היועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: שלומי יוסף
אחרי ההחלטה המפתיעה למדי של ועדת השופט אליעזר גולדברג למינויים בכירים בשירות המדינה, לפסול את מועמדותו של משה (צ'יקו) אדרי לתפקיד המפכ"ל, עובר הכדור ליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט.
מנדלבליט יצטרך לגבש עמדה משפטית בשאלה האם הממשלה רשאית למנות את אדרי למפכ"ל למרות התנגדות ועדת גולדברג למינוי. זאת, לאחר שהשרים איילת שקד וגלעד ארדן קראו לממשלה להצביע בעד מינוי אדרי.
או ליתר דיוק - שוב הכדור בידיים של היועץ המשפטי לממשלה. במדינת ישראל של שנת 2018 יותר מדי מינויים, תהליכים, הצעות חוק, והחלטות של גורמים ממשלתיים מגיעים בסופו של דבר להכרעה משפטית אצל היועץ המשפטי לממשלה. וכך, בזמן שמנדלבליט צריך לקבוע בקרוב את גורל חקירותיו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ובעקיפין להשפיע בכך על המערכת הפוליטית כולה - הוא צריך גם להדוף הצעות חוק אנטי-חוקתיות לתפיסתו, וכעת הוא גם יכריע בעקיפין מי יהיה מפכ"ל המשטרה הבא.
המצב הזה הוא לא בריא ולא רצוי. הוא נובע, בין היתר, מכך שהדרג הפוליטי מתקשה למצוא מועמדים ראויים וטובים מספיק שיוכלו לעבור את הסף של ועדת גולדברג. זה קרה במקרה של גל הירש שהיה מועמד למפכ"ל, זה קרה עוד קודם לכן במקרה של יעקב גנות, שהיה מועמד למפכ"ל ומועמדותו נפסלה. עכשיו זה קורה עם אדרי.
אבל זה קורה גם בגלל שגורמים בממשלה, שרת המשפטים איילת שקד, השר לביטחון הפנים גלעד ארדן ואחרים, מטילים ספק במוסדות ובתהליכים שהיה בעבר קונצנזוס לגביהם. הפעם מדובר בסמכותה של הוועדה לבדיקת מינויים בכירים. תפקיד ועדת גולדברג הוא לא להחליף את שיקול-הדעת ואת הסמכות של הדרג הפוליטי במינוי המפכ"ל, אלא לבחון את טוהר המידות ואת תקינות הליכי המינוי של הבכירים בשירות המדינה. לתחושת שקד וארדן, הפעם הם חצו את הסף.
על כל פנים, בבואו של מנדלבליט לגבש את עמדתו בסוגיה הבוערת, הוא ייקח בחשבון את האופן שבו בג"ץ צפוי להתייחס אליה במקרה שתוגש אליו עתירה בנדון. יש להניח כי בג"ץ לא ימהר לאפשר מינוי של מועמד למפכ"ל שוועדת המינויים פסלה את מועמדותו.