מכונת השקיה בשדה / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב
"חקלאים בעולם נוגעים בקרקע ואמרים: 'יש 50% לחות, אז צריך להשקות', אבל כשמראים להם את הנתונים הם נדהמים לגלות שהם לא השקו ולא דישנו ברמה מספקת. עד היום החקלאים היו עיוורים לגבי מה קורה מתחת לקרקע", כך אומר ל"גלובס" תומר צח, מנכ"ל חברת CropX, חברה ישראלית שעוסקת בפיתוח טכנולוגיות המיועדות לחקלאות (אגריטק).
CropX עומדת לפרוש רשת של מערכות השקיה אוטומטיות במקומות שונים בעולם, המבוססות על "האינטרנט של האדמה". באחרונה השלימה החברה פיילוט חקלאות מדייקת באריזונה, שממנו עולה כי הטכנולוגיה שלה מאפשרת להחליף את החקלאי בקבלת החלטות בתחום ההשקיה והדישון ולחסוך 40% ממי ההשקיה תוך הגדלת היבול ב-10%.
הטכנולוגיה של קרופקס מבוססת על הטמנת חיישנים באדמה בנקודות מסויימות בחלקת הגידול, שמקושרים ברשת אלחוטית למערכת אגירת נתונים וניתוחם. התובנות שמפיקה המערכת מאפשרת לחקלאי לדעת מה צרכי ההשקיה והדישון בפועל, וכעת מדובר ביכולת נוספת של הטכנולוגיה להפעיל את ההשקיה באופן אוטומטי על פי צרכי הקרקע והצמחים. עד כה פרשה החברה מעל 2,000 חיישנים בעולם והמערכות שלה פרושות בכ-40 מדינות, בהן ארה"ב, קנדה, מקסיקו, דרום אפריקה, אוסטרליה ותאילנד.
"מערכת קרופקס היא בין המערכות הבודדות בעולם שהוכחו בשדה בגודל מסחרי. ב-2019 נהפוך לחברת האגריטק שתספק הכי הרבה מידע מהקרקע. קפיצת המדרגה הטכנולוגית מתבטאת ביכולת להפעיל באופן אוטומטי את מערכות ההשקיה באופן אדפטיבי, כך שכמות המים בקרקע תספק לגידול בדיוק את מה שהוא צריך עבור הימים הקרובים עד למחזור ההשקיה הבא", אומר צח.
צח מספר כי היכולות החישוביות ואלפי החיישנים יאפשרו להקים את מאגר המידע הגדול בעולם לנתוני אדמה, "שיפענח את הסודות שהיא מסתירה וישנה את פני החקלאות העולמית. 'האינטרנט של האדמה' הוא המפתח לחקלאות מדויקת שעשויה לפתור את המחסור במים, את המחסור במזון והרעב, לחסוך באנרגיה ולצמצם משמעותית את הזיהום".
השקעה אסטרטגית של כיל
חברת קרופקס הוקמה בשנת 2015 על ידי יצחק בנטאויץ', שכבר אינו פעיל בחברה, והיא מעסיקה 28 עובדים בנתניה. ב-2016 הצטרף תומר צח כמנכ"ל החברה. החברה גייסה 1.3 מיליון דולר בהשקעת סיד ו-10 מיליון דולר נוספים בסבב A ביוני 2015. לדברי צח בקרוב תערוך החברה סבב גיוס B.
בין המשקיעים בחברה היו קרן Innovation Endeavors של אריק שמידט, מנכ"ל גוגל לשעבר; קרן ההון סיכון האמריקאית פיניסטר (Finistere Ventures), שהשקיעה גם בטאראניס; קרן Robert Bosch Venture Capital; קרן Green soil; OurCrowd, Germin8 ועוד.
השקעה אסטרטגית נוספת בחברה נעשתה על ידי חברת כימיקלים לישראל (כיל) במאי השנה, השקעה שהייתה הראשונה של כיל בחקלאות מדייקת. לדברי צח, מדובר בהשקעה אסטרטגית משמעותית, שנעשתה עם כניסתה של קרופקס לתחום הדישון. צח מציין כי החברה תסיים את השנה עם רווח, וצפוי גידול משמעותי בשנה הקרובה, אך הוא נמנע מלהתייחס למספרים מדויקים.
הטכנולוגיה של קרופקס משלבת חיישנים המוטמנים באדמה על ידי החקלאי עצמו - הרבה פעמים בחברות אחרות נדרשת הטמנה מקצועית בעלות גבוהה יותר. חברות אגריטק אחרות, כמו טאראניס הישראלית, משתמשות בחיישנים מוטסים ברחפנים ומטוסים כדי ללמוד את מצב הגידולים אולם צח אומר כי אין תחליף ללימוד המצב מהקרקע עצמה: "כשאתה מסתכל מלמעלה, הנתונים מגיעים מאוחר מדי. עד שאתה יכול לראות משהו על העלים של הצמח בדרך עוברים שבועות מהחוסר, והדרך היחידה לחזות את הבעיות היא ללמוד מתוך הקרקע וזה הרבה יותר קשה".
הפיתרון, המכונה 'האינטרנט של האדמה' (על משקל 'האינטרנט של הדברים' - IoT) מבוסס על דור חדש של חיישנים מדויקים, שפותחו במעבדות החברה בנתניה. החיישנים, שמותקנים על ידי החקלאי בקלות, מודדים נתוני לחות באדמה, מליחות הקרקע וטמפרטורה בעומקים שונים, ומתחילים לשדר את הנתונים באמצעות תשדורת סלולרית מובנית, למערכת הניתוח בענן. המערכת מפיקה אוטומטית הנחיות מפורטות למערכת ההשקיה הממוחשבת, על בסיס השונות בנתוני האדמה שגילתה בין חלקי השדה, מזג האוויר, סוג ושלב הגידול ועוד. חיישן אחד יכול לנטר חלקה בגודל של 20 עד 80 דונם (בהתאם לרמת השונות בשדה).
"התובנות הבסיסיות הן מתי להשקות וכמה להשקות, ומתי להימנע מהשקיה. אנחנו נכנסים עכשיו לתחום הדישון ויודעים להגיד האם הגיע מספיק דשן לבית השורשים ומתי, ומה כמות הדשן שצריך להוסיף. לא תמיד הדשן נקלט באותה מידה בכל מקום. אתה מסתכל על בית השורשים מקרוב ויכול לפתח אסטרטגיה של השקיה. על בסיס התנהגות המים באדמה אפשר לבנות גרף התייבשות. בחוות חקלאיות בארה"ב מקובלת השקייה בשדות עגולים ענקיים באמצעות ממטרה חשמלית מסתובבת באורך 400 מטר והמידע שלנו מאפשר לחסוך בסיבובים ובהוצאות חשמל".
חוסכים 40% ממי ההשקיה
החברה השלימה באחרונה פיילוט באריזונה, בשיתוף עם חברת השקעות IAF, שיוזמת ומפעילה מיזמים של חדשנות טכנולוגיות בשטחי אדמה גדולים שבבעלותה. הניסוי ארך חצי שנה בחלקת אדמה מעגלית בשטח 500 דונם, המצוידת במערכת השקיה הנעה בציר מעגלי ברדיוס של 400 מ׳ (המכונה Pivot). קרופקס חילקה שדה אספסת באריזונה ל- 20 גזרות שוות, כשכל גזרה גודלה בתנאי השקיה ודישון שונים: החברה מספרת כי בתום הניסוי התברר כי המערכת הישראלית חסכה כ-40% ממי ההשקיה, לכך התווסף החיסכון באנרגיה להבאת המים לשדה, וזאת בהשוואה להשקיה בקבוצת הביקורת - וזאת ללא כל איבוד יבול (החיסכון במים נאמד בקרוב ל-190 מיליון ליטרים של מים - 50 מיליון גלונים, כמות מים זהה ל-76 בריכות שחיה אולימפיות).
ייעול ההשקיה איפשר הכנסת מחזור גידול נוסף במהלך תקופת הפיילוט שהניב תוספת יבול של 10%, המהווים תוספת ישירה של 10% להכנסות מהחלקה (מהכנסות בהיקף של 280 אלף דולר לחלקה להכנסות של 310 אלף דולר). על פי חישובי החברה, תוספת יבול בשיעור כזה, אם הייתה חלה על כלל גידול האספסת בארה"ב במהלך שנה, הייתה יכולה למלא מיליון משאיות סמי טריילר, כמות עצומה בעלת משמעות אסטרטגית לחקלאות האמריקאית.
מסביר צח: "בחרנו לבצע ניסוי באספסת שהיא אחד הגידולים המרכזיים בחקלאות האמריקאית. בשנת 2017 הגיע יבול האספסת ליותר מ-55 מיליון טון שנזרעו ועובדו בשטח של 68 מיליון דונם (קרוב ל-17 מיליון אקרים, שטח גדול פי 3 משטח מדינת ישראל). "הנתונים הללו ממחישים את היקף המהפכה שאנו מסוגלים לחולל בחקלאות העולמית. יתרה מזאת, הטכנולוגיה שלנו מיושמת בכל סוג של גידול כגון חיטה, ותירס שמפיקים יבולים בסדר גודל כזה".
התוכניות לעתיד כוללת התרחבות לתחום מידע לחברות ביטוח המבטחות יבולים. "הכיוון שלנו הוא למצב את עצמנו כחברה מספר אחת בעולם מבחינת כמות הדאטה שהיא מביאה מהקרקע. לאסוף כזאת כמות תאפשר לנו להגיע לתובנות מעבר לרמת החקלאי הבודד, לבנות מידע עבור חברות הביטוח וגם להיכנס לעולם הצריכה ולמשל לתת נתונים על מצב גידולי התירס בכלל ארה"ב, שהיא מגדלת התירס הגדולה בעולם", אומר צח.