדרך היא מייצרת לא רק מידע, אלא גם חברויות חדשות - ככה זה כשאת מובילה ארגון שפועל בשיתוף-פעולה עם קהילות רבות מסביב לגלובוס, ומפעיל את האנציקלופדיה החופשית ביותר מ-300 שפות שונות.

אבל האמת היא שלנדודים היה חלק משמעותי בחייה של מאהר עוד הרבה לפני שהגיעה לוויקימדיה. כשסיימה את לימודיה בתיכון, היא נסעה ללמוד במזרח התיכון, וליתר דיוק במצרים ובסוריה. לא בדיוק החלטה טיפוסית לנערה אמריקאית.

"החלטתי לעשות את זה כי חשבתי שזה יהיה מרתק", היא מסבירה בראיון בלעדי ל"ליידי גלובס". "כשגדלתי, לא ידעתי שום דבר על העולם הערבי. בחדשות היו בעיקר דברים שליליים בהקשר הזה, והרגשתי שלא יכול להיות שתרבות שלמה היא שלילית, ושחייבים להיות בה גם דברים מעניינים. אז עברתי לקהיר כדי לראות את הדברים מקרוב, להגיע לתובנות וללמוד את השפה".

מאהר מספרת שבילתה את זמנה בקהיר "עם מוזיקאים ואמנים, אנשים שהייתה להם תשוקה להיסטוריה ולמורשת שלהם, ושהיו מלאי תקווה לגבי חייהם ולגבי עתיד המדינה שלהם. זו הייתה חוויה מרתקת שעוררה את הסקרנות שלי לגבי מדינות אחרות באזור, ואפשר להגיד שהחוויה שלי הייתה כמו חוויית הלמידה של קוראי ויקיפדיה. אתה מתחיל מזה שיש לך שאלה על משהו, לומד על הנושא, ואז רק רוצה ללמוד יותר ויותר".

מאהר אכן קיבלה פרספקטיבה שונה על תרבויות אחרות כפי שקיוותה, ואותה חשיפה עיצבה את תפיסת עולמה. "עד היום אני מאוד סקרנית לגבי כל מקום שאני מגיעה אליו, ולגבי האנשים שאני פוגשת, וככל שאני מטיילת ורואה עולם, אני מגלה שההבדלים בין אנשים מתרבויות שונות הם קטנים יחסית, והדמיון רב יותר. אנשים בכל מקום דואגים למשפחות שלהם, לביטחון שלהם, רוצים לעשות דברים שהם אוהבים ולקבל גישה להזדמנויות".

עם חזרתה לארה"ב נרשמה ללימודי תואר ראשון בלימודי מזרח תיכון ואסלאם באוניברסיטת ניו-יורק. לאחר מכן עבדה, בין היתר, כמנהלת חדשנות ביוניצ"ף, וכיועצת בבנק העולמי בתחום הגישה לשירותים עירוניים באמצעות טכנולוגיה, ומתן משאבים לפיתוח סטארט-אפים. "הפעילות שלי תמיד הייתה סביב הרעיון שאפשר להשתמש בטכנולוגיה כדי לתת לאנשים כוח, ולשפר את חייהם. ויקיפדיה היא הרחבה של זה".

"לא צריך לסמוך לגמרי על ויקיפדיה, אלא לקרוא אותה בעין ביקורתית". קתרין מאהר / צילום: קרן ויקימדיה CC by sa04 באמצעות ויקישיתוף

פייק ניוז? לא אצלנו

קרן ויקימדיה, שבראשה עומדת מאהר, היא ארגון ללא מטרות רווח, שוויקיפדיה היא המיזם הוותיק (פעיל מאז 2001) והגדול ביותר שלו, ונחשבת לאחד האתרים הפופולריים בעולם. היא אחראית גם לפרויקטים נוספים כמו ויקיציטוט, ויקימילון ומאגר הנתונים המובנים. כיום יש בוויקיפדיה 45 מיליון ערכים, ומדי חודש בוחנים אותם 250 אלף עורכים. לדברי מאהר, כבר כעת היא נערכת ליום שבו יהיו 100 מיליון ערכים, ועוסקת בשיפור איכות הכלים שעומדים לרשות העורכים.

היא הגיעה לקרן ב-2014, וכעבור שנתיים הפכה למנכ"לית. נפגשנו בתל אביב, בזמן שהתארחה בכנס ה-GLAM שארגנה ויקימדיה ישראל. את הקו המנחה, שלפיו ידע צריך להיות חופשי ופתוח, מאהר מכנה רדיקלי, כי לדבריה במשך מאות שנים הגישה לידע הייתה פריבילגיה ושימשה ליצירת מוקדי כוח. עיקרון נוסף הוא שכל אחד יכול לערוך בה, גם אם אין לו מומחיות אקדמית, או בכלל, בתחום שעליו הוא כותב.

המודל שלכם יכול לפגוע באמינות: לא תמיד אתם נתפסים כמקור ידע מהימן.

"ויקיפדיה הופכת ליותר מהימנה מדי יום - ככל שיותר אנשים משתתפים בה. המחקר שיש לנו מצביע על זה שהיא מדויקת לפחות באותה מידה שרוב האנציקלופדיות המסורתיות היו. היא מתעדכנת בכל יום, ואילו הן התעדכנו בכל שנה. ולמרות זאת, אנחנו מאמינים שלא צריך לסמוך לגמרי על ויקיפדיה, אלא לקרוא אותה בעין ביקורתית - כמו שצריך לעשות עם כל סוגי מקורות הידע.

"הידע שלנו מתפתח ומשתנה עם הזמן. לפני 100 שנים היו יכולים להיות בוויקיפדיה ערכים נהדרים שמסבירים למה השמש מסתובבת סביב כדור הארץ. עכשיו אנחנו יודעים שכדור הארץ מסתובב סביב השמש, ובעוד אלף שנים אולי תהיה לנו הבנה שונה לחלוטין על קונספטים של כבידה וזמן. עמדתנו היא שהעבודה שלנו אף פעם לא נגמרת, ואנחנו תמיד לומדים, ואנחנו מקווים שהגישה הזו דווקא תגביר אמון בוויקיפדיה".

מה לגבי פייק ניוז ודיסאינפורמציה והשימוש שנעשה בהם כדי להפיץ תעמולה?

"אין לנו בעיית פייק ניוז במובן של מידע שמגיע מעיתונים שלא באמת קיימים, או תכנים שקריים שמופצים בעזרת ממים, כי המדיניות שלנו מחייבת לקשר מידע למקורות. לא כולם צריכים לעבור על תוכן לפני שהוא מתפרסם, אבל מידע שהתפרסם לא יישאר באתר אם העורכים בחנו אותו ומצאו שהוא לא מדויק ונייטרלי. אנחנו גם משתמשים בציטוטים. קשה מאוד לניסיונות הטעיה והפצת דיסאינפורמציה אקטיביים למצוא את דרכם אלינו, וגם אם כן, המידע השקרי לא יישאר שם זמן רב.

"עם זאת, לוויקיפדיות בשפות שונות יש נקודות מבט שונות על אותו נושא, כתוצאה מהקשרים תרבותיים ומקורות שזמינים בכל שפה. אני סקרנית לראות אם בגרסה עתידית של ויקיפדיה יהיה אפשר להשוות אוטומטית ערך בכמה שפות, וכל אחד יוכל להציץ לתרבויות אחרות או לבחון מה חושבים אנשים עם רקע אחר על התרבות שלו".

לפני חודשים אחדים פורסם כי עורכים בוויקיפדיה העברית מקבלים תשלום כדי לכתוב ערכים על אנשים מסוימים. זו הפרה של הכללים, או חלק מהמודל העסקי?

"באופן כללי, עריכה שנעשתה תמורת תשלום מבלי שהעורך הצהיר על העניין היא נגד מדיניות ויקיפדיה, וגם נגד הכללים שלנו, הנוגעים לנייטרליות. אם מישהו עורך את ויקיפדיה תמורת תשלום כספי, הוא חייב להצהיר על זה באתר. חשוב גם להגיד שוויקיפדיה אינה פלטפורמה עבור קידום. מטרתה היא להיות מקום ניטרלי ומהימן".

"ענקיות האינטרנט משפיעות היום על המחשבות והזהויות שלנו". מייסדי גוגל, סרגיי ברין ולארי פייג', ומייסד פייסבוק, מארק צוקרברג / צילום: Gettyimages ישראל, רויטרס

יותר מסחריות, פחות יצירתיות

ויקיפדיה שונה מפלטפורמות בולטות אחרות באינטרנט בכך שאינה מוכרת מוצר תמורת תשלום, אך גם אינה מציגה פרסומות. "האינטרנט היום מסחרי מדי. זה לא שאני לא מאמינה שצריכים להיות ברשת יישומים מסחריים, יש בה הרבה הזדמנויות לפלטפורמות מסחריות, וזה בסדר גמור, גם אני משתמשת בהרבה מהשירותים האלה. אבל כמו שהמרחב הפיזי שלנו לא צריך להיות מסחרי לחלוטין, ויש סיבה לכך שיש לנו פארקים וספריות שעונים על אינטרס ציבורי ומאפשרים לעשות דברים שאין להם מודל עסקי, כך גם הרשת לא צריכה להיות מסחרית באופן אקסקלוסיבי".

את חושבת שמספר קטן של שחקנים גדולים מחזיקים היום במונופול על האינטרנט?

"כן. השוק מאוד ריכוזי ולא משרת אנשים, אלא סובב סביב 'משתמשים'. ענקיות האינטרנט רוצות כמה שיותר משתמשים בפלטפורמות שלהן, אז הן יוצרות מוצר שחייב להיות יעיל ופשוט, כי אין משאבים כדי לייצר מוצר מיוחד עבור כל אחד. ההבטחה של האינטרנט הייתה שאנשים עם ניסיון, רקע ופרספקטיבה שונה יהיו יחד במרחב עשיר ויצירתי. אבל היום כולנו משתמשים באותם מוצרים וחווים את האינטרנט באותה צורה, אז היצירתיות, הגיוון וההטרוגניות פוחתים.

"ענקיות האינטרנט משפיעות היום על המחשבות והזהויות שלנו. תוצאות החיפוש השונות שכל אחד מקבל בגוגל לאותה שאלה, התוכן שמוצג בפיד בפייסבוק או בטוויטר, ישפיעו על הדרך שבה אנחנו רואים את העולם. אוון וויליאמס, ממייסדי טוויטר, השווה את זה לתאונות דרכים. בני אדם נוטים באופן טבעי להאט את המכונית כדי לצפות בתאונה בכביש, אלא שהאינטרנט היום מפרש את ההאטה הזו כרצון לראות עוד חמש תאונות. במציאות, אם הייתי רואה חמש תאונות כל יום, כנראה הייתי נוסעת דרך כביש אחר או מתחילה קמפיין למען בטיחות בדרכים בקהילה שלי.

"יש גם עניין של דפוסים אפלים, שנקראים ככה כי הם בלתי נראים למשתמש. זו הדרך שבה ממשק של אתר יכול לגרום לנו לבצע פעולות כמו לתייג חברים בתמונות או לשתף תמונה שבדיוק צילמנו בטלפון, גם אם לא חשבנו על זה בכלל. יש להם השפעה מאוד חזקה על הדרך שבה אנחנו מייצגים את עצמנו, והם יכולים אפילו לדחוף אותנו לשתף בנטייה מינית. למוצרים שנבנו על-ידי גברים לבנים סטרייטים שחיים בעמק הסיליקון אין בהכרח פרספקטיבה רחבה מספיק כדי להבין שאוריינטציה מינית עשויה להיות נושא רגיש".

איך לדעתך אנחנו צריכים להילחם בזה?

"הפלטפורמות הגדולות חייבות לגלות אחריות לגבי הפעולות וההחלטות שלהן. זה לא בהכרח חייב להיות בצורת רגולציה, תעשיות יכולות לפקח על עצמן בצורה אפקטיבית, ולרוב מי שבונה את המוצרים מכיר אותם הכי טוב.

"בנוסף, לממשלות יש תפקיד חשוב בעמידה על זכויות האזרחים שלהן. אני לא בהכרח מסכימה עם כל החקיקה שעברה באירופה סביב פרטיות, אבל אני בהחלט מסכימה עם הרוח של הגנה על האזרחים. גם האזרחים עצמם צריכים לפעול למען האינטרנט שהם רוצים, ולבחור את המידע שהם חולקים. כל הצדדים מוכרחים לעבוד יחד, אחרת נישאר תקועים ברשת דיסטופית שאף אחד מאיתנו לא באמת רוצה".

מהי המגמה המסוכנת ביותר ברשת היום?

"כבר תקופה ארוכה שאני מודאגת מחקיקה ורגולציה שנוגעת לאינטרנט, ומפרקת את הרשת לספרות של השפעה - זה הופך אותה למשהו שמשרת ממשלות ותאגידים, ולא אנשים. כשמחוקקים מסתכלים על האתגרים שאיתם אנחנו מתמודדים היום הנוגעים לדיסאינפורמציה, לאבטחה ופרטיות של משתמשים, אני מקווה שהם ישימו את האינטרסים והזכויות של אנשים בחזית".

מה נשים רוצות

למרות הביקורת שמאהר לא חוסכת מהמהנדסים הגברים הלבנים בעמק הסיליקון, מצבה של ויקיפדיה לא טוב בהרבה מבחינה זו - הפער בין מספר העורכים והעורכות באתר עצום, ולדברי מאהר, ברוב הוויקיפדיות יש רק 12%-14% עורכות נשים (20% בוויקיפדיה בעברית), וברוב הוויקפדיות גם אין איזון בין מספר הערכים על נשים ועל גברים.

למה יש אצלכם כל-כך מעט עורכות?

"יש מספר סיבות. במקרו, לנשים לרוב יש פחות זמן פנוי מלגברים, ובין אם הן עובדות מחוץ לבית או לא, הן לוקחות על עצמן את רוב או את כל האחריות של מטלות הבית. מחקרים מראים שגם בנישואים עם חלוקה שווה, כביכול, של תחומי האחריות, נשים עדיין עושות 60%-70% מהעבודה. עריכת ויקיפדיה היא בהתנדבות, ולכן היא תחביב, ונשים פחות פנויות לתחביבים. בנוסף, גם באזורים שבהם לכל בית יש גישה למחשב, הוא עשוי להיות בעיקר בשימוש הגברים. אפילו בארה"ב רואים שבנים משתלטים על המחשב כדי לשחק משחקי וידאו, ולבנות בבית אין הרבה גישה אליו.

"מעבר לזה, יש סוגיות ספציפיות בוויקיפדיה. אנחנו לא סביבה מסבירת פנים כמו שהייתי רוצה שנהיה. האינטראקציות פה הן סביב קביעת דיוק עובדתי, ואנשים עשויים לתקשר בישירות ובאגרסיביות. זו לא הטרדה מפורשת כמו בטוויטר או בתגובות ביוטיוב, אבל עורכים צריכים להגן באופן פומבי על הרעיונות שלהם כדי שישרדו. היסטורית זו לא הייתה סביבה שבה נשים הרגישו בנוח, ונשים אומרות לנו שישמחו לערוך - אבל רק בתחומים שאינם שנויים במחלוקת, כדי לא להגיע לקונפליקטים".

שינוי המצב הזה נמצא אצל מאהר בעדיפות גבוהה. "פגישת הדירקטוריון הראשונה שלי אחרי שנכנסתי לתפקיד עסקה בשאלה איך ליצור מרחב בריא שבו אנשים ירגישו רצויים. בין היתר ביצענו פרויקט עם גוגל כדי להבין אם ניתן לזהות שפה של הטרדה באמצעות למידת מכונה. גילינו שקשה לאתר שפה כזו כי, באופן מפתיע, סביר יותר ששיחה שמתחילה במילה 'בבקשה', תיכשל. זה נשמע כמו שפה מנומסת, אבל לרוב אנשים אומרים דברים כמו 'בבקשה אל תתרום במקום שבו אין לך מומחיות', או 'בבקשה תפסיק להיות אידיוט'. בנינו צוות נגד הטרדות שיאכוף את המדיניות שלנו, וידריך אנשים בקהילה איך לזהות הטרדה ולפזר קונפליקטים".

איפה כן יש יתרון לנשים אצלכם?

"בפעילויות ויקיפדיה אופליין, כמו ארגון קהילות ושיתופי-פעולה, שיעור הנשים נוטה להיות גבוה בהרבה. רוב סניפי ויקיפדיה בעולם והארגונים שמשתפים איתנו פעולה מנוהלים על-ידי נשים. מצאנו שנשים נוטות להשתתף יותר כשהן יודעות מה מצופה מהן, ואיזה תפקיד הן יכולות למלא שיתרום בדרך משמעותית. זה לוקח זמן, אבל המטרה שלי היא שבעוד שלוש שנים, אם נשב יחד, אני אוכל לספר לך איך הצלחנו ליצור שינוי במספר העורכות שלנו".

בוויקיפדיה עובדים על גיוון גם מבחינה גיאוגרפית. "כרגע רק 1.5% מהערכים מגיעים מאפריקה, למרות שיותר ממיליארד אנשים גרים ביבשת. אנחנו לא יכולים אפילו להתחיל לייצג את החוויה האפריקאית באור עכשווי, אלא אם נגיע לאנשים שגרים שם ונערב אותם בפרויקטים שלנו". גם מבחינת גישה לקוראים, ישנם ניסיונות להפיץ את ויקיפדיה יותר במדינות מתפתחות.

הנגשת ויקיפדיה למדינות מתפתחות תלויה גם בחיבור לרשת. איך מתמודדים עם זה?

"היוזמה המשמעותית ביותר שלנו היא ההשקעה ב-Kiwix, תוכנה שמציעה גרסת אופליין של ויקיפדיה, ובכך מאפשרת גישה לאנשים ללא חיבור, או עם חיבור מוגבל לאינטרנט. גם האפליקציה שלנו מאפשרת להוריד חלקים מוויקיפדיה לקריאה אופליין. לבנות את חוויית ויקיפדיה כך שתכיר במציאות הזו היא אחד האתגרים המשמעותיים שלנו בשני העשורים הבאים".

נדמה שהיוזמה חשובה במיוחד, גם לאור סוג התכנים שמאהר מתארת כפופולריים במדינות מתפתחות. "במדינות עם כלכלות מתפתחות ומערכות חינוך פחות מפותחות אנשים נוטים לקרוא במשך פרקי זמן ארוכים יותר מאשר במדינות עשירות, בעיקר על נושאים מהותיים כמו מדע, הנדסה ובריאות. אנשים ממדינות עשירות יחפשו ערכים על כוכבי פופ וקולנוע, משחקי וידאו, או הרקע לאירועים שבחדשות".

לא מגיבים ללחץ פוליטי

היו לאחרונה דיווחים על כך שגוגל עובדת על מנוע חיפוש מצונזר לשוק הסיני, ובין היתר גם ויקיפדיה תצונזר מתוצאות החיפוש.

"ויקיפדיה בסינית לא זמינה בסין כבר מספר שנים. אנחנו רואים את עצמנו כמשאב חינוכי, ולא ניקח חלק בשום מאמץ שיצנזר את ויקיפדיה מראש. זו לא הגישה הנכונה עבור שום ארגון. לאנשים יש את הזכות לגשת למידע, וחלק מתפקידנו הוא לתת גישה לפרספקטיבה רחבה, כדי שהם יוכלו לחשוב בצורה ביקורתית ולגבש דעות משלהם על העולם".

איך אתם מגיבים לבקשות צנזורה שמגיעות, למשל, מממשלות?

"אנחנו מאמינים בחופש המידע ובזכות הציבור לדעת, אז לרוב אנחנו לא מגיבים ללחץ פוליטי. כרגע אנחנו חסומים בטורקיה מהסיבה הזו. ממשלת טורקיה ביקשה מאיתנו לשנות או להסיר חלק מהערכים בוויקיפדיה באנגלית, וסירבנו. התייעצנו עם הקהילה שלנו שביקשה לא לבצע שינויים, ומאחר שאנחנו מאמינים שהמידע מדויק, ומקושר למקורות טובים, הוא נשאר, והם חסמו אותנו. אנחנו מקווים שהם ישנו את דעתם בהמשך.

"כל חצי שנה אנחנו מפרסמים דוח שקיפות שמפרט את הבקשות שקיבלנו לשינוי תכנים והסרתם או לדאטה על משתמשים. ברור שנסיר תוכן לא חוקי, אפילו בלי בקשה, אבל אנחנו מסרבים לבקשות של אנשים לשנות תכנים שלא אהבו. צריך להיות לזה בסיס חוקי חזק כדי שניעתר".

בניגוד לממשלות שמצנזרות את ויקיפדיה, יש כאלה שבונות אותה באופן פעיל. "בויילס יש בתקציב השנתי סעיף תשלום לאדם שתפקידו לוודא שהוויקיפדיה הוולשית בריאה ופעילה", מספרת מאהר. "הממשלה זיהתה שבגלל שהשפה לא נפוצה, והרבה מדובריה מדברים גם אנגלית, הם צריכים לוודא שהשפה משגשגת ברשת, כי אחרת כל השירותים הדיגיטליים לדוברי וולשית יסופקו באנגלית.

"הם הבינו שוויקיפדיה בשפה שלהם תגביר את הסבירות ששירותים אחרים כמו גוגל ייבנו בשפה הזו, ושהיא תשרוד בעידן הדיגיטלי, כי איבוד השפה הוא ההתחלה של איבוד התרבות. זו דוגמה עוצמתית לתפקיד שוויקיפדיה ממלאת בהקשר התרבותי הרחב יותר. רוב ההתקדמות בכיוון הזה מגיעה מהקהילה".

מהלך נוסף שעושה ויקימדיה נראה אפילו אינטואיטיבי פחות - שיתוף-פעולה עם מוסדות ידע ותרבות מסורתיים, כמו ספריות ומוזיאונים. "מוסדות תרבות מודעים יותר ויותר לכך שהמשימה שלהם היא לא רק לתחזק ציון דרך פיזי, אלא גם לקדם אותו במרחב הדיגיטלי. הפלטפורמה שלנו מביאה את הידע שהם אוצרים לקהל נרחב בהרבה.

"למוזיאון ההיסטוריה הצבאית והמלכותית של שוודיה, למשל, יש 600 אלף מבקרים בשנה. כשהם החליטו להעלות את האוסף שלהם לוויקיפדיה, בשנה הראשונה היו לו 6 מיליון צפיות, זה הבדל משמעותי בחשיפה. החזון שלנו הוא שכל אדם יוכל לחלוק באופן חופשי את הידע האנושי, ואין דרך שבה נוכל לעשות זאת לבד. זה חייב להיעשות בשיתוף-פעולה עם אחרים".

איך שיתופי-הפעולה האלה עובדים?

"קודם כל, אנחנו נותנים הקשר רחב יותר. המטרופוליטן בניו-יורק, המוזיאון האנציקלופדי השלישי בגודלו בעולם, הביא לאחרונה את האוסף המלא שלו, שכולל 1.3 מיליון פריטים, לוויקימדיה. אנחנו נשתמש בו כדי לתת אילוסטרציה לערכים בדרך שונה מהאופן שבו הוא מוצג במוזיאון. חליפת השריון של ריצ'רד השמיני, למשל, מוצגת במוזיאון בהקשר אמנותי, אבל אנחנו נשתמש בו גם בהקשר היסטורי - כדי להדגים את סיפור חייו של המלך, את ההיסטוריה של השליטים הבריטים ושל מונרכיות וקונפליקטים באירופה".

את רואה בתיעוד הדיגיטלי גם דרך להכין מוסדות תרבות למקרים כמו השריפה במוזיאון בברזיל?

"כשהטרגדיה במוזיאון בברזיל קרתה, היא לא הייתה טרגדיה רק לברזילאים, אלא למורשת האנושית המשותפת שלנו, כי הידע שייך לכולם. העלאה של תוכן לרשת היא לא אותו דבר כמו האובייקט הפיזי, שתמיד יהיה בו ערך נוסף, והיא לא מחליפה אותו. עם זאת, האובייקט הפיזי עלול להתכלות, להישבר או להתבלות, ולכן בעינינו יש חשיבות לתמיכה בו באמצעות עותק דיגיטלי".

איך אתם משתלבים במגמה הפופולרית של פלטפורמות וידאו וממשקים קוליים?

"כרגע אנחנו בתהליך בנייה מחדש של הטכנולוגיה שלנו. זה ישנה את ויקיפדיה, ויאפשר, למשל, להאזין לעדויות היסטוריות מוקלטות, או לצפות בסרטוני הדגמה בערך על ריקוד. זו תהיה סביבת למידה עשירה בהרבה. מלבד זאת, גם אפליקציות AR (מציאות מוגברת - שילוב של המציאות הממשית והווירטואלית, א"ג) יהיו נפוצות בעתיד, ונוכל להקרין באמצעותן מידע דיגיטלי על כל שטח בלי שימוש במסך. אנחנו רוצים שוויקיפדיה לא תהיה מוגבלת לממשקים ומכשירים מסוימים, כי הרשת תשתנה ככל שאנשים ינווטו במרחב הדיגיטלי בדרכים שונות".

יוצא לך לכתוב ערכים בעצמך?

"אפילו לא קרוב לכמה שהייתי רוצה, למרות שאני מאוד נהנית לעשות את זה. הדבר האהוב עליי הוא לכתוב ערך שלם מההתחלה עד הסוף, אבל לרוב, העבודה של ניהול הארגון ועמידה בקשר עם הקהילות לוקחת הרבה זמן. אני עורכת כשמשהו תופס את תשומת-לבי, למשל ערכים שאני קוראת ורואה שצריכים תיקוני דקדוק".

כשהיא נשאלת על חייה האישיים מחוץ לעבודה, היא צוחקת ותוהה בקול אם בכלל יש לה כאלה. "החיים האישיים שלי היום מוגדרים מהאופי הגלובלי של העבודה שלי. למזלי, יש לי חברים בכל העולם, ואני אוהבת ללמוד מהם. חוץ מזה אני אוהבת לבשל, לאכול, לטייל ברגל ולרוץ. בכל מקום שאליו אני מגיעה אני מנסה למצוא דרך לצאת החוצה, ולעשות את זה".

עוד כתבות

צילום: Shutterstock

פס"ד תקדימי: הוועדה המקומית לא תוכל להגביל מכירת דירות בקרקע ציבורית

הוועדה המקומית בקריית אתא ביקשה להגביל חברה שבונה מעונות סטודנטים, כך שלא תוכל למכור את הקרקע לכמה בעלים ● בית המשפט המינהלי בחיפה פסק כי לוועדה אין סמכות לעשות זאת

ליאור פרנקל בשיחה עם בילי רובין / צילום: פרטי

ההצעה מיצחק תשובה, החברה שהוציאה מהפסד: בילי רובין - אשת הנדל"ן הכי לא שגרתית שיש

עם מי מדברים? בילי רובין, קבלנית ביצוע מהבודדות בישראל ● על מה מדברים? ההצעה המפתיעה מיצחק תשובה, איך הביאה חברה מהפסד לאיזון ואז נשלחה הביתה, הישיבה שבה 20 גברים חשבו שהיא המזכירה והתוכנית המקורית לשיקום אסירים ● פופקורן

פוטין טובל באמבטיית קרח / צילום: ap, Mikhail Klimentyev

כך הפך פוטין את המרדף אחר אריכות ימים לפרויקט של 26 מיליארד דולר

חזירים ננסיים, הדפסת איברים, קריותרפיה וגנטיקה: נשיא רוסיה הפך את המחקר למניעת הזדקנות לאחת העדיפויות של הקרמלין

שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

לחוק השידורים מצאו זמן: בדרך להצבעה, ההטבה לציבור ולחיילים התפוגגה

מאבקי כוח בקואליציה, לחץ חרדי ושינויים של הרגע האחרון מאיימים לטרוף את הקלפים בשוק השידורים ● מה הרפורמה מבקשת לעשות, ומי צפוי להרוויח ממנה? ● המשרוקית עושה סדר

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

זינוק בהיקף המשכנתאות בחודש יוני; גידול בביקושים למסלולי הפריים

לפי בנק ישראל, ביוני 2026 נלקחו משכנתאות בהיקף של 11.1 מיליארד שקל, החודש הרביעי בגובהו בארבע השנים האחרונות ● הורדות הריבית האחרונות תורמות לחיזוק מסלולי הפריים במשכנתאות

הסנטימנט בשווקים מתקרב לרמה של ''שוריות קיצונית'' / צילום: Shutterstock

שני אינדיקטורים מרמזים: למשקיעים יש בעיה

מדד פופולרי של בנק אוף אמריקה מרמז על אופוריה מוגזמת בשווקים ומאותת כי כדאי לשקול הפחתת סיכון. והוא לא היחיד

אמיר קטאר לשעבר חמד בן חליפה אל ת'אני / צילום: ap, Hatem Moussa

האיש שהביא את חמאס לדוחא הלך לעולמו

חמד בן חליפה אל-ת'אני, האמיר לשעבר שהפך את קטאר לשחקנית מפתח בעולם הערבי והבינלאומי, מת בגיל 74 ● הוא היה בעל מערכת יחסים עמוקה עם גורמים אסלאמיסטיים וסלל את הדרך של בכירי חמאס לקבל מחסה בדוחא בירת קטאר

דן ברמי, אור עופר, עומר כילף / צילום: יח''צ, איל יצהר

סיטי הקפיץ את מחיר היעד, והחברה השלימה טיסה של 186% מהתחתית

במדור הישראליות בוול סטריט של גלובס, בדקנו את התנועות הבולטות של סוף השבוע: ● החברה שרשמה זינוק של 186% מהשפל וזכתה להקפצת מחיר היעד מצד בנק ההשקעות סיטי ● מניית חברת ה-AI למלחמה בפייק ניוז שקרסה ב-21% נוספים בעקבות דיווח על גיוס הון מופחת ● וגם: חברת האוטוטק אינוויז מסתערת על שוק הרחפנים ומצרפת לדירקטוריון את מנכ"ל רפאל לשעבר

יבגני ודרינה בל / צילום: פרטי

הזוג שמחזיק כבר 4 דירות להשקעה ועדיין חולם על דירה משלו למגורים

כשיבגני ודרינה בל התחתנו, כל אחד מהם החזיק בדירה. מאז הם הספיקו לרכוש עוד שתי דירות - ואת כולן הם משכירים ● למרות הרצון לרכוש בית מגורים משלהם, הם מכוונים כעת דווקא להשקעה חדשה ואחרת

ילדי עשירים לומדים איך לא לשרוף את הירושה / צילום: GEMINI-AI

הריטריט היוקרתי שבו ילדי עשירים לומדים איך לא לשרוף את הירושה

הצצה למפגש בן שלושה ימים, שבו קבוצת יורשים בעלי הון של 7 מיליארד דולר לומדת את סודות השמירה על העושר

יריב גרינברג / צילום: שלומי יוסף

שנים הוא לא משך משכורת. עכשיו הוא מוביל את אחד הקיבוצים העשירים בישראל

מעברות החל את דרכו העסקית עם הקמת מפעל מטרנה המיתולוגי, שנמכר בהמשך לאסם ● מאז יצא לסדרת רכישות, שהפכו אותו לבעלי שבע חברות - ומיצבו אותו בעשיריית הקיבוצים העשירים בישראל ● המנכ"ל יריב גרינברג מספר איך מקבלים החלטות כשבעלי המניות הם גם החברים במשק, ומה עומד מאחורי היציאה מהבורסה

דריאליזה אווילה–שבלייה, מנצחת הפריימריז הדמוקרטים בקולורדו. לא מעריכה את ההזדמנויות שקיבלה באמריקה / צילום: Reuters, Steve Sanchez/Sipa USA

ארה"ב בצומת מסוכן: המצב הכלכלי דוחף את אמריקה לקצוות

לכודה בין אינפלציה מכבידה, פערי עושר אדירים, גלובליזציה המייצאת משרות וריבית שאינה יכולה לרדת, נוצרו התנאים לצמיחת פוליטיקה חדשה באמריקה ● הפופוליזם גואה: בצד הדמוקרטי מתחזק האגף הרדיקלי, שקורא למיסוי דרמטי של בעלי ההון, הגדלת שירותי הרווחה ורגולציה אגרסיבית על שוק הדיור והעסקים ● בצד הרפובליקני מבקשים להפחית רגולציה, להטיל מכסי יבוא ולהחזיר את התעשייה לארה"ב ● כתבה ראשונה בסדרה לקראת בחירות האמצע

רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: ap, Hussein Malla

הוויתור של ארדואן במטרה לקבל מטוס F-35 מארה"ב

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: נשיא טורקיה מעוניין למכור את מערכת ההגנה האווירית הרוסית שמנעה ממנו לקבל מטוסי F-35 בעבר, קטאר רושמת נזקים אדירים כתוצאה ממבצע "שאגת הארי", והחברות של איל וולדמן ואיש העסקים הפלסטיני הסתיימה אחרי המלחמה ● כותרות העיתונים בעולם    

נשים ערביות / אילוסטרציה: Shutterstock, freevideophotoagency

92 מיליון שקל פחות: הממשלה תקצץ בתוכנית שילוב ערבים בתעסוקה

תוכנית "ריאן", שהעבירה הכשרות תעסוקתיות למעל 160 אלף משתתפים מהחברה הערבית, נמצאת בסכנת סגירה ● הסיבה: יוזמה של השרים מאי גולן ואיתמר בן גביר להעביר כסף מתוכנית החומש לחברה הערבית לתקציבי משטרה למלחמה בפשיעה

שלט למכשיר שמיעה בעסק (אילוסטרציה)

שני עורכי דין הגישו כמעט 100 תביעות ייצוגיות בשנתיים - בנושא אחד ויחיד

עורכי הדין ערן פלסר ושלומי אבני הגישו בקשות לייצוגיות נגד עסקים על היעדר מערכות עזר לשמיעה ● התביעות שהוכרעו הסתיימו בשכר-טרחה של אלפי שקלים לשניהם, אבל גם בהנגשת בתי העסק - ומכאן הדילמה לגבי השימוש בכלי המשפטי

בר רפאלי, ד''ר ענבל גת, ד''ר שירה אור / צילומים: אייל נבו, אלון שפרנסקי, יחצ

מיזם הלונג'ביטי החדש שגייס את בר רפאלי

חברת המד-טק והקוסמטיקה החדשה שתחזיר לתאי העור תפקוד ביולוגי צעיר וחיוניות ● וגם: לוריאל ישראל עברה למשרדים חדשים בנתניה, ובזק שלחה משלחת עובדים לפולין כחלק ממסורת החברה ● אירועים ומינויים

מצר הורמוז / צילום: ap, Asghar Besharati

בצבא ארה"ב מבהירים: איראן לא שולטת במצר הורמוז, הוא פתוח לכלי שיט

צבא ארה"ב: "מצר הורמוז פתוח, כוחות צבא ארה"ב פרוסים ומוכנים להבטיח שחופש הניווט יישאר" ● אחרי התקיפה האמריקאית: אזעקות נשמעו במדינות המפרץ • בכיר אמריקאי: משמרות המהפכה שיגרו טיל לעבר אוניית סוחר שעברה במצר הורמוז. האונייה נפגעה • שר ההגנה של ארה"ב: "איראן עשתה בחירה גרועה, עכשיו היא משלמת" ● עדכונים שוטפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו''ר ש''ס אריה דרעי / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, אוליביה פיטוסי - ''הארץ''

בליץ החקיקה האחרון: ביטול מעצרי עריקים בפנים, הכלכלה נשכחת מאחור

יש תאריך: הבחירות ייערכו ב־27 באוקטובר, והשבוע הקרוב יהיה קריטי לאישור סופי של חוקים ● שורת רפורמות כלכליות ומבניות שהוגדרו ע"י הדרג המקצועי כחיוניות נותרו מחוץ לסדר היום ● במקומן מאיצה הממשלה חקיקה שמקורה בדילים פוליטיים - מחוקי דת וגיוס ועד לשינוי מעמד הייעוץ המשפטי והסדרת שוק התקשורת

תעמולה אנטי־ישראלית בטהרן. אבל בלי תקיפה (כרגע) / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

איראן מכוונת לבטן הרכה של האמריקאים, וזאת לא ישראל

סבב התקיפות האחרון של איראן לא כולל את ישראל ● הסיבות לכך רבות, בהן הפגיעה ביכולות התקיפה של הרפובליקה האיסלמית והיקף הנזק מהמלחמה, שמוערך בכ־270 מיליארד דולר ● אבירם בלאיש: החישוב של האיראנים הוא "מה זול לנו ומה יקר לאמריקאים"

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

למשקיעים הייתה יממה להתקרר אחרי החדשות האלה. איך הם יגיבו מחר?

המתיחות הגאו־פוליטית בין ארה"ב ואיראן חוזרת לקדמת הבמה, בעוד התנועה בהורמוז נעצרה כמעט לחלוטין ● מיקוד המשקיעים יתחלק בין ההסלמה לנתוני האינפלציה החשובים שיפורסמו בישראל ובארה"ב ● מיטב: פוטנציאל ההתחזקות של השקל יהיה מוגבל בטווח הקרוב ● וגם: במורגן סטנלי מסמנים שלושה מכשולים שיכולים לפגוע בעונה החזקה של השנה בוול סטריט ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר