גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דוד גרשון, מייסד מרכז הפינטק באוניברסיטה העברית: "מצב התעשייה הישראלית לא טוב"

דוד גרשון, שהחברה שייסד נמכרה ב-350 מיליון דולר ב–2014, חונך השבוע באוניברסיטה העברית מרכז ללימודי פינטק ● בראיון ל"גלובס" הוא מתאר את הנעשה בתעשיית הפינטק: "בנק לא יכול להטמיע 20 טכנולוגיות בשנה, אלא לכל היותר טכנולוגיה אחת בחמש שנים"

דוד (דודו) גרשון / צילום: יחצ
דוד (דודו) גרשון / צילום: יחצ

"המצב של תעשיית הפינטק הישראלית לא טוב. זהו תחום שמצריך התמקצעות ייחודית, לא כל אחד יכול למכור טכנולוגיות לבנקים. להערכתי, רק 5% ממאות החברות שפועלות בישראל מוכרות בהיקף הגבוה מ-20 מיליון דולר", כך אומר פרופסור דוד (דודי) גרשון בראיון ל"גלובס".

גרשון אמר את הדברים בראיון לרגל השקת מרכז פינטק שייקרא על שם הוריו, סימה ושלמה גרשון, כחלק מבית הספר למנהל עסקים של האוניברסיטה העברית בירושלים. במסגרת האירועים להשקת המרכז ייערך השבוע כנס בינלאומי שיעסוק באופציות (חוזי מכר), תחום שבו עסקה חברת הפינטק שהקים גרשון, SuperDerivatives, ושנמכרה ב-2014 תמורת כ-350 מיליון דולר.

מרכז הפינטק באוניברסיטה העברית נוסד על מנת לתמוך ביצירת אקוסיסטם עבור תעשיית הפינטק בישראל, שתכלול סטארט-אפים, יזמים, מוסדות פיננסיים ומשקיעים. המרכז מקדם יזמות, שימוש בטכנולוגיות מתקדמות כמו למידת מכונה וניתוחי בסיסי נתונים ענקיים, חשיבה אסטרטגית, ושיטות חדירה לשוק. לדברי פרופ' גרשון, "המרכז שואף לחולל שינוי בתעשיית הפינטק בישראל כך שבעוד חמש יהיו בארץ כבר כמה חברות גדולות ויסייע למימוש מטרה זו בכך שישמש מעין בית ספר ליזמות".

"כיום הפינטק הוא הסקטור שצומח הכי מהר בישראל", אומר פרופ' גרשון. על פי סקירה שערך מרכז הפינטק בראשו עומד פרופ' גרשון המבוססים על נתוני סטארטאפ ניישן, מספר חברות הפינטק שנפתחות בישראל עולה משנה לשנה. רק ב-2017 נפתחו בישראל 102 חברות פינטק, 74 נפתחו ב-2016 ו-69 ב-2015.

אך לדברי פרופ' גרשון לא מדובר בהכרח בתופעה חיובית. "ככל שיש יותר חברות כך קשה יותר לפתוח חברות חדשות משום שבסופו של דבר גופים פיננסים צריכים להטמיע את המוצרים של החברות הללו. בנק לא יכול להטמיע 20 טכנולוגיות בשנה אלא אחת בחמש שנים. לעולם הזה יש קצב הסתגלות מסוים שבו הוא יכול לספוג רעיונות. לכן, ברור שהרבה חברות לא יצליחו בזמן הקצר, הן מקדימות את זמנן. צריכים לקרות הרבה דברים לפני שישתמשו בטכנולוגיות שלהם".

תעשיית הפינטק בישראל

כיום תופס מגזר הפינטק נתח מכובד מהסצינה המקומית. לפי נתוני Start-Up Nation Central פועלות בישראל יותר מ-400 חברות פינטק. אלו יכולות להיות חברות שמוכרות טכנולוגיות למוסדות פיננסיים, או שמנסים להתחרות בהם. במקביל, יותר מארבעים חברות גלובליות מחזיקות כיום פעילות פיננסית-טכנולוגית בישראל והן כוללות בין היתר את סיטי, ברקליס, ג'יי.פי מורגן, ויזה, וגם חברות טק מובהקות כמו אמזון, פייפאל ומיקרוסופט.

על פי נתוני IVC, סך הגיוסים בענף בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה בלבד כבר עקף את השיא הקודם שהושג לפני שנתיים, עם 749 מיליון דולר שגויסו ב-2018 לעומת 725 מיליון דולר ב-2016 כולה. עם זאת, מספר העסקאות נמצא בצניחה - 67 בלבד בשלושת הרבעונים הראשונים של 2018, לעומת 103 ב-2017 ו-115 ב-2016.

מספר האקזיטים מדשדש גם הוא, עם שבעה אקזיטים בלבד השנה, חמישה אקזיטים בשנה שעברה ושבעה גם כן ב-2016 (בין האקזיטים בענף בשנים האחרונות בולטות חברות כמו Fundtech שנמכרה ב-1.2 מיליארד דולר ל-D+H ,Check שנמכרה ל- Intuit ב-360 מיליון דולר או BorderFree, שנמכרה ל-Pitney Bowes ב-450 מיליון דולר). חברות ישראליות אחרות הפכו למובילות בתחומן בפינטק העולמי, כמו Payoneer ו-BlueVine.

כאלף התקפות ביום על מערכות הבנק

הקושי של מוסדות פיננסיים להתמודד עם ריבוי טכנולוגיות חדשות הוא רק אחד משורה של בעיות וחסמים מהם סובל התחום, כך על פי פרופ' גרשון. לדבריו, הבעיה של החברות הישראליות מתפתחת כבר בשלב הבנת השוק שבו הן פועלות. מה שמקשה במיוחד על חברות בתחום, מסביר פרופ' גרשון, הוא שחברות מגיעות לתחום באופן מקרי: "הרבה חברות מתחילות מהזווית של הטכנולוגיה ואז מגלות שהצד הפיננסי הוא זה שמעניין וכתוצאה מכן הן מייעדות את עצמן לפינטק. נניח שהן פיתחו מוצר שמיועד לארגון גדול שיש לו הרבה לקוחות והן מגלות שההתאמה הכי טובה שלו היא לבנקים, דבר שהן לא צפו בתחילה.

"העניין הוא שפינטק זו התמקצעות ייחודית - לא כל אחד יכול למכור לבנקים. אפילו בתחום אבטחת המידע, שלכאורה נראה רוחבי, יש הבדל משמעותי בין המוצרים על פי החברות שעבורן הם מיועדים. למשל, בחברות פיננסיות, רמת האבטחה הנדרשת היא ברמה אחרת לגמרי. מסיבה זאת יש סקטור שלם של חברות אבטחת מידע שפונה רק לענף הבנקאות. התוצאה היא שיש הרבה רעיונות טובים שמתקשים למכור בעולם".

"כסף זה עניין רגיש יותר מכל תחום אחר", מסביר פרופ' גרשון, "ופינטק מבוסס על אמון ועל כן, בטח כשמדובר ב-B2C - עסק שפונה אל לקוחות הקצה - קשה לייצר אמון כשלא נמצאים קרוב ללקוחות. בפינטק זה נכון גם לגבי B2B - עסקים שפונים לעסקים - משום שבנקים מתייחסים לאבטחת מידע אחרת לגמרי מתעשייה. בבנק אבטחת המידע היא החמצן ואם הלקוחות לא מרגישים בטוחים, לבנק אין זכות קיום. לכל בנק בטיוואן יש בממוצע אלף התקפות ביום אז רמת האבטחה הנדרשת היא עצומה. עד כמה? רק כדי לסבר את האוזן - לבנק אוף אמריקה יש 400 עובדים בתחום אבטחת המידע. הדרישות שונות וכך גם האינטנסיביות, שבין היתר מתבטאת בתדירות גבוהה של שדרוגי תוכנה וגרסאות. ההבדלים בין חברות אבטחה שפונות למגזרים אחרים לעומת הפינטק כל כך גדולים עד שניתן לומר שחברות אבטחת מידע שמוכרות לתעשיית הפינטק שייכות בעצמן למגזר הפינטק.

ההבדל, טוען פרופ' גרשון, נעוץ לא רק בטכנולוגיה אלא גם באספקטים אחרים כמו מכירות, "לא מספיק שלחברה שמוכרת מוצרי אבטחת מידע לבנקים תהיה טכנולוגיה טובה, אלא צריך לדעת איך למכור לבנקים ואם לא יודעים לעשות את זה גם חברה עם טכנולוגיה מעולה תתקע. מישהו שעכשיו יצא מהצבא בלי קשרים במערכת הפיננסית יתקשה לעשות זאת. המכירה לגופים פיננסים שונה מאוד, ומכירה לגופים פיננסים היא מומחיות בפני עצמה".

"משמעות הדבר היא שנקודת הפתיחה של הפינטק הישראלי מהווה חולשה גדולה. חברות ישראליות קמות כדי למכור לחו"ל, ולחברות שמעבירות את מרכז הכובד לארה"ב או אירופה יש יתרון, במיוחד בפינטק".

ייחודו של הפינטק הישראלי: למידה עמוקה

כשמדברים על פינטק מדברים בעצם על כל הפיתוחים המשיקים לכספים. חלקם סטארטאפים שעובדים באופן ישיר מול הלקוחות, וחלקם כאלה שמפתחים טכנולוגיות שהבנקים עצמם יכולים לאמץ. שירותים נוספים הם ניהול השקעות והעברת תשלומים, כמו למשל חברת Payoneer שיושבת בניו יורק ומנוהלת על ידי ישראלים.

תחום ההלוואות אחראי לחלק ניכר מהכנסות הבנק, ולכן גם מצמיח פיתוחים טכנולוגיים רבים. למשל, חברות מסוימות פיתחו אלגוריתמים המסוגלים לאסוף מידע ממקורות רבים, שמאפשרים להן לנתח סיכונים של הלוואות באופן שונה מהבנקים, לפעמים אף טוב מהם.

כדוגמה מביא פרופ' גרשון את חברת BlueVine הפועלת בארה"ב ומנוהלת על ידי ישראלים, שמתמחה בהלוואות לעסקים הנחשבים קטנים מכדי שהבנקים הגדולים ירצו בכלל להתעסק איתם. "היום היקף ההלוואות שהם העניקו כבר מוערך בכמיליארד וחצי דולר", אומר פרופ' גרשון, "והם ממשיכים לצמוח. זה סיפור הצלחה של חברה שאיתרה נישה, בנתה פלטפורמה, ומצאה דרך טובה לפתור בעיה אמיתית, והם מאוד מצליחים".

בשנים האחרונות נוצרו בעולם גם מודלים חדשים של הלוואות - כמו למשל הלוואות P2P (עמית לעמית) המחברות בין מלווים ללווים באופן ישיר ודיגיטלי. לדברי פרופ' גרשון, בפועל "ברוב חברות ההלוואות ב-P2P אין באמת חיבור בין אנשים פרטיים, והכסף המולווה מגיע מגופים פיננסיים ואפילו מבנקים. החידוש הוא שבאה חברה ישראלית ואומרת אנחנו נקנה הלוואות מהחברות ה-P2P. הן אומרות 'בזכות יכולות למדיה עמוקה (Deep Learning) אנחנו יודעים לדעת מי אנחנו מאמינים שיחזיר את הכסף'. כתוצאה, הם קונים נכון את תיקי ההלוואות, ומשיגות תשואות טובות. החברות הללו הולכות לפלטפורמות ה-P2P, מתחברות לדאטה בייס שלהן, עושות עליהם אנליזה ועל סמך האנליזה הזאת הן מסוגלות לומר 'את ההלוואות האלה והאלה אנחנו רוצים. אם הלקוח מחזיר - הכסף הולך אלינו, אם לא - זו בעיה שלנו'. כך נוצר תחום השקעה חדש ממש כמו אג"ח מתוחכמות. הן בעצם מתפקדות כמו חברת השקעות".

בכלל, הפינטק הישראלי, בראייתו של פרופ' גרשון, יוצא דופן בכך שהוא מנסה להכניס למידה עמוקה (deep learning) כמעט לכל דבר בעוד בשאר העולם ממשיכים, לדבריו, לפעול בשיטות קונבנציונליות. "למידה עמוקה מסייעת לחסוך עלויות והמשמעות של זה היא לא רק שיפור בתוצאות אלא גם שלפעמים יש לא מעט הפתעות, משום שלמידה עמוקה מספקת הקשרים ברבדים עמוקים שלפעמים לא חושבים עליהם - קשרים עקיפים שיכולים להשפיע משמעותית. זה היתרון של הישראלים שמכניסים המון טכנולוגיה, בוודאי בהשוואה לאמריקנים. קחו לדוגמה את מיזם ההלוואות של הסטודנטים למשפטים באוניברסיטת ייל בארה"ב שנפתח, ועכשיו הגיש בקשה להפוך לבנק. הרעיון שלהם מצוין וגם השיווק מצוין אבל אין למידה עמוקה. זאת הצלחה של פינטק באמריקה. בישראל, לעומת זאת, תמיד מנסים להכניס משהו שעושה את העבודה לבד. זה הייחודיות, לכן יש בנו עניין".

לטענת פרופ' גרשון, אם לחברות יש טכנולוגיה טובה אז יש להן פוטנציאל לבצע אקזיט, גם אם הן לא מראות גידול בהכנסות. אך לעומת זאת בכל שאר תחומי הפינטק רוב החברות בכלל לא מצליחות להגיע למצב של הכנסות, שזה המדד החשוב ביותר - וכאן נעוצה לטענתו, הבעיה העיקרית של הפינטק הישראלי: לדבריו, בהרבה מקרים ליזמים יש קודם כל רעיון טכנולוגי ורק אחר כך הם מחפשים לו יישום. זאת אומרת שהרעיון שלהם לא נולד מתוך צורך של התעשייה. "ניקח לדוגמה קבוצת מהנדסים שפיתחה טכנולוגיה שקשורה בזיהוי טקסטים, והם באים ואומרים - 'אולי נעשה עם זה משהו שיעזור להמליץ על מניות', אף על פי שהם בכלל לא באו מהעולם הזה. לעומת ארה"ב, שם המצב הפוך: קודם מחפשים את הבעיה ורק אז מחפשים איך לפתור אותה. זה עובד גם אם הפיתרון בינוני, משום שאחרי שיש הצלחה עסקית מסוימת מתקנים את הפתרון הטכנולוגי וכך בהדרגה הופכים לחברה יותר ויותר טובה".

הכשל הזה מצטרף לדעת פרופ' גרשון למחלה נוספת שמאפיינת את סצינת הסטארט-אפים בישראל ולאו דווקא לפינטק: ההכשרה של המנהלים והעובדה שישראל מתקשה לייצר חברות צמיחה ומקדשת יתר על המידה את תרבות האקזיטים. "קל להקים סטארט-אפ בישראל, אבל מייצרים הרבה סטארט-אפים בלי ללמד אותם איך להקים חברות. יזמים הם לא אנשי עסקים במהותם. רק מעטים מצליחים לעשות את המעבר מטכנולוג טוב למנהל טוב. צריך להקים בארץ בית ספר ליזמות - לא במובן של להקים סטארט-אפ. יש פה מספיק אנשים שיודעים להקים פלטפורמות נהדרות, השאלה היא מה קורה אחרי זה. אתה לא יודע כמה ספרים קראתי כשהקמתי את החברה שלי כשבאתי מוול סטריט, אבל אני פוגש לא מעט מנהלים שלא קראו ספר ניהול אחד". 

האקזיט של פרופ' גרשון: סטארט-אפ ששינה את פני המסחר באופציות

פרופ' דוד גרשון עשה את הונו לאחר שמכר ב-2014 את SuperDerivatives (סופרדריבטיבס) לחברה המפעילה את בורסת ניו יורק, תמורת 350 מיליון דולר. פרופ' גרשון מספר מה לדעתו הייתה ההשפעה של החברה על התחום בו פעלה: "בשנות התשעים המודל היחיד לתמחור של אופציות שהיה ידוע היה 'המודל של בלק ושולס', שפותח על ידי המתמטיקאי פישר בלק יחד עם הכלכלנים מיירון שולס ורוברט מרטון שיתארחו בטקס חנוכת המרכז שייערך מחר (ג') בקמפוס הר הצופים באוניברסיטה העברית. זה היה מודל מאוד לא מדויק שאי אפשר היה לסמוך עליו - השתמשו בו כנקודת התייחסות אבל סוחרים עדיין היו צריכים להמציא לבד את המחיר של האופציות עבור הבנקים או הלקוחות שלהם".

"לצורך הדוגמה, אף על פי שלא מדובר בהקבלה מדויקת, הדבר משול היה למציאות שבה יש מחירון למכוניות חדשות אבל השוק צריך להעריך לבד את מחירי יד שנייה. הופעת סופרדריבטיבס הייתה הפעם הראשונה שבה הופיע מעין מחירון לוי יצחק ליד שנייה שסיפק מודל מדויק לתמחור אופציות".

"כתוצאה, ברגע שלקוחות החברה - בנקים ושאר הסוחרים - היו מסוגלים לראות כולם את אותם מחירי אופציות, ובזמן אמת, קרו שני דברים: האחד הוא שנפתחו שווקי אופציות חדשים בהרבה מקומות בעולם מאינדונזיה, דרך מרוקו וצ'כיה ועד מקסיקו. השני הוא שהפער בין מחירי הקנייה והמכירה הצטמצמו, דבר שהוזיל את המסחר ומשול להפחתה במחירי עמלות. זה בתורו הוביל גם לעלייה בנפחי המסחר: בין 2002 ל-2005 נפח המסחר עלה פי שלושה. חברה אחת הצליחה לגרום לכך שהשימוש באופציות נעשה נזיל יותר ובמחיר נמוך יותר". 

עוד כתבות

תחנת הכוח רוטנברג ליד אשקלון / צילום: יוסי וייס

צפו: רבבות מדוזות מאיימות על תחנת כוח של חברת החשמל

גל ענק של מדוזות הגיע לתחנת הכוח רוטנברג באשקלון ● הן עלולות לשבש את הליכי הייצור בתחנה

אהוד ברק, יו"ר אינטרקיור / צילום: שלומי יוסף, גלובס

קרן וקסנר: אהוד ברק קיבל מאיתנו 2.3 מיליון דולר

הקרן פרסמה היום הודעה בנוגע למהות העסקתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק כיועץ בין השנים 2004-2006 ● לפי הקרן, היא שילמה לברק עבור שני מחקרים, אחד בנושא מנהיגות והשני בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני ● המחקר בנושא הסכסוך נכתב על פני 267 עמודים. המחקר בנושא מנהיגות לא הושלם

ישראל כ"ץ ובנימין נתניהו / צילום: איל יצהר, Associated Press

עצמאים יקבלו מענק מיידי, דמי האבטלה לשכירים הוארכו בשנה: נתניהו וכ״ץ הציגו את תוכנית החילוץ החדשה למשק

התוכנית מכונה "רשת ביטחון כלכלית 2020-2021” ואמורה לתת מענה לקשיים הכלכליים שנוצרו עקב משבר הקורונה ● היא מגיעה לאחר ביקורת ציבורית נרחבת על כך שהתכניות הקודמות שהוצגו על ידי נתניהו, כ״ץ ושר האוצר הקודם משה כחלון לא נתנו מענה מספיק וכי חלק גדול מן המענקים לא הוזרמו לידי בעלי העסקים ולידי הציבור

דנה וייס ויאיר נתניהו / צילום: Associated Press, אייל בן יעיש

הציוץ נגמר בפשרה: יאיר נתניהו התנצל פומבית בפני דנה ויס, והתביעה הוסרה

בנו של ראש הממשלה פרסם במאי האחרון ציוץ נגד הפרשנית המדינית של "חדשות 12", שבו תהה לגבי כישוריה ● בתגובה, ויס ו"חדשות 12" איימו בתביעת דיבה ● היום פרסם יאיר נתניהו התנצלות בחשבון הטוויטר שלו בנוסח שהוסכם מראש

שלמה רודב, יו"ר בזק / צילום: יח"צ

שלמה רודב מונה ליו"ר יינות ביתן

זו הפעם הראשונה שימונה לחברה יו״ר חיצוני ● לפני כשבועיים דווח כי רודב עזב את תפקידו כיו״ר בזק אחרי כשנתיים בתפקיד ● בשנה האחרונה מתמודדת קבוצת יינות ביתן עם קשיי תזרים ומחפשת פתרונות מימון שיסייעו לה להתייצב פיננסית

דונאלד טראמפ / צילום: Carolyn Kaster, Associated Press

בית המשפט העליון בארה"ב: טראמפ חייב לגלות את דוח ההון שלו

ההחלטה תחייב את הנשיא להעביר את המידע הפיננסי שלו לידי התובע הכללי של מדינת ניו יורק ● בית הנבחרים האמריקאי לא קיבל גישה למסמכים

השופט איתן אורנשטיין ועו"ד אפי נוה / צילום: שלומי יוסף

נציב תלונות הציבור על שופטים נזף בנשיא המחוזי השופט אורנשטיין

הנציב מתח ביקורת על האופי החברי של ההתכתבות בין מי שהיה יו"ר לשכת עורכי הדין והשופט אורנשטיין, אך קבע כי אין בהן היבט פלילי

תותי פיינר, מנכ"לית הרשת הקמעונאות המוזלת מיניסו / צילום: Held

מקסטרו-הודיס למיניסו: תותי פיינר תמונה למנכ"לית רשת הקמעונאות המוזלת

מנהלת הפיתוח העסקי והנכסים של קסטרו תחליף את עינת פורטגלי בתפקיד מנכ"לית מיניסו ● לרשת 18 סניפים בקניונים בולטים עם דמי שכירות גבוהים, ופיינר תידרש להתמודד עם עם אתגר זה בעקבות משבר הקורונה

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

מניות הטכנולוגיה דחפו את הנאסד"ק לשיא, הדאו איבד 1.4%; אמזון קפצה ב-3.3%, למונייד זינקה בכ-11%

הדיווח כי הממשל האמריקאי יגבש תקנות שיביאו להחרמת מוצרי טכנולוגיה של חברות סיניות, בהן וואוי, מעיב על המסחר ● הדרישות הראשוניות לדמי אבטלה בשבוע החולף בארה"ב הסתכמו מתחת לתחזיות ● התחלות הבנייה בארה"ב בחודש יוני עלו מעבר לתחזיות ● מאסק: טסלה קרובה מאד לפיתוח כלי רכב אוטונומי

הריסה קודמת של מבנים לא חוקיים בקלנסווה / צילום: היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה

50 מבנים ייהרסו בשביל קו מתח גבוה: קלנסווה כמשל לבעיות התכנון בחברה הערבית

ערב הבחירות האחרונות שוב עלה על סדר היום "חוק קמיניץ" שעוסק באכיפה נגד עבירות בנייה, ובחודש הבא צפויה ועדה בראשות שר המשפטים לדון בו ● יש כסף לפתרון בעיות התכנון בחברה הערבית, אבל הבעיה היא בביצוע

ליאור רוזנפלד / צילום: איתי אבירן

מחריף המאבק בלשכת סוכני ביטוח: קבוצת סוכנים דורשת מהנשיא שיתפטר והוא משיב אש

המלחמה בין הפלגים השונים בלשכת סוכני ביטוח עולה קומה, לקראת דיון על תקציב הלשכה שאישורו מתעכב חודשים ניכרים ● קבוצת סוכני ביטוח קראו לנשיא הלשכה ליאור רוזנפלד להתפטר "בטרם תאולץ לעזוב בבושת פנים"

ג'ק מא מייסד ומנכ"ל עליבאבא / רויטרס

חברת הפינטק הסינית אנט בוחנת הנפקה לפי שווי של 200 מיליארד דולר

אנט, שהקים יו"ר עליבאבא ג'ק מא, תצא בהנפקה ראשונית בבורסה של הונג קונג ● תמכור עד 10% ממניותיה בהנפקה, כך לפי דיווח מעבר לים

אירית סקלר-פילוסוף / צילום: פזית עוז, יח"צ

סמנכ"לית הכספים של קבוצת עזריאלי מונתה למשנה למנכ"ל הקבוצה

אירית סקלר-פילוסוף תמשיך לכהן גם בתפקיד סמנכ"לית הכספים של הקבוצה

בניין קשת / צילום: תמר מצפי, גלובס

בעקבות הצניחה בהכנסות, קשת נערכת לצמצום של 15% בהוצאות

"נתוני מאי יוני מחייבים אותנו להסתכל נכוחה ובפיקחון על המצב", אומר ל"גלובס" בכיר בערוץ ● בנוסף, בוחנת החברה הקפאת הפקות חדשות המתוכננות ל-2021 ● בחברות המדיה טוענים: "הטלוויזיה היא הנפגעת הפחות משמעותית בענף"

רונן גינזבורג / צילום: איל יצהר

הסדר טיעון עם דניה סיבוס: תשלם מיליון שקל בשל עבירת הסדר כובל

רשות התחרות הודיעה כי הגיעה להסדר טיעון עם החברה והמנכ"ל שלה, רונן גינזבורג ● גינזבורג יורשע בעבירת אחריות נושא משרה ויוטל עליו חודשיים של עבודות שירות וקנס בהיקף 100 אלף שקל

פגישת עבודה דרך זום  / צילום: רויטרס

הקורונה משחררת את התנופה הדיגיטלית בחברות הגלובליות

עד שהתפרץ הנגיף השמרנות ניצחה, אבל עכשיו המצב השתנה: בחברות הענק ברחבי העולם מסתמן שכל התוכניות בתחום הממשק עם הלקוח יזכו עתה לקדימות, יחד עם טכנולוגיות שבליבת הדיגיטציה

הדמיה: המסעדה הראשונה בישראל ללא מגע יד אדם
 / צילום: גו נודלס

הריחוק החברתי מגיע לשוק המסעדות: נפתחת המסעדה הראשונה בישראל ללא מגע יד אדם

במסעדה החדשה של גו נודלס אין נותני שירות – לא מארחים ולא מלצרים ● הלקוח נדרש לבצע את ההזמנה באמצעות מסך מקוון, והוא אוסף אותה באמצעות סיסמה מאחד מ-24 הלוקרים שניצבים בחדר

סניף אמזון בצרפת / צילום: Michel Spingler, Associated Press

משבר הקורונה מלמד: צרכני עירך קודמים

ענקיות הקמעונאות הבינלאומיות הקטינו את פעילותם בישראל בזמן הקורונה עקב אינטרסים שונים ● הלקח שלנו: מדינת ישראל חייבת לשמור גם על "עצמאות קמעונאית" שתבטיח אספקה סדירה של מזון גם בזמני משבר

מרצדס "אקטרוס" / צילום: יח"צ

חדשות משאיות: משאית סינית חדשה נוחתת בארץ לניסוי, מרצדס משיקה ספינת דגל סמי-אוטונומית

החודש נחתה בישראל משאית ראשונה של חברת SINOTRUK הסינית, שזיכיון הייבוא שלה מוחזק על ידי קבוצת תשתית ● במקביל נחת בישראל הדור החדש של המשאית הכבדה מרצדס "אקטרוס", שזכתה לאחרונה בתור "משאית השנה בעולם"

יועז הנדל / צילום: כדיה לוי, גלובס

הנדל מודאג: ערך שיחות זום עם המפעילים לוודא היערכות למשבר

שר התקשורת ביקש לשמוע האם המשרד יכול לסייע למפעילים כדי שלא יווצרו עומסים ברשתות