גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הוט בעקבות בעלת הבית מצרפת: בוחנת להתפצל לחברת תשתיות ולחברת שירותים

חברת התקשורת הוט בוחנת מהלך בעל השלכות מרחיקות לכת על השוק כולו – הכנסת משקיע אסטרטגי לתחום התשתיות ופיצולו לחברה נפרדת ● המהלך נעשה כחלק ממדיניות כוללת של בעלת השליטה בחברה, ענקית התקשורת הצרפתית אלטיס של פטריק דרהי

פטריק דרהי, בעל השליטה בהוט / צילום: רויטרס
פטריק דרהי, בעל השליטה בהוט / צילום: רויטרס

דרמה בשוק התקשורת: הוט בוחנת אפשרות להתפצל לשתי חברות - חברת תשתיות וחברת שירותים, ולהכניס לחברת התשתיות שלה שותף אסטרטגי שיסייע לה להשתדרג בצורה משמעותית - כך נודע ל"גלובס". המהלך נעשה כחלק ממדיניות כוללת של בעלת השליטה בהוט, ענקית התקשורת הצרפתית אלטיס בבעלות איש העסקים פטריק דרהי.

בסוף השבוע האחרון דיווחה אלטיס על מכירת 49.9% מפעילות הסיבים האופטיים שלה בחברת SFR בצרפת לקבוצת משקיעים תמורת 1.8 מיליארד אירו, המשקפים שווי של 3.6 מיליארד אירו לחברה. מהלך דומה החל להירקם גם בישראל. מה עומד מאחורי המהלך של אלטיס? מדובר במהלך מתוחכם של בעל השליטה פטריק דרהי במטרה להתמודד עם החובות הגדולים שצברה קבוצת התקשורת שלו.

מעבר לכך, המהלך יסייע מאוד להוט, וכן לכל שוק התשתיות בישראל שמצוי בפיגור משמעותי. כך היא תזכה לחמצן שיאפשר לה להתמודד עם האתגר האדיר הניצב בפניה, והוא הצורך לשדרג את הרשת שלה לסיבים אופטיים. אחרת היא תהפוך לשחקנית לא רלוונטית מול בזק, מיזם הסיבים IBC ואחרים. זהו מהלך מתבקש נוכח העובדה ששוק התקשורת משווע להשקעות בתשתית, תוך שמצב התחרות אינו מאפשר לחברות הפועלות בשוק להשקיע סכומים משמעותיים.

הרשת הקיימת שלה מגיעה לקצה גבול היכולת, ועל-מנת לספק קצבים הולכים וגדלים, כפי שהשוק דורש, הוט חייבת לבנות רשת סיבים שמספקת אינטנרט בקצבים מהירים. עלות של פרויקט כזה היא אדירה, ולכן החברה מחפשת שותף לחברת התשתיות בדומה למה שעשתה בעלת השליטה הצרפתית שלה.

במשרד התקשורת, הרגולטור של הוט, יכולים לחייך. המהלך נעשה על דעתו ובשיתוף פעולה מלא מצדו. מבחינת קברניטי המשרד, מדובר במהלך שיאפשר את הגברת התחרות בפס הרחב ויעזור לעשות קפיצת מדרגה גם ברמה הבינלאומית. בשיחות שמקיימת הוט עם הרגולטורים היא טוענת שהמהלך יחזק אותה כחברת תשתיות שתעניק שירותים סיטונאיים לכלל חברות התקשורת בישראל.

אז איך זה יעבוד בפועל? על-פי המודל המדובר, חברת התשתיות תמכור את שירותיה לכל דורש, במודל דומה לזה של מיזם הסיבים האופטיים של חברת החשמל, IBC, שסלקום השתלטה עליו. חברת השירותים של הוט, כמו כל לקוח אחר שיחפוץ בכך, תשלם מחיר קבוע עבור השימוש בסיבים של חברת התשתיות.

כפי שכבר פורסם ב"גלובס", הוט מנהלת מגעים גם עם סלקום בדבר שימוש ברשת IBC, ולאור רעיון הפיצול, צפוי שהשיחות בין החברות יעסקו גם בהשלכות המבנה החדש בהוט.

מאלטיס נמסר בתגובה: "אלטיס אירופה הודיעה כי הקבוצה עורכת בחינה אסטרטגית בסוגיית התשתיות במטרה לבחון אפשרויות להאצת פריסת סיבים. במסגרת זו נבחנות, ברמה הגלובלית, שותפויות עם משקיעים פיננסיים.  ביום ו’ האחרון, 30 בנובמבר 2018 נחתם על-ידי אלטיס צרפת הסכם לשדרוג תשתית סיבים בצרפת תוך הכנסת משקיעים פיננסיים בינלאומיים. בהקשר זה נבחנת האפשרות בישראל לשלב משקיעים פיננסים, בין היתר, לטובת האצת שידרוג הרשת לרשת סיבים מתקדמת. מדובר בבחינה ראשונית. ככל שהמהלך יתקדם, תהא זו בשורה משמעותית ביותר לשוק התקשורת בישראל לעניין האצת ההשקעות בתשתיות מתקדמות בישראל וקידמה טכנולוגית. מהלך שעולה בקנה אחד עם החזון האסטרטגי והיעדים שהוצגו על-ידי משרד התקשורת". 

משרד התקשורת מסר: "המשרד התקשורת מכיר בתשתיות התקשורת כתשתית לאומית, ומוביל מדיניות המעודדת פרישת תשתיות על בסיס סיבים אופטיים. משרד התקשורת מברך את קבוצת הוט בגיוס משקיע אסטרטגי להשקעה בפרישת תשתיות".

המדינה צריכה להכיר במשבר ולתת יד בפתרון

חברת תקשורת לא מוותרת בקלות על הנכס המרכזי שלה, שהוא התשתיות, אלא תחת אילוץ של אין ברירה. סביר להניח שאם הבעלים של הוט, פטריק דרהי, יכול היה לקחת עוד הלוואה במקום להכניס שותף, הוא היה עושה זאת. אלא שלדרהי לא נותרו הרבה אפשרויות. הוא שקוע בהלוואות עד הצוואר. כך או כך, אצל דרהי הנכס עצמו הוא אמצעי ולא מטרה.

אין ספק שאם הוט הייתה יכולה לחבור לאחת החברות בשוק, היא הייתה עושה זאת ומתמזגת עימה. מיזוגים ורכישות הם המומחיות של דרהי. אלמלא הרגולציה הקשוחה, דרהי כבר מזמן היה מייצר מבנה חדש להוט בישראל.

דרהי מבין שהוט היא חברה במצוקה בשל התחרות. המנכ"לית טל גרנות-גולדשטיין אמנם מנהלת אותה ביד רמה, והיא זוכה להערכה גדולה מאוד בקבוצת אלטיס בשל כך. יחד עם זאת, הניהול האיכותי שלה אינו מספיק כדי להציל את הוט. כניסת המתחרים האינטרנטיים לשוק הטלוויזיה עשתה להוט את מה שהיא עשתה לחברות הסלולר כשהיא נכנסה לשוק. הורדת מחירים כתוצאה מתחרות אגרסיבית משנה את השוק ומי כמו הוט מכירה את זה. הגלגל מסתובב.

החוכמה עכשיו היא לדעת איך לצאת מהמשבר. ברבעון האחרון התוצאות של הוט הראו שהחברה ירדה חזק גם בסלולר וגם בשוק הטלוויזיה. המגמה ברורה, ולכן הוט חייבת להמציא את עצמה מחדש. פיצול הוא אחת הדרכים לעשות זאת.

אם הוט אכן תמצא את השותף שעימו תיכנס להשקעות בסיבים אופטיים, הרווח יהיה של כולנו. אבל תהליך כזה עשוי להימשך זמן רב, והוודאות הרגולטורית למשקיעים בישראל בשוק התקשורת והתשתיות אינה גבוהה. וזו אחת הבעיות הגדולות ביותר בשוק התשתיות. בנקודה הזו המדינה יכולה וצריכה לעשות יותר.

כל זה היה יכול להיפתר אם המדינה הייתה רומזת אפילו שתאפשר מיזוגים בשוק. לפעמים בתקופות של משבר קשה, חובה על המדינה להתוות דרך ליציאה מהמשבר. יש משברים שחברות לא מסוגלות לפתור בעצמן, רק עזרה של הרגולטור תעשה את העבודה. זה בדיוק מה שקורה בשוק התשתיות הישראלי.

אם הרגולטור, משרד התקשורת, לא ייקח אחריות ויתווה דרך ליציאה מהמשבר, שום דבר לא יקרה מאליו. הדבר היחיד שיקרה הוא קריסה של חברות, ולמרבה הצער גם זה לעתים פתרון, סוג של מוצא אחרון. אם אפשר למנוע זאת, זה עדיף. המטרה בסופו של דבר להאיץ השקעות ולהביא חיבור אינטרנט מהיר - 1 ג'יגה סימטרי לכל בית בישראל, כמה שיותר מהר. זה מה שצריך לעמוד לנגד עיניו של משרד התקשורת.

עוד כתבות

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

עם ניסיון בארגון ידידי צה"ל: המנכ"לית המפתיעה בחברה החדשה של כצמן

חברת אוריון השלימה את הפיצול מג'י סיטי והחלה להיסחר בבורסה ● מנכ"לית החברה היא עו"ד ששימשה עד כה כמנהלת בארגון ידידי צה"ל בארה"ב והיו"ר הוא ערן יעקב, מנהל רשות המיסים לשעבר

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; ברודקום קפצה, לצד מניות שבבים נוספות

הנאסד"ק ירד בכ-0.1% ● IBM רוכשת חברת דאטה ב-11 מיליארד דולר ● תשואות האג"ח בארה"ב רשמו עליות לקראת החלטת הריבית ביום רביעי ● מנהל ההשקעות של ברקשייר האת'וויי עובר לג'יי.פי.מורגן ● מגנום, שפוצלה מיוניליבר החלה להיסחר הבוקר באירופה • טראמפ על עסקת נטפליקס - וורנר ברדרס: "זה בעייתי" • בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

מושגים לאזרחות מיודעת. סקר כוח אדם / צילום: Shutterstock

אתה גר בדירה בבעלותך? כך השאלה הזאת משפיעה על כל המדינה

מצב שוק העבודה משפיע על קבלת ההחלטות הכלכליות החשובות ביותר • כיצד הוא משתקף בפני קובעי המדיניות? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

שנת שיא לדיפנס טק הישראלי: מיליארד דולר זרמו לסטארט־אפים בתחום

הדיפנס טק הישראלי רושם שנת פריצה יוצאת דופן: גיוסי ענק, מיזוגים ורכישות בהיקף שעולה על זה שנרשם בכל השנים האחרונות גם יחד ● מעורבות מפא"ת במבחני שטח ובחיבור ללקוחות זרים תרמה להאצה, בזמן שביקושי הענק בעולם משכו עוד ועוד כסף זר לשוק המקומי ● האם המומנטום יימשך גם לאחר הפסקת האש?

תאונת דרכים / צילום: Shutterstock

"כאוס": האם בקרוב לא יהיה אפשר לתקן בישראל כלי רכב אחרי תאונה?

משרד התחבורה מתעכב בחתימה על תקנות חדשות, ויותיר 800 שמאים ללא רישיון החל מינואר ● המשמעות: הם לא יתנו חוות דעת, חברות הביטוח לא ישלמו - ומוסכים לא יתקנו את כלי הרכב

באירופה מעריכים: המועד שבו ישראל תתקוף באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מקורות דיפלומטיים באירופה מעריכים שישראל תתקוף במהלך שנה הבאה באיראן, הכותרות בגרמניה עסקו בביקור הקנצלר בישראל, ולבנון מנסים לתכנן את היום אחרי סיום המנדט של יוניפי"ל ● כותרות העיתונים בעולם

ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא / צילום: יחצ - רפי דלויה -

"רעננה אינה תפאורה לפריימריז בליכוד": פוצץ אירוע חתימת הסכם הגג בעיר

טקס החתימה הופסק לאחר שראש עיריית רעננה חיים ברוידא סירב שיו"ר הליכוד וסגנה בעיר ישתתפו, ואילו שר הבינוי והשיכון חיים כץ התעקש על נוכחותם ● לפי ההסכם, המדינה צפויה להשקיע 1.75 מיליארד שקל להקמת שכונה חדשה

בינה מלאכותית / צילום: צילום מסך מתוך הצ'אט

איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם

מחקר בדק 150 אלף תשובות שסיפקו מערכות בינה מלאכותית, ומשרטט תמונה מפורטת של מקורות המידע שמהם שואבים הצ’אטים את התוכן שהם מציגים למשתמש ● למרבה ההפתעה, הממצאים מצביעים על כך שהמקורות הדומיננטיים אינם בהכרח מאגרי ידע מוסדיים או כלי תקשורת גדולים

תאונת דרכים / צילום: פביו טרופה

הכאוס יידחה: משרד התחבורה מאריך בשנה את הרישיון של שמאי הרכב

לאחר חשיפת גלובס, משרד התחבורה ממהר למנוע מצב שבו חברות הביטוח לא יכולות לשלם על תיקון רכבים, ולכן מוסכים לא יתקנו והציבור יתקע בלי כלי רכב לאחר תאונה ● עד כה, ניתנו לשמאים רישיונות רק לחמש שנים, וכעת אלו יהיו תקפים לשש שנים

פערי שכר / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים

הדוח, שנערך על ידי ד"ר אלינה רוזנפלד, מראה כי בקרב שכירים ושכירות בעלי תואר ראשון בגילאי 64-25 המועסקים במשרה מלאה, הפערים בשכר מגיעים ל-36% ● בעוד מדינות ה-OECD הצליחו לצמצם פערים והגיעו לממוצע של 11.4% בין השכר החציוני לגברים ונשים, ישראל דרכה במקום ונותרה עם פער של 20.8% לפי חישוב הארגון, לנתוני 2022

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

בפה אחד: ועדת ה-FDA הצביעה נגד אישור המוצר של החברה הישראלית

ועדת ה-FDA הצביעה נגד אישור המוצר של V-Wave הישראלית, שרק לפני כשנה עשתה אקזיט ● רק לפני כחודש מונה ראש תחום תרופות ב-FDA אך הוא סיים את תפקידו לאחר חילוקי דעות עם בכירים בארגון ● החברה הישראלית שפיתחה מערכת לשיקום ממשיכה בגל הרכישות ● הפיתוח שיאפשר לנטר באופן לא פולשני צהבת יילודים ● וזו הזוכה בתחרות איתור טכנולוגיות להתמודדות עם סרטן השד ● השבוע בביומד

הנפקת איטורו בוול סטריט מוקדם יותר השנה / צילום: Reuters, Brendan McDermid

"לא כי היזם רוצה יאכטה": יותר ויותר חברות הייטק מעדיפות אקזיט על הנפקה. וזו הסיבה

לצד עסקאות ענק שייצר השנה ההייטק הישראלי, ובראשן מכירת וויז וסייברארק, רק 3 הנפקות הגיעו מכאן לוול סטריט ● בשוק מעריכים כי הקושי הגובר להנפיק, ידחוף עוד ועוד חברות טכנולוגיה למסלול של מכירה ● ברקליס: "הבנצ'מרק ליציאה לשוק הציבורי עלה משמעותית"

מהפכת ה-AI בפירמות עורכי דין / צילום: Shutterstock

תפקיד חדש נולד: פירמות עוה"ד כבר מרגישות את השפעות מהפכת ה־AI

למרות אזהרות של בתי המשפט משימוש לא מפוקח בבינה מלאכותית, פירמות עורכי הדין בישראל לא חוששות להטמיע כלי AI ● עוה"ד מסבירים כיצד משתמשים בכלים, מה הם מחפשים בעובדים בעידן החדש, ולמה עדיין מוקדם להספיד את התחום

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

אלקטרה זכתה במכרז להקמת מערך מס הגודש בגוש דן

הפרויקט נועד לעודד מעבר לתחבורה ציבורית ולצמצם את עומסי התנועה בכניסה לתל אביב ובצירים המרכזיים ● הטמעת מס הגודש בישראל צפויה להניב לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל מדי שנה, ומיועדת למימון פרויקטים של תחבורה ציבורית, כולל פרויקט המטרו

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האסטרטג הוותיק בוול סטריט שמשנה כיוון לגבי "שבע המופלאות"

הבורסה בתל אביב צפויה להיפתח במגמה מעורבת ● הנשיא טראמפ אישר לאנבידיה  למכור שבבי AI לסין תחת תנאים מסוימים ● מניות אוריון וסוגת זכו לקבלת פנים חיובית ביום המסחר הראשון שלהן ● השקל הפך החודש למטבע החזק בעולם מול הדולר ● וגם: האסטרטג הוותיק בוול סטריט שממליץ לצמצם אחזקות במניות "שבע המופלאות" ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

השכר במגזר העסקי מטפס במהירות / צילום: Shutterstock

למה כל כך הרבה עובדים דורשים העלאה, ומה התוספת שיקבלו עובדי המגזר הציבורי בינואר?

עליית השכר במגזר העסקי האיצה בחודשים האחרונים, והגיעה לקצב שנתי של 5%, לאחר שבמחצית הראשונה של 2025 נרשמה התמתנות ● בין הסיבות: מחסור בעובדים, היקף המילואים, יוקר המחיה ושינויים בהייטק ● המגזר הציבורי נותר מאחור, אך שם צפוי שיפור כבר בינואר ● המשך המגמה עלול להשפיע לרעה על האינפלציה

עמוד חשמל / צילום: Shutterstock

החל מינואר: תעריף החשמל יעלה ב-1.5%

תעריף החשמל יעלה ב-1.5% - שיעור מתון ביחס לטווח שרשות החשמל הגדירה ● הספקים עדיין מחכים למסמכי ההרכב המדויק של תעריף החשמל, שישפיע על רווחיותם ● מעתה, תעריף החשמל ייקבע פעם בחצי שנה במקום פעם בשנה

משטרת ישראל מפתחת מערכת אכיפה מתקדמת / צילום: Shutterstock, trekandshoot

המדינה מקצה עשרות מיליונים למערכות למדידת מהירות. איך זה יעבוד?

המשטרה יצאה במכרז למצלמות חדשות שמודדות מהירות לאורך מקטעי כביש שלמים, כך שלא יתאפשר להאט לפני שמגיעים אליהן ● כ–80% מהאכיפה בכבישי ישראל היא ידנית ורק כ־20% דיגיטלית, ההפך משאר מדינות ה–OECD ● עלות הפרויקט: 14.4 מיליון שקל

פיוניר / צילום: Shutterstock, Primakov

חברת פיוניר מפטרת כ-4% מהעובדים בישראל

מספר העובדים בישראל עומד על כאלף איש, והפיטורים יכללו עשרות עובדים ● המהלך מתרחש במקביל לשינוי ארגוני רחב שמעביר את החברה לעבר מבנה עבודה "רזה" בסגנון סטארט-אפ

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

שעון החול לחתימה על הסיוע האמריקאי התהפך. היעד: בחירות האמצע לקונגרס

הקונגרס עומד לבחור מחדש את חבריו, וההחלטות על הסיוע עלולות להשתנות בהתאם ● במקביל, סעיף ההמרות, המאפשר להמיר חלק מהכסף לשקלים ולתמוך בתעשייה המקומית, מצטמצם במהירות ● בישראל מציעים פתרונות: לראות את ההסכם כ"שיתוף פעולה" ולא כ"סיוע"