גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למי יש אינטרס שלא תדעו שום דבר על מה שקורה בשוק הפרסום?

החרמת תחרות קקטוס הזהב השנה חיסלה את האפשרות היחידה שנותרה למדוד את תעשיית הפרסום ● קדמה לכך הדרישה של איגוד חברות הפרסום שיפעת בקרת פרסום תפסיק לפרסם את הדירוגים שלה ● כך הפך ענף כל-כך חשוב לכזה שפועל מתחת לרדאר ● מגזין פירמה משרדי פרסום

קקטוס הזהב / איור: גיל ג'יבלי
קקטוס הזהב / איור: גיל ג'יבלי

1. אל תמדדו ואל תדרגו אותנו

2018 הייתה השנה שבה ענף הפרסום ירד סופית מתחת לרדאר. זה קרה בעיקר משום שהאפשרות למדוד את משרדי הפרסום באופן כלשהו, מקצועי או עסקי, נמחקה לגמרי, בין היתר בגלל אג'נדות ספציפיות של משרדי פרסום שהתוצאות של חלק מהמדידות שהיו נהוגות עד אז לא היו נוחות להם.

בהתחלה היה על הכוונת הדירוג של יפעת בקרת פרסום שנגדו יצאו במארס 2017 כמה משרדים, שגררו את איגוד הפרסום לאיים על החברה בהליכים משפטיים אם היא תפרסם אותו. בטענה הבסיסית של המשרדים היה מן הצדק: יפעת מודדת ביעילות יחסית את הפרסום המסורתי, ואילו בכל הקשור בפרסום הדיגיטלי יעילות המדידה שלה (כמו בכל העולם) נמוכה יותר. ככל שגדל נתח הפרסום הדיגיטלי בכלל עוגת הפרסום, התרחקו לכאורה התוצאות של יפעת מנתוני האמת שמודדים את הפעילות האבסולוטית של כל משרד ומשרד.

אבל הטענה הזאת היא רק חלק מהסיפור, וכמו הרבה דברים שקשורים בענף הפרסום היא משקפת גם הרבה אגו. כי הרי הסבירות שמשרד שצמח מאוד יראה פתאום ירידה דרמטית בדירוג, אינה גבוהה. גם אם הדירוג לא מדויק, ההטיה שלו פוגעת בכולם באופן דומה, אם כי ברור שבמשרדים שחלק הדיגיטל בתמהיל הפעילות שלהם גבוה משל אחרים, היא פוגעת יותר. כשמתייחסים אליו נכון, כוחו של דירוג יפעת היה תמיד בציון מגמות ולא במספר אבסולוטי, ואת הסוגיות הבעייתיות ניתן היה לפתור גם מול יפעת וגם מול התקשורת שמסקרת את הדירוגים. למשל, באמצעות גיבוש מדדים נוספים, משלימים. אלא שלחלק מהמשרדים היה נוח שהפעילות העסקית שלהם תישאר מעומעמת, ולכן המדד המרכזי שמשמש למדידת הענף הושתק.

בהמשך חוסל גם המדד המרכזי שמודד קריאטיביות בפרסום, כשכמה משרדים גדולים החליטו, כל אחד משיקוליו שלו, להחרים את תחרות קקטוס הזהב. כמו דירוג יפעת, גם תחרות קקטוס הזהב לא הייתה מושלמת. היו לה חסרונות, העבודות לא תמיד שיקפו נכוחה את מלוא הפעילות, הייתה בה הטיה לטובת המשרדים הגדולים שעושים מספרית את רוב העבודה בענף, ובשיפוט היה לפעמים גם גורם אינטרסנטי של חיסול חשבונות בין המשרדים. ובכל זאת, התחרות הייתה הרגע הזה בשנה שבו הזרקור מכוון אל התוצר המרכזי של ענף הפרסום - היצירתיות. היא נתנה לעוסקים במלאכה גאוות יחידה, הפיחה תחרותיות ונתנה במה להישגים של אותם אנשים שעמלים כל השנה כדי שמותגים אחרים, לא אנושיים, יבלטו ויקבלו תשומת-לב.

בתעשיית היצירתיות אין שום גורם מבדל, פרט לגורם האנושי, ואנשים יצירתיים זקוקים להכרה, לבמה, גם אם הבמה קצת עקומה. עבורם, להיות ב"סוכנות השנה" זה משמח, אבל ההתרגשות האמיתית, זאת שמניעה אותם לקום בבוקר, היא לעלות בעצמם לבמה ולקבל פרס על קמפיין שהם יצרו.

כמו בתחומים אחרים שבהם יצירתיות היא ערך מכריע, גם בענף הפרסום לא עובדים רק בשביל כסף. יש ענפים מתגמלים יותר לאנשים יצירתיים - כך למשל המלחמה הגדולה של משרדי הפרסום על כוח-אדם יצירתי היא לא עם משרדים אחרים, אלא בעיקר עם הוויקסים והגוגלים של העולם. ואם לא מייצרים להם לאנשים את הגורם המבדל ויוצקים לתוכו אלמנטים אנושיים כמו זוהר, שייכות וגאוות יחידה, היכולת להתחרות מול אותם גופים פוחתת.

2. הטכנולוגיה עוברת את הגבול

ההיעלמות של פרמטרים חיצוניים למדידת איכויות הענף הצטרפה אל מגמה שהלכה והתחזקה בשנים האחרונות ופגעה בו מכיוון אחר: המיצוב של תחום הדיגיטל כחדשני ובועט אל מול שחיקת מעמדו של הפרסום המסורתי כחוד החנית של העשייה השיווקית. היכולות שהביא הדיגיטל נוגעות בליבת העסק של המפרסמים בעיקר, והגבולות שבין פרסום, שיווק וטכנולוגיה הולכים ומיטשטשים. חלק ממשרדי הפרסום מבינים את זה ומכניסים מחלקות-בנות המתמחות בטכנולוגיה, אוטומציה, איקומרס וכדומה (גו טק, מקאן טק, מינט), אך רוב המשרדים כלל לא שם, וכפועל יוצא מכך העניין שהם מעוררים בענף השיווק ומחוצה לו ירד.

אם פעם הבצפר של איגוד חברות הפרסום היה ספק מרכזי של כוח-האדם המוזרם לתעשייה, היום המשרדים נושאים עיניים דווקא אל מי שיוצא מבתי ספר כמו דיגיטאלנט. אם בעבר אילן שילוח, אודי פרידן ודוד טמיר היו הטאלנטים מענף הפרסום שמפרסמים מבקשים לשמוע את דעתם על המקומות שאליהם צריך ללכת, היום מבקשים לשמוע את הדעה של מיכל חיון (איקומרס) עמית אוחיון (פרסום פרוגרמטי) או אלון ברנר. ולא פחות חשוב - היקף הכסף שזורם לדיגיטל הוא כבר כמעט 40% מכלל תקציבי הפרסום.

לזה צריך להוסיף דור של מנהלים שעדיין לא הבשיל; לא השכיל לנכס לעצמו את האינסטנציה המקצועית של הדור הקודם, כך שלרובם אין מספיק ביטחון להצטייר לפרק זמן מסוים כמצליח פחות. לכן המהלכים שלהם בדרך כלל רואים את המשרד שלהם, ולא את הענף. התפיסה של הענף בראי הזמן קדימה וההשלכה שתהיה להחלטות שלהם בשנים הקרובות פחות מעניינת אותם. הם עסוקים במלאכת הישרדות עכשיו.

וכך, השילוב שבין האפיל של שחקני העולם החדש לנחישות של המשרדים המסורתיים המזוהים כעולם ישן לבעוט בכל מה שיכול להציף אותם תקשורתית החוצה, הביא לכך שהעניין בתחום הזה דעך והענף שפעם היה מזוהה יותר מכל עם המילה 'מיתוג' זקוק למיתוג מחדש.

3. מותק, הדורות התחלפו

ב-2018 השלים ענף הפרסום כמעט לגמרי את חילופי הדורות, וכעת כל קבוצות הפרסום הגדולות מנוהלות בידי דור צעיר שאינו נמנה עם דור המייסדים או עם הדמויות שהצלחת המשרד נזקפה לזכותם. בקבוצת פובליסיס - המונה את משרדי הפרסום באומן-בר-ריבנאי, ליאו ברנט וגליקמן-שמיר-סמסונוב - מונה יוסי לובטון, שניהל את באומן במשך עשור, לתפקיד יו"ר הקבוצה ויורם באומן מונה לנשיא. את מקומו של לובטון על כיסא המנכ"ל תפס בן מוסקל. בקבוצת גיתם עבר עדו הר-טוב לתפקיד היו"ר, כשהוא מותיר את תפקיד המנכ"ל בגיתם ליובל וינגסט וקרן בכר החולקים בו יחד. המשמעות היא שבתוך שניים משלושת משרדי הפרסום הגדולים בישראל חל שינוי משמעותי בניהול.

העברת המושכות בבאומן ובגיתם משלימה כמעט לחלוטין את התהליך חילופי הדורות בענף שהחל עם מינויים של אמיר גיא ואורי עיני למנכ"לים באדלר-חומסקי, המשיך בהעברתם של ניב חורש וזיו קורן לחוד החנית של ראובני-פרידן ובמינויו של עמית משיח לתפקיד מנכ"ל מקאן תל-אביב, והגיע עד להפקדת משרד הפרסום ליאו ברנט בידיהם של אדם פולצ'ק ועמי אלוש. לכך אפשר להוסיף גם את מינויו של יגאל ברקת לתפקיד מנכ"ל משרד הפרסום יהושע TBWA - אם כי זה שונה באופן מסוים, שכן רמי יהושע הוא עדיין דמות דומיננטית במשרד ותפקיד המנכ"ל כבר אויש שם בעבר. היחיד מבין משרדי הפרסום הגדולים שטרם נכנס לתהליך הוא גליקמן-שמיר-סמסונוב, אבל גם שם דור העתיד כבר מסומן ויש להניח שככל שיחלוף הזמן הוא גם יצא החוצה באופן ברור יותר.

עם זאת, חשוב לזכור שבחלק מהמקומות השינויים הם עדיין רק המסגרת וכי המשימה של הדור הצעיר תהיה למלא אותם בתוכן - בתוך הארגונים עצמם, אל מול הלקוחות וברמה התודעתית-תקשורתית. עוד חשוב לזכור, שמעל ראשם של בעלי המינויים הטריים מרחף עדיין הצל של הדמויות שאותן החליפו: אילן שילוח אולי כבר לא מצוי בפעילות השוטפת של מקאן, אבל בעת צרה הוא עדיין אס שאפשר לשלוף כשנאבקים על תקציב ניו-פארם. יוסי לובטון מונה ליו"ר, מה שאומר שהאחריות על הניהול מול בעלי הבית הצרפתים, התקציבים, הפיתוח העסקי והעבודה מול מנכ"ל הקבוצה היא שלו - אבל בישראל כמו בישראל סביר להניח שהענף ישפוט אותו גם ובעיקר על היכולת להיכנס לנעליים הגדולות של יורם באומן בשימור ובגיוס תקציבים. כל עוד באומן מכהן כנשיא לובטון מוגן מצד אחד, אך גם יהיה לו קשה למצב מקום משל עצמו בתוך המשבצת של היו"ר מצד שני.

חילופי הדורות באים לידי ביטוי לא רק ברמה הפרסונלית, אלא גם בכניסה של משרדים צעירים לבמה המרכזית של ענף הפרסום, לצד היעלמות כמעט מוחלטת של משרדים ותיקים. משרדים "צעירים" כמו מנצ' ולעומק התודעה או מחודשים כמו ליאו ברנט לא נתפסים יותר כמשרדים בעלי פוטנציאל להשתלב בענף, אלא כמשרדים שנותנים פייט לשחקנים אחרים, מוכרים וותיקים.

למרות זאת, ההגמוניה נשארת אצל המשרדים הגדולים שמתחזקים אפילו יותר. אמנם תקציבים לא עוברים מיד ליד באותה הקלות כמו פעם ותקציבי פרסום נוטים להישאר באותו מקום לאורך זמן, ובכל זאת היו השנה מספר תקציבים משמעותיים שעמדו על המדף - למשל מפעל הפיס, רשות הדואר וטיב טעם - או תקציבים שהחליפו משרד פרסום, כמו קוקה-קולה. אבל רוב התקציבים הגדולים כיוונו את עצמם שוב למשרד גדול, כך שתנועה אם הייתה התרחשה בתוך אותו מעגל וכמעט לא אפשרה לכוחות חדשים לפרוץ אליו.

4. האמצע הולך ומתרסק

מבחינת שחקנים השוק הולך ומתכווץ, ואם פעם מפרסם ממוצע היה מכיר את שמות עשרים המשרדים הגדולים, היום ספק אם רובם יזהו את כל מי שמאכלס את העשירייה השנייה - וודאי לא את דמויות המפתח באותם משרדים.

השוק הולך ומתכנס לשני קצוות: משרדים גדולים שנותנים סל שירותים רחב, ומשרדים שיש להם יתרון בולט שבו הם מתמחים. האמצע הולך ומתרסק. זה נכון לא רק לענף הפרסום המסורתי: תהליך דומה עובר גם על משרדי הדיגיטל והשירותים הנלווים האחרים. המפרסמים התעייפו מלנהל שולחנות עגולים עמוסים לעייפה בספקים שכל אחד מהם מושך לכיוון שונה, והחלו לצמצם את מספרם.

משרדי הפרסום, שראו לאורך שנים איך עוד ועוד כסף מוצא את דרכו לסוכנויות המתמחות, הפנימו שדיגיטל ותוכן הם לא משהו שהוא nice to have אלא הכרח קיומי שלא משנה עד כמה הוא דורש תשומות כוח-אדם וניהול - מי שלא יכול לספק אותו, דינו להיכחד. עם זאת, היכולת להעמיק בתוך הזירה הדיגיטלית היא פונקציה של משאבים גדולים שלרוב המשרדים אין, ולכן בעיקר המשרדים הגדולים הרחיבו סל שירותים והשקיעו ביישור קו עם משרדים מתמחים.

אם בעבר משרדים כמו K-LOGIC היו סמן ימני ליכולות דיגיטליות שאף משרד לא יכול היה לנצח, הרי שהשנה הפער הצטמצם משמעותית ולחלק מהמשרדים הגדולים יש תשובות ראויות. זה נכון גם לתחום הקריאייטיב הדיגיטלי שבעבר היה שמור למשרדי דור חדש שידעו לייצר סרט שכל השוק מדבר עליו - יכולת שחזרה היום ברובה למשרדים הגדולים. סביר להניח שאם צרכן ממוצע היה נשאל בשאלת מודעות בלתי נעזרת על הקמפיינים שבלטו השנה, הוא היה מציין את בוקר טוב של עומר אדם לבזק או את קומסי קומסה של מקאן ל- yes. אין זה אומר שמשרדים מתמחים ייעלמו ולא יהיה בהם צורך, אבל זה כן אומר שכולם יידרשו להיות מחודדים מאוד בהצעת הערך שלהם ללקוח.

השחיקה ברווחיות לצד ההבנה ששוק הפרסום לא צומח, והצורך למצוא מנועי צמיחה חדשים, שלחו חלק מהמשרדים לייצר פעילויות בחו"ל. משרדים כמו לעומק התודעה או אלנבי פועלים עם לקוחות בינלאומיים, מקאן ואדלר הקימו מחלקות טק שאמורות לעזור ללקוחות להטמיע טכנולוגיות שיווק ופרסום, ובאומן ממשיכים לפתח את מינט שעוסקת בפיתוח פתרונות טכנולוגיים.

5. דרושים מודלים חדשים

העתיד הקרוב מציב את הענף עם אתגרים לא פשוטים: העולם הדיגיטלי מרסק לחלוטין את מודל הרווחיות שלו כפי שהיה קיים עד עתה, עוגת הפרסום לא תופחת ופיסת העוגה שעליה מרוויחים הכי מעט ומשקיעים הכי הרבה הולכת וגדלה.

גם בתחום המדיה המסורתית יש למשרדים סיבה טובה לחשוש: החזרה הצפויה בטלוויזיה לשני בעלי רישיון במקום שלושה מחזירה את הכוח לידי מפעילי הטלוויזיה המסחרית, והמשמעות עלולה להיות כרסום נוסף ברווחיות של המשרדים. הכיוון של הרחבת סל השירותים הוא נכון, אך לא יכול להתאים לכולם בגלל ההשקעה הגדולה הנדרשת ובגלל הצורך למסה קריטית מסוימת שתצדיק את אותה השקעה. לכן נראה שלא יהיה מנוס מלהעלות מחדש לשולחן מודלים חדשים שבהם משרדים יתוגמלו על עבודה, זמן והצלחה, ולא בהכרח על המדיה.

בתוך כל השינויים שעולם השיווק עובר, ואשר מצטלבים עם התהליכים שהענף בארץ עובר, נראה שמשרדי הפרסום כבר לא נתפסים כמייצרים מספיק ערך. רובם עברו מפוזיציה של שותף לפוזיציה של ספק. וכשספק לא מייצר ערך - קל להחליף אותו.

כבר כמה שנים שענף הפרסום נמצא בצומת דרכים ונראה שלרוב השחקנים בו אין עדיין מענה לגבי המקום שהוא אמור לתפוס בתוך עולם השיווק. יש ניסיונות, סימני שאלה, אבל אין תשובות וגם לא בטוח שיש תשובה אחת נכונה שמתאימה לכולם. 

עוד כתבות

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם