גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גשם של דיבידנדים: חלוקת דיבידנד טובה למשקיעים?

תרבות הדיבידנדים חדרה לשוק ההון הישראלי ● מתי חברות נמנעות מחלוקת דיבידנד, והאם "מניות דיבידנד" "מכות" את השוק?

גשם של דיבידנדים / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
גשם של דיבידנדים / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

להחלטה של חברה על חלוקת דיבידנד במזומן לבעלי המניות שלה יש היבטים שונים והיא כפופה לכללים אחדים. אנחנו נתמקד בהיבטים הכלכליים של החלטה כזו מנקודת ראותם של החברה ושל בעלי מניותיה.

בפרספקטיבה ארוכת טווח, המגמה של חלוקת דיבידנדים התפתחה מאוד בישראל. יש לא מעט חברות שהתחייבו תשקיפית או במהלך העסקים לחלק כדיבידנד במזומן אחוז מסוים מינימלי מרווחיהן, 50% לדוגמה. החלוקה בפועל היא כיום מנת חלקן של הרבה יותר חברות מאשר בעבר. "תרבות הדיבידנדים" חדרה סוף סוף לשוק ההון הישראלי.

חלוקת דיבידנד בת"א 2017-2012

בשנת 2017 חילקו 201 חברות בורסאיות דיבידנד לבעלי המניות, מהן 26 חברות הנמנות עם מניות ת"א 35, 68 חברות הנמנות עם מניות ת"א 90 ו-107 הנמנות עם שאר המדדים.

נתונים אלה משקפים מגמה גוברת מצד חברות לחלק דיבידנד במזומן. כך למשל, בשנת 2016 חילקו 181 חברות בעוד בשנת 2014 חילקו 169 חברות.

התשואה האפקטיבית הממוצעת (ראו מסגרת) של הדיבידנד שחולק בשנת 2017 הייתה 3.3%, שהיא תשואת הדיבידנד השנתית הגבוהה ביותר מאז 2011. גם שיעור החברות שמחלקות דיבידנד כלשהו, שעמד בשנים האחרונות על בין 30% ל-40%, עלה ב-2017 ל-44%, והסכום שחולק על ידי כל החברות היה 26.3 מיליארד שקל, הסכום הגבוה ביותר שחולק כנראה אי פעם (ראו טבלה).

כדאי להזכיר כאן כי יש חברות שמעוניינות אולי לחלק דיבידנדים למשקיעים, אבל מנועות זמנית על ידי הרגולטורים לעשות זאת. כך הדבר לגבי הבנקים וכך גם לגבי חברות הביטוח, מעת לעת.

בעקבות הכלבים של דאו

תרבות הדיבידנדים מקורה בארה"ב, בתיאוריה-אסטרטגיה שמכונה "הכלבים של דאו", שהתפתחה לפני הרבה מאוד שנים. אסטרטגיה זו הייתה מבוססת על קניית 10 המניות בעלות תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר מבין מניות הדאו, והיא גם גורסת שלמניות אלה יש רצפת הגנה, שכן ככל שמחיר מניותיהן יירד (אם יירד), תשואת הדיבידנד תעלה, וזה יהיה סוג של חסם בפני ירידות נוספות.

מחקר שערך פרופ' ג'רמי סיגל לפני הרבה שנים הראה ש-46% מהתשואה שהניבו המניות בארה"ב בין 1926 ל-2004 נבע מהדיבידנדים שהחברות חילקו. וכדי לסבר את האוזן, אם לא מחשבים את הדיבידנדים, מ-9.3.2009 ועד היום השיג מדד S&P 500 תשואה של כ-295%. אם כן כוללים את הדיבידנדים, הסתכלות שהיא הרבה יותר נכונה, המדד רשם תשואה של 384%.

האם חלוקת דיבידנד במזומן היא אכן טובה למשקיעים? יש לא מעט טיעונים בעד, אך ישנם גם טיעונים נגדיים.

בעד חלוקה: נזילות ונאמנות

השיקולים בעד חלוקת דיבידנד במזומן:

חלוקת דיבידנד שנתי במזומן ובאופן עקבי, מחזקת את הקשר בין בעלי המניות לבין החברה ומגבירה את נאמנותם לחברה. בארה"ב למשל, היה מקובל מאוד להחזיק מניות כאלה לאורך פרקי זמן ארוכים, והן אף עברו לא אחת בירושה מאב לבן, וכך הלאה. המשקיעים גומלים לחברה בנאמנות כנגד נאמנות. עם זאת, כיום הקשר הזה נחלש.

חלוקת דיבידנד במזומן משדרת מסר של איתנות פיננסית. מעבר להתייחסות נאותה של החברה לבעלי מניותיה מקרב הציבור, הרי שבאמצעות הגדלת שיעור הדיבידנד משנה לשנה, אם היא אכן מתרחשת, מאותתת החברה למשקיעים על שיפור צפוי במצב עסקיה.

חלוקת דיבידנד שנתי, רציף ועקבי, מתאימה מאוד ל משקיעים מוסדיים (ברוטואיסטים) הפטורים ממס על הדיבידנד, כמו למשל, קופות הגמל. מבחינה זו יש דמיון בין מניות שמחלקות דיבידנדים לבין אג"ח, אף כי זרם ההכנסות העתידי מדיבידנדים פחות ודאי מאשר זרם הריביות מאגרות חוב ממשלתיות. (לא בהכרח פחות ודאי מזרם הריביות הצפוי מאגרות חוב קונצרניות).

יתר על כן, לחלוקת דיבידנד יש משמעות חזקה במיוחד במניות שנמנות על השורה השלישית, מניות היתר, ששווי השוק שלהן נמוך יחסית ורמת הסחירות שלהן נמוכה. חלוקת דיבידנד שנתית באופן סדיר, מעניקה למשקיעים רמת נזילות שמהווה סוג של פיצוי על רמת הסחירות הנמוכה של אותן מניות.
לחלוקת דיבידנד יש גם משמעות ניכרת במיוחד בתקופה שבה הריבית נמוכה במיוחד, כמו בעשור האחרון, שכן התשואה השוטפת שהמשקיעים משיגים גבוהה בהרבה מזו שהם יכולים לקבל בפקדונות בבנקים, או באגרות חוב לטווח קצר או בינוני.

להבדיל מתשלום שנתי רציף, יש מקרים שבהם חברה מחלקת דיבידנד חד פעמי גדול במיוחד . למהלך כזה עשויות להיות שתי סיבות שונות בתכלית.

האחת - במצב של השתלטות, ידידותית או עוינת, של גוף מסוים על חברה שהיא עתירת מזומנים. גוף זה תכנן בעוד מועד מהלך זה ונעזר בחלוקת הדיבידנד כדי לממן את מהלך השתלטותו על החברה.

השנייה - חלוקה גדולה, כאשר אין לחברה שימוש בעתיד הקרוב לעודפי המזומנים שלה. השארת הכספים בחברה במצב כזה עשויה לפגוע ברווחיותה, שכן התשואה שלה על השקעותיה הפיננסיות עשויה להיות נמוכה מהרווחיות שלה מעסקיה הרגילים, במיוחד כאשר רמת הריבית היא נמוכה, או כשמדובר בחברות הייטק עם שיעור גבוה של רווחיות תפעולית. הדבר עשוי לפגום גם במחיר שמניותיה מקבלות בשוק, שכן המשקיעים אינם מעוניינים לקנות מזומן במזומן. דוגמה טובה ומוכרת לכך היא חברת צ'ק פוינט, שמזה שנים רבות יושבת על הררי מזומן ואיננה מחלקת אותם למשקיעיה.

האפשרות הנוספת שעומדת לרשות החברות הבורסאיות, להשתמש בעודפי המזומנים שלהן חלף חלוקת דיבידנד, או בנוסף לו, היא לרכוש בעודפי המזומנים שלהן את מניותיהן שלהן (Buy Back). זוהי פרקטיקה מאוד מאוד מקובלת בארה"ב, והרבה פחות בישראל, ויש עליה לא מעט ביקורת.

נגד חלוקה: הדרך המיטבית לצמוח?

אז אם חלוקת דיבידנד היא כל כך טובה לבעלי המניות, מדוע לא כל החברות שמסוגלות לחלק דיבידנד עושות זאת. או במילים אחרות, מה יכולים להיות השיקולים נגד חלוקת דיבידנד במזומן?

חברות שהן חברות צמיחה ביסודן, בכלל זה חברות הייטק, זקוקות למזומנים לפיתוח עתידי של עסקיהן, כולל רכישות אפשריות, והמשקיעים במניותיהן מצפים שזה מה שתעשה החברה, ומאמינים שזה ישתקף במחירי מניותיה. הם מעוניינים הרבה יותר בהשגת רווחי הון מאשר בקבלת דיבידנדים.

חלוקת דיבידנד כרוכה בניכוי מס במקור בשיעור של 25% עבור לקוחות פרטיים (ו-0% לגבי גופים מוסדיים). יש בחלוקה כזו משום הקדמה של תשלום המס באותו שיעור לעומת מצב שבו המשקיע הפרטי ימכור את החזקתו בעתיד ויממש, אולי, רווח הון.

חברות, שבהן אחוז השליטה של בעלי השליטה הינו נמוך יחסית: במונחי שוק המניות הישראלי (נניח 55%), הנטייה של בעלי השליטה תהיה למשוך משכורות גבוהות יותר ודמי ניהול גבוהים, וכך לעשות לביתם, מבלי לשתף בהכרח את בעלי המניות על ידי חלוקת דיבידנד. לעומת זאת, ככל ששיעור השליטה שלהם גבוה יותר, כך ההסתייגות שלהם מחלוקת דיבידנד תהיה פחותה, כי חלק הארי יגיע לידיהם.

ליהנות מדיבידנד דרך המדד

הבורסה בת"א הפעילה בשנת 2006 מדד מיוחד שנקרא תל-דיבידנד, שבראשיתו מנה 20 חברות וכיום 56 חברות.

מהתשואה של מדד תל דיבידנד נהנו מי שרכשו תעודות סל על המדד, ויש כיום 5 כאלה של כל היצרנים המובילים בתחום.

מדד תל דיבידנד כולל מניות בעלות שווי שוק גדול יחסית ובעלות תשואת דיבידנד עקבית של לפחות 2%. למדד יכולות להיכנס כל המניות שהחזקות הציבור בהן שוות 400 מיליון שקל (למניות שכבר נכללו במדד, הרף הוא שווי של 300 מיליון שקל), וחילקו דיבידנד עם תשואת דיבידנד שנתית של 2% בלפחות שנתיים מתוך שלוש השנים שחלפו. רשימת המניות הנכללות בה מעודכנת אחת לשנה, בראשית פברואר.

במקור המדד הושק כמדד תל דיב 20 ב-2/7/2006, וכאמור, נכללו בו 20 חברות, אך מאז 3/4/2011 מספרן אינו מוגבל . כיום ישנן 56 חברות שמניותיהן נכללות במדד. לכל אחת מן המניות במדד יש משקל אחיד. בין החברות הנכללות בו: בזק, פוקס, דלק רכב, מליסרון, שטראוס, מיטב דש, פז נפט, הבנק הבינלאומי, שופרסל, חילן, אלוני חץ ועוד. שווי השוק של המניות הנכללות במדד עומד על כ-320 מיליארד שקל.

ומה עם תשואת המדד? עד כמה הוא הוכיח את התיאוריה?

המדד, כאמור, הושק במקור ב-2.7.2006.

עד 3.4.2011 (מועד השינוי והרחבת המדד) הוא עלה בקרוב ל-70%, לעומת מעט יותר מ-50%, שיעור עלייתו של מדד ת"א 100.

ממועד זה ועד היום, כ-7.5 שנים, הוא עלה בכ-28%, לעומת מדד ת"א 125 (מחליפו של מדד ת"א 100), שעלה בכ-20% בלבד.

העובדה שהמדד השיג תשואה נאה זו, ועדיפה על מדדים מרכזיים בבורסה של ת"א, איננה מלמדת בהכרח על עדיפות, שכן היא יכולה לנבוע מהרכבו הענפי ולאו דווקא מעצם חלוקת הדיבידנד, אבל שווי השוק הגבוה שלו, כאמור, 320 מיליארד שקל, בכל זאת נותן תקפות לנתונים. מעבר לכך, בספרות המקצועית הוכח במרבית המחקרים, שמניות של חברות שמחלקות דיבידנדים באופן עקבי, משיגות תשואה עודפת על פני מניות של חברות שאינן מחלקות. גם בישראל עולה תמונה דומה ממעט בדיקות שנעשו בנושא. 

הכותב הוא בעלי בית ההשקעות מיטב דש. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם

* מקור הנתונים במאמר זה מאתר הבורסה לני"ע - ותודתנו ליובל צוק על עזרתו.

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית