גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הוט בעקבות בעלת הבית מצרפת: בוחנת להתפצל לחברת תשתיות ולחברת שירותים

חברת התקשורת הוט בוחנת מהלך בעל השלכות מרחיקות לכת על השוק כולו – הכנסת משקיע אסטרטגי לתחום התשתיות ופיצולו לחברה נפרדת ● המהלך נעשה כחלק ממדיניות כוללת של בעלת השליטה בחברה, ענקית התקשורת הצרפתית אלטיס של פטריק דרהי

פטריק דרהי, בעל השליטה בהוט / צילום: רויטרס
פטריק דרהי, בעל השליטה בהוט / צילום: רויטרס

דרמה בשוק התקשורת: הוט בוחנת אפשרות להתפצל לשתי חברות - חברת תשתיות וחברת שירותים, ולהכניס לחברת התשתיות שלה שותף אסטרטגי שיסייע לה להשתדרג בצורה משמעותית - כך נודע ל"גלובס". המהלך נעשה כחלק ממדיניות כוללת של בעלת השליטה בהוט, ענקית התקשורת הצרפתית אלטיס בבעלות איש העסקים פטריק דרהי.

בסוף השבוע האחרון דיווחה אלטיס על מכירת 49.9% מפעילות הסיבים האופטיים שלה בחברת SFR בצרפת לקבוצת משקיעים תמורת 1.8 מיליארד אירו, המשקפים שווי של 3.6 מיליארד אירו לחברה. מהלך דומה החל להירקם גם בישראל. מה עומד מאחורי המהלך של אלטיס? מדובר במהלך מתוחכם של בעל השליטה פטריק דרהי במטרה להתמודד עם החובות הגדולים שצברה קבוצת התקשורת שלו.

מעבר לכך, המהלך יסייע מאוד להוט, וכן לכל שוק התשתיות בישראל שמצוי בפיגור משמעותי. כך היא תזכה לחמצן שיאפשר לה להתמודד עם האתגר האדיר הניצב בפניה, והוא הצורך לשדרג את הרשת שלה לסיבים אופטיים. אחרת היא תהפוך לשחקנית לא רלוונטית מול בזק, מיזם הסיבים IBC ואחרים. זהו מהלך מתבקש נוכח העובדה ששוק התקשורת משווע להשקעות בתשתית, תוך שמצב התחרות אינו מאפשר לחברות הפועלות בשוק להשקיע סכומים משמעותיים.

הרשת הקיימת שלה מגיעה לקצה גבול היכולת, ועל-מנת לספק קצבים הולכים וגדלים, כפי שהשוק דורש, הוט חייבת לבנות רשת סיבים שמספקת אינטנרט בקצבים מהירים. עלות של פרויקט כזה היא אדירה, ולכן החברה מחפשת שותף לחברת התשתיות בדומה למה שעשתה בעלת השליטה הצרפתית שלה.

במשרד התקשורת, הרגולטור של הוט, יכולים לחייך. המהלך נעשה על דעתו ובשיתוף פעולה מלא מצדו. מבחינת קברניטי המשרד, מדובר במהלך שיאפשר את הגברת התחרות בפס הרחב ויעזור לעשות קפיצת מדרגה גם ברמה הבינלאומית. בשיחות שמקיימת הוט עם הרגולטורים היא טוענת שהמהלך יחזק אותה כחברת תשתיות שתעניק שירותים סיטונאיים לכלל חברות התקשורת בישראל.

אז איך זה יעבוד בפועל? על-פי המודל המדובר, חברת התשתיות תמכור את שירותיה לכל דורש, במודל דומה לזה של מיזם הסיבים האופטיים של חברת החשמל, IBC, שסלקום השתלטה עליו. חברת השירותים של הוט, כמו כל לקוח אחר שיחפוץ בכך, תשלם מחיר קבוע עבור השימוש בסיבים של חברת התשתיות.

כפי שכבר פורסם ב"גלובס", הוט מנהלת מגעים גם עם סלקום בדבר שימוש ברשת IBC, ולאור רעיון הפיצול, צפוי שהשיחות בין החברות יעסקו גם בהשלכות המבנה החדש בהוט.

מאלטיס נמסר בתגובה: "אלטיס אירופה הודיעה כי הקבוצה עורכת בחינה אסטרטגית בסוגיית התשתיות במטרה לבחון אפשרויות להאצת פריסת סיבים. במסגרת זו נבחנות, ברמה הגלובלית, שותפויות עם משקיעים פיננסיים.  ביום ו’ האחרון, 30 בנובמבר 2018 נחתם על-ידי אלטיס צרפת הסכם לשדרוג תשתית סיבים בצרפת תוך הכנסת משקיעים פיננסיים בינלאומיים. בהקשר זה נבחנת האפשרות בישראל לשלב משקיעים פיננסים, בין היתר, לטובת האצת שידרוג הרשת לרשת סיבים מתקדמת. מדובר בבחינה ראשונית. ככל שהמהלך יתקדם, תהא זו בשורה משמעותית ביותר לשוק התקשורת בישראל לעניין האצת ההשקעות בתשתיות מתקדמות בישראל וקידמה טכנולוגית. מהלך שעולה בקנה אחד עם החזון האסטרטגי והיעדים שהוצגו על-ידי משרד התקשורת". 

משרד התקשורת מסר: "המשרד התקשורת מכיר בתשתיות התקשורת כתשתית לאומית, ומוביל מדיניות המעודדת פרישת תשתיות על בסיס סיבים אופטיים. משרד התקשורת מברך את קבוצת הוט בגיוס משקיע אסטרטגי להשקעה בפרישת תשתיות".

המדינה צריכה להכיר במשבר ולתת יד בפתרון

חברת תקשורת לא מוותרת בקלות על הנכס המרכזי שלה, שהוא התשתיות, אלא תחת אילוץ של אין ברירה. סביר להניח שאם הבעלים של הוט, פטריק דרהי, יכול היה לקחת עוד הלוואה במקום להכניס שותף, הוא היה עושה זאת. אלא שלדרהי לא נותרו הרבה אפשרויות. הוא שקוע בהלוואות עד הצוואר. כך או כך, אצל דרהי הנכס עצמו הוא אמצעי ולא מטרה.

אין ספק שאם הוט הייתה יכולה לחבור לאחת החברות בשוק, היא הייתה עושה זאת ומתמזגת עימה. מיזוגים ורכישות הם המומחיות של דרהי. אלמלא הרגולציה הקשוחה, דרהי כבר מזמן היה מייצר מבנה חדש להוט בישראל.

דרהי מבין שהוט היא חברה במצוקה בשל התחרות. המנכ"לית טל גרנות-גולדשטיין אמנם מנהלת אותה ביד רמה, והיא זוכה להערכה גדולה מאוד בקבוצת אלטיס בשל כך. יחד עם זאת, הניהול האיכותי שלה אינו מספיק כדי להציל את הוט. כניסת המתחרים האינטרנטיים לשוק הטלוויזיה עשתה להוט את מה שהיא עשתה לחברות הסלולר כשהיא נכנסה לשוק. הורדת מחירים כתוצאה מתחרות אגרסיבית משנה את השוק ומי כמו הוט מכירה את זה. הגלגל מסתובב.

החוכמה עכשיו היא לדעת איך לצאת מהמשבר. ברבעון האחרון התוצאות של הוט הראו שהחברה ירדה חזק גם בסלולר וגם בשוק הטלוויזיה. המגמה ברורה, ולכן הוט חייבת להמציא את עצמה מחדש. פיצול הוא אחת הדרכים לעשות זאת.

אם הוט אכן תמצא את השותף שעימו תיכנס להשקעות בסיבים אופטיים, הרווח יהיה של כולנו. אבל תהליך כזה עשוי להימשך זמן רב, והוודאות הרגולטורית למשקיעים בישראל בשוק התקשורת והתשתיות אינה גבוהה. וזו אחת הבעיות הגדולות ביותר בשוק התשתיות. בנקודה הזו המדינה יכולה וצריכה לעשות יותר.

כל זה היה יכול להיפתר אם המדינה הייתה רומזת אפילו שתאפשר מיזוגים בשוק. לפעמים בתקופות של משבר קשה, חובה על המדינה להתוות דרך ליציאה מהמשבר. יש משברים שחברות לא מסוגלות לפתור בעצמן, רק עזרה של הרגולטור תעשה את העבודה. זה בדיוק מה שקורה בשוק התשתיות הישראלי.

אם הרגולטור, משרד התקשורת, לא ייקח אחריות ויתווה דרך ליציאה מהמשבר, שום דבר לא יקרה מאליו. הדבר היחיד שיקרה הוא קריסה של חברות, ולמרבה הצער גם זה לעתים פתרון, סוג של מוצא אחרון. אם אפשר למנוע זאת, זה עדיף. המטרה בסופו של דבר להאיץ השקעות ולהביא חיבור אינטרנט מהיר - 1 ג'יגה סימטרי לכל בית בישראל, כמה שיותר מהר. זה מה שצריך לעמוד לנגד עיניו של משרד התקשורת.

עוד כתבות

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Ng Han Guan

מנכ"ל אנבידיה: העובדים במקצועות האלה יכפילו את שכרם

הואנג הציג בדאבוס תחזית אופטימית לשוק העבודה, ולאו דווקא בהייטק: הביקוש לתשתיות בינה מלאכותית יזניק את שכרם של בעלי מקצוע כמו חשמלאים, אינסטלטורים ועובדי בניין

אסתי פורטנוי / צילום: גבריאל סימן טוב

"כשהגעתי לראיון עבודה אצל מייקל ג'ורדן לא הבנתי כלום בכדורסל, אבל התקבלתי"

כשאסתי פורטנוי קיבלה הצעה לעבוד עם אגדת הכדורסל מייקל ג'ורדן, היא לא ממש התלהבה. אחרי הכול, כדורסל לא היה ספורט מועדף עליה. מאז חלפו כמעט 30 שנה שבהן היא משמשת כמנהלת השיווק והמנהלת האישית שלו ● בראיון מיוחד לגלובס היא מסבירה איך מתחזקים מותג שדור ה-Z מעולם לא ראה על המגרש, מה עומד מאחורי מותג הטקילה שלו סינקורו הנמכר גם בארץ, מה השיעור שלמדה ממנו, ואיך אפשר לשפר את תדמית ישראל בעולם

ידין קאופמן / צילום: יח''צ תמורה

למד בישיבה, היה בן בית אצל אהרן ברק - והופך אופציות של חברות לתרומות במיליונים

"כמה שנים אחרי האינתיפאדה השנייה גייסתי קרן לסטארט־אפים ברמאללה. עזרנו בהקמה, והשקענו בחברות פלסטיניות. שום חברה לא שרדה" ● שיחה קצרה עם ידין קאופמן, מייסד קרן תמורה, שמתרימה אופציות מסטארט־אפים למטרות אימפקט

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט - מחיר הכסף זינק לשיא חדש; אינטל צללה בכ-17%

נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● הזהב רושם היום עלייה של 1% ונע סביב מחיר של 4,932 דולר ● מחיר הכסף חצה לראשונה את רף ה-100 דולר לאונקיה ● אינטל צללה לאחר שפרסמה תחזית נמוכה מהצפי

דונלד טראמפ וראש ממשלת קנדה מארק קרני / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ מאיים במכס של 100% על קנדה אם תחתום על הסכם סחר עם סין

הנשיא מחריף את המתיחות עם קנדה, מכנה את ראש הממשלה קרני "מושל" ומאיים במכסים של 100% במידה ואוטווה תחתום על הסכם עם הסינים ● האיום של טראמפ מגיע שבוע לאחר שהציג עמדה מפויסת ואמר כי על קנדה להגיע לעסקה עם סין

שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), יואב דודקביץ (ידיעות אחרונות)

היועמ"שית מתנגדת להצעת לוין: "פגיעה קשה בציבור"

שר המשפטים יריב לוין מציע לשנות את תקנון הממשלה כך שלא תידרש חוות-דעת משפטית לקידום החלטות והצעות חוק – לרבות חוקים עם משמעות תקציבית ● היועמ"שית גלי בהרב-מיארה: "פגיעה חמורה בשלטון החוק, החלפת משילות בפריצות מסגרות התקציב"

"המשטר האיראני אכזרי כי אם הוא ייפול הוא יהיה הראשון בתור לנקמה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ישראל תומכת במילציות החדשות ברצועת עזה שמתנגדות לחמאס, המשבר של השלטון באיראן, הסגר של צה"ל בחברון פוגע כלכלית בעיר, והאנטישמיות שסובלים מורים יהודים בארה"ב • כותרות העיתונים בעולם

פרופ' אסף מידני / צילום: עמית שטראוס

הרשות השנייה מינתה חמישה דירקטורים חדשים מטעם הציבור בערוצי הטלוויזיה

אילת אליאב ודניאל בוטוין מונו לדירקטורים בחדשות 13, פרופ' אסף מידני וד"ר מיכל שפירא מונו לדירקטורים בחדשות 12, ופרופ' אילן אבישר מונה לדירקטור בערוץ עכשיו 14

באר שבע. דבקה במודל הפרברי / צילום: Shutterstock

71% צמודי קרקע: המתכון הבטוח לעיר בלי ביטחון, בלי תחבורה ובלי עתיד

בזמן שיתר הערים מצטופפות, בירת הנגב דבקה במודל פרברי שהולך נגד הזרם ● עם כישלון המכרזים בשכונת רקפות, מתברר שהמרדף אחרי בית עם גינה רק מייצר פקקים, פוגע בביטחון וחונק את פריון העבודה ● כך, הלקח שנלמד בתל אביב - נשכח בדרך לבאר שבע

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

ועדת החקירה בפרשת הצוללות מצאה: ליקויים ברכש במיליארדים והחלטות שסיכנו את ביטחון המדינה

ועדת החקירה הממלכתית לפרשת הצוללות וכלי השיט, בראשות נשיא העליון לשעבר אשר גרוניס, מצאה "ליקויים מערכתיים היורדים לשורשם של תהליכי בניין הכוח וקבלת ההחלטות ברכש ביטחוני, בעלות של מיליארדי שקלים, ובתהליכים ביטחוניים-מדיניים רגישים אחרים" ● על המוקד: המל"ל, חיל הים, משרד הביטחון והקבינט המדיני-ביטחוני

פסטיבל הפנסים בשנגחאי, סין. שפל ילודה / צילום: Reuters, Zhou junxiang

כלכלות במשבר דמוגרפי: מי יחליף את הילדים שלא נולדים

האוכלוסייה מזדקנת ובמקביל מיליוני עובדים חוששים שיוחלפו בבינות מלאכותיות ● ד"ר מריה וסאלו, ראש מחלקת המחקר בבנק פיקטה, סבורה ששני החזיונות הדיסטופיים האלה חייבים להיפגש: "לישראל כדאי להשקיע ברובוטים שמגבירים פריון, ולא רק מחליפים עובדים"

ד''ר יגאל מנשה, בנק ישראל, אריאלה רנדלשטיין, בנק הפועלים, מאיר וידר, וידר משכנתאות / צילום: דוברות בנק ישראל, ענבל מרמרי, יח''צ

המדד ששווה לכם הרבה כסף כשאתם לוקחים משכנתא

עסקת נדל"ן טובה מתחילה במימון זול: כך תשפרו את דירוג האשראי שלכם כדי למקסם את המינוף ולחסוך עשרות אלפי שקלים בריביות ● מומחי בנק ישראל ומומחים למשכנתאות מסבירים איך לבנות פרופיל לווה אופטימלי לעסקה הבאה

המבורגר של GDB / צילום: אנטולי מיכאלוב, ליאל סנד

"תשואה שמתקרבת ל-10% בשנה": איך הפכו המסעדות של ת"א לסחורה הכי חמה בשוק

שורה של עסקאות בתחום המסעדות, הכוללת השקעה של גופים מוסדיים לפי שווי של עשרות ומאות מיליוני שקלים, עומדת בניגוד מוחלט לסגירה של מרבית בתי העסק בתחום במהלך השנים ● גורמים בתחום מדברים על יתרונות לגודל, מיתוג והתוכניות להנפקה בבורסה: "כבר לא סיפור של אוכל טוב ושירות נחמד, אלא של מודל עסקי שניתן לשכפל"

לו הנג / אילוסטרציה: AI

היזם שגילה 10 מיליון כתובות IP שלא בשימוש - וגרף רווחים עצומים

לו הנג, יזם מכפר דייגים בסין, גילה באפריקה אוצר בלום: 10 מיליון כתובות IP שלא בשימוש ● אז הוא החל להשכיר אותן מחוץ ליבשת ● ההזדמנות שזיהה הפכה לעסק מצליח שגרף רווחים עצומים ● כשספקיות האינטרנט התעוררו, הוא הואשם בפעילות לא חוקית - והצדדים יצאו לקרב

רכב צה''לי בדרך לכיוון הגבול עם עזה / אילוסטרציה: Associated Press, Ohad Zwigenberg

בעלי החברה הביטחונית הכי חשאית בת"א מכר מניות ב-345 מיליון שקל

דניאל בלום, בעל השליטה בחברת מוצרי המיגון פמס, ניצל את הזינוק במחיר המניה כדי למכור נתח מהחזקותיו  ● גם לאחר המהלך ימשיך בלום להחזיק במעל מחצית מהמניות ובשווי של 1.35 מיליארד שקל ● בחודשים ינואר-ספטמבר רשמה פמס רווח של 31 מיליון דולר

הומנואידים. סין משקיעה בהם הרבה משאבים / צילום: Shutterstock

בלי ששמנו לב, זירת הרובוטים דמויי אדם עשתה קפיצת מדרגה

השבוע התריע מנכ"ל גוגל DeepMind בוועידת דאבוס כי סין רחוקה רק כחצי שנה מהישגי המעבדות המערביות המובילות בגזרת ה–AI ● באילו תחומים סין כבר עוקפת את היתר, ולמה זה כל כך מפחיד את המערב

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

חגיגת המימושים בבורסה, והשכירים שהפכו למיליונרים – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

באיזה בנק תקבלו יותר ריבית, אילו ני"ע סולידיים ניתן לרכוש בבורסה, ואיזו אפליקציית תשלומים מתנה ריבית גבוהה בהוצאות בכרטיס האשראי ● בבתי השקעות שמניותיהם זינקו במאות אחוזים, בכירים מימשו אופציות ומניות ● סקירה שפרסם בנק אוף אמריקה, מציעה לבחון השקעות בפריפריה של תחום הבינה המלאכותית ● וגם: יועצת ההשקעות הבכירה שמציעה חשיפה למט"ח דווקא משום שהשקל התחזק כל כך

בדיקה טכנולוגית / צילום: באדיבות HBO MAX, Giulia Parmigiani/Netflix

מהלוטוס הלבן עד "קרב רודף קרב": בדקנו את HBO Max

החל מהחודש מציעה HBO MAX שירות סטרימינג עצמאי בישראל, עם קטלוג תכנים עצום ● החיבוריות עובדת היטב, אבל כל היסטוריית הצפייה אינה קיימת וצריכה להיכתב מחדש, וגם המחיר גבוה יחסית

החשב הכללי יהלי רוטנברג / צילום: תדמית הפקות

מתחת לצפי אך עדיין גבוה: יחס החוב לתוצר עמד על 68.6% ב-2025

יחס החוב לתוצר של הממשלה עמד ב-2025 על 68.6% - עלייה של 0.9% משנת 2024 ● העלייה, מטבע הדברים, מיוחסת להוצאות הכבדות של המלחמה, אך נראה כי הדרך לירידה משמעותית, גם בזמן הפסקת האש, עוד ארוכה ● נגיד בנק ישראל: "אנחנו לא ארה"ב ולא יכולים להתנהל עם חוב כפי שהם מתמודדים איתה"

אילוסטרציה: Shutterstock

שימוש שלא כדין במאות אלפי שקלים: צו פירוק לעמותה לניצולי שואה

הבקשה הוגשה לפני מספר חודשים, לאחר הליך ביקורת עומק שנערך בעמותה והעלה שורה ארוכה של ליקויים מהותיים ● לפי ממצאי הביקורת, מוסדות העמותה לא תפקדו כמתחייב, וסמכויות מהותיות רוכזו בידי מייסדת העמותה, ששימשה גם כמורשית החתימה להעברות הכספים שהועברו אליה