האחים יעקב ומיכה הוניגמן, בעלי השליטה בענקית האופנה שקרסה הוניגמן, ייחקרו על-ידי המנהלים המיוחדים של הרשת במטרה לבחון את אחריותם לקריסה - כך אישר היום (ה') בית המשפט המחוזי בתל-אביב, אשר נעתר לבקשה שהגישו הנאמנים בתיק.
לטענת המנהלים המיוחדים של הרשת, עו"ד פיני יניב, רו"ח בועז גזית ועו"ד קרן רייכבך-סגל, יש לחקור את בעלי החברה ונושאי המשרה בה על התנהלותם טרם קריסת החברה, לאחר שבמסגרת הניתוח הראשוני של מלאי החברה שביצעו עלו נתונים בעייתיים לכאורה אודות הטיפול במלאי החברה בספרי החברה, והצגת נתונים.
חברת הוניגמן קרסה כלכלית בפברואר השנה, אז ביקשה החברה לפתוח בהליך הקפאת הליכים, שהפך במאי להליך פירוק. חובות החברה עומדים על כ-232 מיליון שקל, שמתוכם חוב של 128 מיליון שקל לבנקים. האחים הוניגמן נושאים בערבות אישית למרביתו של החוב לבנקים. לאור נפילתה של רשת האופנה והמשמעות הכלכלית העצומה של כך על האחים הוניגמן עצמם, פתח במארס השנה בנק אגוד בהליך פשיטת הרגל נגד האחים. חובותיהם של האחים מסתכמים בסכום-עתק של 319 מיליון שקל, כאשר כמחצית ממנו נובע מתביעת החוב של מפרק חברת הוניגמן.
בבקשה שהגישו המנהלים המיוחדים לאשר להם סמכויות לחקור את נושאי המשרה ובעלי השליטה בחברה, ציינו עו"ד יניב, עו"ד רייכבך-סגל ורו"ח גזית כי ממועד מתן צו ההקפאה הופעלה החברה על-ידם והם השקיעו את כל זמנם ומרצם בייצוב החברה ומימוש נכסיה בעד תמורה מרבית, במטרה למקסם את ערכם לטובת כלל נושיה. לאחר שהצליחו המנהלים המיוחדים להבריא נתחים משמעותיים מפעילות ונכסי החברה, הם הגישו בקשה לפירוק החברה, ובמאי השנה ניתן צו פירוק כמבוקש.
חודש לפני שניתן צו הפירוק הגישו המנהלים המיוחד דוח ראשוני אודות מלאי החברה ממנו עלו נתונים בעייתיים לכאורה אודות הטיפול במלאי החברה בספרי החברה, והצגת נתונים. בין היתר מציינים המנהלים המיוחדים בבקשה לסמכויות חקירה, "עלה כי רוב מכריע של המלאי בחנויות כלל מלאי של מחסני עודפים כאשר ישנו פער לכאורה בכמות המלאי בפועל, ובשווי המלאי. כמו כן, בספרי החברה רשום היה מלאי בדים בהיקף עצום ביחס למקובל, כאשר ההעמסות עליו היו גדולות, באופן שעורר שאלות. בנוסף, התגלו פערים גדולים לכאורה בין שווי המלאי בפועל לשווי המלאי בספרים".
עוד כותבים המנהלים המיוחדים כי "נוסף על תמיהות אלה, במהלך ניהול החברה צפו ועלו שאלות נוספות באשר לאופן שנוהלה החברה, ובכלל זאת: החלטת עסקיות שלא ברור האם הן עומדות בסטנדרטים שנקבעו בדין ובפסיקה, חשש לשימוש בנכסי חברה למטרות אישיות, בעיות בממשל התאגידי, חשש לבעיות בדיווחים לבנקים ועוד".
בדיון שהתקיים לאחר הגשתו של הדוח לבית המשפט, בו נדונו בין היתר, משמעויות הדוח הראשוני אמר המנהל המיוחד עו"ד פיני יניב, בתשובה לשאלת בית המשפט, כי "לגבי חקירה - אנו לא נעבור על זה לסדר היום, אנו נמצאים בלנסות להציל ולמכור את מה שאפשר זה הדבר הדחוף כרגע, לעסוק באותו דבר שנקרא הבראה. כשנסיים את הדבר הזה ונדע שמכרנו את מה שאפשר למכור נראה אם אפשר לעשות הסדר, אם לא נלך לאפיק אחר, ואז נוכל לשבת בנחת לשאול שאלות ולקבל תשובות, ואני חושב שיהיה נכון לבדוק לעומק ולעשות חקירות, אין מקום להזניח."
המנהלים המיוחדים ציינו בבקשתם כי "עד כה השקיעו את עיקר מרצם בהבראת החברה ולא מיצו את בדיקת השאלות הללו, שהרי הם נחשפו לפיסות מידע בלבד, וזאת מבלי שיכלו לחקור בעצמם גורמים בחברה. עתה, משהושלמה הבראתה של מרבית פעילותה של החברה, המנהלים המיוחדים סבורים כי הגיעה העת להרחיב את הבדיקה של המידע הראשוני שמצוי בידיהם על-מנת להתחקות אחר מלוא התמונה העובדתית של אירועים אלה.
בנסיבות, ביקשו המנהלים המיוחדים מבית המשפט להעניק להם סמכויות חקירה, ובהם "הסמכות להזמין בעלי מניות ו/או נושאי משרה ו/או חברי הנהלה בחברה ו/או יועצים חיצוניים כדוגמת רואי החשבון של החברה ו/או כל אדם או גורם הידוע כמחזיק נכסים של החברה או החשוד בכך או הנראה כמי שחייב לה כסף או שהוא יכול למסור מידע בדבר ייזום החברה, ייסודה, מסחרה, עסקיה או נכסיה, ולחקור אותם באזהרה בכל העניינים האלה, בעל-פה או בשאלון שבכתב, לרשום או להקליט את תשובותיהם ולדרוש שיחתמו עליהן; ליתן למנהלים המיוחדים סמכות לדרוש מכל גורם להגיש להם מסמכים המצויים ברשותו או בשליטתו בנוגע לענייני החברה".
המנהלים המיוחדים ציינו עוד כי למען הסר ספק, ברור כי אין מדובר ברשימה סגורה, וכי ייתכן שיתגלו למנהלים המיוחדים עניינים נוספים אגב חקירת הגורמים הרלוונטיים.
לסיום ציינו המנהלים המיוחדים כי החליטו כי ככל שהבקשה תאושר על-ידי בית המשפט הנכבד, האחים יעקב ומיכה הוניגמן ייחקרו על-ידי עו"ד פיני יניב בלבד, וזאת לאור העובדה שהם היו אלה שפנו לעו"ד רייכבך סגל ולרו"ח גזית לצורך הגשת בקשת הקפאת ההליכים וביקשו את מינויים כבעלי תפקיד.
השופט חגי ברנר אישר את בקשת הנאמנים.
