גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דוד גרשון, מייסד מרכז הפינטק באוניברסיטה העברית: "מצב התעשייה הישראלית לא טוב"

דוד גרשון, שהחברה שייסד נמכרה ב-350 מיליון דולר ב–2014, חונך השבוע באוניברסיטה העברית מרכז ללימודי פינטק ● בראיון ל"גלובס" הוא מתאר את הנעשה בתעשיית הפינטק: "בנק לא יכול להטמיע 20 טכנולוגיות בשנה, אלא לכל היותר טכנולוגיה אחת בחמש שנים"

"המצב של תעשיית הפינטק הישראלית לא טוב. זהו תחום שמצריך התמקצעות ייחודית, לא כל אחד יכול למכור טכנולוגיות לבנקים. להערכתי, רק 5% ממאות החברות שפועלות בישראל מוכרות בהיקף הגבוה מ-20 מיליון דולר", כך אומר פרופסור דוד (דודי) גרשון בראיון ל"גלובס".

גרשון אמר את הדברים בראיון לרגל השקת מרכז פינטק שייקרא על שם הוריו, סימה ושלמה גרשון, כחלק מבית הספר למנהל עסקים של האוניברסיטה העברית בירושלים. במסגרת האירועים להשקת המרכז ייערך השבוע כנס בינלאומי שיעסוק באופציות (חוזי מכר), תחום שבו עסקה חברת הפינטק שהקים גרשון, SuperDerivatives, ושנמכרה ב-2014 תמורת כ-350 מיליון דולר.

מרכז הפינטק באוניברסיטה העברית נוסד על מנת לתמוך ביצירת אקוסיסטם עבור תעשיית הפינטק בישראל, שתכלול סטארט-אפים, יזמים, מוסדות פיננסיים ומשקיעים. המרכז מקדם יזמות, שימוש בטכנולוגיות מתקדמות כמו למידת מכונה וניתוחי בסיסי נתונים ענקיים, חשיבה אסטרטגית, ושיטות חדירה לשוק. לדברי פרופ' גרשון, "המרכז שואף לחולל שינוי בתעשיית הפינטק בישראל כך שבעוד חמש יהיו בארץ כבר כמה חברות גדולות ויסייע למימוש מטרה זו בכך שישמש מעין בית ספר ליזמות".

"כיום הפינטק הוא הסקטור שצומח הכי מהר בישראל", אומר פרופ' גרשון. על פי סקירה שערך מרכז הפינטק בראשו עומד פרופ' גרשון המבוססים על נתוני סטארטאפ ניישן, מספר חברות הפינטק שנפתחות בישראל עולה משנה לשנה. רק ב-2017 נפתחו בישראל 102 חברות פינטק, 74 נפתחו ב-2016 ו-69 ב-2015.

אך לדברי פרופ' גרשון לא מדובר בהכרח בתופעה חיובית. "ככל שיש יותר חברות כך קשה יותר לפתוח חברות חדשות משום שבסופו של דבר גופים פיננסים צריכים להטמיע את המוצרים של החברות הללו. בנק לא יכול להטמיע 20 טכנולוגיות בשנה אלא אחת בחמש שנים. לעולם הזה יש קצב הסתגלות מסוים שבו הוא יכול לספוג רעיונות. לכן, ברור שהרבה חברות לא יצליחו בזמן הקצר, הן מקדימות את זמנן. צריכים לקרות הרבה דברים לפני שישתמשו בטכנולוגיות שלהם".

תעשיית הפינטק בישראל

כיום תופס מגזר הפינטק נתח מכובד מהסצינה המקומית. לפי נתוני Start-Up Nation Central פועלות בישראל יותר מ-400 חברות פינטק. אלו יכולות להיות חברות שמוכרות טכנולוגיות למוסדות פיננסיים, או שמנסים להתחרות בהם. במקביל, יותר מארבעים חברות גלובליות מחזיקות כיום פעילות פיננסית-טכנולוגית בישראל והן כוללות בין היתר את סיטי, ברקליס, ג'יי.פי מורגן, ויזה, וגם חברות טק מובהקות כמו אמזון, פייפאל ומיקרוסופט.

על פי נתוני IVC, סך הגיוסים בענף בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה בלבד כבר עקף את השיא הקודם שהושג לפני שנתיים, עם 749 מיליון דולר שגויסו ב-2018 לעומת 725 מיליון דולר ב-2016 כולה. עם זאת, מספר העסקאות נמצא בצניחה - 67 בלבד בשלושת הרבעונים הראשונים של 2018, לעומת 103 ב-2017 ו-115 ב-2016.

מספר האקזיטים מדשדש גם הוא, עם שבעה אקזיטים בלבד השנה, חמישה אקזיטים בשנה שעברה ושבעה גם כן ב-2016 (בין האקזיטים בענף בשנים האחרונות בולטות חברות כמו Fundtech שנמכרה ב-1.2 מיליארד דולר ל-D+H ,Check שנמכרה ל- Intuit ב-360 מיליון דולר או BorderFree, שנמכרה ל-Pitney Bowes ב-450 מיליון דולר). חברות ישראליות אחרות הפכו למובילות בתחומן בפינטק העולמי, כמו Payoneer ו-BlueVine.

כאלף התקפות ביום על מערכות הבנק

הקושי של מוסדות פיננסיים להתמודד עם ריבוי טכנולוגיות חדשות הוא רק אחד משורה של בעיות וחסמים מהם סובל התחום, כך על פי פרופ' גרשון. לדבריו, הבעיה של החברות הישראליות מתפתחת כבר בשלב הבנת השוק שבו הן פועלות. מה שמקשה במיוחד על חברות בתחום, מסביר פרופ' גרשון, הוא שחברות מגיעות לתחום באופן מקרי: "הרבה חברות מתחילות מהזווית של הטכנולוגיה ואז מגלות שהצד הפיננסי הוא זה שמעניין וכתוצאה מכן הן מייעדות את עצמן לפינטק. נניח שהן פיתחו מוצר שמיועד לארגון גדול שיש לו הרבה לקוחות והן מגלות שההתאמה הכי טובה שלו היא לבנקים, דבר שהן לא צפו בתחילה.

"העניין הוא שפינטק זו התמקצעות ייחודית - לא כל אחד יכול למכור לבנקים. אפילו בתחום אבטחת המידע, שלכאורה נראה רוחבי, יש הבדל משמעותי בין המוצרים על פי החברות שעבורן הם מיועדים. למשל, בחברות פיננסיות, רמת האבטחה הנדרשת היא ברמה אחרת לגמרי. מסיבה זאת יש סקטור שלם של חברות אבטחת מידע שפונה רק לענף הבנקאות. התוצאה היא שיש הרבה רעיונות טובים שמתקשים למכור בעולם".

"כסף זה עניין רגיש יותר מכל תחום אחר", מסביר פרופ' גרשון, "ופינטק מבוסס על אמון ועל כן, בטח כשמדובר ב-B2C - עסק שפונה אל לקוחות הקצה - קשה לייצר אמון כשלא נמצאים קרוב ללקוחות. בפינטק זה נכון גם לגבי B2B - עסקים שפונים לעסקים - משום שבנקים מתייחסים לאבטחת מידע אחרת לגמרי מתעשייה. בבנק אבטחת המידע היא החמצן ואם הלקוחות לא מרגישים בטוחים, לבנק אין זכות קיום. לכל בנק בטיוואן יש בממוצע אלף התקפות ביום אז רמת האבטחה הנדרשת היא עצומה. עד כמה? רק כדי לסבר את האוזן - לבנק אוף אמריקה יש 400 עובדים בתחום אבטחת המידע. הדרישות שונות וכך גם האינטנסיביות, שבין היתר מתבטאת בתדירות גבוהה של שדרוגי תוכנה וגרסאות. ההבדלים בין חברות אבטחה שפונות למגזרים אחרים לעומת הפינטק כל כך גדולים עד שניתן לומר שחברות אבטחת מידע שמוכרות לתעשיית הפינטק שייכות בעצמן למגזר הפינטק.

ההבדל, טוען פרופ' גרשון, נעוץ לא רק בטכנולוגיה אלא גם באספקטים אחרים כמו מכירות, "לא מספיק שלחברה שמוכרת מוצרי אבטחת מידע לבנקים תהיה טכנולוגיה טובה, אלא צריך לדעת איך למכור לבנקים ואם לא יודעים לעשות את זה גם חברה עם טכנולוגיה מעולה תתקע. מישהו שעכשיו יצא מהצבא בלי קשרים במערכת הפיננסית יתקשה לעשות זאת. המכירה לגופים פיננסים שונה מאוד, ומכירה לגופים פיננסים היא מומחיות בפני עצמה".

"משמעות הדבר היא שנקודת הפתיחה של הפינטק הישראלי מהווה חולשה גדולה. חברות ישראליות קמות כדי למכור לחו"ל, ולחברות שמעבירות את מרכז הכובד לארה"ב או אירופה יש יתרון, במיוחד בפינטק".

ייחודו של הפינטק הישראלי: למידה עמוקה

כשמדברים על פינטק מדברים בעצם על כל הפיתוחים המשיקים לכספים. חלקם סטארטאפים שעובדים באופן ישיר מול הלקוחות, וחלקם כאלה שמפתחים טכנולוגיות שהבנקים עצמם יכולים לאמץ. שירותים נוספים הם ניהול השקעות והעברת תשלומים, כמו למשל חברת Payoneer שיושבת בניו יורק ומנוהלת על ידי ישראלים.

תחום ההלוואות אחראי לחלק ניכר מהכנסות הבנק, ולכן גם מצמיח פיתוחים טכנולוגיים רבים. למשל, חברות מסוימות פיתחו אלגוריתמים המסוגלים לאסוף מידע ממקורות רבים, שמאפשרים להן לנתח סיכונים של הלוואות באופן שונה מהבנקים, לפעמים אף טוב מהם.

כדוגמה מביא פרופ' גרשון את חברת BlueVine הפועלת בארה"ב ומנוהלת על ידי ישראלים, שמתמחה בהלוואות לעסקים הנחשבים קטנים מכדי שהבנקים הגדולים ירצו בכלל להתעסק איתם. "היום היקף ההלוואות שהם העניקו כבר מוערך בכמיליארד וחצי דולר", אומר פרופ' גרשון, "והם ממשיכים לצמוח. זה סיפור הצלחה של חברה שאיתרה נישה, בנתה פלטפורמה, ומצאה דרך טובה לפתור בעיה אמיתית, והם מאוד מצליחים".

בשנים האחרונות נוצרו בעולם גם מודלים חדשים של הלוואות - כמו למשל הלוואות P2P (עמית לעמית) המחברות בין מלווים ללווים באופן ישיר ודיגיטלי. לדברי פרופ' גרשון, בפועל "ברוב חברות ההלוואות ב-P2P אין באמת חיבור בין אנשים פרטיים, והכסף המולווה מגיע מגופים פיננסיים ואפילו מבנקים. החידוש הוא שבאה חברה ישראלית ואומרת אנחנו נקנה הלוואות מהחברות ה-P2P. הן אומרות 'בזכות יכולות למדיה עמוקה (Deep Learning) אנחנו יודעים לדעת מי אנחנו מאמינים שיחזיר את הכסף'. כתוצאה, הם קונים נכון את תיקי ההלוואות, ומשיגות תשואות טובות. החברות הללו הולכות לפלטפורמות ה-P2P, מתחברות לדאטה בייס שלהן, עושות עליהם אנליזה ועל סמך האנליזה הזאת הן מסוגלות לומר 'את ההלוואות האלה והאלה אנחנו רוצים. אם הלקוח מחזיר - הכסף הולך אלינו, אם לא - זו בעיה שלנו'. כך נוצר תחום השקעה חדש ממש כמו אג"ח מתוחכמות. הן בעצם מתפקדות כמו חברת השקעות".

בכלל, הפינטק הישראלי, בראייתו של פרופ' גרשון, יוצא דופן בכך שהוא מנסה להכניס למידה עמוקה (deep learning) כמעט לכל דבר בעוד בשאר העולם ממשיכים, לדבריו, לפעול בשיטות קונבנציונליות. "למידה עמוקה מסייעת לחסוך עלויות והמשמעות של זה היא לא רק שיפור בתוצאות אלא גם שלפעמים יש לא מעט הפתעות, משום שלמידה עמוקה מספקת הקשרים ברבדים עמוקים שלפעמים לא חושבים עליהם - קשרים עקיפים שיכולים להשפיע משמעותית. זה היתרון של הישראלים שמכניסים המון טכנולוגיה, בוודאי בהשוואה לאמריקנים. קחו לדוגמה את מיזם ההלוואות של הסטודנטים למשפטים באוניברסיטת ייל בארה"ב שנפתח, ועכשיו הגיש בקשה להפוך לבנק. הרעיון שלהם מצוין וגם השיווק מצוין אבל אין למידה עמוקה. זאת הצלחה של פינטק באמריקה. בישראל, לעומת זאת, תמיד מנסים להכניס משהו שעושה את העבודה לבד. זה הייחודיות, לכן יש בנו עניין".

לטענת פרופ' גרשון, אם לחברות יש טכנולוגיה טובה אז יש להן פוטנציאל לבצע אקזיט, גם אם הן לא מראות גידול בהכנסות. אך לעומת זאת בכל שאר תחומי הפינטק רוב החברות בכלל לא מצליחות להגיע למצב של הכנסות, שזה המדד החשוב ביותר - וכאן נעוצה לטענתו, הבעיה העיקרית של הפינטק הישראלי: לדבריו, בהרבה מקרים ליזמים יש קודם כל רעיון טכנולוגי ורק אחר כך הם מחפשים לו יישום. זאת אומרת שהרעיון שלהם לא נולד מתוך צורך של התעשייה. "ניקח לדוגמה קבוצת מהנדסים שפיתחה טכנולוגיה שקשורה בזיהוי טקסטים, והם באים ואומרים - 'אולי נעשה עם זה משהו שיעזור להמליץ על מניות', אף על פי שהם בכלל לא באו מהעולם הזה. לעומת ארה"ב, שם המצב הפוך: קודם מחפשים את הבעיה ורק אז מחפשים איך לפתור אותה. זה עובד גם אם הפיתרון בינוני, משום שאחרי שיש הצלחה עסקית מסוימת מתקנים את הפתרון הטכנולוגי וכך בהדרגה הופכים לחברה יותר ויותר טובה".

הכשל הזה מצטרף לדעת פרופ' גרשון למחלה נוספת שמאפיינת את סצינת הסטארט-אפים בישראל ולאו דווקא לפינטק: ההכשרה של המנהלים והעובדה שישראל מתקשה לייצר חברות צמיחה ומקדשת יתר על המידה את תרבות האקזיטים. "קל להקים סטארט-אפ בישראל, אבל מייצרים הרבה סטארט-אפים בלי ללמד אותם איך להקים חברות. יזמים הם לא אנשי עסקים במהותם. רק מעטים מצליחים לעשות את המעבר מטכנולוג טוב למנהל טוב. צריך להקים בארץ בית ספר ליזמות - לא במובן של להקים סטארט-אפ. יש פה מספיק אנשים שיודעים להקים פלטפורמות נהדרות, השאלה היא מה קורה אחרי זה. אתה לא יודע כמה ספרים קראתי כשהקמתי את החברה שלי כשבאתי מוול סטריט, אבל אני פוגש לא מעט מנהלים שלא קראו ספר ניהול אחד". 

האקזיט של פרופ' גרשון: סטארט-אפ ששינה את פני המסחר באופציות

פרופ' דוד גרשון עשה את הונו לאחר שמכר ב-2014 את SuperDerivatives (סופרדריבטיבס) לחברה המפעילה את בורסת ניו יורק, תמורת 350 מיליון דולר. פרופ' גרשון מספר מה לדעתו הייתה ההשפעה של החברה על התחום בו פעלה: "בשנות התשעים המודל היחיד לתמחור של אופציות שהיה ידוע היה 'המודל של בלק ושולס', שפותח על ידי המתמטיקאי פישר בלק יחד עם הכלכלנים מיירון שולס ורוברט מרטון שיתארחו בטקס חנוכת המרכז שייערך מחר (ג') בקמפוס הר הצופים באוניברסיטה העברית. זה היה מודל מאוד לא מדויק שאי אפשר היה לסמוך עליו - השתמשו בו כנקודת התייחסות אבל סוחרים עדיין היו צריכים להמציא לבד את המחיר של האופציות עבור הבנקים או הלקוחות שלהם".

"לצורך הדוגמה, אף על פי שלא מדובר בהקבלה מדויקת, הדבר משול היה למציאות שבה יש מחירון למכוניות חדשות אבל השוק צריך להעריך לבד את מחירי יד שנייה. הופעת סופרדריבטיבס הייתה הפעם הראשונה שבה הופיע מעין מחירון לוי יצחק ליד שנייה שסיפק מודל מדויק לתמחור אופציות".

"כתוצאה, ברגע שלקוחות החברה - בנקים ושאר הסוחרים - היו מסוגלים לראות כולם את אותם מחירי אופציות, ובזמן אמת, קרו שני דברים: האחד הוא שנפתחו שווקי אופציות חדשים בהרבה מקומות בעולם מאינדונזיה, דרך מרוקו וצ'כיה ועד מקסיקו. השני הוא שהפער בין מחירי הקנייה והמכירה הצטמצמו, דבר שהוזיל את המסחר ומשול להפחתה במחירי עמלות. זה בתורו הוביל גם לעלייה בנפחי המסחר: בין 2002 ל-2005 נפח המסחר עלה פי שלושה. חברה אחת הצליחה לגרום לכך שהשימוש באופציות נעשה נזיל יותר ובמחיר נמוך יותר". 

עוד כתבות

קובי זריהן בשיחה עם עו''ד רונית סיטון זלקינד / צילום: שיר הלוי

הממונה על הגנת הצרכן: "יש לי רק 8 מפקחים על 650 אלף עסקים"

קובי זריהן הסביר באירוע של משרד עוה"ד פירון מדוע הרשות לא פרסמה הקלות לקמעונאיות המזון במהלך המערכה נגד איראן ● יאיר אבידן, המפקח על הבנקים לשעבר, וד"ר שלומית וגמן-רטנר, ראש רשות איסור הלבנת הון ומימון טרור לשעבר, מצטרפים למרכז הפינטק הישראלי ● אירועים ומינויים

אנה וינטור בשבוע האופנה בפריז. תובענית / צילום: Reuters, Benoit Tessier

על המלכה הבלתי מעורערת של עולם האופנה שפרשה השבוע מווג

אחרי יותר משלושה עשורים הכוהנת הגדולה של עולם האופנה פורשת מעריכת ווג ● אבל לא צריך להספיד כל כך מהר את האישה שעל פיה יישק דבר, אנה וינטור מקבלת קידום ותמשיך להיות האורים והתומים של המסלול ● עכשיו נותרת השאלה מי יצליח להכנס לנעלי המנולו שלה?

הריסות ברצועת עזה, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

דיווח סעודי: "חמאס החל ליידע גורמים שבכוונתו להשיב הלילה באופן חיובי לעסקה"

מחצית מהחטופים, ב-5 פעימות: זו העסקה שנרקמת ● ארה"ב במגעים לחידוש המו"מ עם איראן - כבר בשבוע הבא ● כתב אישום הוגש נגד שני חשודים נוספים בריגול למען איראן ● מקורות מקורבים לחמאס: ארגון הטרור ימסור את תשובתו למתווכות לפני יום שישי ● הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● 50 חטופים - 636 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

קרן פימי ממשיכה למכור מניות בטחוניות: הציפה רווחים של כ-2 מיליארד שקל מתחילת השנה

הקרן, שמוביל ישי דוידי, מכרה אמש מניות עשות אשקלון ברבע מיליארד שקל - בהמשך למימושים בפי.סי.בי, אורביט ותאת

חזית המדע. מיפוי האקספוזום / צילום: Shutterstock

400 חוקרים השיקו את אחד הפרויקטים השאפתניים של המדע: מיפוי האקספוזום

הפרויקט, שהוכרז במאי השנה באירוע גדול של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נועד למפות את כל הגורמים שאנחנו נחשפים אליהם לאורך החיים ומשפיעים על הבריאות שלנו - מחיבוק ועד חומרי הדברה ● האם טכנולוגיות חדשות יאפשרו להשלים את המשימה? שלוש חוקרות של התחום מסבירות למה הפרויקט מלהיב כל כך ומספרות על ההישגים שכבר הגענו אליהם

דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית פוסט ברשת Truth, 26.6.25 / צילום: ap, Michael Perez

חנינה בלי הרשעה: האם הנשיא יכול לחלץ את נתניהו ממשפט?

הקריאה של הנשיא האמריקאי להפסיק את משפט נתניהו העלתה לשיח את האפשרות שהנשיא הרצוג יעניק לו חנינה ● אלא שנתניהו טרם הורשע בדבר, מה שמקשה על כניסה למסלול הזה ● וגם: מה חשב בזמן אמת אהרן ברק על הרעיון?

צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע טיפס לכמעט 14 אלף שקל באפריל. מה קרה בהייטק?

מנתוני הלמ"ס עולה כי השכר הממוצע למשרת שכיר בישראל בחודש אפריל הגיע ל-13,905, עלייה של 3.6% לעומת אפריל 2024 ● מספר משרות השכיר של ישראלים עמד על כ-4.1 מיליון, עלייה של 2.1% לעומת אפריל אשתקד ● בהייטק, השכר הריאלי דווקא נמצא בירידה

צילום: Shutterstock

מדד ה-S&P 500 הציג "צלב מוזהב" לראשונה מאז 2023 - אלו המשמעויות

בזמן שמדד ה-S&P 500 נסחר ברמות שיא, ביום שלישי האחרון, הממוצע הנע של המדד ל-50 יום חצה את הממוצע הנע שלו ל-200 יום כלפי מעלה - מה שיצר חיתוך המכונה "צלב מוזהב" ● ניתוח היסטורי שבוצע במרקטוואץ' העלה כי ברוב המקרים, בשנה שבאה לאחר "צלב מוזהב", התשואה גדולה יותר מאשר בתקופות אחרות

ג'אקו 7 / צילום: יח''צ

מהפך: זה הרכב הנמכר ביותר בישראל מתחילת השנה

הדגם הנמכר ביותר ביותר במחצית החולפת היה הקרוס־אובר ג'אקו 7 עם מנועי בנזין ופלאג־אין, כאשר הדגמים הנמכרים ביותר אחריו היו שייכים למותגים יונדאי וטויוטה ● X7, הקרוס־אובר פרימיום החדש של זיקר, נחת בישראל ● ובמדיה האיראנית מדווחים כי ישראל תקפה מפעל רכב באיראן, במהלך מבצע "עם כלביא" ● השבוע בענף הרכב

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק / צילום: ap

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק, צמח בעולם פריבילגי והגיח משם עם פוליטיקה רדיקלית וערימות של קסם אישי ● הוא מבטיח להוריד את יוקר המחיה ולמסות את האחוזון העליון ● אלא שעבור ישראל הנבחר המוסלמי מציג אג'נדה מדאיגה

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

ארבעה סוגי ירקות מכילים ניקוטין. באיזה מהם הכמות הגדולה ביותר?

מה מקור המילה ונדליזם, איך נקרא המטבע בגמביה ובאיזו קבוצת NBA ישחקו הישראלים בן שרף ודני וולף? ● הטריוויה השבועית

ספגטי ארבייטה / צילום: בנצי ארבל

בלי פוזה ובמחיר משתלם: מסעדה איטלקית תל אביבית ששווה ביקור

ב"טברנה רומאנה" אף אחד לא בא להמציא את הגלגל, רק להציע אוכל טעים ומספק שלפעמים אף עולה על הציפיות ● המחירים הם חלק מהפאן

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

שמואל דונרשטיין / צילום: אייל טואג

אחרי תשע שנים, פועלים אקוויטי נפרד מהחזקותיו ברב בריח: מיהם המוסדיים שרכשו?

בית ההשקעות מור ולצידו סדרה של קרנות גידור רכשו מניות רב בריח בסכום של 55 מיליון שקלים ● המכירה התבצעה בדיסקאונט של כ-10% ממחיר השוק, אך עדיין גבוה ב-57% ביחס לשער מניית רב בריח מלפני כשנה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בשיאים חדשים בעקבות דוח התעסוקה שהפתיע לטובה

נאסד"ק עלה ב-1% ● הנשיא טראמפ אמר שג'רום פאוול "צריך להתפטר מיד" בפוסט שפרסם אתמול בלילה ברשת Truth Social ● תשואות האג"ח עולות והדולר מתחזק ● הסיכויים להורדת ריבית בקרוב ירדו דרמתית ● דרמה כלכלית בבריטניה: שרת האוצר, רייצ'ל ריבס, פרצה בבכי בפרלמנט ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● מחר לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום העצמאות במדינה

מאפים וסלטים ב–Benno / צילום: אורנה בן חיים

היקב עם המיתוג המוזר שמוכר 10,000 בקבוקים בשנה

יקב בוטיק עם בלנד ייחודי, סדנת קרמיקה משעשעת, הרצאה בשפת הסימנים ותפריט עם נגיעות מקורדון בלו ● מצאנו חמלה לנפש ביישובים סביב נתב"ג ● חגית אברון תופרת יום

גירושים. שיתוף נכסים עשוי להיווצר גם בלי כוונה מפורשת / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש הכריע: בעל ישלם לגרושתו 50 מיליון דולר - "אחד המקרים המקוממים"

סכסוך גירושים באלפיון העליון הוביל להכרעה דרמטית נגד מי שנקבע כי השתמש במומחיותו למקלטי מס ונאמנויות, כדי להסתיר רכוש משפחתי בהיקף של 75 מיליון דולר ● האישה צפויה לקבל כמחצית מהרכוש ומהבית, ובסך-הכול כ-50 מיליון דולר ● עורכי דינו של הבעל: "בפסק הדין נפלו טעויות חריפות, נערער"

מטוסי קרב איראניים באספהאן / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

רגע אחרי הפסקת האש, איראן יוצאת לעסקת ענק. על הפרק: מטוסי קרב חדשים

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מיד לאחר כינון הפסקת האש, שר ההגנה האיראני המריא לסין עם מטרה אחת: לרכוש מטוסי קרב מדגם J-10C ● מדובר בחלופה זולה יותר למטוסי סוחוי 35 שלא סופקו לאיראן למרות הבטחות מצד רוסיה, ובקפיצת מדרגה טכנולוגית עבור הצי המיושן של הרפובליקה האסלאמית

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון