דוחותיה הכספיים של חברת ההנדסה הוותיקה ברן סייעו להסביר לפחות חלק מהדרמה שאפיינה בשבועות האחרונים את המסחר במניית החברה ובאג"ח שלה, שספגו ירידות חדות.
רואי החשבון של ברן מפנים את תשומת לב המשקיעים להערכותיה של הנהלת החברה, "כי תוכל לפרוע את התחייבויותיה בשנתיים הקרובות, בהתבסס על התממשות ההנחות בתחזית תזרים המזומנים שלה".
רואי החשבון מציינים, בין השאר, כי לצד הון עצמי בהיקף של כ-85 מיליון שקל, יתרות המזומנים של החברה, המסתכמים בפחות מ-40 מיליון שקל, "עדיין נמוכות באופן יחסי עבור החברה בהתחשב בהתחייבויותיה ובתכניותיה, ומחייבות המשך תכנון הדוק וזהיר בשימוש בהם". התחייבויותיה השוטפות של ברן הגיעו בסוף הרבעון השלישי של השנה ל-165 מיליון שקל, נוסף על התחייבויות נוספות של יותר מ-70 מיליון שקל לטווח ארוך.
בסיכום רבעוני ברן הציגה רווח נקי סמלי של כ-1 מיליון שקל - כשליש מרווחיה ברבעון המקביל אשתקד. בחודשים ינואר-ספטמבר עמד הרווח על 2.6 מיליון שקל, לעומת 16 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2017. ירידה ניכרת חלה גם בהכנסות החברה, שצנחו מתחילת השנה ב-36% ל-288 מיליון שקל.
עיקר פעילותה של ברן נוגע למתן שירותים ופתרונות הנדסיים וניהוליים לביצוע פרויקטים בתחומי התכנון ההנדסי, התקשורת, התחבורה, האנרגיה ועוד. בחברה ממשיכים לשדר אופטימיות ומציינים כי הרבעון המדובר "הינו השביעי ברציפות לאחר שהחברה שבה לרווחיות החל מתחילת 2017, עם שיפור עקבי בתוצאות ובחלק גדול מהמדדים".
בינתיים, האופטימיות שמשדרת החברה, שנמצאת בשליטת אלכסנדר נסיס והיו"ר מאיר דור, לא מדביקה את המשקיעים. אלה שלחו את אג"ח ברן (בהיקף של 75 מיליון שקל) להיסחר בתשואת "זבל" של יותר מ-20%, אחרי ירידה של יותר מ-7% מתחילת נובמבר, ואת שווי החברה לרמות שפל - המשקפות לברן ערך נוכחי של פחות מ-60 מיליון שקל, אחרי ירידה חודשית של כ-20% שמציגה מנייתה.