גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יותר סטארט-אפ, פחות ניישן: למה ההייטק הישראלי עבר לשאוף לחו"ל במקום להתמקד באקזיטים?

ההייטק הישראלי מבקש כיום להצמיח חברות גדולות במקום להתמקד באקזיט מהיר ● כדי לעשות זאת, הסטארט-אפים המקומיים הופכים גלובליים יותר ● האם אפשר לבנות חברת ענק גם בלי לרוץ לנתב"ג? ● הכתבה פורסמה במסגרת פרויקט 10 הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס

הייטק גלובלי / אילוסטרציה: שאטרסטוק
הייטק גלובלי / אילוסטרציה: שאטרסטוק

בשיחות שנערכות עם יזמים ישראליים בשנים האחרונות, חוזר לעתים קרובות אותו פזמון: הם לא ממהרים לאקזיט, הם מדגישים, אלא רוצים לבנות חברה גדולה, גלובלית. לכאורה, אומת הסטארט-אפ אמורה ליהנות כתוצאה מכך מחברות בוגרות יותר, כחול לבן, שלא נבלעות במהרה בתוך ענקיות בינלאומיות. אלא שלשינוי הגישה הזה יש צד נוסף: ככל שהסטארט-אפ ניישן צומח ומתבגר, כך ברור פחות מה ישראלי בחברות הסטארט-אפ הישראליות.

אחת מכל שמונה חברות הייטק ישראליות לא מחזיקה פעילות ראשית בישראל

לפי נתוני חברת המחקר IVC, מרכז הפעילות של אחת מכל שמונה חברות הייטק המוגדרת "ישראלית" כלל אינו נמצא בישראל. מתוך 8,314 חברות הרשומות במאגר IVC (כולל ציבוריות), 1,068 מתוכן העבירו את מטה החברה למדינה אחרת, או פתחו אותו שם מלכתחילה. ל-333 מתוכן כלל אין פעילות בישראל, אך הן הוקמו על ידי יזמים ישראליים. רובן הגדול של החברות הללו העתיקו את מרכזן לצפון אמריקה - בדגש, כמובן, על עמק הסיליקון וניו יורק. הנתונים אינם כוללים חברות שפתחו משרדי מכירות ושיווק בחו"ל, פרקטיקה ותיקה ונפוצה יותר.

היבשות שבהן מתרכזות חברות ישראליות

ההגדרה של חברה כישראלית אינה חד-משמעית: גופים ממשלתיים, קרנות הון סיכון וחברות מחקר אימצו גישות שונות בסוגיה הזאת (ראו התייחסות בסוף כתבה זו). כך או כך, רבים מהמשקיעים והיזמים שעמם שוחחנו הסכימו כי פתיחת משרד משמעותי מחוץ לישראל, ואף מעבר של מנכ"ל החברה ועיקר הפעילות, חיוניים לצמיחתם הגלובלית של סטארט-אפים. בישראל, הם אומרים, אין לרוב החברות שוק. קרבה לשוק היעד והיכרות אינטימית איתו מהותיים בדרכה של חברה להפוך למובילה בתחומה. במילים אחרות - לצפות להיות חברת צמיחה גלובלית וגם חברה ישראלית, זה קצת כמו לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.

לא לעבור בבת אחת לניו יורק

נתוני גיוסי ההון בשנים האחרונות מלמדים שהחברות הישראליות מגייסות סכומים גדולים יותר מבעבר, בשלבים מאוחרים יותר לפעילותן - ברוב המקרים מקרנות זרות. סבבים של יותר מ-100 מיליון דולר כבר אינם נדירים, סבבים של עשרות מיליונים רבים נפוצים אף יותר. פעמים רבות, ההון שמתקבל מגיוסים כאלה הוא שמשמש את החברות להתרחבות הגלובלית. המשקיעים משחקים תפקיד מרכזי בפתיחת מטה מרכזי וסניפים מחוץ לישראל, לא רק במימון - אלא גם בהכוונה ובדחיפה לקראת המהלך.

"אנחנו משקיעים בחברות שיכולות להפוך למובילות שוק בעזרתנו, ברמה בינלאומית. קשה לעשות זאת מישראל", אומרת סיון שמרי דהן, שותפה בקרן הצמיחה בקומרה קפיטל. בשנים האחרונות השקיעה קומרה בחברות כמו Fiverr, טבולה, Jfrog, מינט מדיה וריסקיפייד, שהעבירו את משרדיהן הראשיים אל מחוץ לישראל. "בהרבה מקרים, אחרי ההשקעה שלנו, המנכ"ל עובר לארה"ב ומתקרב פיזית לשוק שבו הלקוחות נמצאים, לא משנה באיזה תחום. גם כל מה שקשור לשיווק ומכירות מעתיק את עצמו לחו"ל, והמו"פ נשאר לרוב בארץ".

מתי נכון לחברה לעשות רילוקיישן בעינייך?

"כשהמוצר מוגמר והמיקוד הוא בשוק, וברור מי הלקוחות ושמדובר בשוק יעד משמעותי. הרי זה תלוי בלקוחות אם כדאי לפתוח משרד בחוף המערבי, המזרחי או בכלל באירופה".

איך מוודאים שהמעבר נעשה בצורה נכונה עבור החברה?

"המעבר צריך להיות נכון והדרגתי. בהתחלה פותחים משרד קטן יותר, של עד 10 אנשים שמסמל את החזית העסקית של החברה, ולאט לאט מגדילים בהתאם לצורך. בטח לא עוברים ביום אחד לניו יורק ופותחים משרד של 50 אנשים. חברה שפועלת בשני מיקומים ובשני אזורי זמן, צריכה גם ללמוד איך לתקשר בצורה נכונה: חלק מהישיבות צריכות להיות בלילה, ואנשים צריכים לטוס הלוך וחזור כדי שיהיה קשר חם ופרודוקטיבי בין הצדדים".

אחת מחברות הפורטפוליו של קומרה שעשתה את המסלול הזה הוא סטארט-אפ ה-DevOps הישראלי Jfrog, שגייס לאחרונה 165 מיליון דולר. מטה החברה עבר לעמק הסיליקון עם צוות מצומצם לאחר סבב גיוס A לפני חמש שנים, כשלפלטפורמה של החברה היו כבר יותר ממיליון משתמשים. כיום היא פועלת גם מסיאטל, הודו, ספרד, צרפת ויפן, לצד ישראל.

"רצינו להתקרב ללקוחות שלנו ולקרנות ההון סיכון הגדולות בעולם", אומרת טלי נוטמן, סגנית נשיא למכירות גלובליות ב-Jfrog. "ב-2013 עברו לעמק שניים ממייסדי החברה, וכעבור שנה הצטרפתי כדי להקים את מערך המכירות ולהבטיח המשך צמיחה גלובלית".

מה היה תפקיד המעבר בצמיחת החברה?

"הצמיחה שלנו ברמה הגלובלית מובלת כיום מצפון אמריקה, והקרנות האמריקאיות אפשרו לנו להשלים את סבבי הגיוס הבאים. את סבב הגיוס האחרון שלנו הובילה Insight, קרן מהגדולות בעולם שממוקמת בחוף המזרחי, ומאז שהוא נסגר הגדלנו מאוד את מספר העובדים. היכולת שלנו לספק תמיכה טכנולוגית ועסקית בכל שעה היא משמעותית, ואם היינו ממשיכים לעשות זאת מהארץ - התוצאה הייתה שחיקה והיעדר יכולת לגדול".

עד כמה המעבר שיחק תפקיד בהישגים שהגעתם אליהם?

"עשינו דברים גדולים יותר ממתחרים שישבו בארה"ב כשאנחנו עוד היינו במשרדינו הקטנים בנתניה. עם זאת, ההתרחבות הגלובלית היא חובה כשרוצים לבנות חברה גדולה, לפרוץ את גבולות הסטארט-אפ ולכוון להנפקה. בעיני, עמק הסיליקון הוא יעד מצוין להתחיל בו התרחבות, אבל ההתפתחות לא עוצרת באמריקה"

האם המשקיעים היו מעורבים בהחלטה לעבור?

"מי שהניע את המהלך היו קודם כל מייסדי החברה, אבל המשקיעים שלנו באותה תקופה - ג'מיני ו-VMware - תמכו בה לחלוטין. השאלה המרכזית שהם העלו היא אם נכון יותר לגייס הנהלה מקומית, שמכירה את הקהל האמריקאי טוב יותר מהנהלה ישראלית ללא ניסיון. היום כולם יודעים שדווקא העובדה שהדור שהקים את החברה בארץ עשה זאת גם בארה"ב היה אחד המרכיבים המשמעותיים בהצלחה שלנו".

איך התמודדתם עם התרבות הארגונית האמריקאית?

"הפער בסגנון התקשורת הוא אחד האתגרים ברמה המקצועית. העובדה שאנחנו כישראלים מאוד ישירים במתן פידבק, מאוד פתוחים וקולניים, הקשתה על העובדים האמריקאים לקרוא נכון את המפה. למרות זאת, התרבות הארגונית שלנו תרמה לנו מאוד גם שם".

המנכ"לים חייבים להתקרב ללקוחות

לעומת המודל של שמרי דהן ו-Jfrog, שבמסגרתו נפתח משרד ראשי בישראל רק לאחר שהחברה מבססת מוצר ושוק יעד, קיימים מיזמים ישראליים המעודדים סטארט-אפים בשלבים מוקדמים להתפתח מחוץ לישראל. Fusion LA של יאיר ורדי וגיא קצוביץ', לדוגמה, השקיעה עד כה ב-20 סטארט-אפים ישראליים ונתנה להן מרחב עבודה והדרכה בלוס אנג'לס, מתוך כוונה שיעבירו את פעילותם לשם. קרן ההשקעות ותכנית האקסלרציה Upwest Labs פועלת במודל דומה עבור יזמים שמעוניינים לעבור לעמק הסיליקון, והיא כבר השקיעה ב-70 חברות - ובהן Apester, CyberX ו-Airobotics.

"היזמים בישראל מגיעים מרקע מאוד טכנולוגי, וחושבים 'פרודקט פירסט' ולא שוק ולקוח פירסט", אומרת שולי גלילי, שותפה מייסדת ב-UpWest Labs. "ליזמים מרקע טכנולוגי קשה לשנות את החשיבה, אבל זה מאוד חשוב לחשוב על השוק לפני שחושבים על המוצר, ולפני שמתיישבים לכתוב קוד. צריך לשאול: למה אנחנו עושים את זה? מי הלקוח ומה זה עומד לפתור עבורו? איך זה ישנה את החיים של המשתמש הסופי ואת התעשייה?".

איך בדרך כלל פותרים את הבעיה הזאת?

"החברות הבאמת מצליחות בשני העשורים האחרונים היו אלה שבנו מטה עסקי חזק בארה"ב, עם טאלנטים בשיווק, מכירות ופיתוח עסקי, שהיו בעמדות בכירות בחברות מקבילות וגדולות. בארץ נשאר הפיתוח, שם יש גישה לטאלנט חשוב מאוד בתחום ההנדסה. המודל הזה עובד, אבל יש בו המון אתגרים: של אזורי זמן, של מנכ"ל שחי על מטוסים כדי לגשר על הפער".

מתי בעינייך כדאי להעביר את עיקר הפעילות לשוק היעד?

"אנחנו מאמינים מאוד גדולים בבנייה ראשונית של המוצר בקרבה גדולה ללקוח. הרבה פעמים אנחנו רואים יזמים שמתחילים בישראל, יודעים מה הם רוצים לפתח ואיזו בעיה הם הולכים לפתור, אבל לא יכולים לעשות ולידציה מרחוק. ראינו יזמים שבנו מוצרים ללקוחות מקומיים בישראל, וכשהם רצו להיכנס לשוק האמריקאי היה ברור שהמוצר לא מותאם. יש הבדלי רגולציה, ויש שוני בין שיווק מוצר לבנק אמריקאי ולבנק ישראלי. הם היו צריכים לחולל תפנית, וזה לוקח זמן, והחברות בארה"ב הקדימו אותם".

ומה לגבי הצורך של המנכ"ל להיות קרוב למרכז הפיתוח בשלבי בניית המוצר?

"אני מבינה את הרצון להתרכז בבנייה של מרכז פיתוח מדהים בישראל, אבל בשביל זה צריך להביא מנהלי טכנולוגיות ומו"פ שידאגו לזה ויביאו את הטאלנט. המנכ"ל צריך להיות קרוב לשוק כבר בשלבים הראשונים: ככל שהוא נשאב יותר למרכז הפיתוח, כך החברה מתרחקת מהלקוחות שלה".

גם אירופה וסין נכנסות לתמונה

ארצות הברית היא אמנם היעד המרכזי לחברות הייטק ישראליות היוצאות מגבולות הארץ, אבל כבר לא היחיד, וזאת בהשפעת השינוי במפת ההשקעות. לפי נתוני IVC שפורסמו באוגוסט ב"גלובס", משקיעים סינים היו מעורבים מתחילת השנה ב-12% מסבבי גיוס ההון של סטארט-אפים ישראליים, לעומת 7.5%-9% בשנים האחרונות. גם קצב ההשקעות של משקיעים אירופיים בישראל נמצא במגמת עלייה מובהקת.

הן המשקיעים מאירופה והן אלה מסין מתנים במקרים רבים את השקעתם בפתיחת אופרציה במדינות המוצא שלהם. האיחוד האירופי מעודד השקעות פנים-אירופיות באמצעות הטבות, ומדינות היבשת השונות מעניקות הטבות להשקעות בתוך המדינות עצמן.

באופן דומה, הממשל הסיני מעודד השקעות ככלי להבאת טכנולוגיה לתוך המדינה, אם כי כיום מעטות החברות הישראליות שהעבירו למדינה את משרדיהן הראשיים. בשיחה עם "גלובס" לפני כחודש אמר דורון מאיירסדורף, מייסד ומנכ"ל סטורדוט, כי לחברה יש "צ'ק על השולחן של 300 מיליון כדי לפתוח מפעל בסין, אבל אנחנו ניגשים לזה בזהירות. היתרון הוא שהם יפתחו עבורך את השוק הסיני - והם באמת יעשו את זה - אבל הכל יישאר רק שם". 

***

זיקה או קניין רוחני: מה זאת בעצם חברת הייטק ישראלית? / טל שחף

מיהו ישראלי? זו השאלה שחוזרת בכל פעם שנתקלים בחברת הייטק בחו"ל, שבין מוביליה נמצאים ישראלים. האם חברת אמדוקס, מעמודי התווך של ההייטק הישראלי לאורך שנים, שמרבית פעילותה ועובדיה נמצאים בחו"ל, עדיין ישראלית? ומה עם Formlabs, סטארט-אפ ענק ממסצ'וסטס בתחום הדפסת התלת-ממד, של הישראלי נתן לינדר?

עצם רישומה של חברת הייטק כחברה ישראלית אינו מספיק לצורך ההגדרה. למעשה, כל החברות הפועלות בישראל רשומות כחברה בע"מ אצל רשם החברות, גם אינטל ומיקרוסופט ושאר הבינלאומיות. כשמבקשים לדעת איזו חברה תורמת ותתרום לכלכלת המדינה, ואיזו חברה תימכר יום אחד ותיעלם מהאקוסיסטם הישראלי, התהייה הזו הופכת חשובה.

לפי מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון, הקריטריון הממשלתי לבחינת הישראליוּת הוא הקניין הרוחני שהחברה מפתחת. "אנחנו מסתכלים היכן ה-IP שלה יושב. אם הוא בחברה בישראל, מבחינתנו זה בסדר. זה אומר שגם ההכרה בהכנסות היא בישראל, אפילו אם החבר'ה של השיווק יושבים בחו"ל. אנחנו תומכים בחברות כאלה, אבל אם רק המו"פ נעשה בישראל זה פחות מעניין אותנו, והיחס הוא כמו לחברה זרה".

הדוגמה שהוא מביא היא של חברת שבבי תקשורת הווידאו Amimon, שנמכרה לפני כחודש ב-55 מיליון דולר ל-Vitec הבריטית. החברה שהוקמה בשנת 2004 מעסיקה 60 עובדים, רובם ברעננה וחלקם במטה החברה בסן חוזה, קליפורניה, ובמשרדים בטוקיו, טייפה ושנזן. לדברי אהרון, זו דוגמה לחברה שבה ההנהלה יושבת בארה"ב, אבל עיקר פעילות החברה יושב בישראל והמכירות נעשות ונרשמות בישראל. "מבחינתנו זו חברה ישראלית," הוא אומר.

ההגדרה של רשות החדשנות היא אמנם בעלת השלכות תקציביות, אך לא כולם מאמצים אותה. חברת המחקר IVC, למשל, מגדירה כישראלית כל חברה שהיזמים מאחוריה ישראליים וקשורים לארץ, כאשר ברוב המקרים מדובר בחברות עם כתובת בישראל ("יש לנו מחלקה שלמה שבוחנת כל מקרה לגופו", אומרים שם). גם חלק מהחברות בדירוג הסטארט-אפים המבטיחים, המתפרסם בגיליון זה, הציבו את עיקר פעילותן בחו"ל - אך בעיני קרנות ההון סיכון, שהצביעו עבורן ומשקיעות בהן, מדובר בחברות ישראליות לכל דבר.

האם אתם חשים במגמה של חברות ישראליות שמעבירות את מרכז הפעילות לחו"ל?

אהרון: "זו מגמה שהתגברה עכשיו, בגלל רפורמת המיסוי של הנשיא טראמפ. אנשים חוששים שאם יישארו בישראל הם ימוסו בסכומים גדולים יותר. אבל עכשיו עובדים ברשות המיסים כדי לנטרל את השפעות הרפורמה, והדברים יחזרו לקדמותם".

אתם חוששים שהתהליך הזה יגבר על המגמה הנגדית, של מנכ"לים שרוצים לבנות חברה גדולה בישראל?

"אנחנו רואים שרבע מתוך יזמי החברות הישראליות הם יזמים חוזרים, כאלה שכבר בנו חברות בחו"ל לפני כן. מה זה אומר? שהכסף לא מעניין אותם, והם באים לבנות חברה אמיתית. זו תופעה טובה, זה אומר שהשוק מתבגר, שיש הרבה חברות שרוצות לשבת ולפעול בישראל, גם אם המכירות נמצאות היכן שהלקוחות נמצאים. מהבחינה הזאת אין שוק מקומי עבור החברות האלה, הן תמיד ייצאו החוצה".

עוד כתבות

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

CNN: תקיפה של ארה"ב באיראן אינה צפויה בקרוב

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עשרות אזרחים ישראלים חצו אמש את גדר המערכת משטח מדינת ישראל לרצועת עזה והושבו ע"י צה"ל ● עדכונים שוטפים

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים