בעלי מוגבלויות / צילום: Shutterstock
לפני כחצי שנה קיבלתי מייל מאישה בשם נורית פלג וולברג. ״שלום אריק״, כתבה לי. ״אני סופרת ויזמית חברתית עם מוגבלות. בימים אלה אני שוקדת על ארגון כנס תעסוקתי לאנשים עם מוגבלויות. אשמח אם תוכל לסייע לי ונשתף פעולה״.
ארבעה חודשים לאחר מכן זכיתי לראות את נורית מממשת את חזונה, ביריד תעסוקה יחיד במינו: בסיוע בנק הפועלים, הגיעו לכנס נציגים מ-33 חברות וארגונים מובילים במשק, ופגשו למעלה מ-300 מחפשי עבודה עם מוגבלות (בחודש שעבר מאז נקלטו שלושה ממשתתפי הכנס לעבודה בבנק). מי ששמע את נאומה של נורית - אישה חכמה ומחויבת, המתמודדת עם קושי פיזי משמעותי - לא ישכח זאת לעולם.
בשנים הקרובות אנחנו מתכוונים לקיים ירידי תעסוקה נוספים באזורים שונים של הארץ, ולרתום מאות שותפים מהמגזר העסקי לטובת יוזמה זו.
כמו נורית, גם אני מתמודד עם מוגבלות פיזית. בילדותי חליתי בפוליו, ומאז אני מתקשה מאוד בהליכה. כמוה, מעולם לא נתתי למוגבלות הפיזית שלי למנוע ממני לממש את הפוטנציאל שלי. אני מאמין בכל לבי שכל אדם זכאי לחלום ולהגשים את חלומותיו.
אלא שלצערי, ישראל 2018 עדיין איננה יודעת להכיל באופן מלא את הקהילה העצומה של אנשים עם מוגבלות - שמונה כ-1.5 מיליון איש, 18% מהאוכלוסייה. אנשים עם מוגבלות נתקלים בקשיים יומיומיים מול גרם מדרגות בלתי עביר, חניה מרוחקת, עסקים שאינם מונגשים וחמור מכך - קושי אמיתי להשתלב בשוק העבודה ולתרום מיכולותיהם למשק הישראלי. זאת, למרות שלרבים מהם יש איכויות גבוהות, לצד ניסיון מוכח של התמודדות עם קשיים ומכשולים.
דו״ח מבקר המדינה קובע כי הכלכלה הישראלית מפסידה כ-5 מיליארד שקל בשנה כתוצאה מאי-העסקה של אנשים עם מוגבלות. זהו הפסד כפול: פעם אחת בצד של אובדן התוצר, פעם שנייה בצד הערכי. ישראל צריכה ויכולה להיות חברה טובה יותר, שיודעת להכיר באחר ולסייע לו להתמודד עם מגבלותיו.
הפועלים, למשל, מתחייב לדאוג לגיוון תעסוקתי בבנק. כבר היום, כ-10% מעובדינו הם מאוכלוסיות הנמצאות בתת ייצוג בשוק העבודה. בנוסף, אנחנו ננגיש את הסניפים, השירותים והמוצרים שלנו לאנשים עם מוגבלות. נשים דגש על הנגשת השירותים הדיגיטליים שלנו, כך שיהיו שימושיים וידידותיים לא רק לאנשים עם מוגבלות בראייה, אלא גם ללקוחותינו המבוגרים, המתקשים לעתים במעבר לעידן הדיגיטלי. אנחנו מתחייבים לתת קדימות במענה הטלפוני לאנשים עם מוגבלות וללקוחות מעל גיל 75, שכבר היום כ-80% מהם נענים תוך שניות ספורות.
אנחנו מתחייבים לקדם את תחום הנגישות גם מחוץ לכותלי הבנק. נעשה זאת בשיתוף פעולה עם הארגונים החברתיים הפועלים בתחום, בהם נגישות ישראל ובית איזי שפירא. נציע הלוואות בתנאים נוחים לעסקים שירצו להנגיש את בית העסק, לצד הדרכות על התועלת הכלכלית המגולמת במהלך. חשוב לזכור: עסק לא נגיש הוא עסק סגור ל-18% מלקוחותיו הפוטנציאליים.
אחת היוזמות הייחודיות שבה תמכנו השנה היא הנגשת בתי החולים ברחבי הארץ. לאור המצוקה הניכרת בכסאות גלגלים זמינים בבתי חולים, קידמנו את מיזם wheelshare של היזם ישראל קסירר, המציע עמדות השכרה של עשרות כסאות גלגלים (בחינם ל-8 שעות, כנגד העברת כרטיס אשראי לביטחון). העמדות כבר קיימות בבית החולים איכילוב ומוקמות כעת בסורוקה, ובשנה הקרובה ייפרשו בבתי חולים נוספים ברחבי הארץ.
יש חשיבות גדולה גם לייצוג הסימבולי של אנשים עם מוגבלות במרחב הציבורי. אנו מתחייבים לשלב אנשים עם מוגבלויות שונות בכל קמפיין משמעותי של בנק הפועלים, ולקדם ככל יכולתנו את הגיוון הנדרש כל כך בעולם הפרסום.
מעבר לכך, אנחנו מתחייבים לפרסם אחת לשנה, החל מ-2019, את דו״ח הנגישות השנתי של בנק הפועלים. במסגרת זו נדווח באופן מלא לציבור את פעילויותנו בתחום זה, נפרט את היעדים שאנחנו מציבים לעצמנו לשנה הבאה ונשמע מהציבור הצעות לשיפור ולכיווני פעילות נוספים.
היום, 3 בדצמבר, הוא היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. ביום זה, אני קורא לחבריי במגזר העסקי לא לחכות למחוקק שיכפה עלינו נגישות: זהו האינטרס שלנו לגלות אחריות חברתית, לייצר גיוון בתעסוקה ולשלב בארגונים שלנו אנשים מכל שכבות החברה הישראלית. כולנו נרוויח מכך.
■ הכותב הוא מנכ"ל בנק הפועלים