נבחנים בבחינת לשכת עורכי הדין / צילום: אילוסטרציה אלון רון
בית המשפט העליון נעתר אתמול (ב') לבקשת לשכת עורכי הדין והוועדה הבוחנת של הלשכה, והורה על עיכוב ביצוע חלק מפסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת תמר בזק-רפפורט), במסגרתו הורה המחוזי על מספר סעדים הנוגעים למטלת הכתיבה של הבחינה במועד יוני 2018.
בית המשפט העליון הבהיר כי עיכוב הביצוע אינו חל על הנבחנים שהיו בעלי דין בהליך שהתקיים בבית המשפט המחוזי, בעניינם תמלא הלשכה אחר הוראות פסק הדין המחוזי.
במילים אחרות, ובכל הקשור לאותם נבחנים, על הלשכה לערוך לאלתר בדיקה חוזרת של מטלות הכתיבה שלהם. לעומת זאת, עיכוב הביצוע שניתן כן יחול על אותם נבחנים שבחרו שלא לעתור נגד הציון שניתן להם במועד האחרון, ובכלל זה: בפרק מטלת הכתיבה.
בהחלטה שניתנה על-ידי שופט בית המשפט העליון דוד מינץ, קבע האחרון כי מילוי הוראות פסק הדין כלפי כולי עלמא ולא רק כלפי הנבחנים שעתרו, דורש היערכות מקיפה מצד הלשכה והוועדה הבוחנת, הכרוכה בגיוס כוח-אדם ובביצוע התאמות רבות, כל זאת בסד זמנים קצר.
במצב הדברים ובסד הזמנים שנוצר קבע השופט מינץ כי ביחס ליתר הנבחנים שלא היו שותפים להליך במחוזי, דומה כי מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובת המבקשות. בהתאם ציין השופט כי "ממילא אין בידי המבקשות לתת מענה ענייני לבקשות של נבחנים אלה עוד לפני מועד הבחינה הקרובה".
משכך הוסיף מינץ כי ההחלטה של אותם נבחנים שלא עתרו לגשת לבחינה הקרובה, הקבוע לתאריך 13.12.18 אם לאו, אינה מושפעת מעיכוב ביצוע פסק הדין.
בכל הקשור לסיכויי הערעור, נראה כי לשכת עורכי הדין יכולה לשאוף אופטימיות מסוימת מהחלטתו של השופט מינץ. זאת, בין השאר, לאור הערתו של מינץ באשר לסיכויי הערעור, ולכך שאינם מבוטלים.
קביעת המחוזי
נזכיר כי פסק הדין של השופטת בזק-רפפורט היווה ניצחון חלקי למתמחים במשפטים שעתרו נגד בחינות ההסמכה בכתב של לשכת עורכי הדין שנערכו ביוני השנה. אז נקבע על-ידי המחוזי כי יש מקום ליתן סעדים הנוגעים למטלת הכתיבה בלבד.
השופטת בזק-רפפורט עמדה על חשיבותה של מטלת הכתיבה ומשקלה הלא מבוטל מהציון הכולל בבחינה. עוד היא ציינה כי בשונה מהחלקים רבי-הברירה בבחינה, פתרון מטלת כתיבה הוא אישי, ומופעל בו שיקול-דעת פרטני כלפי כל נבחן ונבחן. לאור האמור, השופטת קבעה כי על חבר הבוחנים הבודקים את מטלת הכתיבה ליתן הנמקה פרטנית לציון הניתן על-ידם, וזאת בניגוד לעמדת הלשכה והוועדה הבוחנת, לפיה אין מוטלת עליהן חובה ליתן הנמקה פרטנית, ודי בפרסום חלקי של המחוון (האינדיקטור).
עוד נקבע כי על הוועדה הבוחנת לפרסם את המחוון בשלמותו, לרבות פתרון לדוגמה המצורף לו. משכך, הורה בית המשפט המחוזי כי תתבצע בדיקה חוזרת בידי חברי חבר הבוחנים של מטלות הכתיבה לעותרים שטענו נגד היעדר הנמקה מספקת, ואלה ינמקו את הציון שיינתן.
באשר ליתר הנבחנים, לרבות כאלה שלא עתרו נגד הציון שניתן להם, קבע בית המשפט כי עם קבלת פניות על-ידי נבחנים אלה, הוועדה תשקול בקשות לבדיקה חוזרת כאמור על-פי הנתונים שיהיו לפניה ובהתאם להיקף הפניות. בכל הקשור לקביעה זו האחרונה של פסק הדין, התקבלה בקשת עיכוב הביצוע של הלשכה.
פסק הדין המחוזי ניתן במסגרת 6 עתירות שהוגשו נגד מבחני ההסמכה של לשכת עורכי הדין במועד קיץ 2018, שנערכו ב-24 ביוני - ואשר אוחדו לדיון אחד. עשרות המתמחים בעתירות העלו שלל טענות נגד המבחן לאחר שהתקבלו תוצאות הבחינה, והתברר כי אחוז המעבר במועד היה נמוך במיוחד. ועדת הבוחנים שבדקה את התוצאות גילתה כי שיעור התשובות הנכונות, גם לשאלות שסווגו כקלות וקלות מאוד, לא היה גבוה. כמו כן, במטלת הכתיבה סברה הוועדה הבוחנת כי הרמה הייתה נמוכה, וצוות בודקי המטלות התרשם מירידה חדה ברמת הניסוח שהפגינו הנבחנים.
לאחר שבוצעה בדיקה חוזרת של אלות המבחן, הוועדה הבוחנת פסלה 6 שאלות שנכללו בבחינה, ולגבי 5 שאלות נוספות נמצא כי יש להוסיף חלופה נוספת כתשובה נכונה לשאלה. בהמשך לכך פורסמו תוצאות הבחינה והתפלגות נתוני הנבחנים. לאחר פרסומים אלה הוגשו עררים נגד רוב השאלות - 4,732 עררים על 70 שאלות מתוך 78 השאלות שנותרו בבחינה, וזאת לאחר פסילת 6 השאלות. כמו כן, הוגשו 709 עררים על הציון במטלת הכתיבה.
בעקבות העררים החליטה הוועדה לקבל השגות ביחס לשתי שאלות נוספות, אותן החליטה לפסול. על-פי החלטת הוועדה, פסילת שאלה מזכה גם את מי שלא פתר אותה נכונה בנקודה. בסופו של דבר, לאחר העררים, 38% מתוך כלל הנבחנים עברו את הבחינה, והציון הממוצע שלהם עמד על 60.2.