מדוע חברות ביומד ישראליות נסחרות לעתים בשווי נמוך מזה שבו נסחרות חברות אמריקאיות באותו שלב? אחת התשובות קשורה בעושר המידע המוקדם מניסויים בבעלי חיים ומניסויים מוקדמים בבני אדם שבו מצטיידות החברות לפני שהן מגיעות לניסויים המאוחרים.
חברות ישראליות נחשבות לרזות וזריזות, וככאלה הן לפעמים עושות את המינימום הדרוש כדי להתקדם לקראת אישור. אלא שלפעמים הן מגלות באיחור שהמידע שיש ברשותן הוא חסר. יש יוצאות דופן (חברות ישראליות שמרבות בניסויים וחברות אמריקאיות שאינן עושות זאת), אולם בהכללה ניתן לומר שככל שחברה מנוסה ומבוססת יותר, כך היא תבנה תיק חזק יותר עוד לפני שהיא מגיעה לניסויים מתקדמים ולמפגשים המשמעותיים עם הרגולטור (לרוב ה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקאית).
חלק מתיק הניסויים שתמיד מועיל (גם אם אינו הכרחי) הוא זה שמעיד על מנגנון הפעולה של התרופה, אומר ד"ר רפי מאיר, מנכ"ל חברת SmartAssays, העורכת ניסויי מעבדה וניסויים קדם-קליניים. בעבר, אומר מאיר, הרגולטורים לא כל כך הקפידו להבין את מנגנון המחלה - העיקר היה שהתרופה עובדת. מה בדיוק היא עושה לגוף? את השאלה הזאת, חשבו, נשאיר למדענים.
סיכון להפתעות
עם הזמן התברר לרשויות ולחברות התרופות עצמן שכאשר הן אינן יודעות מהו מנגנון הפעולה, הסיכון להפתעות עולה פי כמה וכמה. לדברי מאיר, ה"הפתעות" יכולות להיות, לדוגמה, ברעילות ובתופעות הלוואי של המוצר. בניסויים קליניים לא ניתן לבחון את כל סוגי האנשים, עם כל סוגי המחלות או מצבי הרקע או עם כל המאפיינים הגנטיים. למעשה, ניסויים מבוצעים לרוב בקהל יחסית בריא, צעיר והומוגני, בניגוד לקהל היעד שבסופו של דבר ישתמש בתרופה. לכן לפעמים ניסויים קליניים, גם רחבים, משאירים פרצה לסיכון בתרופה. אם נדע מהו מנגנון הפעולה המדויק של התרופה, אפשר לצפות חלק מהבעיות מראש ולבצע ניסויים שיעקפו או ישללו אותן.
הבנת מנגנון הפעולה עשויה גם לשמש בשלילת הטענות נגד המוצר, אומר מאיר. "לדוגמה, אם חולה נפטר במהלך הניסוי ויודעים כיצד הוא מת, הרי אם יודעים את מנגנון הפעולה של התרופה לעומקו, אפשר לראות אם סביר או לא סביר שחולה נפטר בגלל התרופה הזאת או שאולי היה זה מוות מקרי, או מוות כתוצאה מאחד הרכיבים בתרופה שאיננו החומר הפעיל.
"ככל שמנגנון הפעולה ברור יותר, כך אפשר לנפות מהניסוי הקליני מראש קהלים שלא סביר שהתרופה תשפיע עליהם, ולקבל ניסוי יעיל ונקי יותר מרעשים. במצב שבו מנגנון התרופה ידוע, ישנו בסיס הרבה יותר איתן לשיחה עם הרגולטור".
אל תחכו להוראות מהרשויות
מאיר מספר שלא פעם ולא פעמיים הגיעו אליו חברות תרופות ישראליות שהגיעו ל-FDA במחשבה שהן בשלב ניסוי מסוים, והרשות דרשה מהן להשלים ניסויי הוכחת המנגנון, שעיכבו את פיתוח התרופה בשלב יחסית מתקדם בחיי החברה. "הקפאת הפעילות עד השלמת ניסוי המנגנון עלתה במשכורת משולמת לשווא לעובדים רבים ולקבלן ניסויים קליניים חיצוני שהמתין לאות להתחיל בניסוי, וכן לאובדן אמון של משקיעים כשהחברה לא נכנסה לניסויים על פי הלו"ז המתוכנן. לעתים, ניסוי מנגנון הראה שלמעשה אין כלל טעם להיכנס לניסוי יקר, כי הוא הראה שסיכויי המוצר להגיע לפרופיל בטיחות ויעילות משביע רצון הם קלושים".
ומה אתה אומר לחברות שאומרות, עדיף להגיע ל-FDA ולקבל הנחיה איזה ניסוי בדיוק להשלים על פני הוצאת כספים על מגוון ניסויי מנגנון שלא בטוח שיכריחו אותי לעשות?
"אני אומר שהחיים אכן מורכבים. לפעמים סטארט-אפ באמת בשום אופן לא יכול להרשות לעצמו ניסוי מנגנון, אבל אז הוא והמשקיעים שלו צריכים להבין מה הם הסיכונים שהגישה הזאת כרוכה בהם, ובהם פגיעה בבני אדם בניסויים הקליניים".