גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אתם לבד בבית? סירי ואלקסה יודעות את זה: המהפכה הבאה בעולם הפרסום תגיע מהבית החכם

בעתיד הלא רחוק, הרמקולים החכמים יוכלו לזהות מתי אתם מאוהבים, עצובים או סתם רעבים – אפילו לפני שהבנתם שאתם כאלה ● כך שלא תופתעו אם השליח ידפוק פתאום בדלת עם זר פרחים, דובי גדול ופרוותי או פירה עם בצל ● הכירו את השלב הבא בעולם הפרסום ● מגזין פירמה משרדי פרסום

בית חכם / שאטרסטוק
בית חכם / שאטרסטוק

זה עצוב להודות בכך, אבל פרסום הוא מעין קנרית במכרה פחם לשינויים חברתיים. כך, סוכנויות הפרסום בארצות-הברית היו הראשונות לזהות שהזמנים משתנים ודחפו מותגים מסורתיים לבנות קמפיינים לאוכלוסייה האפרו-אמריקאית כשהתנועה לזכויות האזרח טרם התבססה. שלושים שנה מאוחר יותר, שוב היו אלה סוכנויות הפרסום שהבינו שכדאי להן לפנות ישירות גם לקהילת הלהטב"ק, בזמן שמעמדם המשפטי נותר ספק פלילי ספק "אל תגלה ואל תספר". 

הן היו גם הראשונות לאמץ את האינטרנט ב-1995 כשנטסקייפ הציגה לעולם את העוגיות (קוקיז) והתחילה לאסוף מידע על פעילות הגולשים. הן הזדרזו להבין את כוחו המתעתע של הבאנר המעיק כשהאינטרנט התפתח, ומאוחר יותר מיהרו לנצל את ייחודן של הרשתות החברתיות כדי למקד עוד יותר את הפרסום ולבנות קמפיינים ויראליים.

תהיו בטוחים שהן שם גם היום, ממתינות בדריכות לרגע שבו המאזן ישתנה ותושלם המהפכה של האינטרנט של הדברים.

מכונת קפה שמתקשרת עם השעון המעורר 

הרעיון לנהל, לשמור ולווסת פונקציות בבית על גבי רשת אינטרנטית קיים כבר עשרות שנים. בספרות, בקומיקס, בטלוויזיה ובקולנוע אנחנו משתעשעים בשעבוד טוטאלי של החפצים הדוממים לפקודות קוליות ומחוות ידיים. מקרר שיודע בדיוק מה חסר או עומד להיגמר לפי הרצונות הסובייקטיביים שלנו, מכונת קפה שמתקשרת עם השעון המעורר, או חימום מרכזי שמפעיל את עצמו ברגע שאנחנו יוצאים מהעבודה. 

הדוגמאות האלה אולי נראות כמו משאלה רחוקה, אך מדובר בעיוות שנוצר בגלל תשומת-לב גדולה מדי לתערוכות טכנולוגיה מפוארות ולא נגישות. לתוך הגישה הקפוצה הזו נכנסה חבורה נמרצת שקוראת תיגר, כשענקית המסחר המקוון אמזון מובילה את כולם. לצדה שורה של סטארט-אפים קטנים וחדשניים שמתמקדים בלהפוך את החיים שלנו לעתידניים. כבר היום, באזורים רבים בעולם (בעיקר במדינות דוברות אנגלית), מדובר במציאות מחלחלת.

כך, חיישנים, מצלמות, טלוויזיות, רמקולים, שעונים מעוררים, גלאי עשן, תאורה וחימום הם רק חלק מהמוצרים שעוברים הסבה לחכמים ונמכרים באמזון, בוולמארט או בבסט ביי במחירים מאוד נוחים.

כרטיס הכניסה: הרמקולים החכמים

ככלל, רמקולים חכמים (אותם ספיקרים מצוידים בבינה מלאכותית שיכולים לנהל שיחה בסיסית ולבצע עבור המשתמשים פעולות שונות) - מקשיבים להכול. זאת אומרת - הכול. הם חייבים, אחרת הם לא יוכלו "להתעורר לחיים" כשמישהו יבקש מהם לשיר, להפעיל את האור או לדווח אם קר או חם בחוץ. מהרגע שהרמקולים נכנסים לפעולה הם מתחילים גם להקליט הכול: כל אינטראקציה, לחש, הזזת חפצים, ניעור שטיחים או שטיפת כלים שמתרחשת בבית. מידע שנאסף ונשמר בענן של החברה שייצרה את הרמקול.

שלוש יצרניות עיקריות קיימות כיום לרמקולים האלה: החלוצה אמזון, גוגל ואפל. הפעילות הנחושה שלהן בשנתיים האחרונות הביאה לכך שכ-40 מיליון איש ברחבי העולם כבר הכניסו רמקולים חכמים לבתים שלהם, ולכך ש-100 מיליון איש נוספים צפויים להצטרף אליהם עד סוף 2018 ולהניב לשחקניות הכנסות מצטברות של 2.7 מיליארד דולר.

חברת המחקר IHS Markit מעריכה כי עד שנת 2021 מספר הרמקולים החכמים בעולם יעמוד על 328 מיליון יחידות, ואילו לפי חברת המחקר Ovum, באותה השנה יהיו 7.5 מיליארד מכשירים שכוללים עוזרת וירטואלית מיומנת. מספר שהוא כמעט שווה ערך לכמות בני האדם על פני כדור הארץ - הישג שלקח לטלפונים הניידים לא פחות משלושה עשורים.

מספרים אלה אינם מקריים. יצרניות הרמקולים דוחפות את המוצרים שלהן לצרכנים במבצעים אגרסיביים. הן חותכות מחירים בחדות בכל הזדמנות - לפני החגים, בחגים, אחרי החגים, ביום שישי השחור ובפריים דיי, מקימות חנויות פופ אפ, שוכרות שטחי מסחר עצומים בוולמארט, במייסי'ס ובבסט ביי, ואפילו מוכרות לעתים במחירי הפסד. הכול כדי להצליח להיות הראשונות להתנחל במרחבים הפרטיים, בבתים ובמשרדים.

הן עושות זאת משום שברור היום שהרמקולים החכמים הם נקודת הכניסה לתעשיית הבית החכם. כי צריך עוזרת וירטואלית אחת למשול בכל המכשירים והשירותים הביתיים, עוזרת וירטואלית אחת כדי לכבול אותם וליצור סביבן אקו-סיסטם שלם שמתקיים על רשת אחידה ויחידה - האינטרנט של הדברים (IOT).

לפצח את שיטת הפרסום 

היום אנחנו מייצרים 2.5 קווינטיליון בייט של מידע. מסה משוגעת שבעלי אתרים, חברות, ממשלות וגורמים עוינים יכולים לאסוף ולקשר באופן אנונימי, פחות או יותר, לאנשים שמייצרים אותו. יכולת שהפכה את הפרסום הטיפש על פניה ויצרה את הפרסום הדיגיטלי הממוקד שאנחנו מכירים היום. 

שתי חברות אמריקאיות חגגו את השינוי הזה - גוגל ופייסבוק שנוגעות בחייהם של יותר בני אדם מכל מדינה ריבונית על פני כדור הארץ. מנוע החיפוש של גוגל הוא הדומיננטי ביותר בעולם עם כ-3.5 מיליארד חיפושים ביום, שווה ערך ל-86% מהשוק. לשם השוואה, בינג, המנוע השני, תופס רק 6.55%. ואילו לפייסבוק יש 2.1 מיליארד משתמשים, 1.5 מיליארד באפליקציית המסרים המיידים וואטסאפ ועוד מיליארד באפליקציית שיתוף התמונות אינסטגרם. כך שבסך-הכול, 2.5 מיליארד איש ברחבי העולם משתמשים בלפחות אפליקציה אחת של פייסבוק, שליש מכלל אוכלוסיית כדור הארץ. 

הפעילות המסיבית של משתמשים ברחבי העולם בפלטפורמות אלה יצרה הזדמנות יוצאת דופן של מעקב ואיסוף נתונים, הפקת תובנות מהם ומכירתם למרבה במחיר. מה ששלט במשך שנים - פרסום מבוסס על דמוגרפיה גולמית - הפך ללא רלוונטי, מעין צורה גסה ולא יעילה של פרסום.

אחריו עלה במהירות עידן חדש של הפרופיל האלגוריתמי - תרשים מדוקדק של הגולשים עם מיקוד חריג באיכותו. מחתך מאוד פשטני בין נשים וגברים או מדגם גילאים, לחתכים הרבה יותר אישיים. היום מפרסם יכול לבקש לחשוף את המוצרים שלו למדגמים מסוימים, נניח נשים בגילאי 25 עד 30, מאזור תל-אביב, נשואות עם ילדים; או ילדים מתחת לגיל 13 שחיים בפריפריה הגיאוגרפית וסובלים מבדידות חברתית. כל מה שהם צריכים הוא רק לפנות לגוגל או פייסבוק ולבקש.

במהלך 2017 עמדו ההכנסות המצטברות של פייסבוק וגוגל מפרסום על 135 מיליארד דולר - 88 מיליארד דולר מתוכם הגיעו רק מפרסום דיגיטלי. 90% מהעלייה בשוק הפרסום העולמי מיוחס לשתי הענקיות הללו שמחזיקות בסך-הכול בחמישית מתקציב הפרסום העולמי.

כבר למעלה מעשור שפרסום אלגוריתמי מניב רווחי עתק לחברות הטכנולוגיה. ואף שהיה חדשני בשעתו, הוא עדיין נשען במהותו על פרסום מסורתי שכולל הרכבת פרופילים יציבים, קטגוריות ברורות שכוללות גיל, מצב משפחתי, מגדר וכדומה. אבל מה אם גם את הקטגוריות האלה היה אפשר לשכלל? לא ברזולוציה, אלא בממד נוסף חדש. מה אם הקטגוריות היו דינמיות ויכלו להתמודד עם המצבים הפיזיים והרגשיים שבהם אנו נתונים? אם אנחנו רעבים, עצובים, שמחים, או אפילו לא עלינו חולים. כדי להשיג זאת מה שצריך הוא שורת מוצרים שיעקבו ויקשיבו לנו כדי שיוכלו להתייחס אלינו בצורה "נוזלית" - בבוקר באופן אחד ובערב בצורה אחרת; יידעו מתי אנחנו פתוחים יותר להצעות כי אכלנו ולא יציקו לנו עם פרסומות כשאנחנו עייפים. 

עם זאת, במובנים מסוימים גם ההתפתחויות של העידן הדיגיטלי נשארות בממלכה הוויזואלית - אנחנו קונים את מה שאנחנו רואים והמפרסמים בונים ומתחזקים מותגים שיש להם זהות חיצונית ברורה מאוד. אם תשאלו את מיכל שרייבר, מנכ"לית ומייסדת סוכנות הדיגיטל "Web Done", השינוי הרדיקלי הראשון מהאינטרנט של הדברים יגיע מהקול. "ההתנהלות היא מאוד אינטואיטיבית. יכול להיות שאני אגיד לאלקסה: 'תמצאי לי נעלי ספורט שמתאימות לריצה, בצבע, בדירוג מסוים ובמידה ספציפית', ואני אעשה את זה מבלי לציין את שם המותג. כשאני אומרת לאלקסה שתוסיף קוטג' לרשימת הקניות, היא בוחרת לי בעצמה את המותג.

"הסיפור יהיה מאחורי הקלעים. לפמפם מותג זה כבר לא רלוונטי. השאלה היא איך אני כמותג אתן לצרכנים שלי משהו שהם צריכים. זה פיצוח קריאטיבי כמו כל שלב בפרסום".

מאור חן, מנכ"ל מקאן דיגיטל, מבקש לצנן מעט את ההתלהבות. "התחושה היא שהפרסום בתחום ה-IOT רחוק. גם כשמסתכלים על קול והעוזרות הווירטואליות ובוחנים מה הצרכנים עושים איתם, רואים שמדובר בעיקר על השמעת מוזיקה. החדשנות שנכנסת היום לבתים של האנשים עדיין לא רלוונטית לפרסום".

חן מדגיש שזה לא אומר שהחדשנות בתחום לא מייצרת הזדמנויות עבור מותגים, אלא שעדיין צריך להבין מה הערך האפשרי שגלום עבור מפרסמים. "יש דוגמאות לכך שהעולם הזה יסכן מותגים. העולם הולך להשתנות, אבל האם זה אומר שמחר בבוקר יהיה למותגים מה לעשות שם כפלטפורמה לפרסומות? אני לא בטוח".

משתעלים? הבית החכם ישלח לכם מרק חם

קורטונה, אלקסה, גוגל אסיסטנט או סירי, העוזרות הווירטואליות המתוחכמות והמצליחות בעולם הן הכלי שאמור לשמש כמתווך בינינו לבין המכשירים האלקטרונים והחשמליים השונים. מתווך שאפשר לבקש ממנו הכול - להדליק קומקום או להפעיל חימום - שכן הם נמצאים תמיד בהאזנה מתמדת שמספקת פתח לעתיד פרסומי משוגע.

חשבו על חברות שיודעות על כל מה שמעניין אתכם באינטרנט: על האתרים שבהם ביקרתם, כמה זמן שהיתם בהם, או על אילו פרסומות הקלקתם. תוסיפו לכך מידע מקיף ורגיש על הזהות הממשית שלכם: מתי אתם חוזרים הביתה, כמה קפה אתם שותים ביום, מה הרגלי הצפייה שלכם, או אפילו מתי חם או קר לכם. החברות הללו אפילו יודעות להבחין בדיוק עם מי אתם מדברים באותו הרגע, באיזה חדרים אתם נמצאים בעיקר, אם אתם מארחים הרבה או שאתם כל הזמן לבד בבית.

הפרסום האלגוריתמי ניצב כעת מול עידן חדש שבו שורה של מוצרים יפקחו עלינו ללא הרף בבית שלנו. מדובר על פוטנציאל פרסומי חזק מאי-פעם שחורג הרבה מעבר למה שהכרנו. בצורתו הפשוטה ביותר, פרסום חכם ידע להציע לנו לנסות דגני בוקר חדשים אחרי שביקשנו מאלקסה להוסיף קורנפלקס לרשימת הקניות, או אפילו לפני כן אם היא כבר תכיר את ההרגלים שלנו כך שתדע להעריך מתי אמורה להסתיים הקופסה האחרונה. עולם שבו הבית החכם יזהה שבחודשים האחרונים אתם עובדים שעות ארוכות וידע להציע לכם חופשה. 

בנקודה זו, מאמין חן, טמון הערך המיידי בעולם של בתים חכמים. "זה נכון מאוד עבור מותגים להתנסות ולראות איך ניתן לנצל את הטכנולוגיה החדשה כדי לייצר ערך ומעורבות לצרכנים שלהם, ולאו דווקא בפרסום. למשל, חברת מזגנים שיכולה אולי להמליץ ללקוחות שלה מה כדאי ללבוש מחר לעבודה לפי תחזית מזג האוויר".

"המהלך האחרון של אמזון להכניס את אלקסה לרכב יתחיל את המהפכה הזו", קובעת שרייבר. "רכב הוא מקום קלאסי לקול כי הידיים שלך עסוקות בנהיגה. מותגים צריכים להיות שם כי שם הצרכנים נמצאים, אבל צריך לקחת בחשבון שזה לא מספיק. כל מה שיסרבל ידחה את המשתמשים ולכן חייבים לפגוש את הצרכן בנקודה הנכונה ביותר - הרגע הרלוונטי ביותר להציע, איך ולמה. זה שהבית נורא חכם זה אחלה, עכשיו השאלה היא עד כמה זה קל, עד כמה המותג ישתלב בו באינטואיטיביות. בסופו של דבר, הפרסום הכי טוב והכי ממכר הוא הנוחות".

בצורתו המחוכמת יותר פרסום חכם אמור להצליח להפיק תובנות מורכבות הרבה יותר. למשל להבין שאם אתם מתעטשים או משתעלים, אז כנראה שאתם חולים ולהציע לכם סוג ספציפי של תרופה או משלוח של מרק חם עד הבית. הבית החכם יוכל להבין שבגלל שלא עשיתם כביסה כבר כמה ימים, לא שטפתם כלים וגם לא בישלתם, אז כנראה שאתם עסוקים או פשוט עצובים ולכן הוא יציע לכם טיפול או ללכת להצגה.  

החיבור המקיף בין כל הטכנולוגיות יאפשר למפרסמים ליצור חוויה חדשה שכוללת אינטראקטיביות של הצרכנים. תהיה להם אחיזה חזקה בנו שתעניק להם כוח לבצע עלינו מניפולציות במטרה להגיע לכיס שלנו. זה אולי נראה רחוק מאוד בישראל בגלל שהבתים החכמים פועלים עדיין בעיקר באמצעות אנגלית, אבל ברגע שהשפה תחדל להיות מחסום, גם הפרסום החכם יתחיל להיות חלק מהחיים שלנו בלי ששמנו לב.

אם התחום לא יוסדר במהירות - ניפגע מהפרסום החכם

כשהאינטרנט התחיל לעשות את צעדיו הראשונים בעולם החופשי, התקבלה החלטה רגולטורית מודעת שלא לשים לו מעצורים אלא פשוט לתת לו לצמוח. החירות אפשרה יצירתיות יוצאת דופן שהביאה לעולם חברות כמו גוגל ופייסבוק, ונתנה לאמזון את כל החופש שבעולם לחשוב מחדש על תחום הקמעונאות ושירות לקוחות. כך, בשם אותה חירות ויצירתיות קיבלנו את גוגל ופייסבוק בחינם, אבל הסכמנו לחלוק מידע פרטי שידענו שנמכר לצד שלישי עבור הנוחות הזו. זה נראה אז כמו דיל מנצח.

הבעיה היא שעל בסיס המודל העסקי הזה החברות מתומרצות לעשות בעיקר דבר אחד - להשיג כמה שיותר משתמשים, מה שהפך את הצמיחה לדבר היחיד כמעט שעומד לנגד עיניהן. הדינאמיקה הזו עבדה תקופה ארוכה בהצלחה משום שהמשתמשים, תהיה סיבתם אשר תהיה, התנהלו באמונה עמוקה בנוגע ליושרה ולאחריות של פייסבוק, טוויטר, גוגל ואחרות כחברות נותנות שירות. הנחנו שהן שומרות עלינו, מגוננות עלינו ברגישות ומייצרות מרחב בטוח משנאה, מהטעיה, ממניפולציה ומאלימות.

אך בשנתיים האחרונות עבר ציבור המשתמשים חוויית התפכחות קשה. זה התחיל בהבנה שרוסיה השתמשה ברשתות החברתיות כדי להשפיע על הבחירות לנשיאות ארה"ב; המשיך בדאעש שמשתמש בטוויטר כדי לארגן פעילויות או ביוטיוב כדי לגייס לשורותיו; מאוחר יותר התפוצצה פרשת קיימברידג' אנליטיקה ונחשפו שורות של בעיות אבטחה בפייסבוק והבנו שהיא פשוט נותנת בהפקרות מידע אישי פרטי שלנו; ולבסוף גילינו שגוגל הסתירה את העובדה שמידע של המשתמשים בגוגל פלוס נפרץ ושטוויטר היא בכלל כר פורה של פעילות בוטים.

ראשי הענקיות אף זומנו להעיד בפני הקונגרס והסנאט האמריקאי בנוגע לאחריותם במצב הנוכחי. חקירות פליליות נפתחו נגדן בכל העולם, וגוגל חטפה קנס היסטורי בסך 5.1 מיליארד דולר מהאיחוד האירופי על פעילות לא תחרותית. בעקבות כך למדנו שאפילו מנוע החיפוש הגדול בעולם מטה תוצאות לטובתו ולטובת מי שמשלם לו.

באחד מהשימועים בוושינגטון אמר סגן יו"ר ועדת המודיעין, הסנאטור מארק וורנר, למייסד טוויטר, ג'ק דורסי, ולסמנכ"לית התפעול של פייסבוק, שריל סנדברג, כי "עידן המערב הפרוע ברשתות החברתיות מגיע לסופו". הוא ציין זאת כחלק מהתפכחות קולקטיבית, ציבורית ורגולטורית מהאמונה העיוורת שניתנה לרשתות חברתיות וענקיות טכנולוגיה אחרות. מתוך הבנה כי הן לא יכולות לבדן (או לא רוצות) להגן על פרטיות המשתמשים ולייצר להם מרחב בטוח מאינפורמציה שגויה, מניפולציות ותכני שנאה.

אבל האמת היא שהרגולטורים עדיין רודפים אחרי חברות הטכנולוגיה כמעט בכל תחום. אפשר להניח, כפי שהדברים מתקדמים, כי מי שיקבע את שיטות העבודה המומלצות מבחינת האינטרנט של הדברים והבתים החכמים יהיו התאגידים שיעשו זאת תוך כדי פעולה. כי נכון להיום מרבית האנשים שמשתמשים בשירותי הענקיות לא נהנים מהגנות, מכללים או מחוקים ממשלתיים - לא בכל מה שקשור לאיסוף מידע ברשתות החברתיות, אתרים ומנועי החיפוש, ולא במה שקשור לאינטרנט של הדברים.

וזה רק מצד חברות הטכנולוגיה שלא באמת רוצות להרע לנו. מה נגיד על האקרים שיכולים לפרוץ היום כמעט לכל דבר ויוכלו לכאורה לשים את ידם על מצלמות האבטחה הביתיות שלנו או על שרתי הענקיות עצמן, ולדלות מידע פרטי ורגיש על מיליוני משתמשים. זה אפשרי משום שגם אם הצרכנים מצפים לרמה מסוימת של פרטיות ואנונימיות, אין שום גוף מוסמך שדורש זאת מחברות הטכנולוגיה. אם התחום לא יוסדר במהירות ובדינמיות שהולמת את הפיתוחים הטכנולוגיים המואצים, סביר להניח שניפגע מהפרסום החכם. 

עוד כתבות

מריוס נכט - תמר מצפי

אחרי הבנק הדיגיטלי; מריוס נכט פורש גם מתפקיד יו״ר צ׳ק פוינט

במקומו ימונה לתפקיד היו"ר ג'רי אונגרמן המשמש היום כסגן היו"ר ● לאחרונה הודיע נכט גם על פרישה מהבנק הדיגיטלי וזאת 8 חודשים מקבלת האישור להקמתו מבנק ישראל

תרבות G

ביכורים בתרבות: אלבומי בכורה ישראליים, סרטים, סדרה וספר

שלושה אלבומי בכורה חדשים של יוצרים מבטיחים, ספר ביכורים שבמיטבו כשאינו מנסה להצחיק, ארבע קומדיות קלאסיות שאפשר למצוא בנפטליקס וסדרת ביכורים אחת

אדם עם מסכה עובר ליד בניין בורסת ניו יורק / צילום: Mark Lennihan, AP

היפוך מגמה: וול סטריט נצבעה אדום בצל הודעתו של טראמפ כי יקיים מחר מסיבת עיתונאים בנוגע לסין

הנשיא טראמפ צפוי לחתום על צו נשיאותי שיפגע בהגנות על הרשות החברתיות ● מזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפיאו הודיע אמש בקונגרס כי הונג קונג אינה אוטונומית מסין ● קצב הגשת התביעות החדשות ירד בהשוואה לשבועות הקודמים, ונרשמה ירידה של כ-4 מיליון תביעות מאז פרוץ מגפת הקורונה

מירי רגב / צילום: בן חדד

אוצר מלים: לדעת מירי רגב האמונה נותנת לנו את הכוח להיות טובים

ח"כ מירי רגב, שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מסבירה מדוע היא כל-כך אוהבת את המילה "אמונה" ● מתוך פרויקט "אוצר מילים" – מאה ישראלים בוחרים את המילה האהובה עליהם ביותר בעברית

בנימין נתניהו, מסיבת העיתונאים בצל הקורונה, אמש / צילום: Gali Tibbon, Associated Press

ביבי, הסדרה: ספרו של בן כספית על נתניהו בדרך להוליווד

הסדרה תהיה מבוססת על הביוגרפיה שכתב לאחרונה העיתונאי בן כספית והיא תעובד על ידי התסריטאי זוכה האמי, קירק אליס

הרחוב הישראלי שוקק בימי קורונה, לאחר שחרור ההגבלות / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

64 חולים חדשים ביממה האחרונה: "מספרי החולים מטרידים פחות מהמחסור במידע"

מספר החולים החדשים בקורונה אמנם עלה בימים האחרונים, אך הוא עדיין רחוק מהקו האדום שהציבה הממשלה ● פרופ׳ חגי לוין: ״חסר מידע מסקרים סרולוגיים שיאפשר להבין טוב יותר את נתוני ההדבקה והתחלואה״

ישראל טויטו / צילום: אריק סולטן

מנכ"ל חדשות 13 משיב מלחמה: עובדי החדשות לא יקבלו את מלוא שכרם בשל העיצומים

לטענת מנכ"ל חדשות 13 ישראל טויטו היות ומדובר בשביתה של העובדים, אין זאת הפרת משמעת כי נקיטת עיצומים מביאה להשהיה מיידית של חוזה העבודה ובמצב כזה העובדים אינם זכאים לשכר רגיל אלא לשכר הולם ● מאוחר יותר הובהר לחלק מהעובדים - הבכירים שביניהם - ששכרם לא יקוצץ

אבו מאזן / צילום: רנין סוואפטה, רויטרס

בכירים פלסטינים: ההודעה על ביטול ההסכמים עם ישראל - לא ניתוק מלא של הקשר

למרות הודעת אבו מאזן על ביטול ההסכמים עם ישראל, ברור לשני הצדדים שהפסקה מוחלטת של הקשרים היא פשוט לא אפשרית ● גורם ישראלי אומר כי בימים הקרובים יוחלט בישראל כיצד לנהוג, ולא מן הנמנע כי ייעשה שימוש בכלי הכלכלי להשבתו של התיאום הביטחוני

לן בלווטניק, בעלי כלל תעשיות / צילום: יח"צ

נפלו ברשת: לן בלווטניק היה אמור להיות נמל המבטחים של ערוץ 13. אז מה השתבש בדרך?

בידיים של המיליארדר לן בלווטניק, ערוץ 13 היה אמור להגיע לחוף מבטחים. זה לא קרה ● עשרות שיחות עם אנשי תקשורת ועיתונאים חושפות את מסלול ההידרדרות: החילופים התכופים בצמרת, אובדן האמון בין ההנהלה לעיתונאים, הקרב האבוד על הרייטינג והמחנאות בקרב כתבי החדשות

מפגינים מול המשטרה על המוות של ג'ורג' פלויד. מיניאפוליס, ארה"ב / צילום: John Minchillo, Associated Press

המחאה נגד הרג העצור השחור מחריפה: המשמר הלאומי נפרס במיניאפוליס

מאות חיילים הוזעקו לסייע בשמירה על הסדר לאחר שתחנת משטרה נפרצה והוצתה ביום השלישי למהומות שפרצו עקב התיעוד של שוטר לבן חונק למוות את ג'ורג' פלויד ● המחאות הפכו לאלימות גם בקולורדו וקנטאקי ● טראמפ כינה את המפגינים "בריונים" והוסיף: "מבזים את זכרו"

איימן עודה / צילום: גיל אליהו, ג'יני

אוצר מלים: איימן עודה חושב שאת הדברים הטובים ביותר השגנו בעזרת מאבקים

ח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת, מסביר מדוע הוא כל-כך אוהב את המילה "מאבק"● מתוך פרויקט "אוצר מילים" – מאה ישראלים בוחרים את המילה האהובה עליהם ביותר בעברית

מוצרי חלב, סופרמרקט / צילום: תמר מצפי

מלחמות החלב: תנובה יוצאת במבצע חריג בהיקפו כדי להתחרות ראש בראש עם שטראוס

במסגרת המבצע תציע תנובה כי בכל רכישה של 8 מוצרי חלב מתוצרתה, יקבל הלקוח שני מוצרים חינם – הזולים מתוך העשרה ● המבצע שיתקיים בכל נקודות המכירה ברחבי הארץ יתקיים החל מ-1 ביוני ועד 19 לחודש

עמיר פרץ / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מגפת הקורונה לא חיסנה את חקלאי העולם מתחרות

אם היה נדמה שהמצוקה הכלכלית בימי המגפה תגרום לעולם להסתגר מאחורי חומות מכס, נתוני ארגון הסחר העולמי מראים אחרת ● מחצית המדינות התאימו את תנאי הסחר לקורונה, אבל רובן המוחלט בחרו דווקא להפחית תעריפים ● החשש ממחסור לא נגע לאוכל אלא לציוד רפואי

זירת המסחר בוול סטריט, ה־20 במרץ / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

ירידות שערים בוול סטריט; מניית טוויטר מאבדת כ-2%

שיעור החסכונות הפרטיים של האמריקאים באפריל הרקיע שחקים כאשר הוא עמד על 33% ● הקרב בין הרשת החברתית טוויטר לנשיא ארה"ב הגיע אמש והבוקר לשיאו: טראמפ חתם על צו נשיאותי שמטרתו פגיעה בהגנות מהן נהנות רשתות חברתיות ● טוויטר סימנה הבוקר ציוץ נוסף של טראמפ בטענה כי "מאדיר אלימות"

כנס לרוכשים פוטנציאליים ביישוב מיתר / צילום: יח"צ

הנחה לחברי מועדון: המודל העסקי של קבוצות רוכשים לדירות

מועדוני לקוחות כמו חבר, הייטקזון ובהצדעה, מציעים ללקוחות שלהם דירות בהנחה או הטבות שוות כסף כמו מעצב צמוד או מוצרי חשמל לבית ● מה מרוויח היזם ממכירה לקבוצות רוכשים, והאם זה באמת משתלם לקונים?

מימין יגאל אונא, ראש מערך הסייבר; ראש המוסד יוסי כהן; ופרופ' איציק בן ישראל, ראש מרכז הסייבר באונ' ת

ראש מערך הסייבר הלאומי: נדרשת היערכות לאומית מול מתקפות הסייבר

יגאל אונא אמר את הדברים בכנס "סייברטק" בהשתתפות בכירים בעולם אבטחת המידע מרחבי העולם ● לדבריו, מתקפת הסייבר שיוחסה לאיראנים נגד מתקני שפכים בישראל היה גורמת לאסון לולא נמנעה ● "נזכור את החודש האחרון כנקודת שינוי בהיסטוריה של מלחמות סייבר מודרניות"

דונלד טראמפ / צילום: Gripas Yuri -ABACA, רויטרס

האם טראמפ יגביל את ההגנות על רשתות הסושיאל? טיוטה לצו נשיאותי חדש

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ צפוי לשכתב חוק שהגן מזה זמן רב על טוויטר, פייסבוק וגוגל של אלפאבית מלהיות אחראיות על החומר שמפורסם על-ידי המשתמשים שלהן ● הצו הנשיאותי מגיע לאחר סכסוך של הנשיא עם רשת טוויטר, כשזו סימנה באזהרת "עלולים להטעות" את ציוציו

אוצר מילים / עיצוב: גלובס

אוצר מלים: 100 ישראלים בוחרים את המילה האהובה עליהם בעברית

הציוץ הגזעני של כתב גל"צ / צילום: צילום מסך

כתב גל"צ יובל שגב גרם לסערה בטוויטר ומחק את הציוץ

וגם: האסיפה השנתית של בעלי המניות בטבע תהיה השנה וירטואלית ● השיחה

בנימין נתניהו ובני גנץ בהשבעת הכנסת ה-35 / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

הגבלת תנועה והפגנות: בממשלה לא בטוחים שהקורונה מאחורינו ודורשים סמכויות מרחיקות לכת

רגע לפני כניסת החג הופץ להערות תזכיר חוק שיקנה לממשלה לקבל סמכויות מרחיקות לכת, בהכרזה פשוטה אחת: מצב חירום קורונה