גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אתם לבד בבית? סירי ואלקסה יודעות את זה: המהפכה הבאה בעולם הפרסום תגיע מהבית החכם

בעתיד הלא רחוק, הרמקולים החכמים יוכלו לזהות מתי אתם מאוהבים, עצובים או סתם רעבים – אפילו לפני שהבנתם שאתם כאלה ● כך שלא תופתעו אם השליח ידפוק פתאום בדלת עם זר פרחים, דובי גדול ופרוותי או פירה עם בצל ● הכירו את השלב הבא בעולם הפרסום ● מגזין פירמה משרדי פרסום

בית חכם / שאטרסטוק
בית חכם / שאטרסטוק

זה עצוב להודות בכך, אבל פרסום הוא מעין קנרית במכרה פחם לשינויים חברתיים. כך, סוכנויות הפרסום בארצות-הברית היו הראשונות לזהות שהזמנים משתנים ודחפו מותגים מסורתיים לבנות קמפיינים לאוכלוסייה האפרו-אמריקאית כשהתנועה לזכויות האזרח טרם התבססה. שלושים שנה מאוחר יותר, שוב היו אלה סוכנויות הפרסום שהבינו שכדאי להן לפנות ישירות גם לקהילת הלהטב"ק, בזמן שמעמדם המשפטי נותר ספק פלילי ספק "אל תגלה ואל תספר". 

הן היו גם הראשונות לאמץ את האינטרנט ב-1995 כשנטסקייפ הציגה לעולם את העוגיות (קוקיז) והתחילה לאסוף מידע על פעילות הגולשים. הן הזדרזו להבין את כוחו המתעתע של הבאנר המעיק כשהאינטרנט התפתח, ומאוחר יותר מיהרו לנצל את ייחודן של הרשתות החברתיות כדי למקד עוד יותר את הפרסום ולבנות קמפיינים ויראליים.

תהיו בטוחים שהן שם גם היום, ממתינות בדריכות לרגע שבו המאזן ישתנה ותושלם המהפכה של האינטרנט של הדברים.

מכונת קפה שמתקשרת עם השעון המעורר 

הרעיון לנהל, לשמור ולווסת פונקציות בבית על גבי רשת אינטרנטית קיים כבר עשרות שנים. בספרות, בקומיקס, בטלוויזיה ובקולנוע אנחנו משתעשעים בשעבוד טוטאלי של החפצים הדוממים לפקודות קוליות ומחוות ידיים. מקרר שיודע בדיוק מה חסר או עומד להיגמר לפי הרצונות הסובייקטיביים שלנו, מכונת קפה שמתקשרת עם השעון המעורר, או חימום מרכזי שמפעיל את עצמו ברגע שאנחנו יוצאים מהעבודה. 

הדוגמאות האלה אולי נראות כמו משאלה רחוקה, אך מדובר בעיוות שנוצר בגלל תשומת-לב גדולה מדי לתערוכות טכנולוגיה מפוארות ולא נגישות. לתוך הגישה הקפוצה הזו נכנסה חבורה נמרצת שקוראת תיגר, כשענקית המסחר המקוון אמזון מובילה את כולם. לצדה שורה של סטארט-אפים קטנים וחדשניים שמתמקדים בלהפוך את החיים שלנו לעתידניים. כבר היום, באזורים רבים בעולם (בעיקר במדינות דוברות אנגלית), מדובר במציאות מחלחלת.

כך, חיישנים, מצלמות, טלוויזיות, רמקולים, שעונים מעוררים, גלאי עשן, תאורה וחימום הם רק חלק מהמוצרים שעוברים הסבה לחכמים ונמכרים באמזון, בוולמארט או בבסט ביי במחירים מאוד נוחים.

כרטיס הכניסה: הרמקולים החכמים

ככלל, רמקולים חכמים (אותם ספיקרים מצוידים בבינה מלאכותית שיכולים לנהל שיחה בסיסית ולבצע עבור המשתמשים פעולות שונות) - מקשיבים להכול. זאת אומרת - הכול. הם חייבים, אחרת הם לא יוכלו "להתעורר לחיים" כשמישהו יבקש מהם לשיר, להפעיל את האור או לדווח אם קר או חם בחוץ. מהרגע שהרמקולים נכנסים לפעולה הם מתחילים גם להקליט הכול: כל אינטראקציה, לחש, הזזת חפצים, ניעור שטיחים או שטיפת כלים שמתרחשת בבית. מידע שנאסף ונשמר בענן של החברה שייצרה את הרמקול.

שלוש יצרניות עיקריות קיימות כיום לרמקולים האלה: החלוצה אמזון, גוגל ואפל. הפעילות הנחושה שלהן בשנתיים האחרונות הביאה לכך שכ-40 מיליון איש ברחבי העולם כבר הכניסו רמקולים חכמים לבתים שלהם, ולכך ש-100 מיליון איש נוספים צפויים להצטרף אליהם עד סוף 2018 ולהניב לשחקניות הכנסות מצטברות של 2.7 מיליארד דולר.

חברת המחקר IHS Markit מעריכה כי עד שנת 2021 מספר הרמקולים החכמים בעולם יעמוד על 328 מיליון יחידות, ואילו לפי חברת המחקר Ovum, באותה השנה יהיו 7.5 מיליארד מכשירים שכוללים עוזרת וירטואלית מיומנת. מספר שהוא כמעט שווה ערך לכמות בני האדם על פני כדור הארץ - הישג שלקח לטלפונים הניידים לא פחות משלושה עשורים.

מספרים אלה אינם מקריים. יצרניות הרמקולים דוחפות את המוצרים שלהן לצרכנים במבצעים אגרסיביים. הן חותכות מחירים בחדות בכל הזדמנות - לפני החגים, בחגים, אחרי החגים, ביום שישי השחור ובפריים דיי, מקימות חנויות פופ אפ, שוכרות שטחי מסחר עצומים בוולמארט, במייסי'ס ובבסט ביי, ואפילו מוכרות לעתים במחירי הפסד. הכול כדי להצליח להיות הראשונות להתנחל במרחבים הפרטיים, בבתים ובמשרדים.

הן עושות זאת משום שברור היום שהרמקולים החכמים הם נקודת הכניסה לתעשיית הבית החכם. כי צריך עוזרת וירטואלית אחת למשול בכל המכשירים והשירותים הביתיים, עוזרת וירטואלית אחת כדי לכבול אותם וליצור סביבן אקו-סיסטם שלם שמתקיים על רשת אחידה ויחידה - האינטרנט של הדברים (IOT).

לפצח את שיטת הפרסום 

היום אנחנו מייצרים 2.5 קווינטיליון בייט של מידע. מסה משוגעת שבעלי אתרים, חברות, ממשלות וגורמים עוינים יכולים לאסוף ולקשר באופן אנונימי, פחות או יותר, לאנשים שמייצרים אותו. יכולת שהפכה את הפרסום הטיפש על פניה ויצרה את הפרסום הדיגיטלי הממוקד שאנחנו מכירים היום. 

שתי חברות אמריקאיות חגגו את השינוי הזה - גוגל ופייסבוק שנוגעות בחייהם של יותר בני אדם מכל מדינה ריבונית על פני כדור הארץ. מנוע החיפוש של גוגל הוא הדומיננטי ביותר בעולם עם כ-3.5 מיליארד חיפושים ביום, שווה ערך ל-86% מהשוק. לשם השוואה, בינג, המנוע השני, תופס רק 6.55%. ואילו לפייסבוק יש 2.1 מיליארד משתמשים, 1.5 מיליארד באפליקציית המסרים המיידים וואטסאפ ועוד מיליארד באפליקציית שיתוף התמונות אינסטגרם. כך שבסך-הכול, 2.5 מיליארד איש ברחבי העולם משתמשים בלפחות אפליקציה אחת של פייסבוק, שליש מכלל אוכלוסיית כדור הארץ. 

הפעילות המסיבית של משתמשים ברחבי העולם בפלטפורמות אלה יצרה הזדמנות יוצאת דופן של מעקב ואיסוף נתונים, הפקת תובנות מהם ומכירתם למרבה במחיר. מה ששלט במשך שנים - פרסום מבוסס על דמוגרפיה גולמית - הפך ללא רלוונטי, מעין צורה גסה ולא יעילה של פרסום.

אחריו עלה במהירות עידן חדש של הפרופיל האלגוריתמי - תרשים מדוקדק של הגולשים עם מיקוד חריג באיכותו. מחתך מאוד פשטני בין נשים וגברים או מדגם גילאים, לחתכים הרבה יותר אישיים. היום מפרסם יכול לבקש לחשוף את המוצרים שלו למדגמים מסוימים, נניח נשים בגילאי 25 עד 30, מאזור תל-אביב, נשואות עם ילדים; או ילדים מתחת לגיל 13 שחיים בפריפריה הגיאוגרפית וסובלים מבדידות חברתית. כל מה שהם צריכים הוא רק לפנות לגוגל או פייסבוק ולבקש.

במהלך 2017 עמדו ההכנסות המצטברות של פייסבוק וגוגל מפרסום על 135 מיליארד דולר - 88 מיליארד דולר מתוכם הגיעו רק מפרסום דיגיטלי. 90% מהעלייה בשוק הפרסום העולמי מיוחס לשתי הענקיות הללו שמחזיקות בסך-הכול בחמישית מתקציב הפרסום העולמי.

כבר למעלה מעשור שפרסום אלגוריתמי מניב רווחי עתק לחברות הטכנולוגיה. ואף שהיה חדשני בשעתו, הוא עדיין נשען במהותו על פרסום מסורתי שכולל הרכבת פרופילים יציבים, קטגוריות ברורות שכוללות גיל, מצב משפחתי, מגדר וכדומה. אבל מה אם גם את הקטגוריות האלה היה אפשר לשכלל? לא ברזולוציה, אלא בממד נוסף חדש. מה אם הקטגוריות היו דינמיות ויכלו להתמודד עם המצבים הפיזיים והרגשיים שבהם אנו נתונים? אם אנחנו רעבים, עצובים, שמחים, או אפילו לא עלינו חולים. כדי להשיג זאת מה שצריך הוא שורת מוצרים שיעקבו ויקשיבו לנו כדי שיוכלו להתייחס אלינו בצורה "נוזלית" - בבוקר באופן אחד ובערב בצורה אחרת; יידעו מתי אנחנו פתוחים יותר להצעות כי אכלנו ולא יציקו לנו עם פרסומות כשאנחנו עייפים. 

עם זאת, במובנים מסוימים גם ההתפתחויות של העידן הדיגיטלי נשארות בממלכה הוויזואלית - אנחנו קונים את מה שאנחנו רואים והמפרסמים בונים ומתחזקים מותגים שיש להם זהות חיצונית ברורה מאוד. אם תשאלו את מיכל שרייבר, מנכ"לית ומייסדת סוכנות הדיגיטל "Web Done", השינוי הרדיקלי הראשון מהאינטרנט של הדברים יגיע מהקול. "ההתנהלות היא מאוד אינטואיטיבית. יכול להיות שאני אגיד לאלקסה: 'תמצאי לי נעלי ספורט שמתאימות לריצה, בצבע, בדירוג מסוים ובמידה ספציפית', ואני אעשה את זה מבלי לציין את שם המותג. כשאני אומרת לאלקסה שתוסיף קוטג' לרשימת הקניות, היא בוחרת לי בעצמה את המותג.

"הסיפור יהיה מאחורי הקלעים. לפמפם מותג זה כבר לא רלוונטי. השאלה היא איך אני כמותג אתן לצרכנים שלי משהו שהם צריכים. זה פיצוח קריאטיבי כמו כל שלב בפרסום".

מאור חן, מנכ"ל מקאן דיגיטל, מבקש לצנן מעט את ההתלהבות. "התחושה היא שהפרסום בתחום ה-IOT רחוק. גם כשמסתכלים על קול והעוזרות הווירטואליות ובוחנים מה הצרכנים עושים איתם, רואים שמדובר בעיקר על השמעת מוזיקה. החדשנות שנכנסת היום לבתים של האנשים עדיין לא רלוונטית לפרסום".

חן מדגיש שזה לא אומר שהחדשנות בתחום לא מייצרת הזדמנויות עבור מותגים, אלא שעדיין צריך להבין מה הערך האפשרי שגלום עבור מפרסמים. "יש דוגמאות לכך שהעולם הזה יסכן מותגים. העולם הולך להשתנות, אבל האם זה אומר שמחר בבוקר יהיה למותגים מה לעשות שם כפלטפורמה לפרסומות? אני לא בטוח".

משתעלים? הבית החכם ישלח לכם מרק חם

קורטונה, אלקסה, גוגל אסיסטנט או סירי, העוזרות הווירטואליות המתוחכמות והמצליחות בעולם הן הכלי שאמור לשמש כמתווך בינינו לבין המכשירים האלקטרונים והחשמליים השונים. מתווך שאפשר לבקש ממנו הכול - להדליק קומקום או להפעיל חימום - שכן הם נמצאים תמיד בהאזנה מתמדת שמספקת פתח לעתיד פרסומי משוגע.

חשבו על חברות שיודעות על כל מה שמעניין אתכם באינטרנט: על האתרים שבהם ביקרתם, כמה זמן שהיתם בהם, או על אילו פרסומות הקלקתם. תוסיפו לכך מידע מקיף ורגיש על הזהות הממשית שלכם: מתי אתם חוזרים הביתה, כמה קפה אתם שותים ביום, מה הרגלי הצפייה שלכם, או אפילו מתי חם או קר לכם. החברות הללו אפילו יודעות להבחין בדיוק עם מי אתם מדברים באותו הרגע, באיזה חדרים אתם נמצאים בעיקר, אם אתם מארחים הרבה או שאתם כל הזמן לבד בבית.

הפרסום האלגוריתמי ניצב כעת מול עידן חדש שבו שורה של מוצרים יפקחו עלינו ללא הרף בבית שלנו. מדובר על פוטנציאל פרסומי חזק מאי-פעם שחורג הרבה מעבר למה שהכרנו. בצורתו הפשוטה ביותר, פרסום חכם ידע להציע לנו לנסות דגני בוקר חדשים אחרי שביקשנו מאלקסה להוסיף קורנפלקס לרשימת הקניות, או אפילו לפני כן אם היא כבר תכיר את ההרגלים שלנו כך שתדע להעריך מתי אמורה להסתיים הקופסה האחרונה. עולם שבו הבית החכם יזהה שבחודשים האחרונים אתם עובדים שעות ארוכות וידע להציע לכם חופשה. 

בנקודה זו, מאמין חן, טמון הערך המיידי בעולם של בתים חכמים. "זה נכון מאוד עבור מותגים להתנסות ולראות איך ניתן לנצל את הטכנולוגיה החדשה כדי לייצר ערך ומעורבות לצרכנים שלהם, ולאו דווקא בפרסום. למשל, חברת מזגנים שיכולה אולי להמליץ ללקוחות שלה מה כדאי ללבוש מחר לעבודה לפי תחזית מזג האוויר".

"המהלך האחרון של אמזון להכניס את אלקסה לרכב יתחיל את המהפכה הזו", קובעת שרייבר. "רכב הוא מקום קלאסי לקול כי הידיים שלך עסוקות בנהיגה. מותגים צריכים להיות שם כי שם הצרכנים נמצאים, אבל צריך לקחת בחשבון שזה לא מספיק. כל מה שיסרבל ידחה את המשתמשים ולכן חייבים לפגוש את הצרכן בנקודה הנכונה ביותר - הרגע הרלוונטי ביותר להציע, איך ולמה. זה שהבית נורא חכם זה אחלה, עכשיו השאלה היא עד כמה זה קל, עד כמה המותג ישתלב בו באינטואיטיביות. בסופו של דבר, הפרסום הכי טוב והכי ממכר הוא הנוחות".

בצורתו המחוכמת יותר פרסום חכם אמור להצליח להפיק תובנות מורכבות הרבה יותר. למשל להבין שאם אתם מתעטשים או משתעלים, אז כנראה שאתם חולים ולהציע לכם סוג ספציפי של תרופה או משלוח של מרק חם עד הבית. הבית החכם יוכל להבין שבגלל שלא עשיתם כביסה כבר כמה ימים, לא שטפתם כלים וגם לא בישלתם, אז כנראה שאתם עסוקים או פשוט עצובים ולכן הוא יציע לכם טיפול או ללכת להצגה.  

החיבור המקיף בין כל הטכנולוגיות יאפשר למפרסמים ליצור חוויה חדשה שכוללת אינטראקטיביות של הצרכנים. תהיה להם אחיזה חזקה בנו שתעניק להם כוח לבצע עלינו מניפולציות במטרה להגיע לכיס שלנו. זה אולי נראה רחוק מאוד בישראל בגלל שהבתים החכמים פועלים עדיין בעיקר באמצעות אנגלית, אבל ברגע שהשפה תחדל להיות מחסום, גם הפרסום החכם יתחיל להיות חלק מהחיים שלנו בלי ששמנו לב.

אם התחום לא יוסדר במהירות - ניפגע מהפרסום החכם

כשהאינטרנט התחיל לעשות את צעדיו הראשונים בעולם החופשי, התקבלה החלטה רגולטורית מודעת שלא לשים לו מעצורים אלא פשוט לתת לו לצמוח. החירות אפשרה יצירתיות יוצאת דופן שהביאה לעולם חברות כמו גוגל ופייסבוק, ונתנה לאמזון את כל החופש שבעולם לחשוב מחדש על תחום הקמעונאות ושירות לקוחות. כך, בשם אותה חירות ויצירתיות קיבלנו את גוגל ופייסבוק בחינם, אבל הסכמנו לחלוק מידע פרטי שידענו שנמכר לצד שלישי עבור הנוחות הזו. זה נראה אז כמו דיל מנצח.

הבעיה היא שעל בסיס המודל העסקי הזה החברות מתומרצות לעשות בעיקר דבר אחד - להשיג כמה שיותר משתמשים, מה שהפך את הצמיחה לדבר היחיד כמעט שעומד לנגד עיניהן. הדינאמיקה הזו עבדה תקופה ארוכה בהצלחה משום שהמשתמשים, תהיה סיבתם אשר תהיה, התנהלו באמונה עמוקה בנוגע ליושרה ולאחריות של פייסבוק, טוויטר, גוגל ואחרות כחברות נותנות שירות. הנחנו שהן שומרות עלינו, מגוננות עלינו ברגישות ומייצרות מרחב בטוח משנאה, מהטעיה, ממניפולציה ומאלימות.

אך בשנתיים האחרונות עבר ציבור המשתמשים חוויית התפכחות קשה. זה התחיל בהבנה שרוסיה השתמשה ברשתות החברתיות כדי להשפיע על הבחירות לנשיאות ארה"ב; המשיך בדאעש שמשתמש בטוויטר כדי לארגן פעילויות או ביוטיוב כדי לגייס לשורותיו; מאוחר יותר התפוצצה פרשת קיימברידג' אנליטיקה ונחשפו שורות של בעיות אבטחה בפייסבוק והבנו שהיא פשוט נותנת בהפקרות מידע אישי פרטי שלנו; ולבסוף גילינו שגוגל הסתירה את העובדה שמידע של המשתמשים בגוגל פלוס נפרץ ושטוויטר היא בכלל כר פורה של פעילות בוטים.

ראשי הענקיות אף זומנו להעיד בפני הקונגרס והסנאט האמריקאי בנוגע לאחריותם במצב הנוכחי. חקירות פליליות נפתחו נגדן בכל העולם, וגוגל חטפה קנס היסטורי בסך 5.1 מיליארד דולר מהאיחוד האירופי על פעילות לא תחרותית. בעקבות כך למדנו שאפילו מנוע החיפוש הגדול בעולם מטה תוצאות לטובתו ולטובת מי שמשלם לו.

באחד מהשימועים בוושינגטון אמר סגן יו"ר ועדת המודיעין, הסנאטור מארק וורנר, למייסד טוויטר, ג'ק דורסי, ולסמנכ"לית התפעול של פייסבוק, שריל סנדברג, כי "עידן המערב הפרוע ברשתות החברתיות מגיע לסופו". הוא ציין זאת כחלק מהתפכחות קולקטיבית, ציבורית ורגולטורית מהאמונה העיוורת שניתנה לרשתות חברתיות וענקיות טכנולוגיה אחרות. מתוך הבנה כי הן לא יכולות לבדן (או לא רוצות) להגן על פרטיות המשתמשים ולייצר להם מרחב בטוח מאינפורמציה שגויה, מניפולציות ותכני שנאה.

אבל האמת היא שהרגולטורים עדיין רודפים אחרי חברות הטכנולוגיה כמעט בכל תחום. אפשר להניח, כפי שהדברים מתקדמים, כי מי שיקבע את שיטות העבודה המומלצות מבחינת האינטרנט של הדברים והבתים החכמים יהיו התאגידים שיעשו זאת תוך כדי פעולה. כי נכון להיום מרבית האנשים שמשתמשים בשירותי הענקיות לא נהנים מהגנות, מכללים או מחוקים ממשלתיים - לא בכל מה שקשור לאיסוף מידע ברשתות החברתיות, אתרים ומנועי החיפוש, ולא במה שקשור לאינטרנט של הדברים.

וזה רק מצד חברות הטכנולוגיה שלא באמת רוצות להרע לנו. מה נגיד על האקרים שיכולים לפרוץ היום כמעט לכל דבר ויוכלו לכאורה לשים את ידם על מצלמות האבטחה הביתיות שלנו או על שרתי הענקיות עצמן, ולדלות מידע פרטי ורגיש על מיליוני משתמשים. זה אפשרי משום שגם אם הצרכנים מצפים לרמה מסוימת של פרטיות ואנונימיות, אין שום גוף מוסמך שדורש זאת מחברות הטכנולוגיה. אם התחום לא יוסדר במהירות ובדינמיות שהולמת את הפיתוחים הטכנולוגיים המואצים, סביר להניח שניפגע מהפרסום החכם. 

עוד כתבות

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר ועד העובדים בכללית מזהיר: "אם משרד הבריאות ימנה מנהל מטעמו - כל העובדים ישבתו"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק / צילום: ap

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק, צמח בעולם פריבילגי והגיח משם עם פוליטיקה רדיקלית וערימות של קסם אישי ● הוא מבטיח להוריד את יוקר המחיה ולמסות את האחוזון העליון ● אלא שעבור ישראל הנבחר המוסלמי מציג אג'נדה מדאיגה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה לרדת מחר"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית מחר (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה מחר עומד על 65%

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק