גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  ליידי גלובס

מנכ"לית ויקיפדיה נגד פייסבוק וגוגל: "ענקיות האינטרנט מפעילות דפוסים אפלים"

מאז שמונתה לעמוד בראש מיזם האנציקלופדיה הגדולה בעולם, היא מוצאת את עצמה במאבקי צנזורה ותחת מגבלות שממשלות מנסות להטיל עליה ● אבל בראיון בלעדי ל"ליידי גלובס" מנכ"לית ויקיפדיה, קתרין מאהר, יוצאת דווקא נגד התאגידים הגדולים ברשת: "האינטרנט היום מסחרי מדי"

קתרין מאהר / צילום: קרן ויקימדיה CC by sa04 באמצעות ויקישיתוף
קתרין מאהר / צילום: קרן ויקימדיה CC by sa04 באמצעות ויקישיתוף

העבודה של קתרין מאהר, 35, מנכ"לית קרן ויקימדיה העולמית, שאחראית על ויקיפדיה, רחוקה מלהיות טיפוסית. במקום לעמוד בפקקים בדרך למשרד, היא מורגלת בתורים לצ'ק-אין. השגרה שלה מורכבת מנסיעות ברחבי העולם, ועל הדרך היא מייצרת לא רק מידע, אלא גם חברויות חדשות - ככה זה כשאת מובילה ארגון שפועל בשיתוף-פעולה עם קהילות רבות מסביב לגלובוס, ומפעיל את האנציקלופדיה החופשית ביותר מ-300 שפות שונות.

אבל האמת היא שלנדודים היה חלק משמעותי בחייה של מאהר עוד הרבה לפני שהגיעה לוויקימדיה. כשסיימה את לימודיה בתיכון, היא נסעה ללמוד במזרח התיכון, וליתר דיוק במצרים ובסוריה. לא בדיוק החלטה טיפוסית לנערה אמריקאית.

"החלטתי לעשות את זה כי חשבתי שזה יהיה מרתק", היא מסבירה בראיון בלעדי ל"ליידי גלובס". "כשגדלתי, לא ידעתי שום דבר על העולם הערבי. בחדשות היו בעיקר דברים שליליים בהקשר הזה, והרגשתי שלא יכול להיות שתרבות שלמה היא שלילית, ושחייבים להיות בה גם דברים מעניינים. אז עברתי לקהיר כדי לראות את הדברים מקרוב, להגיע לתובנות וללמוד את השפה".

מאהר מספרת שבילתה את זמנה בקהיר "עם מוזיקאים ואמנים, אנשים שהייתה להם תשוקה להיסטוריה ולמורשת שלהם, ושהיו מלאי תקווה לגבי חייהם ולגבי עתיד המדינה שלהם. זו הייתה חוויה מרתקת שעוררה את הסקרנות שלי לגבי מדינות אחרות באזור, ואפשר להגיד שהחוויה שלי הייתה כמו חוויית הלמידה של קוראי ויקיפדיה. אתה מתחיל מזה שיש לך שאלה על משהו, לומד על הנושא, ואז רק רוצה ללמוד יותר ויותר".

מאהר אכן קיבלה פרספקטיבה שונה על תרבויות אחרות כפי שקיוותה, ואותה חשיפה עיצבה את תפיסת עולמה. "עד היום אני מאוד סקרנית לגבי כל מקום שאני מגיעה אליו, ולגבי האנשים שאני פוגשת, וככל שאני מטיילת ורואה עולם, אני מגלה שההבדלים בין אנשים מתרבויות שונות הם קטנים יחסית, והדמיון רב יותר. אנשים בכל מקום דואגים למשפחות שלהם, לביטחון שלהם, רוצים לעשות דברים שהם אוהבים ולקבל גישה להזדמנויות".

עם חזרתה לארה"ב נרשמה ללימודי תואר ראשון בלימודי מזרח תיכון ואסלאם באוניברסיטת ניו-יורק. לאחר מכן עבדה, בין היתר, כמנהלת חדשנות ביוניצ"ף, וכיועצת בבנק העולמי בתחום הגישה לשירותים עירוניים באמצעות טכנולוגיה, ומתן משאבים לפיתוח סטארט-אפים. "הפעילות שלי תמיד הייתה סביב הרעיון שאפשר להשתמש בטכנולוגיה כדי לתת לאנשים כוח, ולשפר את חייהם. ויקיפדיה היא הרחבה של זה".

"לא צריך לסמוך לגמרי על ויקיפדיה, אלא לקרוא אותה בעין ביקורתית". קתרין מאהר / צילום: קרן ויקימדיה CC by sa04 באמצעות ויקישיתוף

פייק ניוז? לא אצלנו

קרן ויקימדיה, שבראשה עומדת מאהר, היא ארגון ללא מטרות רווח, שוויקיפדיה היא המיזם הוותיק (פעיל מאז 2001) והגדול ביותר שלו, ונחשבת לאחד האתרים הפופולריים בעולם. היא אחראית גם לפרויקטים נוספים כמו ויקיציטוט, ויקימילון ומאגר הנתונים המובנים. כיום יש בוויקיפדיה 45 מיליון ערכים, ומדי חודש בוחנים אותם 250 אלף עורכים. לדברי מאהר, כבר כעת היא נערכת ליום שבו יהיו 100 מיליון ערכים, ועוסקת בשיפור איכות הכלים שעומדים לרשות העורכים.

היא הגיעה לקרן ב-2014, וכעבור שנתיים הפכה למנכ"לית. נפגשנו בתל אביב, בזמן שהתארחה בכנס ה-GLAM שארגנה ויקימדיה ישראל. את הקו המנחה, שלפיו ידע צריך להיות חופשי ופתוח, מאהר מכנה רדיקלי, כי לדבריה במשך מאות שנים הגישה לידע הייתה פריבילגיה ושימשה ליצירת מוקדי כוח. עיקרון נוסף הוא שכל אחד יכול לערוך בה, גם אם אין לו מומחיות אקדמית, או בכלל, בתחום שעליו הוא כותב.

המודל שלכם יכול לפגוע באמינות: לא תמיד אתם נתפסים כמקור ידע מהימן.

"ויקיפדיה הופכת ליותר מהימנה מדי יום - ככל שיותר אנשים משתתפים בה. המחקר שיש לנו מצביע על זה שהיא מדויקת לפחות באותה מידה שרוב האנציקלופדיות המסורתיות היו. היא מתעדכנת בכל יום, ואילו הן התעדכנו בכל שנה. ולמרות זאת, אנחנו מאמינים שלא צריך לסמוך לגמרי על ויקיפדיה, אלא לקרוא אותה בעין ביקורתית - כמו שצריך לעשות עם כל סוגי מקורות הידע.

"הידע שלנו מתפתח ומשתנה עם הזמן. לפני 100 שנים היו יכולים להיות בוויקיפדיה ערכים נהדרים שמסבירים למה השמש מסתובבת סביב כדור הארץ. עכשיו אנחנו יודעים שכדור הארץ מסתובב סביב השמש, ובעוד אלף שנים אולי תהיה לנו הבנה שונה לחלוטין על קונספטים של כבידה וזמן. עמדתנו היא שהעבודה שלנו אף פעם לא נגמרת, ואנחנו תמיד לומדים, ואנחנו מקווים שהגישה הזו דווקא תגביר אמון בוויקיפדיה".

מה לגבי פייק ניוז ודיסאינפורמציה והשימוש שנעשה בהם כדי להפיץ תעמולה?

"אין לנו בעיית פייק ניוז במובן של מידע שמגיע מעיתונים שלא באמת קיימים, או תכנים שקריים שמופצים בעזרת ממים, כי המדיניות שלנו מחייבת לקשר מידע למקורות. לא כולם צריכים לעבור על תוכן לפני שהוא מתפרסם, אבל מידע שהתפרסם לא יישאר באתר אם העורכים בחנו אותו ומצאו שהוא לא מדויק ונייטרלי. אנחנו גם משתמשים בציטוטים. קשה מאוד לניסיונות הטעיה והפצת דיסאינפורמציה אקטיביים למצוא את דרכם אלינו, וגם אם כן, המידע השקרי לא יישאר שם זמן רב.

"עם זאת, לוויקיפדיות בשפות שונות יש נקודות מבט שונות על אותו נושא, כתוצאה מהקשרים תרבותיים ומקורות שזמינים בכל שפה. אני סקרנית לראות אם בגרסה עתידית של ויקיפדיה יהיה אפשר להשוות אוטומטית ערך בכמה שפות, וכל אחד יוכל להציץ לתרבויות אחרות או לבחון מה חושבים אנשים עם רקע אחר על התרבות שלו".

לפני חודשים אחדים פורסם כי עורכים בוויקיפדיה העברית מקבלים תשלום כדי לכתוב ערכים על אנשים מסוימים. זו הפרה של הכללים, או חלק מהמודל העסקי?

"באופן כללי, עריכה שנעשתה תמורת תשלום מבלי שהעורך הצהיר על העניין היא נגד מדיניות ויקיפדיה, וגם נגד הכללים שלנו, הנוגעים לנייטרליות. אם מישהו עורך את ויקיפדיה תמורת תשלום כספי, הוא חייב להצהיר על זה באתר. חשוב גם להגיד שוויקיפדיה אינה פלטפורמה עבור קידום. מטרתה היא להיות מקום ניטרלי ומהימן".

"ענקיות האינטרנט משפיעות היום על המחשבות והזהויות שלנו". מייסדי גוגל, סרגיי ברין ולארי פייג', ומייסד פייסבוק, מארק צוקרברג / צילום: Gettyimages ישראל, רויטרס

יותר מסחריות, פחות יצירתיות

ויקיפדיה שונה מפלטפורמות בולטות אחרות באינטרנט בכך שאינה מוכרת מוצר תמורת תשלום, אך גם אינה מציגה פרסומות. "האינטרנט היום מסחרי מדי. זה לא שאני לא מאמינה שצריכים להיות ברשת יישומים מסחריים, יש בה הרבה הזדמנויות לפלטפורמות מסחריות, וזה בסדר גמור, גם אני משתמשת בהרבה מהשירותים האלה. אבל כמו שהמרחב הפיזי שלנו לא צריך להיות מסחרי לחלוטין, ויש סיבה לכך שיש לנו פארקים וספריות שעונים על אינטרס ציבורי ומאפשרים לעשות דברים שאין להם מודל עסקי, כך גם הרשת לא צריכה להיות מסחרית באופן אקסקלוסיבי".

את חושבת שמספר קטן של שחקנים גדולים מחזיקים היום במונופול על האינטרנט?

"כן. השוק מאוד ריכוזי ולא משרת אנשים, אלא סובב סביב 'משתמשים'. ענקיות האינטרנט רוצות כמה שיותר משתמשים בפלטפורמות שלהן, אז הן יוצרות מוצר שחייב להיות יעיל ופשוט, כי אין משאבים כדי לייצר מוצר מיוחד עבור כל אחד. ההבטחה של האינטרנט הייתה שאנשים עם ניסיון, רקע ופרספקטיבה שונה יהיו יחד במרחב עשיר ויצירתי. אבל היום כולנו משתמשים באותם מוצרים וחווים את האינטרנט באותה צורה, אז היצירתיות, הגיוון וההטרוגניות פוחתים.

"ענקיות האינטרנט משפיעות היום על המחשבות והזהויות שלנו. תוצאות החיפוש השונות שכל אחד מקבל בגוגל לאותה שאלה, התוכן שמוצג בפיד בפייסבוק או בטוויטר, ישפיעו על הדרך שבה אנחנו רואים את העולם. אוון וויליאמס, ממייסדי טוויטר, השווה את זה לתאונות דרכים. בני אדם נוטים באופן טבעי להאט את המכונית כדי לצפות בתאונה בכביש, אלא שהאינטרנט היום מפרש את ההאטה הזו כרצון לראות עוד חמש תאונות. במציאות, אם הייתי רואה חמש תאונות כל יום, כנראה הייתי נוסעת דרך כביש אחר או מתחילה קמפיין למען בטיחות בדרכים בקהילה שלי.

"יש גם עניין של דפוסים אפלים, שנקראים ככה כי הם בלתי נראים למשתמש. זו הדרך שבה ממשק של אתר יכול לגרום לנו לבצע פעולות כמו לתייג חברים בתמונות או לשתף תמונה שבדיוק צילמנו בטלפון, גם אם לא חשבנו על זה בכלל. יש להם השפעה מאוד חזקה על הדרך שבה אנחנו מייצגים את עצמנו, והם יכולים אפילו לדחוף אותנו לשתף בנטייה מינית. למוצרים שנבנו על-ידי גברים לבנים סטרייטים שחיים בעמק הסיליקון אין בהכרח פרספקטיבה רחבה מספיק כדי להבין שאוריינטציה מינית עשויה להיות נושא רגיש".

איך לדעתך אנחנו צריכים להילחם בזה?

"הפלטפורמות הגדולות חייבות לגלות אחריות לגבי הפעולות וההחלטות שלהן. זה לא בהכרח חייב להיות בצורת רגולציה, תעשיות יכולות לפקח על עצמן בצורה אפקטיבית, ולרוב מי שבונה את המוצרים מכיר אותם הכי טוב.

"בנוסף, לממשלות יש תפקיד חשוב בעמידה על זכויות האזרחים שלהן. אני לא בהכרח מסכימה עם כל החקיקה שעברה באירופה סביב פרטיות, אבל אני בהחלט מסכימה עם הרוח של הגנה על האזרחים. גם האזרחים עצמם צריכים לפעול למען האינטרנט שהם רוצים, ולבחור את המידע שהם חולקים. כל הצדדים מוכרחים לעבוד יחד, אחרת נישאר תקועים ברשת דיסטופית שאף אחד מאיתנו לא באמת רוצה".

מהי המגמה המסוכנת ביותר ברשת היום?

"כבר תקופה ארוכה שאני מודאגת מחקיקה ורגולציה שנוגעת לאינטרנט, ומפרקת את הרשת לספרות של השפעה - זה הופך אותה למשהו שמשרת ממשלות ותאגידים, ולא אנשים. כשמחוקקים מסתכלים על האתגרים שאיתם אנחנו מתמודדים היום הנוגעים לדיסאינפורמציה, לאבטחה ופרטיות של משתמשים, אני מקווה שהם ישימו את האינטרסים והזכויות של אנשים בחזית".

מה נשים רוצות

למרות הביקורת שמאהר לא חוסכת מהמהנדסים הגברים הלבנים בעמק הסיליקון, מצבה של ויקיפדיה לא טוב בהרבה מבחינה זו - הפער בין מספר העורכים והעורכות באתר עצום, ולדברי מאהר, ברוב הוויקיפדיות יש רק 12%-14% עורכות נשים (20% בוויקיפדיה בעברית), וברוב הוויקפדיות גם אין איזון בין מספר הערכים על נשים ועל גברים.

למה יש אצלכם כל-כך מעט עורכות?

"יש מספר סיבות. במקרו, לנשים לרוב יש פחות זמן פנוי מלגברים, ובין אם הן עובדות מחוץ לבית או לא, הן לוקחות על עצמן את רוב או את כל האחריות של מטלות הבית. מחקרים מראים שגם בנישואים עם חלוקה שווה, כביכול, של תחומי האחריות, נשים עדיין עושות 60%-70% מהעבודה. עריכת ויקיפדיה היא בהתנדבות, ולכן היא תחביב, ונשים פחות פנויות לתחביבים. בנוסף, גם באזורים שבהם לכל בית יש גישה למחשב, הוא עשוי להיות בעיקר בשימוש הגברים. אפילו בארה"ב רואים שבנים משתלטים על המחשב כדי לשחק משחקי וידאו, ולבנות בבית אין הרבה גישה אליו.

"מעבר לזה, יש סוגיות ספציפיות בוויקיפדיה. אנחנו לא סביבה מסבירת פנים כמו שהייתי רוצה שנהיה. האינטראקציות פה הן סביב קביעת דיוק עובדתי, ואנשים עשויים לתקשר בישירות ובאגרסיביות. זו לא הטרדה מפורשת כמו בטוויטר או בתגובות ביוטיוב, אבל עורכים צריכים להגן באופן פומבי על הרעיונות שלהם כדי שישרדו. היסטורית זו לא הייתה סביבה שבה נשים הרגישו בנוח, ונשים אומרות לנו שישמחו לערוך - אבל רק בתחומים שאינם שנויים במחלוקת, כדי לא להגיע לקונפליקטים".

שינוי המצב הזה נמצא אצל מאהר בעדיפות גבוהה. "פגישת הדירקטוריון הראשונה שלי אחרי שנכנסתי לתפקיד עסקה בשאלה איך ליצור מרחב בריא שבו אנשים ירגישו רצויים. בין היתר ביצענו פרויקט עם גוגל כדי להבין אם ניתן לזהות שפה של הטרדה באמצעות למידת מכונה. גילינו שקשה לאתר שפה כזו כי, באופן מפתיע, סביר יותר ששיחה שמתחילה במילה 'בבקשה', תיכשל. זה נשמע כמו שפה מנומסת, אבל לרוב אנשים אומרים דברים כמו 'בבקשה אל תתרום במקום שבו אין לך מומחיות', או 'בבקשה תפסיק להיות אידיוט'. בנינו צוות נגד הטרדות שיאכוף את המדיניות שלנו, וידריך אנשים בקהילה איך לזהות הטרדה ולפזר קונפליקטים".

איפה כן יש יתרון לנשים אצלכם?

"בפעילויות ויקיפדיה אופליין, כמו ארגון קהילות ושיתופי-פעולה, שיעור הנשים נוטה להיות גבוה בהרבה. רוב סניפי ויקיפדיה בעולם והארגונים שמשתפים איתנו פעולה מנוהלים על-ידי נשים. מצאנו שנשים נוטות להשתתף יותר כשהן יודעות מה מצופה מהן, ואיזה תפקיד הן יכולות למלא שיתרום בדרך משמעותית. זה לוקח זמן, אבל המטרה שלי היא שבעוד שלוש שנים, אם נשב יחד, אני אוכל לספר לך איך הצלחנו ליצור שינוי במספר העורכות שלנו".

בוויקיפדיה עובדים על גיוון גם מבחינה גיאוגרפית. "כרגע רק 1.5% מהערכים מגיעים מאפריקה, למרות שיותר ממיליארד אנשים גרים ביבשת. אנחנו לא יכולים אפילו להתחיל לייצג את החוויה האפריקאית באור עכשווי, אלא אם נגיע לאנשים שגרים שם ונערב אותם בפרויקטים שלנו". גם מבחינת גישה לקוראים, ישנם ניסיונות להפיץ את ויקיפדיה יותר במדינות מתפתחות.

הנגשת ויקיפדיה למדינות מתפתחות תלויה גם בחיבור לרשת. איך מתמודדים עם זה?

"היוזמה המשמעותית ביותר שלנו היא ההשקעה ב-Kiwix, תוכנה שמציעה גרסת אופליין של ויקיפדיה, ובכך מאפשרת גישה לאנשים ללא חיבור, או עם חיבור מוגבל לאינטרנט. גם האפליקציה שלנו מאפשרת להוריד חלקים מוויקיפדיה לקריאה אופליין. לבנות את חוויית ויקיפדיה כך שתכיר במציאות הזו היא אחד האתגרים המשמעותיים שלנו בשני העשורים הבאים".

נדמה שהיוזמה חשובה במיוחד, גם לאור סוג התכנים שמאהר מתארת כפופולריים במדינות מתפתחות. "במדינות עם כלכלות מתפתחות ומערכות חינוך פחות מפותחות אנשים נוטים לקרוא במשך פרקי זמן ארוכים יותר מאשר במדינות עשירות, בעיקר על נושאים מהותיים כמו מדע, הנדסה ובריאות. אנשים ממדינות עשירות יחפשו ערכים על כוכבי פופ וקולנוע, משחקי וידאו, או הרקע לאירועים שבחדשות".

לא מגיבים ללחץ פוליטי

היו לאחרונה דיווחים על כך שגוגל עובדת על מנוע חיפוש מצונזר לשוק הסיני, ובין היתר גם ויקיפדיה תצונזר מתוצאות החיפוש.

"ויקיפדיה בסינית לא זמינה בסין כבר מספר שנים. אנחנו רואים את עצמנו כמשאב חינוכי, ולא ניקח חלק בשום מאמץ שיצנזר את ויקיפדיה מראש. זו לא הגישה הנכונה עבור שום ארגון. לאנשים יש את הזכות לגשת למידע, וחלק מתפקידנו הוא לתת גישה לפרספקטיבה רחבה, כדי שהם יוכלו לחשוב בצורה ביקורתית ולגבש דעות משלהם על העולם".

איך אתם מגיבים לבקשות צנזורה שמגיעות, למשל, מממשלות?

"אנחנו מאמינים בחופש המידע ובזכות הציבור לדעת, אז לרוב אנחנו לא מגיבים ללחץ פוליטי. כרגע אנחנו חסומים בטורקיה מהסיבה הזו. ממשלת טורקיה ביקשה מאיתנו לשנות או להסיר חלק מהערכים בוויקיפדיה באנגלית, וסירבנו. התייעצנו עם הקהילה שלנו שביקשה לא לבצע שינויים, ומאחר שאנחנו מאמינים שהמידע מדויק, ומקושר למקורות טובים, הוא נשאר, והם חסמו אותנו. אנחנו מקווים שהם ישנו את דעתם בהמשך.

"כל חצי שנה אנחנו מפרסמים דוח שקיפות שמפרט את הבקשות שקיבלנו לשינוי תכנים והסרתם או לדאטה על משתמשים. ברור שנסיר תוכן לא חוקי, אפילו בלי בקשה, אבל אנחנו מסרבים לבקשות של אנשים לשנות תכנים שלא אהבו. צריך להיות לזה בסיס חוקי חזק כדי שניעתר".

בניגוד לממשלות שמצנזרות את ויקיפדיה, יש כאלה שבונות אותה באופן פעיל. "בויילס יש בתקציב השנתי סעיף תשלום לאדם שתפקידו לוודא שהוויקיפדיה הוולשית בריאה ופעילה", מספרת מאהר. "הממשלה זיהתה שבגלל שהשפה לא נפוצה, והרבה מדובריה מדברים גם אנגלית, הם צריכים לוודא שהשפה משגשגת ברשת, כי אחרת כל השירותים הדיגיטליים לדוברי וולשית יסופקו באנגלית.

"הם הבינו שוויקיפדיה בשפה שלהם תגביר את הסבירות ששירותים אחרים כמו גוגל ייבנו בשפה הזו, ושהיא תשרוד בעידן הדיגיטלי, כי איבוד השפה הוא ההתחלה של איבוד התרבות. זו דוגמה עוצמתית לתפקיד שוויקיפדיה ממלאת בהקשר התרבותי הרחב יותר. רוב ההתקדמות בכיוון הזה מגיעה מהקהילה".

מהלך נוסף שעושה ויקימדיה נראה אפילו אינטואיטיבי פחות - שיתוף-פעולה עם מוסדות ידע ותרבות מסורתיים, כמו ספריות ומוזיאונים. "מוסדות תרבות מודעים יותר ויותר לכך שהמשימה שלהם היא לא רק לתחזק ציון דרך פיזי, אלא גם לקדם אותו במרחב הדיגיטלי. הפלטפורמה שלנו מביאה את הידע שהם אוצרים לקהל נרחב בהרבה.

"למוזיאון ההיסטוריה הצבאית והמלכותית של שוודיה, למשל, יש 600 אלף מבקרים בשנה. כשהם החליטו להעלות את האוסף שלהם לוויקיפדיה, בשנה הראשונה היו לו 6 מיליון צפיות, זה הבדל משמעותי בחשיפה. החזון שלנו הוא שכל אדם יוכל לחלוק באופן חופשי את הידע האנושי, ואין דרך שבה נוכל לעשות זאת לבד. זה חייב להיעשות בשיתוף-פעולה עם אחרים".

איך שיתופי-הפעולה האלה עובדים?

"קודם כל, אנחנו נותנים הקשר רחב יותר. המטרופוליטן בניו-יורק, המוזיאון האנציקלופדי השלישי בגודלו בעולם, הביא לאחרונה את האוסף המלא שלו, שכולל 1.3 מיליון פריטים, לוויקימדיה. אנחנו נשתמש בו כדי לתת אילוסטרציה לערכים בדרך שונה מהאופן שבו הוא מוצג במוזיאון. חליפת השריון של ריצ'רד השמיני, למשל, מוצגת במוזיאון בהקשר אמנותי, אבל אנחנו נשתמש בו גם בהקשר היסטורי - כדי להדגים את סיפור חייו של המלך, את ההיסטוריה של השליטים הבריטים ושל מונרכיות וקונפליקטים באירופה".

את רואה בתיעוד הדיגיטלי גם דרך להכין מוסדות תרבות למקרים כמו השריפה במוזיאון בברזיל?

"כשהטרגדיה במוזיאון בברזיל קרתה, היא לא הייתה טרגדיה רק לברזילאים, אלא למורשת האנושית המשותפת שלנו, כי הידע שייך לכולם. העלאה של תוכן לרשת היא לא אותו דבר כמו האובייקט הפיזי, שתמיד יהיה בו ערך נוסף, והיא לא מחליפה אותו. עם זאת, האובייקט הפיזי עלול להתכלות, להישבר או להתבלות, ולכן בעינינו יש חשיבות לתמיכה בו באמצעות עותק דיגיטלי".

איך אתם משתלבים במגמה הפופולרית של פלטפורמות וידאו וממשקים קוליים?

"כרגע אנחנו בתהליך בנייה מחדש של הטכנולוגיה שלנו. זה ישנה את ויקיפדיה, ויאפשר, למשל, להאזין לעדויות היסטוריות מוקלטות, או לצפות בסרטוני הדגמה בערך על ריקוד. זו תהיה סביבת למידה עשירה בהרבה. מלבד זאת, גם אפליקציות AR (מציאות מוגברת - שילוב של המציאות הממשית והווירטואלית, א"ג) יהיו נפוצות בעתיד, ונוכל להקרין באמצעותן מידע דיגיטלי על כל שטח בלי שימוש במסך. אנחנו רוצים שוויקיפדיה לא תהיה מוגבלת לממשקים ומכשירים מסוימים, כי הרשת תשתנה ככל שאנשים ינווטו במרחב הדיגיטלי בדרכים שונות".

יוצא לך לכתוב ערכים בעצמך?

"אפילו לא קרוב לכמה שהייתי רוצה, למרות שאני מאוד נהנית לעשות את זה. הדבר האהוב עליי הוא לכתוב ערך שלם מההתחלה עד הסוף, אבל לרוב, העבודה של ניהול הארגון ועמידה בקשר עם הקהילות לוקחת הרבה זמן. אני עורכת כשמשהו תופס את תשומת-לבי, למשל ערכים שאני קוראת ורואה שצריכים תיקוני דקדוק".

כשהיא נשאלת על חייה האישיים מחוץ לעבודה, היא צוחקת ותוהה בקול אם בכלל יש לה כאלה. "החיים האישיים שלי היום מוגדרים מהאופי הגלובלי של העבודה שלי. למזלי, יש לי חברים בכל העולם, ואני אוהבת ללמוד מהם. חוץ מזה אני אוהבת לבשל, לאכול, לטייל ברגל ולרוץ. בכל מקום שאליו אני מגיעה אני מנסה למצוא דרך לצאת החוצה, ולעשות את זה".

עוד כתבות

נמל תעופה בן גוריון / צילום: פולי טובמן

פוטנציאל ל-180 מיליון שקל: החברה שתפעיל את החניונים בנתב"ג

מרחבים טל זכתה במכרז ותפעיל כ-20 אלף מקומות חניה ב-27 חניונים בנתב"ג, בחיפה, ברמון ובמסוף בגין ● הפדיון מהחניה הגיע לכ-180 מיליון שקל ב-2023 ולכ-147 מיליון שקל ב-2025 ● רשות שדות התעופה דרשה מהמתמודדות להציג מחזור הכנסות שנתי של 50 מיליון שקל לפחות במשך ארבע שנים

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי־העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפאבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

שופט העליון בדימוס יוסף אלרון / צילום: שלומי יוסף

איזנקוט הודיע על מועמדותו של יוסף אלרון לתפקיד מבקר המדינה

מפלגת ישר הודיעה כי אלרון יהיה מועמדה בבחירות החוזרות לתפקיד, לאחר שבג"ץ פסל את בחירת עורך דינו של נתניהו וקבע כי יש לקיים הליך בחירה חוזר ● יו"ר המפלגה גדי איזנקוט: "המציאות החמורה שבה מדינת ישראל נותרת ללא מבקר מדינה, היא חלק ממסע שיטתי להחלשת שומרי הסף ולפירוק מערכות המדינה"

יו''ר ועדת הבחירות נעם סולברג / צילום: רפי קוץ

באופן חסר תקדים: ביהמ"ש העליון יערוך משפט חוזר - בגלל טעות של שופטיו

נעם סולברג קבע שבגלל עיוות דין וחוסר צדק שנגרם לגינקולוג מיכאל שטטמן, יש להורות על משפט חוזר ● שופטי בית המשפט העליון הרשיעו אותו באונס מטופלותיו, למרות המלצתם לפרקליטות למשוך את הערעור שלה על זיכויו ● סולברג ציין: "מערכת המשפט אינה חפה מטעות"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; אנתרופיק זינקה בכ-16% ביומה הראשון

וול סטריט סגרה יום שישי רצוף של ירידות, נאסד"ק ירד ב-2% ● המסחר באנתרופיק נפתח בזינוק של 34% מעל מחיר ההנפקה, אך התמתן בהמשך ● AMD ירדה בחדות בעקבות תחקיר חריף נגד החברה ● וולמארט עקפה במעט את תחזיות הרבעון השלישי אך סיפקה תחזית זהירה לעונת החגים

פרופ' אריק לנדר

מייסד מכון ברוד, מגופי המחקר החשובים בעולם: "ראיתי בחיי הרבה פרויקטים משוגעים שהפכו לאפשריים"

פרופ' אריק לנדר, מחוקרי הגנום המובילים ומי שייסד את מכון ברוד של MIT והרווארד, מספר בראיון בלעדי איך שכנע שתי אוניברסיטאות מתחרות לשתף פעולה, מעריך מתי תהיה תרופה לאלצהיימר ומתייחס לביקורות עליו לאורך השנים ● השבוע קיבל ממכון ויצמן פרס על פועלו, והוא כבר בדרך לפתור בעיה גדולה נוספת של האנושות - עם חברה לאנרגיה ירוקה

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בורסת ת"א ננעלה בירידות חדות בסופו של שבוע אדום במיוחד

מדד ת"א 35 ירד ב-1.5% ● המדדים המובילים ירדו השבוע בכ-4.5%, מדד הבנייה בכ-10% ● ירידות גם בחוזים בניו יורק, אנתרופיק נופלת ב-6% במסחר המוקדם ● נאוויטס ירדה בעקבות הדוחות ● הדולר ממשיך להתחזק הבוקר ושערו כבר מעל 3.33 שקלים ● ישראייר חתמה על מערכת הסכמים לשיתוף פעולה מסחרי עם אמריקן איירליינס

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, YKD

רשות החברות מזהירה: רכבת ישראל בסיכון נזילות ממשי בטווח המיידי

דוח של רשות החברות הממשלתיות שהגיע לידי גלובס חושף כי בעוד שהוצאות השכר ברכבת זינקו ב־60%, ומצבת העובדים גדלה באלפים, השירות לנוסע בקושי התרחב ● כעת, על רקע השחיקה ברווחיות, הרשות מתריעה מפני סיכון נזילות מיידי ודורשת תוכנית התייעלות מקיפה ● רכבת ישראל: "צר לנו כי ישנם גורמים העושים שימוש במבצע 'שאגת הארי' והשפעותיו התקציביות על רכבת ישראל כדי לקעקע את ביצועיה הכספיים"

בכירי אנתרופיק בטקס פתיחת המסחר בוול סטריט ביום הראשון במניה / צילום: ap, Seth Wenig

ההנפקה הגדולה בהיסטוריה הצליחה – אז למה מניות השבבים ממשיכות לרדת?

הנפקת הענק של אנתרופיק  לא החזירה את האופטימיות לוול סטריט שנפלה אתמול ב-2% ● ברקע: חשש שההנפקה שאבה נזילות ממניות אחרות, סימני שאלה לגבי הרווחיות של חברות ה-AI וגם החששות ממינוף יתר ● המבחן יהיה בשבוע הבא עם תחילת המסחר באופציות על מניית אנתרופיק

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

הדולר ב-3.3, ובין כל ההסברים שכחנו דבר אחד

מה אומרים עכשיו על שער הדולר ● בזוס מלהק את ג'יימס בונד ● והחצבת שוב מכה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

צילומים: יח''צ, AP- Dan Kitwood

המחיר של שיפוץ הבנק המרכזי: 450 עובדים הולכים הביתה

בנק אנגליה מקצץ מאות משרות לפני שיפוץ המטה ● טינדר מתמודדת עם קנס על הסתרת נתונים ● והתביעה בארה"ב אחרי שמערכת AI חשבה ששקית דוריטוס זה אקדח ● זום גלובלי

צילום: Shutterstock

"אומרים שמחר תפרוץ מלחמה": המודל הכלכלי שמזין את תעשיית השמועות סביב איראן

מאז 7 באוקטובר מציפות את הרשתות שמועות על מתקפות, גיוסי מילואים וקריסת מערכות הגנה ● מאחורי רבות מהן עומד מודל עסקי שממיר חרדה לטראפיק ולהכנסות מפרסום, ומתגמל את מי שמצליחים לייצר את הבהלה הגדולה ביותר ● מי מפעיל את המכונה הזו, איך היא עובדת ומדוע כל כך קשה לעצור אותה?

מרקש, מרוקו / צילום: ap, Mosa'ab Elshamy

אחרי הקפאת הטיסות: ארקיע חוזרת ליעד המבוקש

לאחר שהקפיאה את מכירת הכרטיסים בעקבות הנחיות גורמי הביטחון, ארקיע קיבלה את האישורים הנדרשים ותחדש את הטיסות הישירות למרוקו ב-4 בינואר ● הקו יופעל פעמיים בשבוע במטוסי החברה, והמחיר יחל ב-299 דולר לכיוון

שבע המופלאות / צילום: צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מיהן שתי המניות מ-7 המופלאות שמצליחות להכות את S&P 500?

מליסרון הגישה עתירה נגד עיריית פתח תקווה. מה היא דורשת? ● הכלכלה הישראלית צפויה לרשום הישג משמעותי בסוף השנה. מהו? ● וגם: מה הסיבה שעומדת מאחורי גל הפיטורים במשק? ● בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

הציור של וינסנט ואן גוך / צילום: Reuters, Eduardo Munoz

190.4 מיליון דולר: שיא של כל הזמנים במכירה פומבית לציור של ואן גוך

ציור של וינסנט ואן גוך נמכר ביום רביעי בניו יורק ב־190.4 מיליון דולר ● הציור היה בבעלות משפחתו של מו"ל יהודי מברלין ונמכר ב־1936, ויורשיו טענו כי המכירה נעשתה תחת כפיית השלטון הנאצי

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

3.32 שקלים לדולר: השער ממשיך לעלות ואלה הסיבות

התחזקות הדולר בעולם והטלטלות האחרונות בוול סטריט הביאו את המטבע האמריקאי לשיא של יותר משנה מול השקל, כאשר בחודשיים וחצי האחרונים הוא קפץ במעל 9% ● יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות: "הירידה של ה-S&P 500 יכולה להסביר כ-2.5% מהיחלשות השקל" ● ואיך משפיעה תקופת הבחירות?

תקיפת צה''ל בלבנון (ארכיון) / צילום: ap, Ariel Schalit

צה"ל: הותקף אתר ששימש את חיזבאללה לייצור טילים ולאחסון אמל"ח

הנשיא האמריקאי התייחס לאפשרות של חידוש המלחמה עם האיראנים: "נראה מה יקרה אחרי תחילת השנה החדשה" ● נתניהו לוחץ לחדש את המלחמה, מדינות המפרץ מזהירות מתגובה מטהרן, ובבית הלבן בוחנים את תרחישי התגובה האפשריים ● עמדת הרמטכ"ל זמיר בפגישה עם מפקד סנטקום: אם אין הסכם, נכון לתקוף באיראן - השאלה מתי ● עדכונים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בתל אביב; פאלו אלטו זינקה, מניות הביטוח והבנייה נפלו

מדד ת"א 35 נפל בכ-1.2% ● פאלו אלטו המריאה בעקבות הדוחות ● מניית החברה הביטחונית אר. פי. אופטיקל זינקה בחדות לאחר שדיווחה כי אלביט תשקיע בחברה־הבת שלה עד 80 מיליון שקל ● מדד הבנייה נפל על רקע התוצאות הכספיות של אפריקה מגורים, שדיווחה על צניחה חדה ברווח הנקי ● מיטב ואנרג'יאן הציגו תוצאות שיא ● קרן ג'נריישן ושפיר הנדסה דיווחו על עליות חדות ברווחים ● הדולר התחזק מול השקל

גדעון תדמור, יו''ר ומייסד נאוויטס / צילום: דניאל קמינסקי

נאוויטס שוקלת למכור עד 20% ממאגר שננדואה אחרי זינוק ברווחים

ההפקה ממאגר הנפט שננדואה במפרץ מקסיקו הקפיצה את הכנסות השותפות ברבעון השלישי ב-82% ל-178 מיליון דולר, ואת הרווח הנקי ל-55 מיליון דולר, לעומת הפסד בתקופה המקבילה ● מאז תחילת ההפקה הניב המאגר הכנסות נטו של כ-920 מיליון דולר ● נאוויטס תבחן מכירת חלק מהחזקותיה בפרויקט הדגל, אם המפעילה תתקדם במכירת זכויותיה

חיים כצמן, מייסד ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

חיים כצמן עצר ברגע האחרון הנפקת אג"ח. הלחץ על המניה גובר

לטענת נורסטאר, בעלת השליטה בג'י סיטי, עצירת הנפקת האג"ח להמרה היא "לאור הצעות ראשוניות לאפשרויות מימון ו/או השקעה חלופיות" ● האג"ח הקיימות של נורסטאר נסחרות בתשואות זבל של 12%-20%