גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גשם של דיבידנדים: חלוקת דיבידנד טובה למשקיעים?

תרבות הדיבידנדים חדרה לשוק ההון הישראלי ● מתי חברות נמנעות מחלוקת דיבידנד, והאם "מניות דיבידנד" "מכות" את השוק?

גשם של דיבידנדים / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
גשם של דיבידנדים / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

להחלטה של חברה על חלוקת דיבידנד במזומן לבעלי המניות שלה יש היבטים שונים והיא כפופה לכללים אחדים. אנחנו נתמקד בהיבטים הכלכליים של החלטה כזו מנקודת ראותם של החברה ושל בעלי מניותיה.

בפרספקטיבה ארוכת טווח, המגמה של חלוקת דיבידנדים התפתחה מאוד בישראל. יש לא מעט חברות שהתחייבו תשקיפית או במהלך העסקים לחלק כדיבידנד במזומן אחוז מסוים מינימלי מרווחיהן, 50% לדוגמה. החלוקה בפועל היא כיום מנת חלקן של הרבה יותר חברות מאשר בעבר. "תרבות הדיבידנדים" חדרה סוף סוף לשוק ההון הישראלי.

חלוקת דיבידנד בת"א 2017-2012

בשנת 2017 חילקו 201 חברות בורסאיות דיבידנד לבעלי המניות, מהן 26 חברות הנמנות עם מניות ת"א 35, 68 חברות הנמנות עם מניות ת"א 90 ו-107 הנמנות עם שאר המדדים.

נתונים אלה משקפים מגמה גוברת מצד חברות לחלק דיבידנד במזומן. כך למשל, בשנת 2016 חילקו 181 חברות בעוד בשנת 2014 חילקו 169 חברות.

התשואה האפקטיבית הממוצעת (ראו מסגרת) של הדיבידנד שחולק בשנת 2017 הייתה 3.3%, שהיא תשואת הדיבידנד השנתית הגבוהה ביותר מאז 2011. גם שיעור החברות שמחלקות דיבידנד כלשהו, שעמד בשנים האחרונות על בין 30% ל-40%, עלה ב-2017 ל-44%, והסכום שחולק על ידי כל החברות היה 26.3 מיליארד שקל, הסכום הגבוה ביותר שחולק כנראה אי פעם (ראו טבלה).

כדאי להזכיר כאן כי יש חברות שמעוניינות אולי לחלק דיבידנדים למשקיעים, אבל מנועות זמנית על ידי הרגולטורים לעשות זאת. כך הדבר לגבי הבנקים וכך גם לגבי חברות הביטוח, מעת לעת.

בעקבות הכלבים של דאו

תרבות הדיבידנדים מקורה בארה"ב, בתיאוריה-אסטרטגיה שמכונה "הכלבים של דאו", שהתפתחה לפני הרבה מאוד שנים. אסטרטגיה זו הייתה מבוססת על קניית 10 המניות בעלות תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר מבין מניות הדאו, והיא גם גורסת שלמניות אלה יש רצפת הגנה, שכן ככל שמחיר מניותיהן יירד (אם יירד), תשואת הדיבידנד תעלה, וזה יהיה סוג של חסם בפני ירידות נוספות.

מחקר שערך פרופ' ג'רמי סיגל לפני הרבה שנים הראה ש-46% מהתשואה שהניבו המניות בארה"ב בין 1926 ל-2004 נבע מהדיבידנדים שהחברות חילקו. וכדי לסבר את האוזן, אם לא מחשבים את הדיבידנדים, מ-9.3.2009 ועד היום השיג מדד S&P 500 תשואה של כ-295%. אם כן כוללים את הדיבידנדים, הסתכלות שהיא הרבה יותר נכונה, המדד רשם תשואה של 384%.

האם חלוקת דיבידנד במזומן היא אכן טובה למשקיעים? יש לא מעט טיעונים בעד, אך ישנם גם טיעונים נגדיים.

בעד חלוקה: נזילות ונאמנות

השיקולים בעד חלוקת דיבידנד במזומן:

חלוקת דיבידנד שנתי במזומן ובאופן עקבי, מחזקת את הקשר בין בעלי המניות לבין החברה ומגבירה את נאמנותם לחברה. בארה"ב למשל, היה מקובל מאוד להחזיק מניות כאלה לאורך פרקי זמן ארוכים, והן אף עברו לא אחת בירושה מאב לבן, וכך הלאה. המשקיעים גומלים לחברה בנאמנות כנגד נאמנות. עם זאת, כיום הקשר הזה נחלש.

חלוקת דיבידנד במזומן משדרת מסר של איתנות פיננסית. מעבר להתייחסות נאותה של החברה לבעלי מניותיה מקרב הציבור, הרי שבאמצעות הגדלת שיעור הדיבידנד משנה לשנה, אם היא אכן מתרחשת, מאותתת החברה למשקיעים על שיפור צפוי במצב עסקיה.

חלוקת דיבידנד שנתי, רציף ועקבי, מתאימה מאוד ל משקיעים מוסדיים (ברוטואיסטים) הפטורים ממס על הדיבידנד, כמו למשל, קופות הגמל. מבחינה זו יש דמיון בין מניות שמחלקות דיבידנדים לבין אג"ח, אף כי זרם ההכנסות העתידי מדיבידנדים פחות ודאי מאשר זרם הריביות מאגרות חוב ממשלתיות. (לא בהכרח פחות ודאי מזרם הריביות הצפוי מאגרות חוב קונצרניות).

יתר על כן, לחלוקת דיבידנד יש משמעות חזקה במיוחד במניות שנמנות על השורה השלישית, מניות היתר, ששווי השוק שלהן נמוך יחסית ורמת הסחירות שלהן נמוכה. חלוקת דיבידנד שנתית באופן סדיר, מעניקה למשקיעים רמת נזילות שמהווה סוג של פיצוי על רמת הסחירות הנמוכה של אותן מניות.
לחלוקת דיבידנד יש גם משמעות ניכרת במיוחד בתקופה שבה הריבית נמוכה במיוחד, כמו בעשור האחרון, שכן התשואה השוטפת שהמשקיעים משיגים גבוהה בהרבה מזו שהם יכולים לקבל בפקדונות בבנקים, או באגרות חוב לטווח קצר או בינוני.

להבדיל מתשלום שנתי רציף, יש מקרים שבהם חברה מחלקת דיבידנד חד פעמי גדול במיוחד . למהלך כזה עשויות להיות שתי סיבות שונות בתכלית.

האחת - במצב של השתלטות, ידידותית או עוינת, של גוף מסוים על חברה שהיא עתירת מזומנים. גוף זה תכנן בעוד מועד מהלך זה ונעזר בחלוקת הדיבידנד כדי לממן את מהלך השתלטותו על החברה.

השנייה - חלוקה גדולה, כאשר אין לחברה שימוש בעתיד הקרוב לעודפי המזומנים שלה. השארת הכספים בחברה במצב כזה עשויה לפגוע ברווחיותה, שכן התשואה שלה על השקעותיה הפיננסיות עשויה להיות נמוכה מהרווחיות שלה מעסקיה הרגילים, במיוחד כאשר רמת הריבית היא נמוכה, או כשמדובר בחברות הייטק עם שיעור גבוה של רווחיות תפעולית. הדבר עשוי לפגום גם במחיר שמניותיה מקבלות בשוק, שכן המשקיעים אינם מעוניינים לקנות מזומן במזומן. דוגמה טובה ומוכרת לכך היא חברת צ'ק פוינט, שמזה שנים רבות יושבת על הררי מזומן ואיננה מחלקת אותם למשקיעיה.

האפשרות הנוספת שעומדת לרשות החברות הבורסאיות, להשתמש בעודפי המזומנים שלהן חלף חלוקת דיבידנד, או בנוסף לו, היא לרכוש בעודפי המזומנים שלהן את מניותיהן שלהן (Buy Back). זוהי פרקטיקה מאוד מאוד מקובלת בארה"ב, והרבה פחות בישראל, ויש עליה לא מעט ביקורת.

נגד חלוקה: הדרך המיטבית לצמוח?

אז אם חלוקת דיבידנד היא כל כך טובה לבעלי המניות, מדוע לא כל החברות שמסוגלות לחלק דיבידנד עושות זאת. או במילים אחרות, מה יכולים להיות השיקולים נגד חלוקת דיבידנד במזומן?

חברות שהן חברות צמיחה ביסודן, בכלל זה חברות הייטק, זקוקות למזומנים לפיתוח עתידי של עסקיהן, כולל רכישות אפשריות, והמשקיעים במניותיהן מצפים שזה מה שתעשה החברה, ומאמינים שזה ישתקף במחירי מניותיה. הם מעוניינים הרבה יותר בהשגת רווחי הון מאשר בקבלת דיבידנדים.

חלוקת דיבידנד כרוכה בניכוי מס במקור בשיעור של 25% עבור לקוחות פרטיים (ו-0% לגבי גופים מוסדיים). יש בחלוקה כזו משום הקדמה של תשלום המס באותו שיעור לעומת מצב שבו המשקיע הפרטי ימכור את החזקתו בעתיד ויממש, אולי, רווח הון.

חברות, שבהן אחוז השליטה של בעלי השליטה הינו נמוך יחסית: במונחי שוק המניות הישראלי (נניח 55%), הנטייה של בעלי השליטה תהיה למשוך משכורות גבוהות יותר ודמי ניהול גבוהים, וכך לעשות לביתם, מבלי לשתף בהכרח את בעלי המניות על ידי חלוקת דיבידנד. לעומת זאת, ככל ששיעור השליטה שלהם גבוה יותר, כך ההסתייגות שלהם מחלוקת דיבידנד תהיה פחותה, כי חלק הארי יגיע לידיהם.

ליהנות מדיבידנד דרך המדד

הבורסה בת"א הפעילה בשנת 2006 מדד מיוחד שנקרא תל-דיבידנד, שבראשיתו מנה 20 חברות וכיום 56 חברות.

מהתשואה של מדד תל דיבידנד נהנו מי שרכשו תעודות סל על המדד, ויש כיום 5 כאלה של כל היצרנים המובילים בתחום.

מדד תל דיבידנד כולל מניות בעלות שווי שוק גדול יחסית ובעלות תשואת דיבידנד עקבית של לפחות 2%. למדד יכולות להיכנס כל המניות שהחזקות הציבור בהן שוות 400 מיליון שקל (למניות שכבר נכללו במדד, הרף הוא שווי של 300 מיליון שקל), וחילקו דיבידנד עם תשואת דיבידנד שנתית של 2% בלפחות שנתיים מתוך שלוש השנים שחלפו. רשימת המניות הנכללות בה מעודכנת אחת לשנה, בראשית פברואר.

במקור המדד הושק כמדד תל דיב 20 ב-2/7/2006, וכאמור, נכללו בו 20 חברות, אך מאז 3/4/2011 מספרן אינו מוגבל . כיום ישנן 56 חברות שמניותיהן נכללות במדד. לכל אחת מן המניות במדד יש משקל אחיד. בין החברות הנכללות בו: בזק, פוקס, דלק רכב, מליסרון, שטראוס, מיטב דש, פז נפט, הבנק הבינלאומי, שופרסל, חילן, אלוני חץ ועוד. שווי השוק של המניות הנכללות במדד עומד על כ-320 מיליארד שקל.

ומה עם תשואת המדד? עד כמה הוא הוכיח את התיאוריה?

המדד, כאמור, הושק במקור ב-2.7.2006.

עד 3.4.2011 (מועד השינוי והרחבת המדד) הוא עלה בקרוב ל-70%, לעומת מעט יותר מ-50%, שיעור עלייתו של מדד ת"א 100.

ממועד זה ועד היום, כ-7.5 שנים, הוא עלה בכ-28%, לעומת מדד ת"א 125 (מחליפו של מדד ת"א 100), שעלה בכ-20% בלבד.

העובדה שהמדד השיג תשואה נאה זו, ועדיפה על מדדים מרכזיים בבורסה של ת"א, איננה מלמדת בהכרח על עדיפות, שכן היא יכולה לנבוע מהרכבו הענפי ולאו דווקא מעצם חלוקת הדיבידנד, אבל שווי השוק הגבוה שלו, כאמור, 320 מיליארד שקל, בכל זאת נותן תקפות לנתונים. מעבר לכך, בספרות המקצועית הוכח במרבית המחקרים, שמניות של חברות שמחלקות דיבידנדים באופן עקבי, משיגות תשואה עודפת על פני מניות של חברות שאינן מחלקות. גם בישראל עולה תמונה דומה ממעט בדיקות שנעשו בנושא. 

הכותב הוא בעלי בית ההשקעות מיטב דש. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם

* מקור הנתונים במאמר זה מאתר הבורסה לני"ע - ותודתנו ליובל צוק על עזרתו.

עוד כתבות

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת תל אביב לבינלאומיות

כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: רס"ל במיל' סאלם אלכרישאת נפל בצפון הרצועה

אלכרישאת, גשש בן 42 מאבו רובייעה, נפל בקרב בעזה ● דובר צה"ל לעזתים שבבית לאהייא: "עזבו את האזור מיד" ● צה"ל תקף בדרום לבנון; רקטות שוגרו למרחב מרגליות שבאצבע הגליל ● שני בכירי חיזבאללה חוסלו בדרום לבנון בתגובה על הפלת הכטב"ם הישראלי אתמול ● לפחות שתי מטרות יורטו בשמי נהריה ● כל העדכונים

אמיר כהנוביץ' / צילום: יח''צ

הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה מדבר

אמיר כהנוביץ' הפתיע את שוק ההון בספטמבר כשעזב את חברת הביטוח הגדולה ביותר בישראל, הפניקס, ועבר לסוכנות הענק פרופיט ● בראיון לגלובס הוא מסביר את שינוי הקריירה הדרמטי שעשה, מציע את הפרשנות הייחודית שלו להתנהלות בשוק ההון, ומערער על התחזית של בנק ישראל לגבי הצמיחה של הכלכלה

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם  ד''ר עדית זכאי–אור / צילום: באדיבות ראוניברסיטת ייכמן

"חתרתי בים בזמן שהבנים שלי בחזית. לא צריך להתבייש במקומות שטוב לנו"

שיחה עם ד"ר עדית זכאי–אור, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן ● על איך עצב ושמחה יכולים להשתלב זה בזה, כיצד להחזיק תקווה בזמן משבר והקשר בין חשיבה חיובית לתקיפה האיראנית • האזינו 

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

סיוע הענק האמריקאי אושר רשמית: איזה נשק תקנה ישראל במיליארדים?

אחרי בית הנבחרים, גם הסנאט האמריקאי אישר את הסיוע לישראל. חבילת הסיוע עומדת על כ-26 מיליארד דולר, מתוכם 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה״ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה החברה ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

חופית באטה, חוקרת בינה מלאכותית ב-AI21 / צילום: יונתן בלום

היא התגייסה ליחידת מודיעין, צוללת עם כרישים ועובדת בתחום הכי חם בעולם

היא שובצה במודיעין אך התעקשה להתגייס לקרבי, שימשה אלגוריתמאית במובילאיי ויש לה תואר במתמטיקה ● כיום חופית באטה היא חוקרת ב-AI21 Labs, שנתמכת בידי ענקיות הטכנולוגיה ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

וול סטריט ג'ורנל: כך תיראה הפעולה הישראלית ברפיח

בוול סטריט ג'ורנל מדווחים כי ישראל נערכת לפעולה ברפיח ומפנה אזרחים לקראת מבצע צבאי ● עפ"י ההערכות, מבצע הפינוי צפוי להימשך כשבועיים עד שלושה שבועות ויתבצע בתיאום עם ארה"ב, והלחימה תיארך כשישה שבועות

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

צילומים: יריב כ''ץ (ידיעות אחרונות), יח''צ, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המילון העכשווי של ענף השיווק, הפרסום והמדיה

גלובס מציג את המושגים, האנשים, הרשתות והחברות שמסעירים בעת הנוכחית את אנשי השיווק, הפרסום והמדיה ● מהאחים אמיר והשרים ניר ברקת ושלמה קרעי, דרך האיום הסיני משיין - ועד רשתות המזון שעשו עלייה והבינה המלאכותית שכולם מתאמצים לייצר איתה מציאות חדשה

ראש אמ''ן אהרון חליווה

מבריק ויהיר, כריזמטי ונהנתן: הכירו את אהרון חליוה, האלוף השנוי במחלוקת שפרש היום

מבריק, כריזמטי, האיש הכי מקושר במטכ"ל, רוקסטאר, ומנגד נהנתן, יהיר ויש שיאמרו בוטה • ראש אמ"ן, שהודיע היום על פרישה מצה"ל, מיהר לקחת אחריות על הכישלון, אבל מאז, עלו עוד ועוד סימני שאלה סביב התנהלותו ● נראה שגם הוא - שיודע להתנהל מול התקשורת "אפילו יותר מדובר צה"ל" - לא צפה את עוצמות המתקפה ולא מפסיק למשוך אליו אש

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: Shutterstock

להפסיק לרוץ על הגלגל. מה יקרה לכם אם תרוויחו פחות

המעבר למשרה עם משכורת נמוכה יותר, כרוך בדרך-כלל בקיצוץ בהוצאות ● יחד עם זאת, הוא עשוי להגיע עם עלייה ניכרת בזמן הפנוי ובאיזון בין העבודה והחיים

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בנימוק כי הבורר סבור שהוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות עם יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה - מהן עולה חדש ליחסי תן וקח בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה